תאי איירווייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תאי איירווייז אינטרנשיונל
Thai-Airlines-Logo 2008.svg
Thai airways b747-400 hs-tgj arp.jpg
בואינג 400–747 של החברה
יאט"א
TG
ICAO
THA
אות קריאה
THAI
שנת ייסוד 1960
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה סוברנבהומי
בסיס פעולה משני

נמל התעופה הבינלאומי של צ'יאנג מאי

נמל התעופה הבינלאומי של פוקט
הנהלה תאילנדתאילנד בנגקוק, תאילנד
מועדון הנוסע המתמיד Royal Orchid Plus
צי מטוסים 82
מספר יעדים 84
חברות בת תאי סמייל עריכת הנתון בוויקינתונים
ברית חברות תעופה סטאר אלייאנס
www.thaiairways.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בואינג 747 של החברה נוחת בפוקט
איירבוס A340-600 של החברה ממריא מציריך
בואינג 777 של תאי קרגו

תאי איירווייז אינטרנשיונלתאית: การบินไทย; באנגלית: Thai Airways International) היא חברת התעופה המלכותית לאומית של תאילנד. בסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה סוברנבהומי של בנגקוק.

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה ב-1960, בתור מיזם משותף של חברת התעופה "תאי איירווייז" (חברת התעופה הפנימית בתאילנד) וחברת SAS (חברת התעופה המשותפת של מדינות סקנדינביה). ב-1977 רכשה בחזרה ממשלת תאילנד את חלקה של SAS, וחברת תאי איירווייז אינטרנשיונל הפכה לראשונה להיות חברה הנמצאת בבעלות תאילנדית לחלוטין.

בשנת 1971 ביצעה החברה לראשונה טיסה אל אוסטרליה, זו הייתה טיסתה הראשונה מחוץ ליבשת אסיה.

בשנת 1972 ביצעה החברה טיסה ראשונה לאירופה.

בשנת 1988 מוזגה חברת תאי איירווייז לתוך תאי איירווייז אינטרנשיונל.

נכון ל-2016, מעסיקה החברה 21,998 עובדים וטסה ליעדים רבים. אחד ממאפייניה הייחודיים של החברה היא החלפת התלבושות שעורכות הדיילות במהלך הטיסה מחליפה עסקית לבגד לאומי וחזרה.

בשנת 2011 ו-2017[1] זכתה החברה בתואר חברת התעופה בעלת מחלקת התיירים הטובה ביותר.

החברה זכתה בשנת 2018 במקום העשירי בתואר "חברת התעופה הטובה ביותר"[2].

הסכמי שותפות קוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לחברותה בסטאר אלייאנס לתאי הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי מטוסי חברת תאי איירוויז, נכון למאי 2018 (לא כולל את חברת הבת תאי סמייל) :[3]

כלי טיס בשירות בהזמנה נוסעים הערות
F C Y סה"כ
איירבוס A330-300 15 36 263 299
איירבוס A350-900 12 32 289 321
איירבוס A380-800 6 12 60 435 507
בואינג 747-400 8 10 40 325 375 יוחלף עד לשנת 2020.[4][5]
HS-TGW בצביעת סטאר אלייאנס.[6]
9 374
בואינג 777-200 6 30 279 309
בואינג 777-200ER 6 30 262 292
בואינג 777-300 6 34 330 364
בואינג 777-300ER 14 42 306 348
בואינג 787-8 6 24 240 264
בואינג 787-9 2 30 268 298
סה"כ 81

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא תאי איירווייז אינטרנשיונל באתר Airliners.net

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קוטלר, עמית (20 ביוני 2017). "למרות הנתק: קטאר איירווייס זכתה בתואר "חברת התעופה הטובה בעולם"". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2017. 
  2. ^ "World's Top 100 Airlines 2018 | SKYTRAX". SKYTRAX (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2018. 
  3. ^ [1] planespotters.net Retrieved 2016-03-19
  4. ^ "Thai Airways to retire 50 aircraft in next six years as new aircraft are delivered". AviationWA. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2015. 
  5. ^ Four are equipped with the older 10 First class configuration,
    while the remaining six have gone through a retrofit and now carry the newer version of the 9 First class suites.
  6. ^ "Tracking Star Alliance, SkyTeam, and Oneworld Special Liveries – Flightradar24 Blog". www.flightradar24.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2017.