ישיבת אמי"ת אורות שאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישיבת אורות שאול)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת אמי"ת אורות שאול
Orot shaul1.jpg
סמל הישיבה
ישיבה
מוטו תורה עמוקה. תורה נוגעת. תורה מחוברת לחיים.
תאריך ייסוד אלול ה'תשנ"ח
השתייכות ישיבות הסדר, רשת אמי"ת
מייסדים הרב יובל שרלו, הרב דוד סתיו, הרב שי פירון
מגמות גמרא, תנ"ך, אגדה הגות ומחשבה
ראש הישיבה הרב יובל שרלו, הרב תמיר גרנות, הרב איתמר אלדר
תלמידים כמאה
ספרים
  • כמה מספרי הרב שרלו
  • פיתוחי חותם - מאמרים של תלמידי הישיבה (ה' כרכים)
  • שערים לגמרא: שבת, בבא קמא וכתובות
  • שערים לאגדה: הבעש"ט ותלמידיו
  • קובצי שירה
מיקום כפר בתיה, רעננה
קואורדינטות 32°11′22″N 34°51′08″E / 32.189557°N 34.852132°E / 32.189557; 34.852132 
ypt.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ערב לימוד

ישיבת ההסדר אמי"ת אורות שאול כפר בתיה היא ישיבת הסדר בראשות הרב יובל שרלו והרב תמיר גרנות השוכנת כיום בכפר בתיה שברעננה. בישיבה לומדים כמאה תלמידים, חלקם בשירות פעיל בצה"ל. בין תוכניות הלימוד: בית מדרש "שערים" לבוגרי צבא ומכון להכשרת מורים בשיתוף עם מכללת הרצוג.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה באלול ה'תשנ"ח (ספטמבר 1998) על ידי הרב יובל שרלו, הרב דוד סתיו והרב שי פירון. הישיבה הוקמה בפתח תקווה מתוך תפיסה שהתורה צריכה להימצא במרכז החיים ובמרכז הארץ[1]. בסמוך לה הוקמה ישיבה תיכונית בראשות ראש הישיבה הרב שי פירון. בשנת תשס"ט החל הרב אברהם בלידשטיין (כיום רב היישוב תקוע) לכהן כסגן ראש הישיבה. בכסלו תשע"ב, הצטרפה הישיבה לרשת אמי"ת[2]. היא נקראת על שם התורמים שאול ומירה קושיצקי.

לקראת שנת הלימודים ה'תשע"ג עברה הישיבה למתחם כפר בתיה ברעננה ולהנהגתה הצטרפו הרב תמיר גרנות כראש ישיבה והרב איתמר אלדר כראש בית מדרש 'שערים' לבוגרי צבא. במסגרת זו בוחרים התלמידים ב"שער" שבו הם רוצים להתמקד: 'שער הגמרא' בהנחיית הרב תמיר גרנות, 'שער התנ"ך' בהנחיית הרב אלדר ושער אגדה והגות בהנחיית הרב חיים וידל.

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נחשבת לאחת ממייצגות הקו הפתוח והמתון בקרב ישיבות ההסדר. הלימוד בה כולל עיסוק בתחומי תלמוד, תנ"ך, אגדה, חסידות, מחשבה ומוסר. אופן הלימוד כולל לימוד ישיבתי קלסי, שילוב כלים ספרותיים ואקדמיים וחיפוש היבטים רוחניים ואישיים בלימוד. מלבד לימוד התלמוד הירושלמי והמדרשים, שנתחדשו בארץ ישראל, הישיבה עוסקת בסוגיות ציבוריות הקשורות בצביונה הדתי של מדינת ישראל ובשאלות ממלכתיות, עיוניות והלכתיות, כחלק מהחיפוש אחר תורת ארץ ישראל ברוח משנתו של הרב קוק. לימוד התנ"ך נעשה מתוך שאיפה לאמץ את דברי הנביאים כהכוונה בעבודת ה' במציאות הישראלית האקטואלית.

הישיבה מעודדת פיתוח יצירה מקורית. היא מוציאה עלון שבועי פנים-ישיבתי בשם "פתחון פה", שבו מאמרים של תלמידי הישיבה; רבעון עיוני בשם "פתיחתא", וקובץ בשם "פיתוחי חותם", שבו מאמרים עיוניים פרי עטם של תלמידי הישיבה בנושאי תנ"ך, תלמוד, אגדה ומחשבת ישראל. בנוסף, הוציאה הישיבה קובץ ספרותי בשם "טפטופים", שבו יצירות שירה ופרוזה פרי עטם של תלמידי הישיבה. בשנת תשס"ד (2004) פרסמה הישיבה ספר בשם "באי היום - תלמידי ישיבה כותבים", ובו שירים וקטעי פרוזה שפורסמו לראשונה ב"טפטופים". בשנים תשע"ה-תשע"ז יצאו לאור קובצי מאמרים של בית המדרש 'שערים': "שער לגמרא" - מאמרים על מסכת בבא קמא, מסכת כתובות ומסכת שבת. ו"שער לאגדה" - מאמרים על הבעל שם טוב ותלמידיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]