בן דור (שכונה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שכונת בן דור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן דור
Ben Dor 023.JPG
מידע
עיר נשר
תאריך ייסוד 1948
על שם חיים בן-דור
שטח 124 דונם[1]
קואורדינטות 32°46′27″N 35°02′03″E / 32.77428536643231°N 35.03407001495361°E / 32.77428536643231; 35.03407001495361
שכונות נוספות בנשר
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
בן דור
בן דור
רחוב המתמיד בשנת 1964
בית הספר גלילות הקרוי על שם עמוס גלילי
תצפית נוף מהשכונה, מבט על האזור המסחרי של נשר ועמק זבולון

בן דור היא השכונה המערבית ביותר בעיר נשר.

השכונה נקראת על שם חיים בן-דור, איש כוחות הפלמ"ח שנהרג במהלך פעולת ההגנה שהתבצעה כתגובה על טבח בתי הזיקוק.

תחילת השכונה ביישוב עולים חדשים בבתי הכפר הערבי חוואסה, לאחר שתושביו עזבוהו באפריל 1948, במהלך מלחמת העצמאות. מאוחר יותר נבנו בתים רבים חדשים, והיישוב, שהמשיך להיקרא זמן מה "חוואסה", התאחד עם תל חנן לתוך המועצה מקומית נשר, שהפכה ברבות הימים לעיר.

מבחינה גאוגרפית תחומה בן דור מכל עבריה: מדרומה נמצאת קריית הטכניון, ממזרחה עובר נחל בן-דור אשר מפריד בינה לבין השכונה הוותיקה תל חנן והשכונה החדשה יותר, גבעת עמוס, מצפונה וממערבה תוחם אותה בחלקה העליון הרכס שמעל "מחצבת 4.5", רכס שעליו נבנתה והמחצבה שמתחתיו הייתה קיימת עוד בתקופת המנדט הבריטי, ומצפונה תוחם את השכונה כביש 752.

ההיסטוריה של השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת אל-חוואצה [צ' המבוטאת ס עמוקה] נוסדה על ידי ממשלת המנדט הבריטי ועיריית חיפה, עבור מהגרים ערבים אשר פונו משכונת ארד אל רמל, היא 'חוף שמן'. מהגרים רבים שנמשכו לעבודה בחיפה בנו שם שכונה לא חוקית מחומרים ארעיים ולכן נודעה בשם - 'חרת אל-תנק', 'שכונת הפחים'. תנאי התברואה הקשים והצורך בפינוי השטח לבינוי על פי תוכנית המתאר העירוני דאז, הביאו לפינוי המהגרים לשטח שהוכשר ממערב לבלד אש-שיח', היא תל חנן וכיום חלק מנשר. השכונה נקראה אל -חוואצה בעקבות שמו של ערוץ נחל צר ועמוק שראשיתו בשכונת 'זיו' בנוה שאנן וסופו בנחל קישון. ב־21 באפריל 1948 השתלטה ה"הגנה" על שכונותיה הערביות של חיפה, בעקבות כך עזבו חלק מתושבי בלד א-שייח' את הכפר. ב-24 באפריל, ערב ליל הסדר תש"ח, כיתרו כוחות ההגנה את בלד א-שיח' וקראו לתושביו למסור את נשקם. התושבים מסרו 22 "רובים ישנים", וההגנה השיבה כי תתקוף את הכפר אם לא יועברו לה אמצעי לחימה נוספים. בבוקר ליל הסדר פתחה ההגנה בירי מרגמות 3 אינץ' ומקלעים, תגבורת בריטית שהגיעה לכפר יעצה לתושבי הכפר לעזוב את המקום, והם עשו זאת מיידית בליווי בריטי. בני מוריס מציין " אין ספק, נפילת העיר [חיפה] דכדכה אותם והכשירה אותם נפשית לנטישה".[2] בעקבותיהם התפנו גם תושבי חוואסה ויאג'ור. משקיפים בריטיים שנכחו במקום סברו, לפי שיטת ההתקפה והמשא ומתן שהתנהל, כי מטרת ההתקפה הייתה לגרום ליציאת התושבים שנותרו ולכיבוש הכפר.[3][4] תושבי הכפרים הערבים, כ־5,000 איש, עברו לחיפה וללבנון.[5][6]

לאחר מלחמת העצמאות בעקבות חקיקת חוק נכסי נפקדים, עברו הבתים והאדמות של הכפרים הערביים לבעלות המדינה, ולניהולה של רשות הפיתוח. הבתים ביישובים בלד א-שייח' וחוואסה אוכלסו על ידי יהודים. יישובים אלה לא קיבלו כל מעמד רשמי ונוהלו על ידי מחלקת הקליטה של הסוכנות.[7]

תושביה של השכונה ביקשו להצטרף כשכונה לעיר חיפה אבל משרד הפנים התנגד לכך. ב-22 ביולי 1952 התקיימו בחירות ביישובים תל חנן, נשר וחוואסה, בעקבותיהן איבדו תל חנן וחוואסה את עצמאותן ואוחדו תחת המועצה המקומית נשר, לימים העיר נשר. במשך השנים שונה שמה של חוואסה לבן דור.[8]ראשוני העולים שהתיישבו בה היו יהודים בולגרים, שחלקם ישבו בארץ כבר מאמצע שנות הארבעים.

רוב המתיישבים ביישוב התרכזו באזור מצומצם וניהלו מערכת חברתית וקהילתית ערה. עם תום מלחמת העצמאות הגיע לבן דור גל עולים חדש, רובם ניצולי שואה, שהתיישבו בצריפים הנטושים שנותרו במקום.

אל היישוב לא הגיעה צנרת מים לכן סופקו המים במכוניות כיבוי אש.[9] כעבור מספר חודשים, אחרי הפגנה סוערת שבמהלכה נחסם הכביש לחיפה כמחאה חוברה השכונה למערכת הולכת מים. גם מערכת הביוב לא הייתה מוסדרת, והבתים היו מחוברים לבורות ספיגה שלעיתים קרובות עלו על גדותיהם וגרמו לבעיות תברואה. מועצת נשר בתמיכתה של ההסתדרות חיפה השקיעו סכום של 130,000 ל"י לבניית מערכת ביוב מרכזית ועבודת ניקוז בבן דור ותל חנן. בנייתה של מערכת זאת הסתיימה בחודש דצמבר 1954. בסיום בניית מערכת הניקוז נערכה חגיגת המונים בבית הקולנוע "קול" בתל חנן.[10]

מאחר שרוב הבולגרים שהתיישבו במקום היו עובדי חברת החשמל, חוברה השכונה לחשמל כבר בימיה הראשונים. בראשית שנות החמישים החל משרד השיכון בבניית פתרונות דיור לעולים, בעיקר יוצאי רומניה ומרוקו. שיכון הבולגרים נקרא גם "נווה שאנן החדש" ושמו מעיד על אותם הימים, שבהם הגבול המוניציפלי בין נשר לחיפה לא היה ברור ומוחלט, וכך גם שיוכה של השכונה. העולים החדשים נעזרו לא אחת בוועד נווה שאנן וועד הפועלים של השכונה הוותיקה עד שקמו מסגרות דומות בשכונה עצמה.

בבן דור נוצרה קהילה מגובשת ופעילה כשהמובילים החברתיים היו העולים הבולגרים הוותיקים יותר. אלו אף הקימו ארגון קהילתי-חברתי שנקרא "חברה קדישא, 'עץ החיים', חברה לגמילות חסדים", שתפקידו היה לארגן אירועים לשם גיוס כסף למטרות מיוחדות כבניית בית הכנסת בשכונה או רכישת ציוד לגן הילדים הראשון. הארגון פעל לצד ועד הפועלים, מטעמה של ההסתדרות הכללית, שניהל את ענייניה המוניציפליים של השכונה. בית ההסתדרות היה מרכז הפעילות החברתית בשכונה, ונערכו בו קורסים לעברית, הרצאות, אסיפות שונות וכן אף הוקרן סרט בכל צהרי יום שישי. גן הילדים הראשון הופעל על ידי ארגון אמהות עובדות של ההסתדרות, שגם הפעיל את "הצרכן", הצרכנייה השיתופית. על מבנהו הנטוש של בית הספר הערבי ששכן במקום, הוקם בית הספר "גלילות" על שם עמוס גלילי שנהרג גם הוא במהלך התגובה על טבח בתי הזיקוק.[11] כשהמבנה הקיים היה צר מלהכיל את כמות התלמידים בשכונה, נבנה המבנה הנוכחי המשמש את בית הספר.

השכונה וסביבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיאון הווטרנים

בתי השכונה משתרעים משני צידי הכביש המתפתל העולה מדרך בר יהודה (כביש 752) לכוון הטכניון. בשכונה קיים מרכז קהילתי המכיל בתוכו את בניין המתנ"ס השכונתי, את התחנה לבריאות המשפחה וכן את מוזיאון הווטרנים היהודים ממלחמת העולם השנייה. במבנה ההסתדרות לשעבר שוכן היום מעון יום לילדים. מחצבת 4.5 הנקראת על שם הקילומטר ה-4.5 משער נמל חיפה נמצאת מצפונה ומערבה של השכונה. המחצבה הוקמה בשנת 1929 על ידי חברת תעשיות אבן וסיד ונוהלה על ידי "הנהלת העבודות" שליד מרכז העבודה של ההסתדרות בחיפה. המחצבה משתרעת על שטח של 250 דונם. בתי השכונה נושקים לשפת המחצבה. במשך שנים רבות סבלו תושבי השכונה מהפיצוצים שנעשו במחצבה וזאת עד לסגירתה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. עיריית נשר באמצעות הקרן לשיקום מחצבות שיקמה את המחצבה בעלות של 20 מיליון ש"ח. במסגרת השיקום הוסדרו ודופנו קירות המחצבה, נסללו דרכים ונטעו עצים רבים אשר מכסים את שטח המחצבה ואת מדרונותיה.

בוואדי המפריד בין שכונת בן דור לשכונת תל חנן הקימה חברת החשמל טורבינה לייצור חשמל אשר נבנתה בתוך בור ענק להגנה כנגד תקיפות אוויריות. הטורבינה הייתה אמורה לתת גבוי והיה אם תיפגע מערכת ייצור החשמל הרגילה. טורבינה זו שהחשמל אשר יוצר על ידה היה יקר כמעט לא הייתה בשימוש ולכן נסגרה. במבנה שבו הייתה הטורבינה הוקמה מעבדה לבקרת מתח גבוה של חברת חשמל.[12]

משנת 2000 פועל בשכונה מוזיאון הווטרנים.

על איש הפלמ"ח חיים בן-דור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים בן-דור, 1924–1948, היה בנו של העיתונאי יצחק בן-דור. למד בירושלים ביגור ובגבעת השלושה. הצטרף לפלמ"ח בשנת 1942, ומיד לאחר כך התגייס לצבא הבריטי. בשנת 1946 שב לשרת בפלמ"ח. בפעולת התגמול של הפלמ"ח, לאחר הטבח בבתי-הזיקוק, הוא נהרג בקרב על בלד א-שייח' - לימים נקראה שכ' בן-דור על שמו. השאיר כמה סיפורים שלא נדפסו.

  • סרט על חייו ומותו של חיים בן-דור, איש הפלמ"ח, נמצא בארכיון הפלמ"ח.[13]
  • המשורר ע. הלל כתב קינה לזכרו של ידידו הקרוב, חיים בן-דור, לאחר מותו. הקינה בשם "לנשמת רע", כונסה לראשונה בספרו הראשון של ע. הלל "ארץ הצהריים", 1949. ושוב כונסה בקבצים ואנתולוגיות שונות. לאחרונה ב"כל שירי ע. הלל", 2013.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצבת 4.5 המשוקמת. המחצבה שוקמה בעזרת הקרן לשיקום מחצבות משמאל בתי שכונת רמות יצחק בנשר, במרכז בתי שכונת בן דור מימין בתי שכונת נווה שאנן בחיפה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי בן ארצי ומרדכי נאור, חיפה בהתפתחותה: 1948-1918 מקורות סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, הוצאת יד בן צבי, 1989, ירושלים.
  • מרכז השלטון המקומי, ספר הרשויות המומיות והמועצות האזוריות בישראל, הוצאת טליגרף, 1998
  • עמוס כרמלי, מאה שנות עשייה בחיפה רבתי 1906–2006, הוצאת נ.י.ר, 2006
  • חיי עמוס, דפוס דבר, תשכ"ח, 1968, תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בן דור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורלי פלג-מזרחי, נשר: המחוזית דנה בפינוי-בינוי בן-דור, באתר גלובס
  2. ^ בני מוריס, 1948: תולדות המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה. עם עובד וספריית ספיר, 2010, עמ' 169
  3. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, הוצאת עם עובד, 1991 – עמוד 133
  4. ^ אהרון קמינקר, השכונה בצל ארובות העשן', 1978 עמוד 122
  5. ^ בני מוריס,לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 – עמוד 133
  6. ^ שלל רב נפל בידי ההגנה, דבר, 25 באפריל 1948
  7. ^ יעל בורשטיין, התפתחות שכונת תל חנן תוך החלפת ושינוי מרכיביה הפיזיים והאנושיים, עמוד 17
  8. ^ פ' רוזניצקי, עם הבחירות למועצה המקומית נשר, דבר, 22 ביולי 1952
  9. ^ מיכאל גרינברג, חוברת יובל ה-15 למועצה המקומית נשר עמוד 26
  10. ^ פ' רוזניצקי, מבצע הבראה בתל חנן ובן דור, דבר, 20 בדצמבר 1954
  11. ^ על שמו נקראה שכונה סמוכה, גבעת עמוס, שנבנתה בשנות ה-80
  12. ^ מבוסס על ראיון עם מנהל בכיר לשעבר בחברת החשמל
  13. ^ חיים בן דור ארכיון הפלמ"ח