שיחת משתמש:טיפוסי/ארכיון 3

כוכב למבריק!

	כוכב המבריקים
	לטיפוסים פיקחים הממציאים ניסוחים: מוקדש בזאת. צביה - שיחה 22:44, 5 באוקטובר 2011 (IST)

מבשרך אל תתעלמי, אחותך קיבלה כבר? טיפוסי - שו"ת 22:45, 5 באוקטובר 2011 (IST)

אבל היא לא פקחית, מבין? צביה - שיחה 22:47, 5 באוקטובר 2011 (IST)

ואחותה? טיפוסי - שו"ת 22:48, 5 באוקטובר 2011 (IST)

מאד מאד, כך אומרים. צביה - שיחה 22:55, 5 באוקטובר 2011 (IST)

שאלתך נדונה במקרים רבים, מי אכן ייתקע לידי שאני לא תסמונת דאון? אבל בעצם, מה אכפת לי אם זה לא נוגע לחיי? (אפרופו זה, בקשר לכל השאלות הפילוסופיות של 'האם העולם הזה חלום' וכו' הרי שנניח שאכן מדובר בחלום, אבל במסגרת החלום הזה מי נתקע בקיר מקבל מכה, אז מה יש פה להתפלסף? ההובן?) צביה - שיחה 09:20, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אם זה מנחם אותך, אנחנו בבעיה. טיפוסי - שו"ת 12:18, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אפשר לשאול למה? צביה - שיחה 13:00, 6 באוקטובר 2011 (IST)

משום שאת משווה את ההזייה על עולם חלומי, לבעייה רצינית ומטרידה, שלא נתת לה פתרון מניח את הדעת. טיפוסי - שו"ת 13:06, 6 באוקטובר 2011 (IST)

לבעיה רצינית ומטרידה? מתי בדיוק הבעיה הזאת מעשית? צביה - שיחה 13:15, 6 באוקטובר 2011 (IST)

הפחד הזה, אולי יום אחד יאשפזו אותנו רח"ל, בכפיה. טיפוסי - שו"ת 13:18, 6 באוקטובר 2011 (IST)

האומנם אתה מתהפך על משכבך בלילות מהפחד הזה? הרי מדובר למעשה בדיון פילוסופי גרידא, וברוח זו עניתי למעלה. צביה - שיחה 13:19, 6 באוקטובר 2011 (IST)

נחזור לעניין הפיקחות, דבר זה מפורש במקרא ...ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה... אשרי העם שככה לו, וכו'. טיפוסי - שו"ת 13:21, 6 באוקטובר 2011 (IST)

לא הבינותי את דבריך. צביה - שיחה 13:23, 6 באוקטובר 2011 (IST)

בקשר למברקך, עד מתי אשחית את מילותיי לשווא בקשר לפסיקים? צביה - שיחה 14:07, 6 באוקטובר 2011 (IST)

כל החיים זה בית ספר אחד גדול. טיפוסי - שו"ת 14:09, 6 באוקטובר 2011 (IST)

אבל השתדל, if you please, גם ללמוד בו, ולא רק לשהות. צביה - שיחה 14:49, 6 באוקטובר 2011 (IST)

בכל מקרה, נושא הפיסוק הנכון, אינו בתכנית הלימודים שלי, לעת עתה. טיפוסי - שו"ת 12:19, 9 באוקטובר 2011 (IST)

תודה

שלום טיפוסי,

תודה רבה לך על שתרמת מתובנותיך בביכורים.

שנה טובה ומוצלחה, יעל י 22:54, 8 באוקטובר 2011 (IST)

בס"ד גם ממני. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 23:08, 9 באוקטובר 2011 (IST)

שיחה:תוכנית ההתנתקות

אתה מוזמן להביע דעתך לגבי הפסקה "חרטה על תכנית ההתנתקות". בברכה, סול במול - שיחה 22:26, 9 באוקטובר 2011 (IST)

@

- בכבוד רב - רבנן • שיחה • מרגיזים בקדושים•דרושים כותבים בהלכה •כ"ט בתשרי ה'תשע"ב • 15:17, 27 באוקטובר 2011 (IST)

רבין ואלטלנה

יש בדף השיחה של רבין, המון תומכים בהזכרת הקשר שלו לאלטלנה.

ניסיתי לפתוח הצבעת מחלוקת, אבל מחקו לי את הדף, בנימוק שאין מספיק תומכים.

מאז עוד כמה כתבו שם בעד האיזכור. אולי אתה יכול לפתוח דף מחלוקת? בהצלחה --בן נחום - שיחה 16:11, 30 באוקטובר 2011 (IST)

שימוש באור נרות בשבת

ראה דברי בדף השיחה. נת- ה- - שיחה 16:22, 31 באוקטובר 2011 (IST)

אם טישיו סומך עליך, אז אני הוא זה שבמיעוט כרגע. בכל אופן גם דעה לא מנומקת היא בגדר דעה שמקובל להתחשב בה, בכל מקום שהיא. ולגופו של עניין, אף לאחר קריאת הדיון, לא ירדתי לסוף דעת מי שחושב שדעת החזון איש מיותרת בערך. טיפוסי - שו"ת 19:02, 31 באוקטובר 2011 (IST)

אדרבה, נסה להסביר מדוע דעת החזו"א ראויה להיות מאוזכרת בערך, אף על פי שהיא נאמרה מ'כלי שני', ולכן תוקפה חלש הרבה יותר בהשוואה לדברים שהחזו"א כתב בעצמו. מה שאני מכיר הוא שדעה לא מנומקת אינה בכלל דעה, ק"ו בנושאים הלכתיים, וזהו הפך דרכה של תורה. נת- ה- - שיחה 19:07, 31 באוקטובר 2011 (IST)

די בכך שמדובר בהבאת פסק הלכה בשם אחד מגדולי הפוסקים בעולם התורה בדור האחרון, לא צריך יותר מזה. ולגבי דעה לא מנומקת, אני מתייחס למה שנהוג בקהילת ויקיפדיה, לא בעניין דיונים הלכתיים. טיפוסי - שו"ת 19:17, 31 באוקטובר 2011 (IST)

אתה לא רואה את ההבדל בין דברים מנומקים אותם כתב החזו"א בעצמו, לבין דברם (מנומקים?) אותם הביאו בשמו? נת- ה- - שיחה 19:24, 31 באוקטובר 2011 (IST)

האם אתה מרמז שהחזון איש בעצמו כתב בעניין זה, דברים מנוגדים לדברים שנכתבו בשמו? טיפוסי - שו"ת 15:48, 1 בנובמבר 2011 (IST)

אנונימוס ביקורת

שלום לך ראיתי את שכתבת בנושא אנונימוס. אני מסכים עם מה שכתבת, מי שמחק לך - דוד שי - הוא פעיל באנונימוס, שמן הסתם לא אוהב את הביקורת, ואת האתר שהסתמכת עליו. הוא בעבר היה בכיר מאוד בוויקיפדיה, לכן יש הרואים בו סמכות ופוחדים לערער. עשיתי ביטול לעריכתו, כ"עזרה ראשונה", אולם קח בחשבון שטכנית - הסתמכת על אתר פרטי, ותומכי אנונימוס עשויים לטעון נגד שנית - למיטב ידיעתי, הוספת גוון דתי נוסף על המקור שציינת - וגם נגד זה אפשר לדבר. אני בעד דעותיך, לכן איני נלחם לשנות, אבל קח בחשבון, שאלה שנגד הדעה, יאחזו בכל פרט טכני כדי לבטל.

אם יש לך מוטבציה, ואכן יהיו התנגדויות, יש למצוא דברי ביקורת במאמרים למשל על כלובי סוללה/תרנגולות חופש - אם זה מאמר מאוזן הביאו גם את דעות אנונימוס, אך גם דברי ביקורת. כך גם בדיונים בכנסת או על תרנגולות כפרות - יתכן שתמצא שם גם ביקורת על אנונימוס. זה כמובן עבודת חיפוש, ויתכן שיהיה עימות עם פעילי אנונימוס קיצוניים, שיתדלו למחוק גם ביקורת לגיטימית מוויקיפדיה

לפחות מופיע כעת בדף השיחה בתוך מסגרת את הפסקה שתרמתי לערך, אם בבוא היום ירצה מישהו לגרום לכך שהיא תופיע בערך, יבורך, אני לא נוהג להילחם כדי לתרום. טיפוסי - שו"ת 18:56, 2 בנובמבר 2011 (IST)

או שצריך להשקיע בהתאם לכללים. בכל מקרה, ראית שעוררת סערה, בכך שהעזת לבקר מה שעיני פעילי אנונימוס דבר קדוש. ולפיכך גם אם תקפיד על כללים - יש מי שינסה למצוא "קללים". שווה בכל זאת לנסות

אכילת בשר ביהדות

שלום לך אם אתה מבין בנושא, בבקשה תראה את הערך "אכילת בשר ביהדות", - הינה קישור http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA

ניראה לי שיש שם כמה דברים שנכונים בוויקיפדיה, אך לא נכונים ביהדות למשל "אכילת בשר נתפסת ביהדות כדבר ממכר המרגיל את האדם להמשיך בו" (האם קרה לך פעם שהתארחת בבית יהודי, ואמרו לך על העוף: "אל תאכל זה ממכר...)

דומגה אחרת "מפרשים גדולים רבים ביהדות ראו באכילת בשר ביטוי של אכזריות ויצר הרע" (האם אמרו לך פעם על עוף: "אל תאכל את זה - זה יצר הרע...9

ניראה לי שכתבו דברים בערך בצורה מוטת לכיוון הצמחונות, ולא לכיוון האמת אם אתה בקי בנושא, אנא עבור על הערך

סליחה על ההתערבות, אבל: המקורות על כך שאכילת בשר ממכרת, מדוייקים ומצויינים בערך. 2. יש אכן פרשנים שרואים באכילת בשר דבר העלול לגרום למידות רעות, אם כי הם עצמם (ספר העיקרים) כותבים כי אין זו משום הדיעה הכוזבת שהאדם שווה בחשיבותו לבעל חיים ואסור לו לאכול אותם, אלא מפני סיבות אחרות, וכמו שהרחבתי שם. 3. אכן, מן הראוי לכתוב את דעת הפרשנים החלוקים על דיעה זו. טישיו - שיחה 22:07, 7 בנובמבר 2011 (IST)

טיפלתי מעט. טיפוסי - שו"ת 17:34, 8 בנובמבר 2011 (IST)

• חן חן, אכן הערך השתפר רבות :)

ולישרי לב שמחה. טיפוסי - שו"ת 18:03, 8 בנובמבר 2011 (IST)

אני לא מבין את הפיסקה על המוסריות. לפי העיקרים יש בעיה מוסרית רק שיש בעיה יותר חמורה ממנה של דעה כוזבת ולכן הותרה אכילת בשר. כמו"כ יש לציין את הצורך להתרחק מאכילה מרובה של בשר כמו שמבואר בבן סורר ומורה וכמו שמבואר במשנ"ב הל' ר"ה, וכמו שמבואר בפרשת ואתחנן. --Akkk - שיחה 18:27, 8 בנובמבר 2011 (IST)

כפי שהבנתי אני, לאחר המבול אף בעל העקרים אינו מזהה כל בעיה מוסרית לשחוט בעל חי ולאוכלו, ייתכן והוא מסכים לדעת הרמב"ן והאור החיים שהבאתי בערך. ולדין נוזאר, מדוע חשוב לך להרחיב יותר מדי בעניין הגישה המסורתית שאינה רואה כל בעייה מוסרית באכילת בשר, די במה שכתוב, ומגוחך לבקש מקור על טענה שלילית, כמו שלא אבקש ממך להביא מקור על כך, שלפי היהדות אכילת בשר אינה גורמת לנשירת שיער. טיפוסי - שו"ת 19:23, 8 בנובמבר 2011 (IST)

אנא ראה

שיחת קטגוריה:מצוות הנוהגות אף בזמן הזה#שינוי שם. כיוון ששינוי שם קטגוריה הוא עניין סבוך, אני רוצה לוודא שיש לכך הסכמה. שדדשכ • שיחה • י' בחשוון ה'תשע"ב • 00:01, 7 בנובמבר 2011 (IST)

ראיתי וחיוויתי דעתי. טיפוסי - שו"ת 10:19, 7 בנובמבר 2011 (IST)

תודה על ההסכמה. שדדשכ • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ב • 19:28, 9 בנובמבר 2011 (IST)

שלום לך

- בכבוד רב - רבנן • וורט • מרגיזים בקדושים•מה מברכים על סופגניה? •ו' בכסלו ה'תשע"ב • 11:58, 2 בדצמבר 2011 (IST)

לטיפול דחוף

שלום. הוספת "לטיפול דחוף" את "מבצע קציצה" (Minecmeat). אם ידוע לך בבירור שזה השם המקובל למבצע בעברית אז אין בעיה, אבל אם לא, כדאי לשים לב שהתרגום הנכון של Mincemeat זה "בשר קצוץ" או "בשר טחון" ולא "קציצה". קיפודנחש - שיחה 22:25, 5 בדצמבר 2011 (IST)

תסתכל בגוגל. זה השם. Zivya - שיחה 22:26, 5 בדצמבר 2011 (IST)

ראה נא

הפגנות החרדים נגד בית המשפט העליון (2010)

@

Zivya • אהמ? • חג יפה כל כך! • 13:37, 27 בדצמבר 2011 (IST)

גבלס?

אני לא יודעת איפה אתה חושב שאתה נמצא, אבל אני מציעה שתקפיד מאד מאד על אופן הניסוחים שלך, כי מה שהוספת לכיכר העיר רחוק מלהיות תקין. אל תעשה זאת שוב. דורית 13:49, 29 בדצמבר 2011 (IST)

1. כאשר א.ש. מקול ישראל (והוא לא היחיד) מחפש אשמים להפיכתה של בית שמש לעיר חרדית, כאילו מדובר ביודנריין, זה לא גבלסי?
2. כאשר חברי כנסת מכריזים על פתיחת "מלחמת תרבות" נגד החושך החרדי, זה לא גבלסי?
3. כאשר המשטרה ובית משפט ישראלי עוצרים אדם על כך שהעיר לבחורה שהתעקשה לשבת בין גברים חרדים, באוטובוס שנהוג בו הלכה למעשה הפרדה מרצון באופן תדיר, זה לא גבלסי?
4. כאשר מאיימים על הציבור שהציבור החרדי עתיד להתפשט "בכל המדינה" אם לא יינקטו הצעדים הדרושים, זה לא גבלסי?
5. כאשר בית משפט בישראל עוצר יותר מ-40 אבות ואמהות בעלי משפחה בו זמנית, בגין התעקשותם לשמור על חינוך ילדיהם על פי אמונתם, זה לא גבלסי?
6. כאשר האברך י.ו. שהתרחש עליו אסון ובנו נפל מידו נחבל ומת, נידון למספר שנים בכלא, כאשר את ההודאה הוציאו מפיו בעורמה, ולמרות שכל הראיות האובייקטיביות מובילות כל בר דעת לזיכויו המוחלט, זה לא גבלסי?
7. כאשר האברך ש.ו. נידון לשנתיים רק משום שהשתתף בהפגנה לא חוקית, למרות שאין ראיה שעשה מעשה אלים, וכדברי השופטת "כדי לחנך ולהרתיע את הרבנים", זה לא גבלסי?

אני מאמין שאני משקף את דעתם של מאות אלפי אזרחים ושומרי חוק במדינה, ואני חושב שלא היה צורך לקצץ את הדיון בכיכר העיר, אבל קטונתי. טיפוסי - שו"ת 14:06, 29 בדצמבר 2011 (IST)

לכה"מ ולי.

אני ממליץ על המתמודד אריאל כראוי במיוחד לשמש כבירוקרט בויקיפדיה העברית, ומאחל לו הצלחה בכל שיפנה. טיפוסי - שו"ת 14:59, 13 במרץ 2012 (IST)

ומדוע אינך משתתף בדיון עצמו? יעל - שיחה 15:01, 13 במרץ 2012 (IST

כיוון שלאחרונה אני ממעט מאד מלהיות מעורב בעניני ויקיפדיה, והמלצתי כאן הרי באה רק עקב פניה אישית אלי בעניין הזה. טיפוסי - שו"ת 17:42, 13 במרץ 2012 (IST)

אסטרופדיה

יישר כח על כתיבת הערך! הערה מאד חשובה- פסיק אינו תחליף לנקודה. השימוש המרובה בפסיקים, מלבד העובדה שמדובר בטעות דקדוקית, מקשה על הקריאה ויוצר דו-משמעויות. לדוגמה- המשפט "המאמרים עוברים ביקורת ועריכה על ידי מערכת האתר, כדי לצמצם טעויות, האתר אינו פתוח לעריכה על ידי הקהל הרחב" מכיל בתוכו דו-משמעות. אפשר לפרש שהפסוקית "כדי לצמצם טעויות" מוסבת על תחילת המשפט ואפשר לפרש שהיא מוסבת על סופו. רק באמצעות עיון במקור הבנתי מה הצורה הנכונה. כט"ס, החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 10:53, 19 במרץ 2012 (IST)

הערתך אכן מאד חשובה ומועילה. מזל טוב להולדת בתך והרבה נחת ממנה. טיפוסי - שו"ת 11:46, 19 במרץ 2012 (IST)

ברוך תהיה! החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 11:50, 19 במרץ 2012 (IST)

ותודה רבה לחבלן על תבנית {{אסטרופדיה}}! ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:26, 19 במרץ 2012 (IST)

דתיים

שלום טיפוסי/ארכיון 3,

כפי ששמת לב, עריכה שביצעת בדף "דתיים" בוטלה על ידי אחד המשתמשים באתר. למרות זאת, חזרת וביצעת אותה עריכה פעם נוספת.
חזרה על עריכות שבוטלו בהנמקה, ללא דיון בדף שיחה, אינה מקובלת ואסורה בוויקיפדיה.

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

אז, מה מותר ורצוי לעשות? הנה הסבר קצר: (בתמונה‏: ההתנהלות האידיאלית)

• אם לדעתך ישנה טעות בערך או שהעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק זאת בדף השיחה של הערך. לקבלת חוות דעת נוספות, תוכלו להפנות לדיון מלוח המודעות.
• אם לא ניתן להגיע להסכמה באמצעות הדיון, ניתן להפעיל את ההליכים המקובלים לפתרון מלחמת עריכה.
• אם ערך שכתבת נמחק ולדעתך יש לו מקום בוויקיפדיה, ניתן לברר זאת עם מפעיל/ת המערכת שמחק/ה אותו. אם לדעתך התשובה לא מספקת, ניתן לפנות מחדש לדף הבקשות ממפעילים, ובמידת הצורך אף לערער בוויקיפדיה:בירורים.

לתשומת ליבך: עריכות חוזרות ונשנות של עריכות ששוחזרו, ללא דיון, עשויות להוביל לחסימה.

תודה, ובתקווה שיושגו הסכמות רחבות, • ♀♂ • קלאו • שיחה • 12:15, 22 במרץ 2012 (IST)

הכנסת שגיאה לערך תוך שימוש במלחמת עריכה. אנא שחזר את עצמך. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 12:19, 22 במרץ 2012 (IST)

תודה על תשומת הלב, אשתדל לבדוק את טענתך בזמני הפנוי. טיפוסי - שו"ת 12:23, 22 במרץ 2012 (IST)

עריכתך בוצעה על ידי שתי משתמשים ובערכים שונים, כנראה שלא אתה נכנסת למלחמת עריכה • חיים 7 • (שיחה) • כ"ח באדר ה'תשע"ב • 13:04, 22 במרץ 2012 (IST)

תודה מיוחדת, הנחת את דעתי. טיפוסי - שו"ת 13:12, 22 במרץ 2012 (IST)

נפלא שמי שהיטה את הערך אך אתמול באמצעות מלחמת עריכה מסכים עם רעהו שאין מלחמת עריכה. טיפוסי, ההגדרה שהכנסת למומר שגויה, שוחזרה, והוכנסה שנית עם תקציר שגוי תוך כדי מלחמת עריכה. נא שחזר. אינני רוצה להטריד מפעילות גם בעניינך. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 13:17, 22 במרץ 2012 (IST)

"גברת מלחמות עריכה" • חיים 7 • (שיחה) • כ"ח באדר ה'תשע"ב • 13:46, 22 במרץ 2012 (IST)

הסבר עריכה

קלאו, ההסבר לכך שעריכתי טובה היא, משום שאנו איננו עוסקים בערך בהגדרה של מומר, אלא בהגדרה של דתי ומי שאינו כזה, גם כאשר לא מדובר בהמרת דת חלילה, אלא כנראה בלשון מושאל שלה, והתוספת שלי באה לומר שבעבר כאשר כמעט כל היהודים שמרו על קיום המצוות, ההגדרה של מי שפרק את עול המצוות לא היתה "חילוני" אלא הגדירו אותו "מומר לתיאבון" "מומר להכעיס" או סתם "מומר", וכפי שבערך מומר כותב על כך, ולפיכך אם נכתוב כפי שסברת אנו מאבדים את המכוון לחלוטין, ולכן הדיוק במקרה הזה חשוב מאד, ואני מקווה שתביני את ההבדל בין הגירסאות ואת ההסבר הנלווה לו. בברכה. טיפוסי - שו"ת 13:31, 22 במרץ 2012 (IST)

מומרת היא מי שהמירה את דתה. היא עדיין דתיה. בכל מקרה, בהסבר העריכה אין הצדקה למלחמת עריכה. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 13:39, 22 במרץ 2012 (IST)

אם ניקח בחשבון את הסבר העריכה יחד עם התמיכה של משתמש נוסף, פלוס הטלת ספק בעצם ביצוע מלחמת עריכה מצערת על ידי, התוצאה סבירה ומקובלת, הלא כן? טיפוסי - שו"ת 13:45, 22 במרץ 2012 (IST)

כאן הכנסת מידע שגוי. וכאן חזרת על עריכה. קרא את הערך מומר וראה שהמשמעות הראשית של מומרת באופן לא מפתיע היא מי שהמירה את דתה. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 13:49, 22 במרץ 2012 (IST)

כפי שאמרתי קודם, אנו לא עוסקים בהגדרת מומר, אלא בתיאור העובדות לשאלה איך קראו לחילונים/שאינם דתיים של לפני אלף שנה, וכאמור התשובה לכך מופיעה כבר בערך מומר: "בהלכה משמש המושג מומר לא רק לציון מי שהמיר את דתו במוצהר לדת אחרת, אלא גם מי שאינו מקיים מצוות עיקריות, כמצוות שבת, והוא מחלל שבת בפרהסיה". טיפוסי - שו"ת 13:53, 22 במרץ 2012 (IST)

טיפוסי, למרות זאת "גברת מלחמות עריכה" צודקת, האם גם בפי העם הוא נקרא כך או רק בספרות הלכתית? ברשותך שיניתי מעט • חיים 7 • (שיחה) • כ"ח באדר ה'תשע"ב • 13:59, 22 במרץ 2012 (IST)

קלאו, את לא מבינה בהלכה, כנראה. לא נורא - אבל טוב שיש לך אותי. בהלכה לא קוראים "מומר" למי שמחלל שבת, אלא קוראים לו "מומר לדבר אחד".

דבר נוסף, אין שום מקור היסטורי לאבחנה בין חילונים לדתיים בתקופה של לפני 1000 שנה. כל המושג הזה הוא המצאה של העת החדשה. Nachy • שיחה 14:03, 22 במרץ 2012 (IST)

הוספתי טקסט בין השורות - אכן טוב שיש לי אותך נחי. אך לא טענתי כאן שום טענה בדבר הכינוי למחללות שבת. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 14:06, 22 במרץ 2012 (IST)

נחי, ומומר לדברים הרבה נקרא מומר בהלכה...... • חיים 7 • (שיחה) • כ"ח באדר ה'תשע"ב • 14:05, 22 במרץ 2012 (IST)

נו, "מומר לדברים הרבה" הוא למעשה לא מקיים שום דבר מהיהדות, אז הוא זנח את דתו היהודית... כולכם יודעים היטב שמי שלא מקיים רק דבר אחד אינו נקרא "מומר" סתם אלא "מומר לדבר אחד" ויש על כך ערך נפרד לצורך העניין. אגב, גם הרמב"ם כשכותב על מחלל שבת הוא מכנה אותו "אפיקורס" ולא "מומר". Nachy • שיחה 14:12, 22 במרץ 2012 (IST)

כמו במקרים רבים, יש כאן עניין של הגדרה (והגדרות יש הרבה) ולשון מדוברת (בדרך כלל רק אחת בתקופת זמן). ואתם יודעים בעצמכם על מה אתם מתווכחים? TZivyA • אהמ? • 14:20, 22 במרץ 2012 (IST)

החזון איש והרב קוק

הפנת לדברים שנכתבו לגבי יחסו של החזון אי"ש לרב קוק, לא ברור לי מדוע אתה מייחס אמינות לדברים שחלקם נסתר בצורה ישירה ע"י המכתב בכתב ידו של החזון אי"ש. האם תוכל להסביר?

לא חקרתי עדיין את הנושא הספציפי לעומק, אבל בעיקרון אני סולד מהנסיון לגמד ולהעלים כל פיסת מידע שמציגה את ההתנגדות החריפה של רבים מגדולי ישראל לדרכו ושיטתו של הרב קוק, ואני דווקא כן מעריך שכל צד במאבק הזה נכשל ומכשיל מטבע הדברים בטעויות והטעיות. טיפוסי - שו"ת 13:45, 16 באפריל 2012 (IDT)

כשאתה מניח מראש שכל הגדולים התנגדו ובחריפות לא פלא שאינך מדקדק בקטנות מעין אלה. ובכל זאת, ראוי לחקור לעומק לפני שמביאים מקורות. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ב • 13:50, 16 באפריל 2012 (IDT)

לנרו, ידקדק כבודו בקטנות, שכן אני השתמשתי בנוסח "רבים מגדולי ישראל" לא "כל הגדולים" כלשונך. ולעצם העניין, הויקיפדיה לא מבקשת מאתנו ואף מונעת מאתנו לערוך מחקר מקורי או צנזורת מקורות, היא מדרבנת אותנו למצוא את המקורות השונים הקיימים, להציג אותם ו/או לערוך על פיהם את הערך. טיפוסי - שו"ת 14:02, 16 באפריל 2012 (IDT)

כאשר אתה חוקר את נושא יחסם של גדולי ישראל והציבור החרדי לרב קוק, כדאי לראות גם את הספרים אגרות לראי"ה, בתוך החומות, ומבחירי צדיקיא.

יש טעם בדבריך. כך או כך, אני מקווה ששאלתך קיבלה מענה. טיפוסי - שו"ת 14:19, 16 באפריל 2012 (IDT)

דבריי אמורים באותה מידה גם לגבי רוב הגדולים, שהתייחסו אליו בכבוד ולא בחריפות. אין שום כלל בויקיפדיה שכל מה שנדפס או כתוב ברשת צריך להיכנס. יש להפעיל שיקול דעת מינימלי, וכפי שכתבתי לך בדף השיחה שם: יש דברים שגם אתה תצעק לגביהם שהם לא רציניים, ובצדק. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ב • 14:26, 16 באפריל 2012 (IDT)

א. לא דקדקת כאמור, וזה די חמור בעיני. ב. מומלץ לך להחכים באתר אזמרך בלאומים, ולברור את התבן מהמוץ כשצריך. ג. הויכוח בינינו הוא כזה: אתה טוען לא כל מקור צריך להיכנס לויקיפדיה, ואני סבור שאתה מתעלם ממקורות חשובים ומתנגד להבאתם בערכים, משיקולי אידיאולוגיה. ד. אני שמח להתייחס לדוגמאות מוחשיות, לא בנוסח "יש דברים שגם אתה תצעק לגביהם שהם לא רציניים, ובצדק." בברכה. טיפוסי - שו"ת 14:37, 16 באפריל 2012 (IDT)

א. אני סקרן לדעת, מאחת עד עשר, עד כמה זה חמור שכתבתי בטעות כל במקום רוב. ב. אני מכיר את האתר, והדוגמה שהבאת היא דוגמה טובה לחוסר הרצינות שלו. הגדרת אותו לא רע: התעלמות ממקורות חשובים משיקולי אידאולוגיה. אני, לעומת זה, נימקתי היטב מדוע המקור שהבאת אינו רציני ומקומו הולמו היטב באזמרך ולא אצלנו. ההבדל הוא תהומי: אני תומך באזכור עדויות רציניות (לא כלי שני לאחר שמונים שנה, ומוכחש מתוכו) לגבי עמדת החזון איש, גם כשהיא רחוקה מדעותיי. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ב • 14:51, 16 באפריל 2012 (IDT)

כמה טוב החלוקה בסעיפים. א. זה חמור לדעתי בעיקר משום שבאת להאשימני כמי שכביכול אינו מדקדק בקטנות, ורמזתי לך "טול קורה מבין עיניך" מתקרב לעשר, לא? ב. אם ברצונך לברר את הנושא ברצינות, האם העלית בדעתך אפשרות להשיג את השגותיך על המאמר בפני כותבו, לקבל התייחסותו, ולהביאו בפנינו. ג. כמעט הכל כבר נאמר, ואין לי מה להוסיף בשלב זה. תרבחו ותסעדו. טיפוסי - שו"ת 15:01, 16 באפריל 2012 (IDT)

א. נו, על חומרה בלתי נסבלת כזאת אתה מוזמן לבקש את חסימתי. ב. אתה יכול לתאר לעצמך מה היה מצבי אילו הייתי טורח לקיים את הנוהל שהצעת לגבי כל שטות שאני קורא, ובפרט כשהכותב כבר יודע חלק לא קטן ממה שאכתוב, אלא שהוא מגמתי במוצהר. כבר עדיף לדפוק את הראש בקיר. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ב • 15:16, 16 באפריל 2012 (IDT)

אני חושב שהנזיפה המאופקת מצידי היא די והותר, בכלל אינני חסיד של חסימות, ופחות מכך של בקשות להן. לגבי מפעיל האתר אני מתרשם שהוא דווקא כן משתדל לנהל דיון ענייני, לפעמים הוא גם עושה נפשות ומשכנע, למרבה הפלא. טיפוסי - שו"ת 15:31, 16 באפריל 2012 (IDT)

מקור שקשור בעקיפין לנושא זה, וקשור לדברים שכתבת בדף שיחה:הרבנות הראשית לישראל. במכתב זה של האדמו"ר מגור, אפשר לראות, מלבד יחסו החיובי לעלייה, הערכתו האישית לרב קוק וביקורת חריפה על דרכו, גם את המשפט הבא -"הגם שרוב מאנשי עיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה חולק כבוד להרבנים הזקנים". (הקישור לדף בו מופיע המשפט, המשפט בתחתית העמוד). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תגובה מנחמת לכותרת "התחרדות צה"ל" בכיכר העיר

כך כתבה שלומית: שמעתי עכשיו בגלי צה"ל דברים שעוררי הן את זעמי והן את דאגתי - סופר, שבאחד המוצבים חזרו החיילים מפעילות בשטח בערב פסח בשעה מאוחרת ונכנסו לליל הסדר בשעה 11 בלילה. כיון שהאוכל שהוכן לארוחת החג הספיק להתקרר, העמיד אותו אחד הטבחים, נגד, לחימום אחרי כניסת החג והשבת. חייל אחר ראה את הדבר ורץ להלשין למשגיח הכשרות, שפסל את הארוחה והורה, שהחיילים העייפים והרעבים, אחרי יום של פעילות בשטח שבו חיכו מן הסתם לארוחה החגיגית שתצפה להם בלילה, יסתפקו במצה ונקניק (מעניין מה קיבלו הצמחונים, אם היו כאלה - מצה יבשה בלבד?). במקרה אחר שדווח באותה שיחה, הכשירו את המטבח שבועיים לפני פסח ובהזדמנות זו השליכו מנות אוכל ארוזות היטב שהכין לו חייל חולה צליאק והשאירו אותו ללא מזון. אינני יודעת איך הרגישו הוריו של אותו חייל. אני יודעת איך הייתי אני מרגישה לו היו עושים דבר כזה לאחד מבני. אני רוצה להבין, מדוע אי אפשר היה לפתור את בעיית האוכל שחומם לאחר כניסת השבת בכך, שיאמרו לחיילים להחליט, איש איש לעצמו, אם הם רוצים לאכול אותו ואלה שהדבר פוגע באמונתם יסתפקו במצה ונקניק. למה לאכוף גזרות כאלה על מי שאיננו שומר שבת? אומרים לנו, שהחילונים חייבים לוותר ולהתחשב כדי שיוכלו כולם לשרת יחד. מה עם מעט ויתור והתחשבות מצד רשויות אכיפת הדת למי שאיננו דתי? למה זה תמיד חד-סטרי? את הרב הצבאי לשעבר, רונסקי, זה הצחיק - הוא ציחקק באמרו, שלא נורא אם אכלו פעם אוכל קר. הרגע דיברו על כך ב"הכל דיבורים" ואמרו, שהנגד, שהרהיב עוז להפעיל מכשיר חשמלי בשבת, יועמד לדין. על יחס אנושי ומתחשב נענשים בצה"ל. על פנטיות אכזרית ומרושעת מקבלים שבחים. למה אנו הופכים?שלומית קדם - שיחה 10:11, 9 באפריל 2012 (IDT)

ובכן, הדברים קשים מאד לשמיעה ולקריאה, ולכן חשתי צורך לנסות להרגיע כפי הבנתי; יש לקחת בחשבון שהתחרדות זה תהליך מורכב ולא פשוט, שמניסיון זה גורם לבעיות וקונפליקטים, אבל ככה זה כל תהליך ובמיוחד תהליך משמעותי כזה של התחרדות שזה כולל שינוי השקפת עולם, ואורחות חיים, כפי שמעידים אלפי בעלי התשובה בעשורים האחרונים במדינת ישראל, הן בתחום החברתי והן בתחום המשפחתי, ולכן כדי לזכור שככל שאכן לדעת הכותבת הצבא מתחרד, בסוף התהליך תתקבל תוצאה נפלאה של צבא חרדי למהדרין, שבו הכל פועל בהרמוניה מלאה, כך שיש לצפות שגם חיילים שיחזרו בסוף היום רעבים עיפים ומותשים יקבלו ארוחות טעימות מזינות וכשרות למהדרין, ומן הסתם גם יהיה שם גמחים להשבת אבידה, לפלטות, לחולי צליאק, וכדומה, ואולי גם גמח לאוכל חם כשר לפסח, מי יודע, אני סבור שאם נסתכל ברוח זו על הדברים, אפשר להתעודד ולהירגע מהמחזות הקשים והנוראים שתוארו בתקשורת וששלומית הביאה לכאן, אבל על מנת שהתהליך יהיה קצר ככל האפשר אני הייתי ממליץ להפציץ את הצבא ברבנים, ולהפגיז אותו במחזירים בתשובה, שיטיפו ויסבירו על חשיבות שמירת מצוות היהדות, וכו' כדי שבזמן הקצר ביותר הצבא אכן יתחרד כולו, וישנה את פניו מן היסוד, מגדול ועד קטן. מקווה שניחמתי. בברכה. טיפוסי - שו"ת 12:10, 17 באפריל 2012 (IDT)

טיפוסי, אתה בוודאי מבין, שמה שאתה מתאר כנבואת נחמה וישועה שאמורה לשמח את כולנו מצטיירת בעיני כחזון אפוקליפטי מזעזע שאחריו אין עוד דבר. אני ממש יכולה לתאר לעצמי את חיילי צה"ל ניצבים כאיש אחד, מנפנפים בידיהם תהילים נגד טילים ונקצרים בזה אחר זה על קדושת השם. שלא לדבר על כך, שכאשר יהיו כל תושבי ישראל לחרדים, לא תהיה עוד פרוטה לפורטה באוצר לכיסוי הוצאות הצבא, אם כשר למהדרין ואם טרף וכל החיילים יגוועו ברעב, אבל בנשמות טהורות לעילא ולעילא. דבר שני - "צבא חרדי למהדרין, שבו הכל פועל בהרמוניה מלאה"? כלומר, כמו ההרמוניה המופלאה בין חצרות הרבנים, בין העדות, הסיעות, החסידים למתנגדים, ש"ס לאגודה, הסיקריקים לכל השאר ולהיפך - צריך להמשיך? ודרך אגב, כיון שהזמנת אותי לדף שיחתך, ראיתי גם את תשובתך לדורית מדצמבר (גבלס וכו'). לא אתעכב על כל נקודה שהעלית שם, רק פרט אחד - האברך היקר לא שכל את בנו התינוק בתאונה מצערת "כשהתינוק נפל מידיו ונפגע". אפילו הוא עצמו תיאר איך "נדנד" את התינוק כדי להרגיעו והתינוק הוטל אל הקיר ונחבט בו קשות. המסכן הזה נחקר כדת וכדין, שום הודאה לא הוצאה ממנו בעינויים או באיומים, והוא עצמו הודה שרצה לישון (כשאשתו עובדת שעות נוספות לפרנסתו ופרנסת בנם) ובכי התינוק הפריע לו. אני מתארת לעצמי, שהוא לא התכוון להרוג את התינוק, רק להשתיק אותו כדי שייתן לו לישון סוף סוף אחרי עמל יומו המפרך, ולכן גם נשפט על הריגה או על רשלנות פושעת או סתם רשלנות (אינני זוכרת מה בדיוק נשאר בכתב האישום אחרי כל התחנונים והעתירות לרחמים וההפגנות לטובתו) ולא על רצח. אגב, את הטענה הזו, על האסון הנורא שארע למי שהביא למות בנו או בתו מתוך רשלנות פושעת (השארה במכונית סגורה, למשל) או התקף זעם רגעי, מביאים הסניגורים בכל מקרה כזה, גם אצל הורים חילוניים למהדרין. תסלח לי אם אדחה אותה בשאט נפש, בבחינת "חוסו עלי, אני יתום" מצד מי שרצח את הוריו.שלומית קדם - שיחה 17:09, 17 באפריל 2012 (IDT)

שלומית, א. מי שחשב שהשואה לא תיתכן עוד בגלל שכבר יש לנו צבא אדיר, מצא את האיום האיראני ואיתנותו נסדקה. ב. כאשר כל תושבי ישראל יהיו לחרדים, הכלכלה תשגשג ותפרח כפי שאת לא יכולה לדמיין אפילו, הראש היהודי היה ונשאר גאוני פורה ומפרה. ג. לגבי ההרמוניה בין החצרות העדות והסיעות, אני ממליץ לך להסתכל על העיר בני ברק כמשל, ולראות איך עיר שיש בה מכל הסוגים, הזרמים, והמפלגות החרדיות, מצליחה להתאחד ולהכתיר ראש עיר כה גדולה ללא בחירות, מציאות שאין לה אח ורע במחוזותינו, הרי לך כוח התורה ומחזיקיה. ד. אם וכאשר הצבא יחד עם כל תושבי המדינה היהודים יהפכו לחרדים, יש להניח שסוף סוף יתחילו להפנות את תקציב הבטחון העתק לפיתוח ושכלול ויעילות הצבא, במקום בזבוז משווע עבור העקרון הפנאטי של "כור ההיתוך", בנוסף הצבא כמו שאר כל צבאות העולם יפטור נשים מגיוס, ובנוסף החייל כשיצא להילחם ידע שהוא הולך על פי דעת תורתנו ומנחיליה, והוא אינו נהרג בשביל גחמותיו של פוליטיקאי זה או אחר. אחרית הימים. ה. אני קראתי את כתב האישום ואת הפרשנויות המורחבות השונות לפרשה, ומשם גובשה דעתי וכפי שכתבתי לדורית, כך שדברייך בעניין הזה, לצערי אינם מעלים ואינם מורידים. כט"ס. טיפוסי - שו"ת 17:29, 17 באפריל 2012 (IDT)

על הרמוניה, אהבת ישראל וכן הלאה

ולהקורא ינעם.

• [1]
• [2]
• [3]
• [4]
• [5]
• [6]
• [7]
• [8]

שלומית קדם - שיחה 19:30, 17 באפריל 2012 (IDT)

מטבע הדברים גם בקהילה החרדית קיימים סכסוכים כספיים ואחרים שלעתים גולשים לפסים אלימים, יחד עם זאת, קל להיווכח שרמת הפשיעה ביחס לכל חברה אחרת, במגזר הזה, הינה שולית ושואפת לאפס, ולמרות כל הסופרלטיבים והדראמות של כלי התקשורת, גם אם תתאמצי לא תוכלי להצביע על בעל חרדי אחד שרצח את אשתו, או את שכנו בגלל מקום חניה, או סיגריה, כמו כן שיעור המשתשמים בסמים במגזר הוא אפסי ב"ה, ובכלל רמת הביטחון והשלווה ברחוב החרדי הוא גבוה במיוחד כידוע, וזה אכן נובע רק מאורח החיים האמוני, וקשר לתורה וחכמיה, שמחייבים את כולם ללמוד לשמור ולקיים, ולא בגלל מורא החוק, הנה בבני ברק אין תחנת משטרה בעיר מאז היווסדה כי לא צריך, וגופות כידוע אי אפשר להסתיר, וכך בכל השכונות החרדיות בירושלים ובשאר איזורי הארץ. אחוז הגירושין גם הוא מינורי ביחס למקובל היום באוכלוסיות אחרות, הכל נובע מהשלווה הסיפוק והאושר המציפים את ההולכים בדרך התורה, שלצערנו עדים לעתים כאמור למעשים אלימים שיש להוקיעם. טיפוסי - שו"ת 20:16, 17 באפריל 2012 (IDT)

לרוע מזלך, סופרות כמו נעמי רגן, יהודית רותם ואחרות חשפו את המציאות ומזימות את הנחת השוא שלך באשר ל"שלווה", ה"סיפוק" וה"אושר" שלגברים החרדיים נוח להאמין בהם והנשים החרדיות, מאולפות, כנועות וחסרות מוצא (ברובן, אני מוכנה להודות שיש יוצאים מן הכלל גם בזוגיות ובמשפחה החרדית, כמו בכל תרבות ודרך חיים), מניחות להם להתמיד באמונתם זו, כי כדי לצאת נגד הקהילה והאילוף מלידה צריך מידה בלתי מצויה של אומץ לב והעזה. לגבי ביטחון ושלווה ברחוב החרדי - כן, לכל מי שמקפיד על כל מצוות הרבנים ונזהר כמו מאש מן העיניים הבולשות והלשונות הרעות. מי שנפלה קורבן למשמרות הצניעות ודאי איננה מרגישה בטוחה ברחובותיכם, בין אם היא חילונית או מסורתית שנקלעה לשכונה בטעות ובין אם היא אחת משלכם, שאורך חצאיתה או כיסוי הראש שלה אינם לטעם הממונים על מה שאתם קוראים "צניעות" בשכונה. אחוז הגירושין אולי נמוך מן המקובל בציבור החילוני, אבל זאת במידה רבה משום שאישה היא קניין בעלה ונתונה לשרירות לבו ולב הרבנים, העומדים על פי רוב לצדו. כך גם עגונות או נשים שבעליהן יושבים בכלא או מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים. בעל במצב דומה יקבל היתר לשאת אישה שנייה. אישה תימק בעגינותה. אישה נדרשת ללדת כמה שיותר, לעבוד ולפרנס את בעלה וילדיה וגם להחזיק בית מצוחצח ומטופח ולטפל בילדים ובבעל המיוגע מתלמודו. נניח שהיא רוצה להתגרש - איך בדיוק תעשה זאת ומתי? וכבר אינני מדברת על הלכות אישות, מקווה וכל השאר... אין לי אלא לשמוח שאין חלקי עמן. ברור לי שלא אשכנע אותך וגם אין לי כוונה לעשות זאת, אבל אל תצפה שבועת האשליות שאתה מבכר לחיות בה תשפיע עלי. אני מציעה שבכך נסיים דיון זה אחת ולתמיד ומאחלת לך בריאות טובה ואריכות ימים.שלומית קדם - שיחה

שלומית, כרגיל אני רואה בדבריך דוגמה לחוסר ליברליות חילוני (...שאינו סותר חוסר ליברליות שקיימת בציבור החרדי). יש לי פחות בעיה עם חוסר ליברליות, אבל יותר בעיה לגלות אותה ממי שרואה את עצמו ככזה. את מכירה את הציבור? יש לך הנמקות לכל הטקסט שבנ"ל? כמובן שלא. לטעון שהציבור החרדי מושלם זה שקר מסוג אחד, להכפיש את הציבור ללא נימוקים להוציא את נעמי רגן ויהודית רותם זוהי כבר הוצאת דיבה.

את טוענת שרצון מצידי לגל משפחה ברוכת ילדים מקורו ב"אילוף מלידה". אולי הרצון שלא ללדת מקורו ב"אילוף מלידה"? איך את יכולה להוכיח? רק שהסקת שגידול הרבה ילדים הוא דבר שלילי, ולפיכך מובן מאליו שמי שרוצה בכך מאולפת מלידה וחסרת תבונה. מובן לך מאליו שמי שרוצה לשמור על הלכות אישות "מאולפת מלידה", כי לדעתך אין שום הגיון בהלכות הללו. מובן לך מאליו שלימוד תורה הוא דבר מטומטם, ולכן מי שחפצה בזה היא "מאולפת מלידה". מי שחוזר בתשובה הוא שטוף, ומי שנולד חרדי הוא פשוט מאולף. ומי שהיא גם מאושרת גם חרדית היא פשוט מטומטמת. איך אוכל להוכיח לך שאני מקיימת את אורח חיי מתוך מחשבה? זה כנראה בלתי מתקבל על הדעת. TZivyA • אהמ? • 16:42, 18 באפריל 2012 (IDT)

צביה, שימי לב, שהמילה "מטומטם" לא נזכרה בשום מקום בדברי. חשבי למה הרגשת את צורך להשתמש בה ואל תכניסי לפי דברים שלא אמרתי. לגבי לימוד תורה, מי שחפצה בו לעצמה ודאי איננה מטומטמת, אבל מי ירשה לה? או שכוונתך לשירות מרצון של אישה את בעלה האברך? כן, ברור לי שזאת התניה מגיל רך מאד, מה שאני קוראת אילוף. ולא, אינני חושבת שלימוד תורה, או כל לימוד שהוא, הוא דבר מטומטם. אני רק חושבת, שפרט למתי-מעט שהם באמת עילויים, אין שום סיבה שגבר כשיר ובריא יקדיש לכך את כל חייו על חשבון אשתו ומשלם המיסים. טמטום בוודאי לא, ניצול - בהחלט. באשר לריבוי לידות, מי שרוצה, לאחר שיקול דעת ומחשבה עצמאית, בילדים רבים וגם יכולה ומוכשרת לגדל אותם ברווחה סבירה - אדרבא. אין לי שום ביקורת עליה. אבל כמה נשים כאלה יש באמת בציבור החרדי ומה תהיה תגובת החברה והמשפחה למי שמעדיפה להסתפק בשניים-שלושה ילדים? אותו דבר לגבי הלכות אישות - מישהו שאל פעם אישה חרדית מה דעתה על הליכה למקווה והלכות נידה? מישהו הציע אפשרות בחירה בין מנהגי אישות שונים, מתונים יותר, לאישה החרדית? אינני מכפישה ציבור שלם, אני רק מגיבה על חזיון האושר וההרמוניה שמצייר טיפוסי. מן הסתם יש זוגות חרדיים שחיים באושר ובהרמוניה (כפי שציינתי בדברי לעיל שעליהם את מגיבה), כפי שיש גברים חרדים שעובדים ומפרנסים את משפחותיהם בכבוד ומקצים עתים ללימוד מעבר לשעות העבודה, ולהם נתונה הערכתי בכל הכנות. איני רואה שום הבדל בין אדם חילוני שמבלה את כל חייו בציור, בנגינה או בכתיבה ללא כישרון בולט לכך ומצפה שאשתו והחברה יפרנסו אותו, לבין חרדי, שמקדיש את כל חייו ללימוד תורה כשאיננו מצטיין בכך. רק התניה ואילוף מלידה, לצד מוסכמות חברתיות שאין לערער עליהן, יכולים להביא חברה שלמה לקבל מצב כזה. בכלל, "החיפוש אחר האושר" שמרבים עכשיו לדבר עליו דווקא בחברה החילונית נראה לי תמיד דבר מגוחך - אושר הוא מצב נדיר, שמבליח לרגעים, שעות או מקסימום ימים, והחכם יודע לנצור אותו בזכרונו ולייחל להזדמנות הבאה. רק מסוממים מבלים את חייהם באשליה של אושר תמידי, הבא לביטוי במבט מזוגג וחיוך ריק, אטום לעולם הסובב אותו. אדם נבון, ער ומודע, יכול לשמוח בחלקו, להיות מרוצה, ליהנות מבריאות טובה, ילדים מוצלחים, רווחה כלכלית, חברים טובים, עבודה מעניינת ותחביבים אהובים. זה המון. אם יש נשים חרדיות שנהנות ממצב כזה רוב חייהן ומודעות לכך במחשבה עצמאית - כל הכבוד להן.שלומית קדם - שיחה 23:05, 19 באפריל 2012 (IDT)

לא הזכרת את המילה "מטומטם", אבל היא בבחינת מילה נרדפת.

את כותבת מתוך דעה קדומה, כאילו "רווחה כלכלית" (מה זה רווחה כלכלית? מה שדפני ליף דורשת?) "אינטלקטואליות" ו"עבודה מעניינת" הם ערכים נעלים. אני בגישה שכל עוד אדם מצליח להגיע לאושר שלו, הרי קיבל את שכרו בעולם הזה.

באשר ללימוד תורה - הציבור החרדי בגישה ש"לימוד תורה" לכשעצמו הוא ערך עליון, השכר הוא על עצם הלימוד ולא על "מה יצא ממנו".

באותה מידה שתשאלי אישה חרדית האם היא חפצה בהלכות נדה, את יכולה לשאול אותה אם היא חפצה בשאר ההלכות. התורה היא אחת. זאת גישת החיים שהם מאמינות בה, וזה "הכל כלול".

חזיון האושר של טיפוסי הוא כמובן חזיון אוטופי. בוודאי שבציבור מסוגו של הציבור החרדי שהוא ציבור סגור ומלא מוסכמות לא כל אדם יכול להביע את עצמו. קורות טרגדיות כמו בכל ציבור (וייתכן בהחלט שיש טרגדיות שהן ייחודיות לציבור החרדי בשכיחות שלהם. וכנ"ל להיפך). העובדה שנשים חרדיות מצויות בלחץ חברתי לא שונה מלחץ חברתי על נשים בחברות אחרות - קריירה והפיכת האישה לאובייקט מיני. או האללת הידע בציבורים אינטלקטואלים מסויימים. בעיניי זה יותר גרוע, ובעיניי זה לא פחות "התניה". אני מהמרת על כך שנשים חילוניות לא יותר מאושרות.

ואם לומר לך את האמת, מדד האושר בין האנשים ביניהם אני חיה הוא בדרך כלל ביחס הפוך לרמת האינטלקטואליות שלהם. עושר לא מביא אושר, כידוע, ומן הראוי לכבד את גישת החיים של כל אחד. הבנות שאני מכירה מרוצות מעצמם ושלמות בדרך החיים שלהם, ואני מקנאה בהרבה מהם על חייהם.

או בקיצור - איש הישר בעיניו יעשה, לכל ציבור יש פגמים, והעיקר: לכבד אחד את השני, ועוד יותר - לא לריב, כי למה? TZivyA • אהמ? • 23:43, 19 באפריל 2012 (IDT)

צביה, מי שמכנה את החינוך להנחלת אורח חיים מסורתי לילדיו כ"אילוף" מסגיר את דעתו שמשווה את הילדים האלה לבעלי חיים דוגמת כלבים אותם מקובל לאלף ואת הוריהם כמכוני אילוף, זה רק במאמר המוסגר, ולגופו של עניין, מדוע יש אנשים שלא רוצים להבין, שהאנשים האלה פשוט מאמינים באמונה שלמה ומוצקה, שהדרך והגישה שלהם לחיים היא הנכונה ביותר, וכי זה רצונו של בורא העולם שבחר בהם מכל העמים ונתן להם את תורתו, וכי הרבנים בניגוד למה שהם חושבים אינם אוהבים להמציא חומרות ולהקשות את החיים, אלא מבטאים את המסורת ההלכתית הצרופה מדור דור עד מתן תורה, שאגב קשה להאמין אבל הם חושבים שזה אירוע שהתקיים בפועל ונכחו בהם אבות אבותיהם שקיבלו בשבועה להם ולדורותיהם את כל הנמסר שם, ומכיוון שכך, ברור שאין שום אפשרות להציע דרך אחרת לילדים זולת חינוך לאהבת התורה ונותנה מחד, ולשנוא את כל משנאי השם בין אם הם מזרע ישראל ובין אם לאו, ולכן גם אין אפשרות להציע לקיים את הלכות האישות והמקווה אחרת מכפי שהורו להם רבותיהם שמפיהם הם חיים, וכן על זה הדרך, כך הם מאמינים וכמובן זכותם המלאה והברורה לחנך על פיה, ולשמור מכל משמר שחס ושלום לא תהיה השפעה לשום גורם שעלול לקלקל את העיקר המכוון האמור, לפיכך גם אם את לחלוטין שוללת את השקפת העולם הזאת ואינך חפצה להיות חלק ממנה, הזלזול הלהג ההתרסה והביקורת הארסית, נגד כל מי שכן חי לפיה, הוא לא אנושי ולא יהודי. ערב מצויין, ושבת שלום. טיפוסי - שו"ת 23:32, 19 באפריל 2012 (IDT)

המשך מהסעיף הקודם

שלומית, לסיום שיחתנו הקולחת, אני הייתי ממליץ לך ולכל מי שרוצה להיחשף למציאות האמיתית, באשר ל"שלווה" "סיפוק" וה"אושר", בעולם החרדי, להתחפש לחרדיה ולבקש להתארח לכמה ימים בבית חרדי ממוצע, ולראות את הדברים מקרוב, הרי עד אז מטבע הדברים אין שום סיבה שצד אחד יאמין או ישכנע את הצד שכנגד שאיתן בדעתו.

ברור לך שהציבור החרדי במהותו אינו ליברלי ופתוח, אבל דווקא משום כך הוא מצליח כל כך לשמור בשכונותיו הייחודיות את אורח חייו כפי שהוא מאמין בהם, והולך לפיו, עם זאת ברוב המקרים מקיימים החרדים את הכתוב "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", אבל כידוע ישנם גם שכונות מוכרות עם ריכוז גבוה של קנאים 'כבודם במקומם מונח', שם לא הייתי ממליץ לחילונית בלבוש לא צנוע להגיע שם בטעות. מה שנכון נכון.

על פי ההלכה היהודית, האשה אכן קנויה לבעלה לגבי נושאים שונים, והמחויבות היא כמובן הדדית, לא תאמיני עד כמה האשה החרדית הממוצעת נהנית מהסידור הזה, לא אספר לך, כי בין כה לא תקבלי את תיאוריי.

אישה חרדית רגילה יולדת ילדים כפי שהיא נוהגת לומר "כמה שהשם נותן לי", כאשר הכל נעשה בקדושה ובטהרה, במטרה להעמיד צבא עובדי ד' ולומדי תורתו, על פי כל כללי ההלכה, גם לגבי התחושה הנפלאה והמרוממת שכל זה מעניק לה, לא אספר לך, מהטעם הנ"ל.

לסיום אני כן מבקש להביע באופן אישי את רחמיי הכנים על כל בת ישראל שאין חלקה עמהן, לעת עתה. וכאן הדיון מסתיים לבקשתך, אלא אם כן יהיה לי מה להוסיף או להגיב. אריכות ימים ושנים טובות, לך ולכל בית ישראל. טיפוסי - שו"ת 18:03, 18 באפריל 2012 (IDT)

אגב לגמרי, עשיתי פעם חישוב עם איזשהו זוג נשוי תחת הכותרת "מה עדיף להיות, אישה חרדית או גבר חרדי". המסקנה שעלתה היא שכששניהם מקיימים את ההלכות במלואן, אין הבדל והכל בא על מקומו בשלום (עם נטייה קלה לכיוון המין הנשי). TZivyA • אהמ? • 17:57, 18 באפריל 2012 (IDT)