תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
 | |||
| השלד של מבנה התחנה באוגוסט 2015 | |||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||
| מידע על הבנייה | |||
|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 23 בספטמבר 2018 | ||
| מיקום | |||
| מיקום | מול בנייני האומה, ירושלים | ||
| מדינה |
 ישראל | ||
| קואורדינטות | 31°47′18″N 35°12′09″E / 31.788219°N 35.202439°E | ||
| אתרים סמוכים | בנייני האומה, התחנה המרכזית של ירושלים | ||
| תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, תחנת הרכבת פאתי מודיעין, תחנת הרכבת ירושלים מרכז  | ||
| מידע על התחנה | |||
| שירות רכבות | לתל אביב | ||
| בעלים |
רכבת ישראל | ||
| רציפים |
4 | ||
| קווים העוברים בתחנה |
מסילת ירושלים - גנות | ||
|
(למפת ירושלים רגילה)   תחנת הרכבת ירושלים - יצחק נבון | |||
| |||
  | |||
תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון[1] (כונתה בעבר ירושלים – האומה) היא תחנת רכבת תת־קרקעית הנבנית בכניסה לירושלים כתחנת הקצה בקו הרכבת המהיר לירושלים במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל.
התחנה נבנית בכיכר שבין התחנה המרכזית של ירושלים לאוטובוסים לבין בנייני האומה ופתיחתה מתוכננת ב-23 בספטמבר 2018.[2] סמוך לתחנת הרכבת נמצאת גם תחנה של הרכבת הקלה בירושלים שתקשר את התחנה למרכז העיר.
היסטוריה
ב־12 בספטמבר 2006 הונחה אבן הפינה לתחנת הרכבת ליד בנייני האומה. בטקס נכחו שר התחבורה שאול מופז, ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי ומנכ"ל רכבת ישראל עופר לינצ'בסקי.
קודם לטקס ולתחילת העבודות, הועתקה אנדרטת יד הזיכרון למגיני ירושלים, אשר עמדה במשך כ־37 שנים במרכז הכיכר, שכונתה "כיכר נזכור", לאזור בניין בית המשפט העליון.
תכנון התחנה בוצע על ידי ברחנא אדריכלים. כריית הרציפים, פיר הדרגנועים ומנהרות האוורור של מבנה המערכות המזרחי בוצעו על ידי חופרי השרון. את השלד בנתה חברת רמט. מערכות החשמל, הדרגנועים, המים והניקוז בתחנה - כולל מבנה הזכוכית ופיר האוורור - מבוצעים על ידי אלקטרה מערכות. העלות המוערכת הכוללת של בניית התחנה עומדת על כ־350 מיליון ש"ח.[3] התחנה שוכנת בסמיכות למרכזי תחבורה ציבורית גדולים באזור הכניסה המערבית לירושלים, ובסמוך לה מתוכנן חניון תת־קרקעי גדול לרכבים פרטיים.
באמצע שנת 2011 נתגלתה במהלך החפירות מתחת לבנייני האומה "מערת האומה" - מערת מים זורמים ומקור המים התת־קרקעי הגדול ביותר שנחשף בישראל.
מאפיינים
בשל אילוצי בניית מסילת הרכבת מתל אביב לירושלים בשיפוע המתאים לתנועת רכבת נוסעים, נוצר הכרח לבנות את רציפי התחנה בעומק של כ־80 מטר מתחת למפלס הרחוב. מסילת הברזל עוברת דרך מנהרות וגשרים בפרוזדור ירושלים וחוברת באזור מחלף ענבה הסמוך למודיעין־מכבים־רעות למסילה בין תל אביב־יפו ומודיעין. התחנה נבנתה בקצה מנהרה קצרה המקשרת בין התחנה לבין גשר הרכבת מעל עמק הארזים.
התחנה מחולקת לשני מפלסים עיקריים, מפלס עליון בסמוך לפני הקרקע ובו משרדים, קופות ושירותים נוספים, ומפלס תחתון שבו ארבעה רציפים. הקישור בין שני המפלסים שההבדל ביניהם הוא כ־60 מטר נעשה באמצעות מעליות מהירות, דרגנועים ומדרגות. בשטח התחנה אזורים תפעוליים גדולים, שמטרתם לאפשר את פעילות התחנה תוך שמירה על בטיחות. בשל עומקה הרב של התחנה, הותקנו בחלקה התחתון מערכות איוורור גדולות המזרימות אוויר ממפלס הרחוב. הטמפרטורה במפלס הרציפים יציבה בשל עומקה הרב של התחנה, ואינה מושפעת משינויי עונות השנה. עומקה של התחנה מאפשר שימוש תאורטי בתחנה כמקלט גרעיני.
על פי תכנון ראשוני של רכבת ישראל, תוארך המסילה מזרחה ויבנו שתי תחנות נוספות, במרכז העיר ובתחנה תחת רחבת הכותל המערבי. תחנת ירושלים - מרכז תמוקם בעומק 50 מטר באזור כיכר הדוידקה, וממנה ימשיך תוואי המסילה עד אזור הכותל.
תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת ישראל (בשחור), הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, הרכבל לכותל בסגול
לתחנת ירושלים - הכותל נבחנו בשלב זה שתי חלופות. על פי האחת תצא המסילה מתחנת ירושלים-מרכז ותעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ומשם צמוד לחומות העיר העתיקה (ומתחת להן) עד לשער האשפות; ואילו בחלופה השנייה תמשיך המסילה מירושלים־מרכז, תעבור מתחת לרחוב יפו ולמתחם ממילא, ובסמוך למגדל דוד ייכנס התוואי ישירות מתחת לעיר העתיקה, דרך הרובע היהודי ועד לכותל. במשרד התחבורה הדגישו כי תחנת הכותל תהיה בכל מקרה במתחם הרובע היהודי, וכן שמתכנני המשרד יערכו סקר עתיקות, והתוואי התת־קרקעי יעבור על סלע טבעי מתחת להן.[4] נכון ל־2017 אין תקצוב לתכנון ואין מועד משוער לביצוע הפרויקט.
-
בניית אולם הנוסעים התחתון, דצמבר 2013 -
הַרְכָּבַת מכונה לדיפון סופי בקצה מנהרת הרציפים הצפונית בתחנה -
קצה פיר הדרגנועים בתחנה לאחר דיפון ראשוני, דצמבר 2013 -
עבודות החפירה של התחנה, ספטמבר 2010
קישורים חיצוניים
- התחנה באתר ברחנא אדריכלים
- צילומים מתוך אתר הבניה של התחנה, באתר YouTube
- שרשור תמונות בפורום תחבורה ציבורית בתפוז ממאי 2012
- שרשור תמונות בפורום תחבורה ציבורית בתפוז מנובמבר 2013
- תחנת האומה באתר חברת רמט
- ערן סוקול, עולה על הפסים: אלקטרה זכתה במכרז לתחנת האומה בירושלים, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2013
נעמה ריבה, רוצים לתפוס רכבת בירושלים? תצללו לתהום, באתר הארץ, 27 ביוני 2016- מיכאל יעקובסון, 80 מטר מתחת לאדמה: סיור מצולם בתוך "תחנת האומה" בירושלים, באתר Xnet, 8 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^ אור רביד, תחנת רכבת "האומה" בירושלים תיקרא על שם יצחק נבון, באתר וואלה, 13 בספטמבר 2016
- ^ מערכת מעריב אונליין, רכבת ישראל הודיעה: הקו החדש בין ת"א לירושלים יפתח באיחור של חצי שנה, באתר מעריב אונליין, 21 בפברואר 2018
- ^ התחשיב כולל את הרציפים ואינו כולל את הפרויקט העירוני הנפרד של עיריית ירושלים להסדרת מפלס שד' שז"ר
- ^ "החל תכנון קו הרכבת עד לכותל המערבי - כיכר השבת". כיכר השבת. נבדק ב-2017-09-01.
| רחוב יפו, ירושלים | ||||||||
| ||||||||
| אתרים לאורך רחוב יפו | ||||||||
| (1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל | ||||||||
תבנית:רכבת ישראל קו ירוק עתידי
| מסילת ירושלים - גנות | ||
|---|---|---|
| תחנות | ירושלים – יצחק נבון • נתב"ג • ירושלים - מרכז (בתכנון) • ירושלים - החאן (בתכנון) |  |
| גשרים | מעל כביש 1 (גשר 1) • גשר 2 • גשר 3 • גשר 4 • גשר 5 • עמק איילון (גשר 6) • גשר 7 • נחל יתלה (גשר 8) • גשר 9 • עמק הארזים (גשר 10) | |
| מנהרות | מנהרת הרכבת ליד מחלף שפירים • מנהרה 1 • מנהרה 2 • מנהרה 3 • מנהרה 3A • מנהרה 4 | |