Rated R
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת ריהאנה | ||||||
| יצא לאור | 20 בנובמבר 2009 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 2009 | |||||
| סוגה | פופ • R&B | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 51:48 | |||||
| חברת תקליטים | דאף ג'אם • SRP | |||||
| הפקה | ריהאנה, דה דרים, רוב קנוקס | |||||
| ||||||
| ||||||
Rated R (בעברית: דירוג R) הוא אלבומה הרביעי של זמרת הפופ ריהאנה, אשר יצא לאור ב-20 בנובמבר 2009 על ידי חברת התקליטים דאף ג'אם. הקלטות האלבום החלו באפריל 2009, והיו בכמה אולפנים בארצות הברית ואירופה. ריהאנה עבדה עם כמה מפיקים על האלבום ובניהם: אנטוניו "L.A." ריד ודה קרטר שהיו מפיקים בפועל. ריהאנה עבדה גם עם צ'ייס & סטטוס, סטארגייט, The-Dream, ני-יו ובריאן קנדי. האלבום כלל את השתתפותם של האמנים: will.i.am, יאנג ג'זי, ג'סטין טימברלייק ונגן הגיטרה סלאש שניגן בשיר "Rockstar 101". ריהאנה הייתה שותפה לכתיבת השירים באלבום זה וכן להלחנתם בשיתוף עם הזמר כותב השירים המצליח ני-יו.
מבחינה מוזיקלית האלבום מייצג כיוון שונה מהאלבום הקודם שהכיל שירי up-tempo ובלדות מוכוונת. האלבום הוקלט לאחר התקרית האלימה עם בן זוגה לשעבר כריס בראון, שתקרית זו הביאה את האלבום להיות קודר ואפל יותר מהאלבומים הקודמים. האלבום מכיל שילוב של מוזיקת היפ-הופ, רוק ודאבסטפ. כמו כן האלבום מכיל את ז'אנר הדאנסהול מאלבומיה הקודמים, בשירים "Rude Boy" ו-"Te Amo". האלבום זכה לביקורות חיוביות ממבקרי המוזיקה, ששיבחו את הביצועים הבוגרים של ריהאנה, וכינו את האלבום "כמאמצה השכבתי והלבבי ביותר של ריהאנה". בארצות הברית האלבום הופיע לראשונה במקום ה-4 עם מכירות של 181 אלף עותקים. כמו כן האלבום הגיע למקום הראשון בעשר מדינות שונות.
מהאלבום יצאו חמישה סינגלים: "Te Amo" ,"Rockstar 101" ,"Rude Boy" ,"Hard", ו-"Russian Roulette", והסינגל ,"Wait Your Turn" שיצא כסינגל שיווקי בלבד. הלהיטים הבולטים של האלבום היו השירים "Russian Roulette" ו- "Rude Boy" שזכו להצלחה יוצאת דופן בעולם. "Russian Roulette" יצא לאור כסינגל הראשון מהאלבום, והצליח להגיע לטופ 10 ב-17 מדינות שונות. הסינגל הבא מהאלבום "Hard" הגיע למקום ה-8 בארצות הברית אף על פי שנכשל בעולם, ובכך השיר נהיה לשיר ה-13 של הזמרת שהצליח להגיע לטופ 10 בארצות הברית, ובכך ריהאנה הפכה לאמן הנקבה עם הכי הרבה שירים בטופ 10 במאה ה-21 במדינה ביחד עם ביונסה. הסינגל השלישי "Rude Boy" זכה להצלחה אף יותר גדולה כאשר שהה במקום ה-1 בארצות הברית במשך 5 שבועות רצופים. כדי לקדם את האלבום ריהאנה יצאה לסיבוב ההופעות השלישי שלה, תחת השם: Last Girl on Earth Tour.
רקע ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות תקיפתו האלימה של כריס בראון, לא היו הרבה התלבטויות לגבי העובדה שכל שיר באלבום יהיה קשור אליו. בריאיון לחדשות MTV ריהאנה וני-יו הבהירו כי ני-יו לא רצה לכתוב שיר על בראון מכיוון שחשב שזה מיותר. המפיק צ'אק הרמוני אמר כי לא משנה איזה שיר יהיה באלבום, באופן מידי זה יראה כמו שיר שנכתב על בראון.
במהלך ריאיון עם מארק מלכין בטקס הפרסים של MTV אמר כי המעריצים צריכים לצפות שריהאנה תהיה עצבנית ומסוכנת יותר באלבום. מאוחר יותר בריאיון ל-Touch Weekly אמר כי האלבום הוא בהחלט מאיים יותר מהעבודות הקודמות של ריהאנה ותיאר אותו כ"משוחרר" יותר. הזמר האמריקאי אייקון אמר כי הוא הולך "להאיר" את ריהאנה באלבום ולא לעשות אותה כועסת. אחרי ההצלחה של האלבום האחרון ריהאנה רצתה לוודא שהיא לא תיפול לקול או אווירה אחת. במהלך "Justin Timberlake & Friends Concert in Las Vegas" (ג'סטין טימברלייק וחברים קונצרט בלאס וגאס), טימברלייק סיפר בריאיון לחדשות MTV שהאלבום הוא קול חדש לגמרי, ושהשירים החדשים הם לא שיחזור של החומרים מהאלבום הקודם. "היא חזרה לתודעה שוב אחרי המקרה הכול כך קשה שקרה... והדבר הכי חכם שהיא עושה זה לא לחקות את מה שהיא עושה אלא לנוע קדימה", הסביר טימברלייק.
לאחר שחרורו של "Russian Roulette" כסינגל המוביל, מפיק האלבום צ'אק הרמוני היה מודע לתגובות המעורבות מצד המעריצים של ריהאנה על השיר, ולכן הוא הבטיח למעריצים שהשיר לא ייצג את שאר הסגנון של האלבום, אף על פי שהשיר שיקף את הצמיחה של ריהאנה כאומן. בריאיון ל-Rap- Up סטיוארט טריקי הודיע כי הוא שיתף פעולה עם The-Dream בעבודה על האלבום. ותיאר את האלבום כ-uptempo עצבני, ואמר שהאלבום שונה מעבודותיה הקודמות. בחודש פברואר 2010 ריהאנה הביעה דעה חיובית על האלבום, אך ציינה כי עבודתה בעתיד תהיה פחות אינטנסיבית. היא אמרה על האלבום הבא שלה: "אני באמת אוהבת את האלבום, אבל האלבום הבא שלי יהיה יותר אנרגטי, עם שירי פופ קצביים, ועל זה כנראה אני אלך." כשריהאנה נשאלה מה השיר הכי אהוב עליה באלבום, ריהאנה אמרה שאין כזה אבל השירים "Fire Bomb" ו-"Cold Case Love" חביבים עליה.
הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריהאנה התחילה להקליט שירים לאלבום באפריל 2009. ההקלטות לאלבום נערכו באולפני "חלב" במנהטן, ניו יורק, אולפני מטרופוליס בלונדון, אנגליה, אולפני דאבו בפריז, צרפת, וסטלייק- אולפנים בלוס אנג'לס, קליפורניה. ריהאנה עבדה עם מספר מפיקים וכותבים ובניהם: צ'אק הרמוני, The-Dream, כריסטופר "טריקי" סטיוארט, צ'ייס & סטטוס, סטארגייט, דמו וג'סטין טימברלייק. ריהאנה רצתה שהאלבום יהיה פחות מושפע מסינתפופ, במטרה למנוע את הפופ המסחרי והקליל באלבומיה הקודמים. בעקבות כך היא שילבה יותר בס ומוזיקה גותית. במהלך השלבים המוקדמים של העבודה על האלבום, ריהאנה עבדה עם אדוניס שרופשייר, שאמרה שסיעור המוחות איתו הביא לה את כמות הרעיונות הגדולה ביותר לאלבום. על שיתוף הפעולה עם הצוות הנורווגי סטארגייט ריהאנה אמרה שהוא היה "מאוד מתגמל" ו"מעורר השראה" והוסיפה: אנחנו עדיין לא יודעים מה הולך להיות באלבום אבל הולך להיות מאוד מרגש". מאוחר יותר התברר כי סטארגייט גם הפיקו שיר של ריהאנה והראפר הקנדי דרייק לאלבום, אך בסוף הוא לא נכנס.
ריהאנה הייתה שותפה בכתיבת רוב השירים באלבום עם העזרה של טימברלייק וני-יו, שסייע לזמרת לתרגם את רגשותיה לשירים. היא עבדה עם ני-יו על מספר שירים, אף על פי שלעיתים קרובות לא היה ברור איזה סוג שירים הם רוצים שיהיו באלבום. בזמן שעבדו ביחד הוא [ני-יו] אמר שבזמן שהם עבדו ביחד הוא הרגיש שריהאנה לא הייתה אותה האישה איתה הוא עבד לפני כמה שנים, והחמיא על הצמיחה המוזיקלית שלה. ריהאנה רצתה שהשירים באלבום יהיו קודרים יותר, ולכן ני-יו וצ'אק הרמוני כתבו את "Russian Roulette", שהיה השיר הכי אפל וחולני באלבום. ריהאנה הגיבה בחיוב על השיר ורצתה שהסגנון שלו יהיה לאורך האלבום כולו.
אחרי שהקשיבה לשיר "Saxon" שבוצע על ידי ניקי מינאז', והופק על ידי הצוות צ'ייס & סטטוס, ריהאנה רצתה לעבוד עם הצמד על האלבום, והם עבדו במשך כמה שבועות במקום לא ידוע. ריהאנה והצמד עבדו על שירי דאבסטפ, אף על פי שלריהאנה היו כמה חילוקי דעות עם הצמד. בחודש אוקטובר היא הגיע למסקנה שהיא רוצה לעבוד גם עם טריקי סטיוארט ו-The-Dream. השניים טסו לפריז וניגנו לריהאנה את השירים "Rockstar 101" ו-Hard". גם אמנים נוספים תרמו לאלבום כמו הגיטריסט סלאש, שניגן בגיטרת בס בשיר "Rockstar 101", ו-will.i.am שכתב עם להקתו בלאק אייד פיז את השיר "Photographs". שיר זה היה מיועד להיכנס לאלבומם של הלהקה, "The E.N.D" ובוצע על ידם, אך בסוף לא נכלל ב-Final Cut והועבר לריהאנה. בנוסף לכך כותבת השירים אסתר דין שכתבה בעבר שירים לאמנים כמו מרי ג'יי בלייג', וכריס בראון, השתתפה בכתיבת השיר: "Rude Boy". השיר "The Last Song" היה השיר האחרון שנוצר עבור האלבום. ריהאנה הקליטה את השיר ב-12 השעות האחרונות להקלטות. על הקלטת השיר ריהאנה אמרה: "כשאמרו לי שיש עוד 12 שעות לסיום ההקלטות, אמרתי לעצמי אוקיי אני צריכה לעשות את זה, אז אני פשוט שתיתי מעט יין אדום, ואז נכנסתי לתא ההקלטות עם אורות מעומעמים ושרתי את השיר".
מוזיקה ומילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלבום הוא אלבום בעל צליל אפל יותר ומבשר רעות בניגוד לאלבומיה הקודמים. האלבום מתאפיין בעיקר במוזיקת פופ ו-R&B, אך גם באלבום משולב אלמנטים של היפ-הופ, רוק, ודאנסהול. האלבום מאופיין בצליל מלוטש ומשלב סינתיסייזרים מאיימים, בשילוב גיטרה, פעימות מתוחות, מנגינות סולם מינור, והרמוניות קוליות. שירים כמו "G4L", "Mad House", ו-"Wait Your Turn" משלבים אלמנטים של דאבסטפ כולל סינתיסייזרים מהורהרים. האלבום משלב גם דאנסהול בשירים "Rude Boy" ו-"Te Amo". ריהאנה דנה בניהולו המוזיקלי של הפרויקט בריאיון למגזין "גלמור", ואמרה: " השירים הם באמת אישיים. יש באלבום שירי רוק אנ' רול, אבל זה באמת היפ הופ: אם הסגנון המוזיקלי של ליל ויין וקינגס אוף ליאון הוא כמו האלבום שלי, אז אני ארגיש טוב."
התוכן הלירי של האלבום הוא שירים עגומים על אהבה, שחצנות ומילים הנוגעים על התמדה והתגברות על מצוקות. המילים של השירים מאופיינים בגוונים קודרים של כעס. חלק מהשירים באלבום מדברים גם על שחצנות, ומכילים דימויים של אלימות ואכזריות. בשירים באלבום יש הרבה ניבולי פה וקללות, מה שגרם לאלבום לקבל מדבקה של "אזהרת תוכן" בארצות הברית. בעוד כמה מבקרי מוזיקה הישוו את תוכן השירים למקרה עם כריס בראון, העיתונאית ג'ון פרלס כתבה שהאלבום "אינו מתייחס באופן ספציפי לאותם אירועים, אבל כמעט ולא מתעלם מהם". לפי דברי מבקרת המוזיקה אן פאוורס חרטה הוא הנושא העיקרי של האלבום: "אף פעם הזמר לא מתנצל בפני האדם שגרם לו עוול רציני, אבל הוא מכיר ברגשות שלו כלפי אותו אדם, אפילו אם אותו אדם הוא עבריין. רגשות אלה כוללים חרטה, רוך ועצב עמוק".
עבודה אומנותית ואופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 באוקטובר 2009, ריהאנה חשפה תמונת קידום מכירות בברלין בבגד גוף ומעיל פרווה לבן. התמונות היו אמורות להיות על העטיפה או החוברת של האלבום. עטיפת האלבום הסופית לאלבום נעשתה על ידי צלם האופנה אלן פון אנוורת',שאמר כי "ריהאנה יוצרת מראה חדש לאלבום". אנוורת', שגם עשה את העטיפות לאלבומים The Velvet Rope (1997) של ג'נט ג'קסון, Back to Basics (2006) של כריסטינה אגילרה, ו-Blackout (2007) של בריטני ספירס, המשיך ואמר שריהאנה הייתה מעורבת בכל היבט של עשיית עטיפת האלבום והיה מוכן ללכת עד הגבולות כדי ליצור את עטיפת האלבום. עטיפת האלבום יצא לאורה ב-27 באוקטובר 2009 והציגה את ריהאנה במצב רוח רע, בתנוחה מהורהרת לובשת עליונית עור ועם ידה מכסה את עין ימין שלה וכל האצבע עטופה בסט מורכב של טבעות. הכיסוי השחור-לבן הושווה לעטיפות אלבומים של הזמרת גרייס ג'ונס בשנות ה-80.
הסטייל של האלבום מותג על ידי האומן והבמאי הבריטי סיימון נווד, שהיה גם המנהל הקריאטיבי של הקמפיין הפרסומי. "בילינו הרבה זמן לפתח רעיונות. אנחנו נסענו לפריז לשבוע אופנה, נפגשו עם מעצבים, ישבתי עשיתי ציורים, תחפושות, צילומים ועוד." הנווד חשף בריאיון ל-MuuMuse: "הכול באמת מוזיקה, וזה האלבום האישי שלה ביותר עד כה, כך שהכול שואב השראה בדרך זו או אחרת." על מנת לעשות את היצירה החזותית של האלבום, הנווד לקח השראה מהסרט "איש האומגה" ומהספר "תחרה של גן עדן": "רצינו ליצור אותה [ריהאנה] בעולם שיהיה אישי... כל העניין היה חלום אפל, לתת לה לבטא את כל הדברים האלה בלי להיות ספציפיים/מילוליים." נווד גם הגה את המראה והתחושה של יצירות האמנות של האלבום בקטעי וידאו, בטלוויזיה, ותרם לסיבוב ההופעות המקדם של האלבום, כולל עיצוב הבמה, תלבושות ורקע חזותי.
שחרור וקידום מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 באוקטובר 2009 ריהאנה פרסמה הודעה בה יש תמונה עם האות R עשויה מתכת ומתחתיה רשום: "The Wait is Ova. Nov 23 09", המציין את תאריך השחרור עבור האלבום. יום למחרת ריהאנה שחררה קליפ לסינגל השיווקי: "Wait Your Turn", שהועלה לאתר האינטרנט שלה ב-3 בנובמבר. קטע מהשיר עם הכותרת "The Wait is Ova" יצא כפרומו ליציאת האלבום, וגם שעון ספירה לאחור באתר האינטרנט שלה. ב-5 בנובמבר 2009, שודר ראיון טלוויזיוני בתוכנית Good Morning America על התקרית בינה לבין בראון בפעם הראשונה מאז התקרית. הראיון המשיך למחרת גם ב-ABC's 20/20. בדצמבר 2009 הופיעה על שער מגזין "גלמור", ובינואר 2010 על שער מגזין GQ ובחודש שלאחר מכן על שער מגזין W.
בחודש נובמבר 2009 Island Def Jam התכנסה עם נוקיה לקונצרט קידום מכירות מיוחד שנערך ב-16 בנובמבר 2009, בבריטניה. הכרטיסים חולקו בחינם לקהל, ואף נוקיה אירחה מסיבות האזנה מכל רחבי העולם ביום האירוע. ריהאנה צילמה וידאו פרומו לאירוע שהתקיים באקדמיה בריקסטון בלונדון. היא העלתה לראשונה שירים מהאלבום במהלך האירוע שהיה קונצרט הסולו הראשון שלה מאז התקרית עם בראון. חנות המוזיקה של נוקיה הציעה גרסה משופרת של האלבום בתאריך השקתו, שכלל רמיקסים לשירי האלבום ושיר נוסף שלא נכלל באלבום: "Hole in My Head", בהשתתפות ג'סטין טימברלייק. האלבום יצא לאור ב-23 בנובמבר בבריטניה וארצות הברית.
ב-4 בפברואר 2010 ריהאנה הופיעה בפפסי סופרבול בערוץ VH1 יחד עם טימבלנד וג'סטין ביבר. ריהאנה ביצעה את "Hard", "Rude Boy" במהלך האירוע, ו-"Don't Stop the Music" בטקס פרסי Kids' Choice Awards. כדי לקדם את האלבום ריהאנה יצאה לסיבוב ההופעות Last Girl on Earth Tour שהתחיל ב-16 באפריל והיה בין היתר בבלגיה, אירופה, צפון אמריקה ואוקיאניה. אמנים כמו פיקסי לוט, קשה, ו-Travie McCoy שימשו כזמרי חימום בסיבוב ההופעות. בנוסף לכך שוחררה לאלבום גרסת רמיקסים שנקראת: Rated R: Remixed ומכילה 10 רמיקסים לשירי האלבום. האלבום יצא לאור ב-8 במאי 2010 בכל העולם וב-24 במאי באירופה וארצות הברית. רוב הרמיקסים באלבום היו של מוזיקת האוס בשימוש כבד של סינתיסייזרים. האלבום הגיע למקום ה-158 בארצות הברית, ומכר עד היום 13 אלף עותקים שם.
רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מס' | שם | כותב(ים) | משך |
|---|---|---|---|
| 1. | Mad House | מקבה רידיק, צ'ייס & סטטוס, ריהאנה | 1:34 |
| 2. | Wait Your Turn | ג'יימס פונטלרוי השני, מיקל ס אריקסן, טור אריק הרמנסן, קנארד, מילטון, טאקורה טנדאי, ריהאנה | 3:46 |
| 3. | Hard(עם Young Jeezy) | The-Dream, סי "טריקי" סטיוארט, ריהאנה, ג'יי ג'נקינס | 4:10 |
| 4. | Stupid in Love | ני-יו, אריקסן, הרמנסן | 4:01 |
| 5. | Rockstar 101(עם סלאש) | The-Dream, סטיוארט, ריהאנה | 3:58 |
| 6. | Russian Roulette | ני-יו, צ'ארלס הרמון | 3:48 |
| 7. | Fire Bomb | פונטלרוי השני, בריאן קנדי, ריהאנה | 4:17 |
| 8. | Rude Boy | אריקסן, הרמנסן, אסתר דין, רידיק, רוב סווייר, ריהאנה | 3:43 |
| 9. | Photographs(עם will.i.am) | will.i.am, ז'אן בטיסט, מייקל מק 'הנרי, אלן פינדה | 4:46 |
| 10. | G4L | קנארד, מילטון, פונטלרוי השני, ריהאנה | 3:59 |
| 11. | Te Amo | אריקסן, הרמנסן, פונטלרוי השני, ריהאנה | 3:28 |
| 12. | Cold Case Love | ג'סטין טימברלייק, רובין טדרוס, פונטלרוי השני | 6:04 |
| 13. | The Last Song | פונטלרוי השני, קנדי, בן הריסון, ריהאנה | 4:16 |
משך כולל: |
51:17 | ||
| נוקיה מוזיקה: רצועות בונוס בלעדיות | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | כותב(ים) | משך | ||||||
| 14. | Russian Roulette (Donni Hotwheel Remix) | ני-יו, הרמון | 3:01 | ||||||
| 15. | Hole in My Head (בשיתוף ג'סטין טימברלייק) | ג'סטין טימברלייק, טדרוס, פונטלרוי השני | |||||||
סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
Russian Roulette[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – Russian Roulette
הסינגל נשלח לתחנות הרדיו בארצות הברית ב-27 באוקטובר 2009 כסינגל המוביל מהאלבום, ושוחרר להורדה דיגיטלית 6 ימים לאחר מכן. השיר הוא שיר מסוג בלדת פופ אשר זכתה לביקורות חיוביות ממבקרי המוזיקה, ששיבחו את היכולות הקוליות של ריהאנה והמילים של השיר. בארצות הברית השיר הגיע בשיאו למקום ה-9, והגיע למקום ה-1 במצעד: Hot Dance Club Songs במדינה. בבריטניה השיר הגיע למקום ה-9 במצעד שירי ה-R&B, ולמקום ה-2 במצעד הסינגלים הרגיל. ריהאנה ביצעה את השיר בעונה השישית של X פקטור בבריטניה ומאוחר יותר בתוכנית של דייוויד לטרמן בארצות הברית.
Hard[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – Hard
הסינגל השני מהאלבום, בשיתוף עם הראפר יאנג ג'זי, נשלח לתחנות הרדיו בארצות הברית ב-10 בנובמבר 2009. ריהאנה חשבה להקליט את השיר כך שיהיה שונה משאר שירי הפופ שלה. מבקרי המוזיקה שיבחו את היכולות הקוליות של ריהאנה בשיר ואת ההחלטה לארח את יאנג ג'זי. השיר הגיע למקום ה-8 בבילבורד בארצות הברית, מה שהפך את השיר לשיר ה-13 של הזמרת שהגיע ל-Top 20 במצעד זה, כאשר היא משווה עם ביונסה. הישג זה הפך את ריהאנה לאמן הסולו הנשי עם הכי הרבה שירים ב-Top 20 שבמצעד הבילבורד במאה ה-21, ביחד עם ביונסה. ב-6 במרץ 2010 השיר גם הצליח להגיע למקום הראשון במצעד US Hot Dance Club Songs. כדי לקדם את השיר ריהאנה הופיעה איתו בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) במחרוזת עם השיר "Live Your Life" ב-22 בנובמבר, ובתוכנית של אלן דג'נרס בתחילת פברואר 2010, כאשר ביצעה גם את "Don't Stop the Music".
Wait Your Turn[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – Wait Your Turn
יצא כסינגל השיווקי היחיד מהאלבום ב-13 בנובמבר 2009, באוסטרליה, בברזיל ומדינות נוספות באירופה. השיר נכתב על ידי ריהאנה, סטארגייט, והצמד צ'ייס & סטטוס. השיר הוא שיר דאבסטפ בשילוב היפ-הופ. הקליפ לשיר בוים על ידי אנתוני מנדלר שצולם בצורה מגורענת בשחור-לבן. את השיר ביצעה בטקס AMA במחרוזת עם Hard, וגם ביצעה את השיר ב- Good Morning America וב-BBC Radio 1's. השיר הגיע למקום ה-17 במצעד שירי האר אנד בי של בריטניה.
Rude Boy[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – Rude Boy
יצא כסינגל השלישי מהאלבום, שוחרר לתחנות הרדיו בארצות הברית ב-9 בפברואר, ושוחרר להורדה דיגיטלית ב-19 בפברואר. הביקורות על השיר היו מעורבות בקרב מבקרי המוזיקה: חלק מהמבקרים מתחו ביקורת על הסגנון שירה הגברי וה"קפוא" שיש לריהאנה בשיר, ואילו מבקרים אחרים החמיאו לשיר וכינו אותו כשיר בסגנון "יחפני". השיר הגיע ל-Top 10 ב-28 מדינות שונות, כאשר בין היתר הגיע למקום הראשון באוסטרליה, בתרשים ה-R&B בבריטניה ובבילבורד בארצות הברית. שיר זה נהפך לשיר השישי של הזמרת שמגיע למקום הראשון בבילבורד, מה שהפך אותה באותה תקופה לאמן הסולו הנשי החמישי עם הכי הרבה שירים במקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי כאשר היא השוותה עם פאולה עבדול ו-דיאנה רוס. ריהאנה קידמה את השיר במספר מקומות ובניהם בתוכנית הטלוויזיה Alan Carr: Chatty Man בבריטניה ובטקס האמריקאי Kids' Choice Awards.
Rockstar 101[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – Rockstar 101
Rockstar 101 שוחרר כסינגל הרביעי מהאלבום ב-18 במאי 2010. השיר זכה לביקורות מעורבות ממבקרי המוזיקה שכינו את השיר כ"אגרסיבי", ומתחו ביקורת על השתתפותו של הגיטריסט סלאש בשיר, אותה כינו "במחשבה שנייה". השיר הגיע למקום ה-24 באוסטרליה ולמקום ה-2 במצעד US Hot Dance Club Songs. הקליפ לשיר צולם באפריל 2010, ובוים על ידי מלינה מטסוקס, שביימה גם את הקליפים לשירים Hard ו-Rude Boy. ריהאנה ביצעה את השיר בעונה ה-9 של אמריקן איידול ב-7 באפריל 2010.
Te Amo[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – Te Amo
שוחרר כסינגל החמישי מהאלבום. הסינגל שוחרר ב-7 ביוני 2010 באירופה בלבד, ויום למחרת גם לאוסטרליה, ניו זילנד ואיטליה. באמריקה הלטינית השיר זכה לביקורות חיוביות מהמבקרים. השיר הגיע לעשיריה העליונה במדינות כמו: צ'כיה, הונגריה ופולין, והגיע ל-40 העליונים באוסטרליה, הולנד וסלובקיה, שם הגיע למעמד זהב. ריהאנה ביצעה לראשונה את השיר ב-Radio 1's Big Weekend, ב-23 במאי 2010.
שירים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר "Stupid in Love" אף על פי שלא יצא כסינגל, הגיע למספר 7 במצעד של קוריאה הדרומית בשל מכירות דיגיטליות גבוהות. השיר נכתב על ידי ני-יו וסטארגייט, ואף ני-יו שימש כעוזר הפקה בשיר. בריאיון עם USA Today, ני-יו סיפר שהשיר נכתב כמה ימים לפני התקרית בין בראון לריהאנה, ולכן השיר לא מבוסס על המקרה כפי שחשבו. השיר הוא בלדת פופ, R&B ובלדה כוחנית. חלק מהמבקרים שיבחו את המסירות הרגשית של ריהאנה בשיר, וחלק מהם מתחו ביקורת על כך שהוא אפל מדי.
מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלבום דורג לראשונה במקום ה-4 בארצות הברית עם מכירות של 181 אלף עותקים בשבוע הראשון, מה שהפך אותו לאלבום הנמכר ביותר בשבוע הראשון ליציאתו מאלבומיה של ריהאנה. במדינה האלבום הצליח להגיע גם למקום הראשון במצעד האלבומים R&B/Hip-Hop, מה שהופך את האלבום לראשון של ריהאנה לעשות זאת. ב-8 בינואר 2010 האלבום הגיע למעמד פלטינה בארצות הברית, ועד נובמבר 2013 מכר האלבום 1.11 מיליון עותקים שם.
בבריטניה האלבום הגיע לראשונה למקום ה-16, והגיע למעמד זהב תוך 4 ימים בלבד. ב-15 באוקטובר 2010 האלבום הגיע למעמד פלטינה כפולה במדינה (+600,000 עותקים). ב-24 בינואר 2010 האלבום הגיע למקום ה-30 במצעד, ובשבוע שלאחר מכן עלה למקום ה-27. ב-21 בפברואר הגיע האלבום למקום ה-26, ושבוע לאחר מכן טיפס למיקום הבכורה שלו. ב-7 במרץ 2010 האלבום הגיע למקום התשיעי, בשבוע ה-15. באותו זמן האלבום הגיע למקום השני במצעדי אלבומי ה-R&B במדינה. האלבום נהיה לאלבום של ריהאנה שנמכר הכי מהר בבריטניה, כאשר הגיע לפלטינה חודשיים לאחר יציאתו. ב-26 ביוני 2011 מכירות האלבום הסתיימו במדינה עם 656,527 עותקים.
אף על פי שדורג רק במקום ה-15 באוסטרליה, האלבום הגיע למעמד זהב בשבוע השני שלו במצעד. באוגוסט האלבום הגיע למעמד פלטינה (70,000+ עותקים). עם שחרורו של "Rude Boy", האלבום הגיע למקום ה-3 ב-7 במרץ 2010. בפולין האלבום הגיע למקום ה-5, והגיע למעמד זהב עם מכירות של 20,000 עותקים בחודש אחד בלבד. בשוודיה האלבום הגיע למיקום שיא 9 ב-29 בינואר 2010. בניו זילנד האלבום הגיע לראשונה למקום ה-15, ובפינלנד האלבום הגיע לראשונה למקום ה-28, ובשיאו למקום ה-15. ב-10 באפריל האלבום עלה מהמקום ה-59 למקום ה-18 במצעד ההולנדי. ביוני 2010 האלבום נכנס מחדש למצעד האלבומים היווני למקום ה-6. בנוסף לכך לקידום האלבום יצא לאור אלבום הרמיקסים: Rated R: Remixed, במאי 2010. האלבום הצליח להגיע למקום ה-158 בבילבורד, ולמקום ה-6 במצעד הדאנס/אלקטרוניקה. בקנדה האלבום הגיע למקום ה-84, ובכך ניהיה לאלבום הרמיקסים הראשון של הזמרת שהופיע במצעד זה. ביוני 2010 הופיע לראשונה האלבום במקום ה-11 ביוון. מכירות האלבום הסתיימו שנה לאחר יציאתו בנובמבר 2010, והסתכמו ב-3.2 מיליון עותקים בעולם.
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלבום זכה באופן כללי לביקורות חיוביות ממבקרי המוזיקה. האתר Metacritic, אשר נותן ניקוד לאלבומים בהתבסס על 21 ביקורות שונות, נתן לאלבום ציון של 75 נקודות מתוך 100. אן פוטון מ"טיימס", ראה את האלבום כהאלבום הטוב ביותר של ריהאנה, וג'ודי רוזן מ"רולינג סטון", כינתה את האלבום כאחד מאלבומי הפופ הכי טובים של השנה. אנדי קלמן מ"אולמיוזיק", כינה את האלבום כ"מוגזם", אבל "משכנע" באופן שבו ריהאנה שרה "גבולות בלתי נשכחים כוחניים רבים". גרג קוט מ"שיקגו טריביון", כינה את האלבום "כרב עוצמה ומרגש אומנותית" "ושריהאנה אישית מרמזת שיש לה הזנה יצירתית יותר מאשר באלבומיה הקודמים". ג'ון פרלס מ"ניו יורק טיימס" אמר "שאף על פי שהנושא האישי של האלבום הוא אמיץ, זה לא יפגע ביצירתיות שלה".
אן פאוורס מ"לוס אנג'לס טיים", כינתה את האלבום: "דיוקן מורכב ומרתק, שמכיל מגוון רגשות של אישה שעברה התעללות". אלכס מקפירסון מ"עובדה" אמר שמלבד המוזיקה המעניינת שלה, האלבום חשוב לאיך שריהאנה "תפסה חזרה את השליטה על סיפורה הציבורי, במהלך גיל הכיף הנוכחי שלנו". שרה רודמן מ"הבוסטון גלוב" שיבחה את האלבום, וכינתה אותו "כמבט קצר על שתי התפתחויות של ריהאנה כאמנית ונקודת המפגש של תרבות צהובונים ואומנות הפופ." רוברט קריסטגו מ-"MSN Music", נתן לאלבום ציון של 2 כוכבים, וציין: "צרכני מאמץ חביבים קשובים לחזון האסתטי, פרט מכריע שלה שעשוי גם לגרום הנאה", אך נתן ביקורת שלילית לשירים "Hard" ו-"Rude Boy".
בביקורות המעורבות שון פניסי מ"ספין" הרגיש שהאלבום לא מתאים לעוצמות המבוססות של ריהאנה ומצא את הקול שלה שטוח מדי וחסר הבעה כדי להעביר את הכעס של השירים. ריאן דומבל מ-קלשון מדיה כתב: "האמנותי שהשאיפות שלה הן כיום גבוהות יותר מהיכולות שלה". מיכאלאנג'לו מטוס של מ"מועדון AV" כתב שהמוזיקה נפוחה לעומת המילים שלה שבאופן שלילי הם "קטעים מתוך מפגש טיפולי". אלקסיס פטרידיס, כותבת בגרדיאן, מתחה ביקורת על רמיזותיו לתקיפתו של כריס בראון שלה ואמר שהאלבום לא מציע שום דבר מעבר "האינטרס של הציבור התאוותן בחיים הפרטיים שלה". רוב הרוילה מ-"וילג' וויס" מצא את הסאבטקסט שלא בנוח וציין כי רגעי השיא של האלבום, "מרגשים שהם, עלולים לגרום לך להרגיש אפילו יותר גרועים, יותר מהנקודות השפלות".
שבחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלבום נכלל במקום השלישי ברשימת "עשרת האלבומים הטובים ביותר על ידי מבקרים בשנת 2009". ברשימת סוף השנה של מהאלבומים הטובים ביותר, לאה גרינבלט מ"בידור השבועי" כינתה את האלבום כהאלבום הפופ הטוב ביותר של השנה. גרג קוט מ"שיקגו טריביון" דירג אלבום זה מספר שמונה ברשימה של האלבומים הכי טובים שלו לשנת 2009.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום Rated R באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Rated R באתר AllMusic
האלבום Rated R באתר Discogs
האלבום Rated R באתר ספוטיפיי
האלבום Rated R באתר דיזר
האלבום Rated R באתר אפל מיוזיק
האלבום Rated R באתר Last.fm
האלבום Rated R באתר טיידל
האלבום Rated R באתר יוטיוב
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
| ריהאנה | ||
|---|---|---|
| דיסקוגרפיה • וידאוגרפיה • פרסים ומועמדויות • סיבובי הופעות • שירים | ||
| אלבומי אולפן | Music of the Sun • A Girl like Me • Good Girl Gone Bad (Reloaded) • Rated R • Loud • Talk That Talk • Unapologetic • Anti | |
| אלבומי רמיקס | Good Girl Gone Bad: The Remixes • Rated R: Remixed | |
| אלבומי וידאו | Good Girl Gone Bad Live • Loud Tour Live at the O2 • Rihanna 777 Documentary... 7Countries7Days7Shows | |
| סיבובי הופעות | Rihanna: Live in Concert • A Girl's Night Out • Good Girl Gone Bad Tour • Last Girl on Earth • Loud Tour • Diamonds World Tour • The Monster Tour • Anti World Tour | |
| ערכים קשורים | Home • פנטי ביוטי • "We Found Love" (וידאו קליפ) • רבל פלר • רבל • ניוד מאת ריהאנה • רוג מאת ריהאנה • מופע המחצית של סופרבול LVII | |
בקרת זהויות  |
|
|---|