הוצאת קורן ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ספרי מגיד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סלע מאיר
סמלה של הוצאת קורן
נתונים כלליים
סוג הוצאת ספרים
מייסדים אליהו קורן (קורנגולד)
תאריך הקמה 1962
מיקום המטה ירושלים ישראל ישראלישראל
 
www.korenpub.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הוצאת קורן ירושלים בע"מ היא הוצאת ספרים ירושלמית שאותה ייסד אליהו קורן (קורנגולד), הידועה בעיקר בזכות מהדורת התנ"ך שלה.

ההוצאה נוסדה בשנת 1962 לשם הוצאתו לאור של תנ"ך קורן, שמאז הפך לאחד התנ"כים הפופולריים ביותר.

התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תנ"ך קורן

אחת מן המטרות העיקריות בהדפסת התנ"ך הייתה להדפיס מחדש את התנ"ך בארץ ישראל, בידי יהודים ועל פי המסורה היהודית, כאשר המציאות עד אז הייתה שרוב מהדורות התנ"ך נדפסו בידי מדפיסים נוצרים בחוץ לארץ. נוסחו הוגה בדקדקנות, חידושים גרפיים רבים נעשו. בסוף שנת תשכ"ג (1963) הוצאה המהדורה הראשונה של התנ"ך השלם.

הגופן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קורן (גופן)

למטרת הוצאת התנ"ך עיצבה ההוצאה גופן ייחודי, אשר נועד לאפשר קריאה נוחה ככל האפשר מדגישה את ההבדלים השונים בין האותיות. לשם זאת נעזר מר אליהו קורן בפרופ' פייגנבוים ובניסיונם של מדעני האופטיקה. גם בעיצוב הגופן הודגש נושא "החזרת העטרה ליושנה", בכך שהושבה לאות ל צורתה המקורית עם צווארה הזקוף, במקום מנהגם של מדפיסים "להשכיב" אותה או אף "לערוף" את ראשה.

הושקע מאמץ מיוחד גם בשילוב הטעמים עם הניקוד והאותיות, זאת בתקופה שבה לא היו כל עזרי מחשוב בנמצא. בתחום הטעמים חידשה ההוצאה גם כן, וחודדו הבדלים בין טעמים דומים, וגם בין הטעמים לניקוד (סימני הניקוד עובו, וסימני הטעמים עוצבו דקים יותר). דוגמה לתיקון שהתגאו בו אנשי ההוצאה היה עיצוב סימן הש השמאלית והימנית במובדל מעיצוב החולם, וכך סימן החולם לא נבלע בנקודות אלו כאשר ה-ש' צמודה אליו. היבלעות זו שהייתה בדפוסים הקדומים יותר, אף גרמה לאחד מחוקרי הלשון העברית לחדש כלל, שחולם לא ייכתב בצמוד לסימן ש' שמאלית או ש' ימנית.

לאחר הוצאת התנ"ך עוצבה גרסה שונה מעט של הגופן, אשר בה הודפסו שאר ספרי ההוצאה.

ספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט נוסף של אליהו קורן והוצאתו היה הוצאת סידור, אשר עוצב בצורה שעוזרת למתפלל להבין את אשר הוא אומר על ידי שבירת המשפטים במקומות הראויים. הסידור עוצב בגופן מיוחד של ההוצאה, דומה לגופן התנ"ך אך שונה במעט. לאחר הוצאת הסידור והצלחתו הדפיסה ההוצאה גם מחזורים באופן דומה, עם ביאורי הפיוטים על ידי חוקר התפילה דניאל גולדשמידט (אשר נלקחו ממהדורת המחזורים שלו, שהדפיס דרך ההוצאה). ספרי יהדות נוספים בהוצאת קורן כוללים חומש עם הפטרות וסדר התפילה בשבת, וגרסה אנגלית של התנ"ך בתרגומו של פרופ' הרולד פיש.

בשנת 2010 עברה להוצאת קורן הוצאתו לאור של תלמוד שטיינזלץ בגרסאותיו השונות.

סידור עברי-אנגלי עם תרגום ופירוש הרב יונתן זקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אפריל 2009 הושק סידור חדש דו-שפתי, עברי-אנגלי, בתרגומו ובפירושו של הרב יונתן זקס, רבה של בריטניה. הסידור מעוצב בעיצוב המסורתי של הוצאת קורן ומצטיין בפרשנות פואטית ונוגעת ללב על הסידור ועל מעגל השנה היהודי. הסידור כולל את התפילות לשלום המדינה ולשלום החיילים.

הוצאת שקמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הוצאת שקמונה

בשנת 1973 נקלעה הוצאת שקמונה החיפאית לקשיים וצברה חובות, עקב כך העביר מנהלה והרוח החיה בה, ראובן הכט, את הניהול האדמיניסטרטיבי של ההוצאה לידי הוצאת קורן.[1]

ספרי מגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 השיקה הוצאת קורן סדרת ספרים בתחומי היהדות תחת השם "ספרי מגיד". סדרה זו עוסקת בפרשנות, הלכה והגות ומעגל השנה היהודי. בין הספרים שראו אור: שמיטה (מאת הרב יוסף צבי רימון), תורת אמך (מאת הרב ד"ר יהודה ברנדס), הורות נכספת (מאת ד"ר חיים ריצ'רד גראזי), יד לאשה - מהדורה חדשה (מאת הרב שלמה ריסקין).

בשנת 2016 יצא לאור במסגרת 'ספרי מגיד' כתב העת התורני מעשה חושב: אמונה הגות ומחשבה - כרך א' בעריכת ליאור לביא, העוסק בנושא "תפיסת האלוהות והבנת מהות האמונה בדורנו"[2]. כרך ב' שיצא לאור בשנת 2018 מוקדש לנושא ה"שוויון" ובוחן את ייחודיות עם ישראל ומקום השוויון במשפחה ובתחומים נוספים. יואב שורק כתב בביקורת על כתב העת: "[מעשה חושב] נועד לאפשר במה 'נקייה' למי שרואים בחלק ממה שנכתב בבמות האחרות שיח בלתי לגיטימי החותר תחת יסודות האמונה. הישגם של העורכים הוא הצלחתם לארח בגיליונם הראשון, למרות טהרנות זו, מגוון נאה של כותבים (ואפילו כותבות!) מבתי מדרש שונים ובהם 'רוחניקים' חסידיים... אנשי המיינסטרים ההלכתי-מחשבתי... ואיש אוניברסיטת בר-אילן."

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליהו קורן, "האות כיסוד בעיצוב ספרי קודש" בספר אות היא לעולם, בהוצאת משרד החינוך והתרבות, תשמ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארכיון הכט, מכתב למשה שמיר, 6 באוגוסט 1973
  2. ^ כרך א' באתר הוצאת מגיד