שיחה:מסירות נפש ביהדות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה מוצע כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
ערך זה מוצע כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
דיון


הקבלה לשהידיות באיסלאם? אני חושב שלפחות במשמעות שקיבלה השהידיות באיסלאם לאחרונה אין קשר ובינה לבין "קידוש השם".


חסרה לי התייחסות לכלל "ייהרג ובל יעבור". דוד שי 03:18, 26 אפר' 2004 (UTC)

לא ברור לי למה הורדה ההתייחסות לשהידיות, העובדה שהיא מנוצלת לדברים אחרים איננה ממין העניין. טרול רפאים 22:39, 23 ינו' 2005 (UTC)

אולי כדאי לפצל את הערך לשני ערכים?[עריכת קוד מקור]

"קידוש ה' במוות" ו"קידוש ה' בחיים" כיוון שיש ביהדות התייחסות לשני הסוגים. גם כאן בפסקה הראשונה המצטטת מדברי הרמב"ם ניתן לראות שחיים ע"פ תורה וקיום מצוות נחשבים גם כן לקידוש ה' והרי אין בינם ובין המוות כלום.

תחושת הקלה ו"פלפולי רבנים"[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין למה כל מה שאני כותב מסווג אצלך בהכרח כ"פלפולי רבנים". אם אני זוכר נכון, בכל אלפי העריכות שלי בויקיפדיה כתבתי פלפול רבני רק פעם אחת, כשניסיתי להמחיש לקורא מהי דרך הלימוד בשיטתו של רבי חיים מבריסק. ייתכן שהיו עוד כמה פעמים ספורות.

בכל מקרה, אני חייב להודות שכשראיתי שהוספת דברים של טעם נהניתי וחשתי תחושת הקלה, כי חשבתי שאתה מתכנן דברים שנויים במחלוקת שיאלצו אותי לצאת למלחמת עריכה מייגעת. שן שש זעם 06:59, 22 ספט' 2004 (UTC)

נראה שלא הבנת כליל מהי עמדתי לגבי חקר תולדות עם ישראל. אין לי כלל מחלוקת עם הדתיים בנוגע להיסטוריה שלנו. אני לא מבטל את ההיסטוריה אלא מחפש לה סיבה מדעית ולא נס שבא משמיים.
אני מאמין שהיו אברהם, יצחק ויעקב. אני רק מתקשה להאמין שאלוהים דיבר אליהם. אני מאמין שבני ישראל היו במדבר סיני כי נמצא שם ממצא ארכיאולוגי שבו כתוב יהוה. לכן אני מניח שהם היו שם ומכאן היתה גם יציאת מצרים. הרי ברור שבתקופות בצורת נדדו מהנגב לעמק הנילוס, אחרת היו מתים ברעב. ברור לכל בר דעת שאת הפירמידות בנו עבדים, גם את הדרכים שסללו הרומאים בנו עבדים. מכאן, אני מסיק שהיינו עבדים במצרים.
אני מאמין שמשה רבנו פיתח אמונה באל אחד ואפילו מאמין שהוא חווה חוויה מיוחדת מאד, כי תפיסתו היתה שונה לחלוטין ממה שהיה מקובל אז. אני רק לא יודע אם החוויה כללה מפגש לכוס קפה עם אלוהים.
את הסיבה לקריעת ים סוף יש לחפש בממצאים גיאולוגיים וארכיאולוגיים ולא במיתוסים. בערך המבול כתבתי שהמדענים כן סבורים שהוא התקיים. אני רק לא בטוח שזה משום שאלוהים כעס.
כל מה שאני אומר הוא שיש מקום לפלפולי רבנים, אך בערכים בהיסטוריה הם יוזכרו כדבר משני ולא כמשהו מרכזי.
אני גם לא שולל קיומו של כוח עליון. זה מעבר לתפיסתי לדעת אם הוא קיים או שאינו קיים ולכן אין כל סיבה הגיונית שאהיה אתאיסט.
אגב, בפרקים מסוימים בתולדות עם ישראל אני מומחה לא פחות מאשר בתורת האבולוציה.
לבסוף משפט אחרון: לדעתי, קידוש השם הוא האתוס המכונן של עם ישראל ולא ההגדה של פסח מפי רבן גמליאל (שאינני ידוע על חסידיו).

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 08:00, 22 ספט' 2004 (UTC)

תסלחו לי, אבל הביטוי "השתייכות גזעית ליהדות" אסור שיופיע במאמר "מומלץ". הוא שגוי עובדתית ומוסרית. אני אינני מוצא מכנה גזעי משותף בין יהודי רוסיה, אתיופיה או תימן, מה עוד שהיהדות היא בת-המרה, כך שהטיעון בדבר קיום "גזע" יהודי מעיד על בורות. ShrimpEr 17:42, 25 אפר' 2005 (UTC)

יש בדיוק עכשיו דיונים על הענין בשיחה:יהודים ובדפי שיחה של משתתפי הדיון. גילגמש שיחה 17:44, 25 אפר' 2005 (UTC)
אפשר זמנית להחליפו ב"ממוצא יהודי" או "השתייכות אתנית לעם היהודי". אלה ביטויים תקינים יותר פוליטית ופחות טעונים. MathKnight 17:56, 25 אפר' 2005 (UTC)
הורדתי את המילה "גזעית", שאין צורך בה. דוד שי 20:23, 25 אפר' 2005 (UTC)

"רוצחו של ישו"?? תעשו לי טובה![עריכת קוד מקור]

פונטיוס פילטוס לא רצח את ישוע הנוצרי. לפי המסורת הנוצרית הוא אשרר את הוצאתו להורג של ישו, בתום משפט מול הסנהדרין. ישו היה מהפכן דתי ומחולל-צרות פוליטי, וסירב להכחיש במשפטו שהוא רואה עצמו כמלך היהודים ("אתה אמרת") ובכך מורד ברומא. "רומי הרשעה", כפי שהיא מכונה במסורת היהודית, לא ניחנה בפתיחות לנארטיבים החותרים תחת ההגמוניה שלה. אך בהקשר זה, ישו זכה לדין צדק. הוא נשפט, נמצא אשם בשתי ערכאות, והוצא להורג בירושלים. --217.132.37.152 20:57, 25 אפר' 2005 (UTC)

אינני מבין מדוע נבחר הערך הזה לערך מומלץ. דברים חשובים רבים לא מוזכרים בו. חסרה במאמר התדינות נרחבת במושג קידוש השם על פי ההלכה, ואפילו אין זכר ל"יהרג ובל יעבור" שזה הבסיס ההלכתי. נחוצה פסקה ארוכה המוקדשת להיבט התיאולוגי, ומוטב שתהיה גם השוואה לmartyrdom בדתות אחרות. אלה השאלות שבזכותם בכלל הגעתי לערך הזה. Nadav1 04:25, 2 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

לאחר שתמצא את התשובות, כתוב אותן בבקשה בגוף הערך. דוד שי 07:47, 2 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]
בשמחה, אבל חוששני שזה יקח הרבה מאוד זמן. בנתיים, כדאי להוריד את הערך הזה מרשימת המומלצים. Nadav1 14:44, 10 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

אני מסכים עם נדב, אבל הדבר שלדדתי הכי חסר בערך הוא ההתנגדות היהודית לקידוש השם בתקופת השואה ("זוהי לא שעה של קידוש השם, אלא של קידש החיים"~הרב ניסבוים)

כאמור, ישנה התייחסות נרחבת בהלכה בקשר לענין, שמרומזת כאן, אך לא נזכרת, זכור לי דעת זקנים עה"ת בפ' נח עה"פ אך את דמכם לנפשותיכם, בית יוסף יו"ד סי' קנ"ז או רנ"ז ותורה שלימה נח שם. בלי נדר אבדוק את הענין ואכניס לערך.
אגב, אני מתלבט האם להפנות מ"מסירות נפש" לכאן (אין ערך נפרד למסירות נפש), מצד אחד זה דומה, מצד שני מסירות נפש איננה דוקא למות, אלא הכוונה ללכת עד הסוף בכל מחיר, אבל נראה לי שבכל זאת זהו הערך המתאים ביותר.--ויקפדן מלמד 04:00, 7 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

מספר הערות[עריכת קוד מקור]

  • האומנם מעשי ההתאבדות של המורדים במערה ובמצדה היו על קידוש השם? בשני המקרים המורדים התאבדו כדי לא ליפול בשבי בידי הרומאים. הקשר של זה לקידוש השם הוא מקסימום עקיף. זה יותר קידוש החופש מאשר קידוש השם. אם אין התנגדות, אני אמחק את האזכורים של המקרים הנ"ל.
  • הפרק "קידוש השם בתקופות מאוחרות" לוקה בחסר בצורה קיצונית. הוא סוקר בשורה אחת 5 אירועים היסטוריים שונים, המתפרסים על פני 500 שנה: המוות השחור, גירוש ספרד, עלילות הדם (שאירועי המוות השחור, אגב, נכללים בתוכן), גלי הפרעות וגזרות ת"ח ת"ט. מצד שני, אני לא בטוח שכל האירועים האלה אכן קשורים לקידוש השם- ממה שידוע לי, בכל האירועים הנ"ל לא ניתנה ליהודים הזדמנות להציל את עצמם ע"י חילול השם, לכן לא היה כאן קידוש השם. כדאי שמי שבקיא באירועים הנ"ל ירחיב את הסקירה עליהם ויקדיש לכל אחד מהם פרק בנפרד, או לחלופין- יסיר מהרשימה את האירועים שלא שייכים לנושא.
  • בפסקה על עקידת יצחק שיניתי מ"לא בוצע בפועל קידוש השם" ל"לא בוצעה בפועל ההקרבה", כיוון שקידוש השם נעשה מעצם נכונותו של אברהם להקריב את בנו.--Metalholic 18:39, 24 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

להשלים ומומלץ?[עריכת קוד מקור]

מה קורה כאן? נוי 16:58, 7 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אהם אהם. נוי - שיחה 19:47, 29 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
אותו כנ"ל. עמית - שיחה 22:16, 3 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
  • אמנם נכון שקידוש ה' המובהק והמופתי הוא בהקרבה עצמית, אך אין זה אלא פרט המכלל.
  • הכלל הוא- קיום מצוות תורה מאהבה בלבד ללא מראית לחיפוש רווח.
  • היש התנגדות לתיקון\תוספת?213.151.62.119 20:08, 8 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
צודק מאוד, קידוש ה' יכול להיות בכל מעשה מצווה או עבירה של אדם, ובכל מעשה מופת או מעשה נבלה של תלמיד חכם. הקרבה של חיי אדם בעבירות החמורות היא רק ה"שפיץ" של העניין. בהתאם הרחבתי את ההגדרה, והכללתי את הפרט בכלל. --אפי ב.שיחה22:03, 21 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

קידוש החיים[עריכת קוד מקור]

כדאי להרחיב את הפסקה קידוש השם בתקופות מאוחרות, ואולי אף לפתוח פסקה נפרדת עבור מושג קידוש החיים.

אורי פז כותב באייל על המושג:

ראשון החוקרים שהשתמש במושג "קידוש החיים" בהקשר של השואה כמושג ייחודי היה ד"ר נתן עק, בשמו של הרב יצחק ניסנבוים: "אז נזרקה לחלל הגטו אימרתו של הרב יצחק ניסנבוים: 'זוהי שעה של קידוש החיים, ולא של קידוש השם במוות. הצורר דורש את הגוף היהודי, וחובה על היהודי להגן עליו – לשמור חייו"' (נתן עק, "התועים בדרכי המוות", ירושלים תש"ך, עמ' 37).
לדעת עק, בדברים אלו, שנאמרו באסיפה של פעילים ציוניים בראשית 1940, נתן הרב ניסנבוים ביטוי חריף לתחושה עממית רחבה שריחפה בחלל הגטו. עק מתייחס גם לטענה שדברים דומים, ואפילו חריפים יותר, יוחסו לרב מנחם זמבה, מגדולי רבני ורשה, וסבור כי הרב ניסנבוים הוא שטבע את הניסוח "קידוש החיים", והאחרים הושפעו מן הדברים שכבר פורסמו על ידו (נתן עק, 'על קידוש השם וקידוש החיים', בתוך: "ילקוט מורשת", יד ושם, תשל"ט, עמ' 201–204).
גם חוקר השואה הנודע וחתן פרס ישראל השנה, הפרופ' ישראל גוטמן, מציין כי המונח "קידוש החיים" קנה לו מקום נכבד בהיסטוריוגרפיה של התגובה היהודית לשואה, אף כי לא נמצא כלשונו במקורות אחרים מן התקופה. וכמו עק, אף הוא סבור כי זהו ביטוי לתגובה עממית רחבה של המאבק לחיים, בעיקר במזרח אירופה (ישראל גוטמן, 'על קידוש השם וקידוש החיים', בתוך: "ילקוט מורשת", כ"ד, חשוון תשל"ח, עמ' 7-22).
לדעת שניהם, וגם לדעת חוקר השואה הנודע, הפרופ' שאול אש, מעמדו של ערך "קידוש החיים" על פני הערך "קידוש השם" הוענק למאבק על ההישרדות גם במשמעות דתית כמצוות השעה (שאול אש, 'קידוש החיים בתוך החורבן – על הגדרתה של תקופת השואה', בתוך: י' גוטמן ול' רוטקירכן (עורכים), "שואת יהודי אירופה", יד ושם, ירושלים תשל"ג, עמ' 255–268, בעיקר בעמ' 263; ובספרו: "עיונים בחקר השואה ויהדות זמננו", ירושלים תשל"ג, עמ' 238–252).

תודה לאורי פז. שווה לבדוק ולהטמיע את הדברים בערך. אביעדוסשיחה 01:36, 5 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה[עריכת קוד מקור]

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה מתקיימת כאן. לעיון הויקיפדים. ‏Danny-w00:46, 3 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

הלכות יסודי התורה פרק ה' הלכה ג'‏[עריכת קוד מקור]

וכל הדברים האלו שלא בשעת הגזרה אבל בשעת הגזרה והוא שיעמוד מלך רשע כנבוכדנצר וחביריו ויגזור גזרה על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצות יהרג ואל יעבור אפילו על אחת משאר מצות בין נאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים.

מה הקשר ל"שרוך הנעל"? עם ישראל חי - שיחה 21:11, 3 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

מצ"ב מקורות למחלוקת החוקרים בעניין היסוד ההלכתי למעשי קידוש השם באשכנז בתקופת גזרות תתנ"ו. (אני לא מצליח להכניס אותם בעצמי). בן-גדליה, מתניה יוסף, חכמי שפייר בימי גזרות תתנ"ו ולאחריהן: קורותיהםף דרכם בהנהגת הציבור ויצירתם הרוחנית בשלהי המאה ה-11 ובראשית המאה ה-12, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשס"ז. גרוסמן, אברהם, "שורשיו של קידוש השם באשכנז הקדומה", בתוך קדושת החיים וחירוף הנפש - קובץ מחקרים לזכרו של אמיר יקותיאל, (בעריכת י' גפני וא' רביצקי) ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשנ"ג, עמ' 99 - 130 Soloveitchik, Haym, "Halakha, Hermeneutics, and Martyrdom in Medieval Ashkenaz", JQR 94, pp. 77 - 108, 278 – 299 תא-שמע, ישראל משה, "התאבדות ורצח הזולת על קידוש השם", בתוך קובץ מאמריו כנסת מחקרים - עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך א. אשכנז, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ד, עמ' 388 - 394. [גרסא ראשונה בתוך יהודים מול הצלב (בעריכת יו"ט עסיס), ירושלים: תש"ס, עמ' 150 – 157] בברכה ובהצלחה. ט"ז מרחשוון התשע"א. רועי זק - שיחה 09:03, 24 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

דיון בהסרת ההמלצה ברשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

הסרת ההמלצה מועברת היום להצבעה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:32, 16 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

גם לא עבר בבדיקה ב2009, לא ברור מדוע עדיין מומלץ. מתניה שיחה 10:44, 26 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

הערך דל בצורה יוצאת דופן. לא מתאים להיות מומלץ. גילגמש שיחה 14:43, 30 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
אכן ערך שלא מתאים לתואר ערך מומלץ. נטעדי - שיחה 06:36, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
הוא גם בכלל לא מדייק בעובדות. ישרון - איך אני נוהג? 14:03, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אם הערך דל בצורה יוצאת דופן, ראוי להשאיר בדף השיחה שלו סקירה לדברים שחסרים כדי שאפשר יהיה לשפר אותו. אם הערך לא מדייק בעובדות, חשוב להעיר על הנקודות הבעיתיות באופן ספציפי בדף השיחה, ובמידת הצורך להוסיף תבנית דרוש מקור לטענות לא נכונות. בברכה, ערן - שיחה 22:32, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
כדאי להתחיל בזה שחוץ מהרמב"ם, אין מקורות לכתוב בערך וזה לדעתי התחום הראשון שדורש התייחסות. אנדר-ויק14:17, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
"דל בצורה יוצאת דופן"?! הערך סביר+ ומגובה במקורות שרובם מובא גם בקישורים החיצוניים. אני נמנע גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 14:20, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני מסכים שהערך סביר+ אבל קישורים חיצוניים לא מחליפים הערות שוליים. קורא שרוצה לדעת על מה מתבססת פסקה מסוימת לא אמור לנבור בכל התוכן של הקישורים החיצוניים ולאתר אותה. אנדר-ויק14:22, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
בעד חזק. הערך כנראה זקוק להעברה לשם מסירות נפש ולעריכת התוכן בהתאם. כרגע הוא מערבב בין כל מיני נושאים בלי הבחנה. בנוסף, הרבה דברים שם נראים כמחקר מקורי, וכנראה גם הרבה דברים חסרים. אני-ואתהשיחה 17:05, 29 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

דיון הסרת המלצה - אירכוב[עריכת קוד מקור]

מועבר היום להצבעה להסרת ההמלצה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:34, 16 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

גם לא עבר בבדיקה ב2009, לא ברור מדוע עדיין מומלץ. מתניה • שיחה 10:44, 26 באוקטובר 2010 (IST)
באחדות דעים, הוחלט להסיר את ההמלצה מהערך. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 18:39, 26 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

קטעים שהסרתי[עריכת קוד מקור]

הסרתי את הקטע הבא, וכן את הקישורים החיצוניים הבאים, שלא קשורים לקונספט של הערך העוסק במוות על קידוש השם. שימו לב שהמידע שהסרתי כאן מופיע בערך חילול השם. ייתכן שכדאי להעביר את הערך הזה לשם מסירות נפש.

על פי הרמב"ם מצוות קידוש השם חלה על התנהגות נורמטיבית בשמירת היהדות על אדם מהשורה, והתנהגות מופתית בשמירת היהדות מאדם שנחשב לחכם וגדול, ובלשונו:

"כל בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה, שנאמר: 'ונקדשתי בתוך בני ישראל', ומוזהרין שלא לחללו, שנאמר: 'ולא תחללו את שם קדשי'."‏‏[1]

בהתאם לכך פוסק הרמב"ם, כי כל העובר עבירה מדעתו בלא אונס בשאט נפש להכעיס - הרי הוא מחלל את השם, וכל הפורש מעבירה או עושה מצווה בלי סיבה חיצונית רק מפני הקב"ה - הרי זה מקדש את השם[2]. אמנם מי שנחשב לחכם וגדול בתורה כל התנהגות שנעשית על ידו שאיננה מצופה ממנו הרי היא בגדר של חילול השם, כמו למשל שדוחה תשלום בתואנות, שהוא בעל קטטה וכעס, שדיבורו אינו בנחת עם הבריות‏‏[3], שמשתכר לפני עם הארץ ‏‏[4], שלומד תורה על מנת שהציבור יפרנס אותו בצדקה‏‏[5] וכדומה. לעומת זאת אם התלמיד חכם עושה מעשים שמתוכם "עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו, הרי זה קידש את השם ועליו הכתוב אומר: "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר"[6].

  1. ^ ‏רמב"ם משנה תורה, הלכות יסודי התורה פרק ה' הלכה א'‏
  2. ^ ‏רמב"ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה פרק ה' הלכה י'‏
  3. ^ ‏רמב"ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה י"א‏
  4. ^ ‏רמב"ם, משנה תורה, הלכות דעות פרק ה' הלכה ג'‏
  5. ^ ‏טור, יורה דעה סימן רמ"ו‏
  6. ^ ‏רמב"ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה פרק ה' הלכה ו'‏

מתוכן הערך נראה ששהוא ממוקד אך ורק במסירות נפש ביהדות ובהיסטוריה היהודית, הוא גם משודך ל- Martyrdom in Judaismen. אם כך השם צריך להיות מסירות נפש ביהדות. כי מסירות נפש יש בכל מיני דתות (ולא רק בדתות). Ronam20 - שיחה 22:51, 30 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]

אם לשנות, אז למסירות נפש (יהדות), כמקובל במקרים כאלה. כל זמן שאנחנו לא נתקלים בהתייחסות למסירות נפש בהקשרים אחרים, אני לא רואה צורך להיחפז בשינוי. דוד שי - שיחה 06:05, 31 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
לא כל כך נראה לי. סוגריים נועדו לבדל בין פירושים, וכאן אין כמה פירושים. מסירות נפש היא מושג אחד בלבד, והערך עוסק באותו מושג כפי שבא לידי ביטוי במסורת ובהיסטוריה היהודית. כך גם יש לנו שינוי מין בהלכה ולא שינוי מין (הלכה), בהמה וחיה בהלכה ולא בהמה וחיה (הלכה), צמחונות וטבעונות ביהדות, פוליגמיה ביהדות, קודש וחול ביהדות (כאן דווקא היה אפשר אחרת), ועוד Ronam20 - שיחה 21:47, 31 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
בעד שינוי למסירות נפש ביהדות. יוניון ג'ק - שיחה 02:48, 3 באוגוסט 2019 (IDT)[תגובה]
גם אני בעד שינוי למסירות נפש ביהדות. דוד שי - שיחה 06:36, 3 באוגוסט 2019 (IDT)[תגובה]
בעד דָּנִיֵּאלשיחהויקיפדיה עולה על הפסים! 23:23, 4 באוגוסט 2019 (IDT)[תגובה]

הוספת קישור חיצוני[עריכת קוד מקור]

נראה לי שהמאמר דלהלן (בתוך הספר 'מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים') "עוסק בהרחבה בנושא משמעותי בערך" ולכן נראה לי שמתאים להוסיף אותו.

מה דעתכם, מתאים? מורשת המשפט - שיחה 22:25, 21 ביולי 2022 (IDT)[תגובה]

אחרי שעברו מעל שבועיים ואחרי שאף אחר לא התנגד, אני מוסיף לערך בגלל שלדעתי הוא תורם כמו שהסברתי למעלה. מורשת המשפט - שיחה 20:47, 8 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]
טענה נכונה, רק חבל שלא צירפתי את הנוגעים בדבר @Lavluv @Gilgamesh.
אשמח לדעת למה לדעתכם הוספת הקישור לא מתאים? זה לא אנקצילופדי? זה לא נכון? שנוי במחלוקת? ספאם? Yeo4 - שיחה 22:37, 20 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במסירות נפש ביהדות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:58, 11 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]