שיחה:פסח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תאריך[עריכת קוד מקור]

למה לא כתוב מתי מתחיל החג? לדעתי כדאי להוסיף טבלה שתתרגם את התאריך העברי לתאריך הלועזי לכמה שנים קדימה. גילגמש שיחה 15:21, 4 אפר' 2005 (UTC)

למה לא מספיק התאריך העברי? מתניה 15:26, 4 אפר' 2005 (UTC)
כי מה לעשות שאני לא חיי לפי התאריך העברי. גילגמש שיחה 15:28, 4 אפר' 2005 (UTC)
אם לא אז לא מתניה 15:32, 4 אפר' 2005 (UTC)
הצעה ממש מקוממת. יש באינטרנט כלים לתרגום מתאריך עברי לתאריך לועזי (ראה קישור בערך הלוח העברי), ודי בכך. את חגי ישראל יש לציין רק לפי התאריך העברי. דוד שי 17:16, 4 אפר' 2005 (UTC)
השנה (תשס"ה-2005), יד בניסן ערב פסח, חל בשבת 23/4/2005, במוצאי שבת שזהו טו ניסן, חוגגים את ליל הסדר. שביעי של פסח חל בשבת שאח"כ. כמובן שתשובתי היא פרטנית לשנה זו ותשובתו של דוד שי כוחה יפה לכל שנה. מלח השמים 13:12, 9 אפר' 2005 (UTC)

"שביעי עצרת"?[עריכת קוד מקור]

מישהוהיייי

שמע את המונח הזה מחוץ לערך הזה (פסקה שלישית)? גוגל לא מכיר וגם אני לא. נתנאל 15:08, 29 אפר' 2005 (UTC)
זה לא אמור להיות "שמיני עצרת"? נראה לי מדובר בטעות דפוס. גילגמש שיחה
"שמיני עצרת" הוא היום האחרון של סוכות. הורדתי את שביעי עצרת מכאן. דוד שי 15:19, 29 אפר' 2005 (UTC)
"ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה" (דברים ט"ז 8) גם גוגל מכיר אותו --נריה הרואה 15:48, 29 אפר' 2005 (UTC)
באופן חד משמעי: גוגל אינו מכיר את המושג "שביעי עצרת". בחיפוש מדויק של "שביעי עצרת" גוגל מחזיר שלוש תוצאות:
  • הערך "פסח" שלפנינו,
  • אתר קרית גת און ליין, שהעתיק מויקיפדיה בלי לציין מקור,
  • אתר סל ניוז, שמשתמש במושג "שביעי עצרת" במשמעות שונה לחלוטין.
הסבר קטן על חיפוש בגוגל: כאשר מחפשים ביטוי בן מילים אחדות, גוגל יחזיר את כל הדפים שבהם מופיעה לפחות אחת מהמילים, ולכן בחיפוש שביעי עצרת מקבלים 1,300 תוצאות, שאינן רלבנטיות כלל. כדי לקבל תוצאות רלבנטיות יש לשים את הביטוי בין מרכאות, ואז גוגל מחזיר רק את המופעים של הביטוי השלם. זה מסביר לי מדוע נריה כתב בטעות "גם גוגל מכיר אותו". הפסוק נריה הביא הוא פסוק מעניין, שממנו ניתן ללמוד על "שביעי עצרת", אך עובדה היא שאיש באינטרנט, מלבד נריה, לא למד זאת (נריה הוא שהוסיף ביטוי זה לערך שלפנינו). גם מילון אבן שושן אינו מזכיר את "שביעי עצרת", בעוד שהוא מזכיר את "שמיני עצרת" (בדקתי בהגדרה "עצרת" ובהגדרה "שביעי"). כל שאבן שושן למד מהפסוק שמצטט נריה הוא שהיום השביעי של פסח הוא "עצרת". לפיכך ראוי להוריד את "שביעי עצרת" מהערך, משום שיש בו כדי להטעות את הציבור. ברור לי שנריה לא המציא דבר מלבו, ואם יש קהילה כלשהי שמכנה את שביעי של פסח בשם "שביעי עצרת", ניתן לציין שזה המנהג בקהילה ספציפית זו. דוד שי 17:03, 29 אפר' 2005 (UTC)
יתוקן. --נריה הרואה 18:31, 30 אפר' 2005 (UTC)

למה לא כתוב מקור החג,מינהגים,שמות החג,משמעות השם?

זה כן מופיע במקומות שונים בערך. אני אוסיף עוד מעט תבנית חג שתסדר את המידע. Pacman 09:57, 13 מרץ 2006 (UTC)

הסיבה לחגיגת המימונה היא:[עריכת קוד מקור]

בס"ד

בעלון קול צופייך לפרשת "ויקרא" הרב מרדכי אליהו כתב: "מימונה"

פעם הלכתי לבקר את הרה"ג שלום משאש זצ"ל ב"מימונה, במוצאי פסח, והיתה שם חגיגה גדולה. הוא אמר לי בגעגועים, שיסודו של מנהג זה בהררי הקדושה והטהרה, ונעשה לשם אהבה ואחוה שלום ורעות. מכיון שבימות הפסח היו נזהרים ביותר שלא לאכל האחד אצל חברו, והקפידו על חומרא זו ביותר. ולכן, מייד לאחר פסח היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה חלילה אלא בגלל חומרא, והנה עתה הם אוכלים האחד ממאכלי השני. ולצערנו הרב, דבר זה השתנה ביותר בימינו, וצירפו לזה ריקודים וכל מיני הוללות שאין בהם אפילו של ריח של תורה, ויש להזהר מאוד לקיים (משלי א, טו) "אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם". מידי שנה היו לוחצים עליי להשתתף במימונה הגדולה בגן סאקר, ותמיד התחמקתי מהם. בשנה הראשונה לכהונתי כרב היתה שנת פטירתו של רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל, ואמרתי להם שלא נאה לחגוג בשנה שנפטר צדיק שכזה. בשנה אחרת אמרתי שצריכים לכבד את השנה הסמוכה לפטירתו של הצדיק. וכך מדי שנה מצאתי תירוץ אחר והתחמקתי מלהופיע במקום שלא שורה בו "השמחה במעונו".


מדוע לא מוזכר כאן ששם החג פסח מקורו גם בספר שמות פרק י"ב בפסוק כג-כה, מהסיבה שה' פסח על בתי ישראל במכת בכורות...?

השם 'מימונה'. תרגום המילה מימונה זה אמונה וחג הפסח הוא חג האמונה, כך גם המצה נקראת בזוהר 'מיכלא דמהימנותא' -מאכל אמונה.

שביעי של פסח[עריכת קוד מקור]

שכחת לכתוב מהו שביעי של פסח. על פי המתואר בתורה הוא היום שבו אירע נס קריעת ים סוף. אי אפשר לערוך את הערך הזה אז תוסיף את זה אתה. Orel zion 04:23, 23 במרץ 2007 (IST)

עלילות הדם[עריכת קוד מקור]

"לא לחינם הותקפו היהודים דוקא בחג זה ולא באחד החגים האחרים, משום שחג זה מסמל יותר מכל החגים את מהותו והוויתו של העם היהודי ואת אביבו וראשית יצירתו והופעתו"

זו אמירה סובייקטיבית ויהודו-צנטרית שלא מבוססת על כלום, ואין לה מקום באינציקלופדיה רצינית. לא ברור למה דווקא פסח מסמל את מהותו של העם היהודי יותר מחגים אחרים, ובכל מקרה, את מבצעי הפוגרומים ועלילות הדם לא ענין אביבו של העם היהודי.

תיקון קישור[עריכת קוד מקור]

תיקנתי את הקישור לספרו של הרב אליעזר מלמד - הקישור הקודם הוביל לכל השיעורים מהספרים השונים ושיניתי את הקישור לספר על פסח כדי שכל הרוצה ללמוד על פסח ימצא את כל הספר במהירות ויוכל ללמוד.

בהרצל - שיחה 09:58, 24 בפברואר 2008 (IST)

מה הקשר בין הגעלת כלים לתימן במאה ה3?[עריכת קוד מקור]

אם משהו יודע מה הקשר אבקש שיציין מקור - למיטב הבנתי עניני הכשרת כלים הם "קצת" יותר עתיקים.

פסח[עריכת קוד מקור]

למה לא מראים למה חוגגים

מקור השם[עריכת קוד מקור]

על פי הפסוק "עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים" דווקא נלמדת משמעות הפוכה לפועל "פסח". אל "דילג" כי אם "עמד על-". עד מתי אתם עומדים על שני הענפים הללו? גם עבודת ה' וגם עבודת הבעל. בחרו דרך אחת. גם בפסח ה' עמד על בתי ישראל ולא נתן למשחית להכנס אליהם. כך זכורני, אני אנסה למצוא בזמן הקרוב אסמכתא לדברי. - יו"ש :) 00:52, 13 באפריל 2008 (IDT)

זה לא מוכרח, אפשר לפרש גם - עד מתי אינכם הולכים בדרך אחת עד הסוף, אלא מדלגים על שניהם, כלומר לא הולכים באף אחד 'עד הסוף'. ואז הפירוש עדיין 'לדלג'. מלבד זאת, "אשר פסח על בתינו בנוגפו את מצרים ואת בתינו הציל", אי אפשר לפרש פסח - 'עמד על'. נת- ה- - שיחה 18:36, 13 באפריל 2008 (IDT)

מחקר ארכיאולוגי והיסטורי[עריכת קוד מקור]

למיטב ידיעתי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי העדכני מרמז על כך שלא הייתה ולא נבראה יציאת מצרים/צבא פרעה שטבע בים סוף וכו'. מדוע למען השם אין התייחסות לסוגיה זו בערך?--89.1.53.53 03:35, 19 באפריל 2008 (IDT)

לאלמוני שלום
א' מה הסימוכין שלך מהו המחקר הנ"ל?
ב' מצ"ב מחקרים אחרים מקום קריעת ים סוף מקום הר סיני

ואם תרצה להרחיב קרא את מאמריו של פרופסור ולקובסקי (אמנם יש באוניברסיטה שכל פעם שמזכירים את שמו מוסיפים "השרלטן" או "השקרן" אבל אולי הסיבה היא משום שהוא לא חושב כמו כולם...) התנ"ך והכרונולוגיה של העולם העתיק שיטתו של ד"ר עמנואל וליקובסקי

בהרצל - שיחה 22:02, 20 באפריל 2008 (IDT)

כשאתה תקבל את דעותיו של ישראל פינקלשטיין לפסיקת הלכה, אני אקבל דעתיו של עמנואל וליקובסקי (הפרופסר לפסיכולוגיה!) להיסטוריה וארכיאולוגיה. 22:05, 20 באפריל 2008 (IDT)
הוספתי תחת "ראו גם" קישור ליציאת מצרים בביקורת המקרא. שם גם המקום להוסיף קישורים למחקרים ביקורתיים כדוגמת אלה שהובאו כאן. ‏odedee שיחה 03:39, 21 באפריל 2008 (IDT)
זה לא מספיק לדעתי. לטעמי יש להוסיף התייחסות לכך בגוף הערך עצמו. 89.1.53.53 03:44, 24 באפריל 2008 (IDT)
הערך הוא לא על יציאת מצרים אלא על פסח. יציאת מצרים כפי שמתוארת במקורות היהודיים היא הרקע לחג הפסח, ואין זה משנה אם היא התרחשה במציאות או לא. בערך על יציאת מצרים, צריך לציין את הביקורת המדעית על הסיפור, ואם הוקדש אפילו ערך מיוחד לביקורת הזאת - מה טוב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:09, 24 באפריל 2008 (IDT)

למה אין מנהגים ומצוות של פסח?[עריכת קוד מקור]

אני צריכה לעשות עבודה על פסח ואחד הקריטריונים שעליהם אני עושה את העבודה הם מנהגים ומצוות של חג הפסח... הייתי שמחה אם תוסיפו זאת... בתודה:גל שרביט ה'2 לבאות

הערך מלא במנהגים ומצוות לפסח, בקשי ממהורים שיעזרו לך לקרוא. דניאל צבישיחה 18:17, כ"ח באדר ה'תשס"ט (24.03.09)

חסרה פה התיחסות לקשר המדרשי בין דם הפסח לדם המילה (ברית המילה).

לפי פירוש אחר,לדעתו של המלומד הגרמני פריץ הומל,מקורו של השם "פסח" בשפה המצרית,ומובנו "זכר",ומכאן שקרבן פסח,פרושו קרבן זכר.

ראו בעניין זה בספר "החיתוכים באברי המין והציביליזציה",פרק 2 (פולחני החיתוכים וקורבנות),סעיף ג' (הקורבנות למולך):

www.gonnen.org/britmilabook/chapter02.shtml

.ג. הקרבנות למולך#www.gonnen.org/britmilabook/chapter02.shtml

פסח שני[עריכת קוד מקור]

יש למישהו מושג מהו "פסח שני"? מישהו אמר לי שהיום (27/4/10) אוכלים מצות ושותים יין כבערב פסח, מהו העניין הזה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה פסח שני. Rex - שיחה

דגשי הפסח כיום[עריכת קוד מקור]

מתוך הפתיחה לערך: "בהיעדר בית המקדש, הפך ליל הסדר לאירוע העיקרי של החג, בו מתקיימת מצוות סיפור יציאת מצרים תוך קריאה בהגדה". המשפט שגוי היות וליל הסדר וסיפור יציאת מצרים היו קיימים עוד בזמן בית המקדש, אומנם הדגש היה קורבן הפסח. צריך להחליף את המשפט זה למשפט נכון יותר. נת- ה- - שיחה 12:21, 15 באפריל 2011 (IDT)

תיקנתי. אני-ואתה שיחה 14:04, 15 באפריל 2011 (IDT)

חג הפסח - משמעויות וזוטות[עריכת קוד מקור]

בכל דיון על חג הפסח, החג המציין את המעבר של קבוצה אתנית בעלת מסורת פגנית לעם בעל תרבות מונותאיסטית, ראוי וחשוב לדעתי לעמוד על הנקדות הבאות: א. המקרא מציין מסגרת כללית ביותר לציון החג, ואלו הן: קורבן הפסח ואכילת מצות. ספר דברים המופיע על במת ההיסטוריה בסוף המאה השמינית לפני הספירה, עם הריפורמה של יאשיהו, מציין: [פרק טז]: "א שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם--לָיְלָה. ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. גלֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל-עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי: כִּי בְחִפָּזוֹן, יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. ד וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל-גְּבֻלְךָ, שִׁבְעַת יָמִים; וְלֹא-יָלִין מִן-הַבָּשָׂר, אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן--לַבֹּקֶר. ה לֹא תוּכַל, לִזְבֹּחַ אֶת-הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. ו כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ--שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, בָּעָרֶב: כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם. ז וּבִשַּׁלְתָּ, וְאָכַלְתָּ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ; וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר, וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--לֹא תַעֲשֶׂה, מְלָאכה." מנהגי החג מורחבים מעט יותר באסכולה הכהנית של הטקסט המיקראי [ספרי במדבר, ויקרא] אך אין בהם מאומה ממנהגי החג כיום [פרט לאכילת מצות ושבתון]. מרבית המנהגים שסביב החג מקורם בזמנים מאוחרים הרבה יותר, סביב זמן חיבורי המשנה ובעיקר התוספתא [המאות הראשונות לספירה], ומאוחר יותר - התלמודים, הבבלי והירושלמי. סדר הפסח הנהוג כיום הוא העתק מדוייק של הסימפוזיום היווני, שבו היו בני המשפחה והילדים מכונסים לארוחה חגיגית, והיו מצווים בשתיית יין. את הילדים היו מעודדים לשאול שאלות שונות, והמבוגרים היו משתדלים לענות ולהסביר. ההשפעה ההלינסטית על התרבות היהודית רווחת בכל תחומי חיינו התרבותיים; דוגמה אחת מיני רבבות היא הצגתו של הליוס, אל השמש במרכזו של גלגל המזלות בפסיפס רצפת בית הכנסת בבית אלפא, ובמקומות נוספים. לעניין זה ולהרחבה משמעותית בנושא ניתן לעיין בספרו המצויין של פרופסור ישראל לוין:'יהדות ויוונות - עימות או מיזוג?'. ב. בניסיון הנואל לאשר את המסגרת ההיסטורית של סיפור יציאת מצרים, כמו גם בעיסוק בזוטות החג, כגון ביעור חמץ והגעלת כילים, הולכת ומתעמעמת משמעותו האמיתית של החג, העוסק בשינוי תרבותי אדיר של קבוצה אתנית; מעבר מערב-רב לקבוצה מגובשת בעלת תרבות ייחודית, אשר הנחילה לעולם מונומנט תרבותי ספרותי שאין שני לו. ג. הטקסט של ההגדה של פסח הוא מאוחר. הצורה המוקדמת ביותר של הנוסח בן-זמננו הוא מן המאה העשירית לספירה. ברוח זו יש להבין חלק מן הקטעים המופעים בה, שיש לקרוא אותם בזהירות, ולהסביר לעצמנו ובאי ביתינו את הדברים בקונטקס ההיסטורי המתאים. ((אנונימי}}

חג הפסח אינו רק נושא למחקר היסטורי אלא הוא גם חג חי שחוגגים אותו מליוני אנשים ברחבי העולם. אתה יותר ממוזמן להוסיף לערך פרק על ההתפתחות ההסטורית של החג, בהתבסס על מקורות מתאימים. אני-ואתה שיחה 19:23, 17 באפריל 2011 (IDT)

משמעות רוחנית[עריכת קוד מקור]

הפרק "משמעות רוחנית" לדעתי מיותר פה ואין דרך לכתוב אותו טוב. אין משהו בנושא שהפך להיות יסודי מספיק בשביל שהוא יהיה נדרש בערך. ודרשות על הצדדים הרוחניים שבחג ובמצוותיו יש רבים. האם יש מישהו שחושב שהפסקה נצרכת? ‏ישרוןשיחה 17:48, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

פסח[עריכת קוד מקור]

מדוע קוראים לחגהפסח 87.68.211.197 18:16, 24 במרץ 2012 (IST)

מוסבר היטב בפסקה הראשונה. פסח#שמות החג. Botend - שיחה 18:17, 24 במרץ 2012 (IST)

משוב מ-26 במרץ 2012[עריכת קוד מקור]

לי היה כיף ומעניין מאוד ליקרוא מידע זה 80.179.210.153 17:00, 26 במרץ 2012 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:08, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

משוב מ-6 בינואר 2014[עריכת קוד מקור]

טקסט מודגשיפה מאוד זה נותן לדעת על חג הפסח 46.121.239.121 15:39, 6 בינואר 2014 (IST)

חג החירות[עריכת קוד מקור]

למה קוראים לחג החירות בשם זה

כפי שכתוב בפתיח הערך, חג זה לזכר יציאה מעבדות לחרות, כאשר יצאו בני ישראל ממצרים • חיים 7שיחה • כ"ג באדר ב' ה'תשע"ד • 23:12, 25 במרץ 2014 (IST)

פסח מצה ומרור[עריכת קוד מקור]

עוזר להכין דבר תורה לפסח 85.250.147.168 15:06, 10 באפריל 2014 (IDT)

משוב מ-15 במרץ 2015[עריכת קוד מקור]

חג שמח 79.176.49.235 17:38, 15 במרץ 2015 (IST)

אי הבנה[עריכת קוד מקור]

צריך לפרט על המנהגים במילים יותר פשוטות 37.142.212.225 15:17, 22 במרץ 2015 (IST)

למה?[עריכת קוד מקור]

חג האסיף זה שם לחג הפסח. אם חשבת שהתבלבלתי בין חג הקציר לאסיף, אתה טועה. חג הקציר-הוא שבועות. אז תודה, ותתקן לפי הצורךAmit890 - שיחה

הערות על הערך בויקיפדיה - פסח[עריכת קוד מקור]

לפי דעתי צריך להוסיף ולנמק יותר על נושאים מסויימים. למשל, מצוות חג הפסח 213.57.230.219 16:21, 6 באפריל 2016 (IDT)

שגיאה במשפט הראשון[עריכת קוד מקור]

קיימת טעות בדף. המשפט הראשון -" פֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים. פסח נחוג שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן." איננו נכון. מדובר בשני חגים שונים אשר רבים טועים לראות בהם חג אחד. החג הראשון הינו חג הפסח וחל בי"ד בניסן (בנגד לאמור בערך זה בויקיפדיה) ואלו החג השני מתחיל בט"ו בניסן והוא חג המצות האורך שבעה ימים. "אלה מועדי יהוה, מקראי קודש, אשר-תקראו אותם, במועדם. ה בחודש הראשון, בארבעה עשר לחודש--בין הערביים: פסח, ליהוה. ו ובחמישה עשר יום לחודש הזה, חג המצות ליהוה: שבעת ימים, מצות תאכלו. " "ויקרא כ"ג ד". 193.43.245.250 12:48, 22 באפריל 2016 (IDT)

המילה "פסח" בפסוקים לעיל מתייחסת לקורבן פסח ולא לחג. יכול להיות שיש מקום לכתוב על ההבדל בין משמעות המילה "פסח" במקרא לעומת ימינו. גם למילה "חג" משמעות שונה כמובן. בכל מקרה, המידע מופיע באריכות בערכים שנוגעים למנהג הקראים. -- ענבל • י"ד בניסן ה'תשע"ו • 13:41, 22 באפריל 2016 (IDT)
לא מדויק. גם במקרא וגם בספרות ההלכה יום י"ד בניסן נקרא פסח, וימי ט"ו-כ"א נקראים חג המצות. לא תמצאו במקרא שקוראים לטו-כא בניסן פסח. גם במשנה תורה לרמב"ם יש את הלכות הפסח, הנוגעות לקרבן פסח, ויש את הלכות חג המצות. לכן גם פסח שני הוא ביום י"ד באייר, ולא ביום ט"ו, שוב, כי פסח חל ביום י"ד. אמת הדבר, שבלשוננו נקרא החג כולו פסח, אך יש להדגיש זאת בערך.סול במול - שיחה 12:37, 24 באפריל 2016 (IDT)

המקור לפירוש השם "פסח"[עריכת קוד מקור]

התגלתה מחלוקת ביני לבין משתמשת:TZivyA (אפשר "לתייג" פה משתמשת?) בקשר לשאלה מה מקור הסמכות שצריך להביא בקשר לפירוש המילה "פסח". אני טוען שיותר רצוי להביא פה פרשן מקרא ממילון, כי הוא קדום יותר (אם ימצא מקור בחז"ל, עדיף להביא אותו). אבן שושן השתמש בפרשני המקרא ולא להיפך. מוזמנים להביע דעתכם. --Matanwis - שיחה 09:07, 16 באפריל 2017 (IDT)