ישיבת אורות שאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת אורות שאול
אורות שאול.png
ערב לימוד בישיבה
ערב לימוד בישיבה
ישיבה
מוטו תורה עמוקה. תורה נוגעת. תורה מחוברת לחיים.
השתייכות ישיבות הסדר
תאריך ייסוד אלול ה'תשנ"ח
מייסדים הרב יובל שרלו, הרב דוד סתיו, הרב שי פירון
מגמות גמרא, הלכה, תנ"ך, אגדה הגות ומחשבה
בעלי תפקידים
מנהל שמואל בוכריס
ראש הישיבה הרב יובל שרלו, הרב תמיר גרנות, הרב איתמר אלדר
תלמידים
כמאה שבעים
שונות
ספרים כמה מספרי הרב שרלו; דברים - אדם אמונה עם /הרב תמיר גרנות פיתוחי חותם - מאמרים של תלמידי הישיבה (ה' כרכים); שערים לגמרא: שבת, בבא קמא, כתובות, בבא בתרא ומכות, פסחים, קידושין וסוטה, בבא מציעא וברכות; שערים לאגדה; קובצי שירה
מיקום שכונת שפירא, תל אביב
ypt.co.il
קואורדינטות 32°11′22″N 34°51′08″E / 32.189557°N 34.852132°E / 32.189557; 34.852132
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הלוגו הישן של ישיבת אמית אורות שאול

ישיבת אורות שאול היא ישיבת הסדר בראשות הרב יובל שרלו הרב תמיר גרנות וראש בית המדרש הרב איתמר אלדר. השוכנת כיום בשכונת שפירא שבתל אביב. בישיבה לומדים כמאה ושבעים תלמידים, חלקם בשירות פעיל בצה"ל. בין תוכניות הלימוד: בית מדרש "שערים" לבוגרי צבא ומכון להכשרת מורים בשיתוף עם מכללת הרצוג. ישיבת ההסדר מהווה חלק מעמותת רוח הגולן.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה באלול ה'תשנ"ח (ספטמבר 1998) על ידי הרב יובל שרלו, הרב דוד סתיו והרב שי פירון. הישיבה הוקמה בפתח תקווה מתוך תפיסה שהתורה צריכה להימצא במרכז החיים ובמרכז הארץ[1][2]. בסמוך לה הוקמה ישיבה תיכונית בראשות הרב שי פירון. בשנת תשס"ט החל הרב אברהם בלידשטיין (כיום רב היישוב תקוע) לכהן כסגן ראש הישיבה. בכסלו תשע"ב, הצטרפה הישיבה לרשת אמי"ת[3]. היא נקראת על שם התורמים שאול ומירה קושיצקי.

לקראת שנת הלימודים ה'תשע"ג עברה הישיבה למתחם כפר בתיה ברעננה ולהנהגתה הצטרפו הרב תמיר גרנות כראש ישיבה והרב איתמר אלדר כראש בית מדרש 'שערים' לבוגרי צבא. במסגרת זו בוחרים התלמידים ב"שער" שבו הם רוצים להתמקד: 'שער הגמרא' בהנחיית הרב מאיר ליכטנשטיין, 'שער התנ"ך' בהנחיית הרב אלדר ושער אגדה והגות בהנחיית הרב אייל קהלני. ר"מים נוספים הם הרב גיל דביר, הרב מומי פאלוך, הרב יובל וקסלר, הרב איציק וולטרס, הרב הלל נגן והרב הראל רביב.

בשנת ה'תש"ף עברה הישיבה לשכונת שפירא בתל אביב.[4] במקביל עזבה את רשת אמי"ת והצטרפה למוסדות עמותת רוח הגולן.[5]

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נחשבת לאחת ממייצגות הקו הפתוח והמתון בקרב ישיבות ההסדר. הלימוד בה כולל עיסוק בתחומי תלמוד, תנ"ך, אגדה, חסידות, מחשבה ומוסר. אופן הלימוד כולל לימוד ישיבתי קלאסי, שילוב כלים ספרותיים ואקדמיים וחיפוש היבטים רוחניים ואישיים בלימוד. מלבד לימוד התלמוד הירושלמי והמדרשים, שנתחדשו בארץ ישראל, הישיבה עוסקת בסוגיות ציבוריות הקשורות בצביונה הדתי של מדינת ישראל ובשאלות ממלכתיות, עיוניות והלכתיות, כחלק מהחיפוש אחר תורת ארץ ישראל ברוח משנתו של הרב קוק. לימוד התנ"ך נעשה מתוך שאיפה לאמץ את דברי הנביאים כהכוונה בעבודת ה' במציאות הישראלית האקטואלית.

הישיבה מעודדת פיתוח יצירה מקורית. היא מוציאה עלון שבועי פנים-ישיבתי בשם "פתחון פה", שבו מאמרים של תלמידי הישיבה; רבעון עיוני בשם "פתיחתא", וקובץ בשם "פיתוחי חותם", שבו מאמרים עיוניים פרי עטם של תלמידי הישיבה בנושאי תנ"ך, תלמוד, אגדה ומחשבת ישראל. בנוסף, הוציאה הישיבה קובץ ספרותי בשם "טפטופים", שבו יצירות שירה ופרוזה פרי עטם של תלמידי הישיבה. בשנת תשס"ד (2004) פרסמה הישיבה ספר בשם "באי היום - תלמידי ישיבה כותבים", ובו שירים וקטעי פרוזה שפורסמו לראשונה ב"טפטופים". בשנים תשע"ה-תשע"ז יצאו לאור קובצי מאמרים של בית המדרש 'שערים': "שער לגמרא" - מאמרים על מסכת בבא קמא, מסכת כתובות ומסכת שבת. ו"שער לאגדה" - מאמרים על הבעל שם טוב ותלמידיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על הסיבות להקמת הישיבה בפתח תקווה: http://ypt.co.il/about.asp?id=20594
  2. ^ בהקמת הישיבה היו מחשבות להקימה ביישוב עמונה הסמוך לעפרה.
  3. ^ ישיבת ההסדר פתח תקווה מצטרפת לרשת אמי"ת
  4. ^ גדי דויטש, ‏"להיות חלק מהסצנה": ישיבת ההסדר שהגיעה דווקא לת"א, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2019
  5. ^ אורות שאול, באתר עמותת 'רוח הגולן'.