שיינדאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Shinedown)
שיינדאון
Shinedown
שיינדאון, 2015
שיינדאון, 2015
מקום הקמה ג'קסונוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מטאל אלטרנטיבי, הארד רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אטלנטיק רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.shinedown.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
ברנט סמית
ברי קרץ'
זק מאיירס
אריק בס
חברים לשעבר
ניק פרי
ג'סין טוד
בראד סטיוארט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיינדאון (באנגלית: Shinedown) היא להקת רוק אמריקאית מג'קסונוויל, פלורידה. הלהקה הוקמה על ידי ברנט סמית ב-2001 לאחר שלהקתו הקודמת דריב (Dreve) התפרקה. סמית, שהיה עדיין תחת חוזה עם "אטלנטיק רקורדס", גייס את ההרכב הראשון של הלהקה; ג'סין טוד כגיטריסט, בראד סטיוארט כבאסיסט וברי קרץ' כמתופף. ההרכב הקליט את שני אלבומיה הראשונים של הלהקה, אך לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 נערכו כמה שינויים, כשהחל מהאלבום הרביעי ההרכב הנוכחי של הלהקה התייצב עם סמית וקרץ' כשלצידם זק מאיירס כגיטריסט ואריק בס כבאסיסט.

עד היום הוציאה הלהקה שבעה אלבומים, שמכרו יותר מעשרה מיליון תקליטים בעולם כולו.[1][2][3] תשעה עשר משיריה הגיעו למקום הראשון במצעד שירי הרוק המיינסטרימי בדירוג הבילבורד, מה שמעמיד את הלהקה במקום הראשון במספר הסינגלים שהגיעו למקום זה בכל הזמנים. בנוסף, כל 31 הסינגלים שהוציאה הלהקה נכון ל-2024 הגיעו לחמישייה הראשונה במצעד, מה שמעמיד אותה במקום הראשון במספר הסינגלים שהגיעו לעשירייה הראשונה.[4][5][6] בחודש יוני 2021 דירג בילבורד את הלהקה במקום הראשון בכל הזמנים במצעד אמני הרוק המיינסטרימי שחגג 40 שנים לקיום מצעד הרוק של המגזין.[7] החל מאוגוסט 2022 החזיקה הלהקה בשיא נוסף במצעד, מספר הסינגלים הרצופים שהגיעו למקום הראשון במצעד (שמונה, עד שפייב פינגר דת' פאנץ' הגיעה לסינגל רצוף תשיעי).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2000–2004: הקמה והאלבום Leave a Whisper[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורותיה של הלהקה בלהקתו הקודמת של הסולן, ברנט סמית, דריב (Dreve). בשנת 2000 חתמה דריב על חוזה עם חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס.[8][9] חברת התקליטים לא הייתה מרוצה מדריב כמכלול, והחליטה להשתחרר מהחוזה לפני שחרור אלבומה הראשון של הלהקה, אבל שמרה על סמית שלתחושתם שווה היה לפתח באופן נפרד כאמן.[10] אטלנטיק החתימה את סמית על חוזה פיתוח במסגרתו יעזרו לו נציגיה עם כישרון כתיבת השירים שלו, ויסייעו לו לגייס חברים ללהקה חדשה שיקים (והפכה לימים לשיינדאון).[10][8][11] ב-2001 עבר סמית לג'קסונוויל שבפלורידה והחל לעבוד על הפרויקט.[12] תחילה גייס סמית את בראד סטיוארט אותו הכיר דרך פיט תורנטון, מפיק מקומי.[12] סמית וסטיוארט החלו להקליט דמואים באולפן מקומי, שבעליו, מלודי ואן זאנט, הציעה להם לפגוש את ארוסה, הגיטריסט ג'סין טוד. סמית גייס את טוד כחבר השלישי בלהקה.[12] ההרכב המקורי של הלהקה הושלם כשהלהקה החליטה לגייס לשורותיה את המתופף השביעי שבחנה, ברי קרץ'.[12] הארבעה המשיכו להקליט דמואים והגישו את העבודות לאטלנטיק, שאישרה את החומר ונתנה אור ירוק להפקת אלבום אולפן ראשון.[12]

התוצר, האלבום Leave a Whisper, יצא לאור ב-27 במאי 2003.[13] האלבום לא הצליח מיד, אך מסע הופעות מאומץ וסינגלים מצליחים הביאו את האלבום למעמד של אלבום פלטינה בארצות הברית, מה שמעיד על מכירת למעלה ממיליון עותקים ממנו.[14] מהאלבום יצאו הסינגלים: "Fly from the Inside"‏, "45"‏, גרסת כיסוי לשיר "Simple Man" של לנרד סקינרד (מלודי ואן זאנט, אשתו של ג'סין טוד, היא גם בתו של רוני ואן זאנט), ו-"Burning Bright".[15][13] כל ארבעת הסינגלים הגיעו לחמישייה הראשונה במצעד הרוק המיינסטרימי של מגזין הבילבורד, והגיעו למקומות החמישי, השלישי, החמישי והשני בהתאמה.[16] הלהקה המשיכה בסיבוב ההופעות המאומץ שלה במטרה לתמוך באלבום, וניגנה בלמעלה מ-400 הופעות חיות במהלך 2003 ו-2004.[17] בסופו של דבר הסתכם מסע ההופעות ב-24 חודשים רצופים במהלכם הופיעה הלהקה עם ואן היילן, סית'ר ו-ת'רי דורז דאון.[18] בעקבות מסע ההופעות הוציאה הלהקה בהמשך את ה-DVD Live from the Inside, המתעד את ההופעות החיות במהלך השנתיים הללו.[19]

2005–2006: Us and Them[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה על אלבום ההמשך החלה רק ב-2005, לאחר שהלהקה גילתה שסגנון החיים הנלווה למסע הופעות עמוס מכדי להתמקד בכתיבה והקלטות.[20] חברת התקליטים לחצה על הלהקה להוציא את האלבום תוך חצי שנה, מה שהותיר בידיהם מעט מאוד זמן לכתיבה והקלטות. בעוד שמגבלת הזמן הייתה משמעותית, הרי שחברת התקליטים לא לחצה לגבי כיוונו המוזיקלי של האלבום, לאחר הצלחת האלבום הקודם, Leave a Whisper. הלהקה עבדה עם המפיק המוזיקלי טוני בטאליה, והחליטה להמשיך בכיוון "בוגר" ו"עירום" יותר מבחינת סגנון הסאונד של האלבום, שקרץ' כינה "רוק טהור". במקביל, פנתה חברת התקליטים הוליווד רקורדס ללהקה בהצעה להקליט שיר לאלבום המחווה ללהקת קווין. חברי הלהקה הסכימו מפאת הכבוד שרחשו לקווין. הם הקליטו גרסת כיסוי לשיר "Tie Your Mother Down" שיצא ב-2005 במסגרת האלבום Killer Queen: A Tribute to Queen.[21]

האלבום השני, Us and Them, יצא לאור ב-4 באוקטובר 2005.[22] הוא הגיע למקום ה-23 בדרוג הבילבורד 200 (קודמו הגיע רק למקום ה-53), אך מכר פחות מקודמו.[23] למרות זאת, שלושת הסינגלים מהאלבום,"Save Me"‏, "I Dare You", ו-"Heroes", הצליחו יותר מהסינגלים מהאלבום הקודם,[24][25] הסינגל המוביל, "Save Me", היה לשיר הראשון של הלהקה שמגיע למקום הראשון במצעד הרוק המיינסטרימי של הבילבורד, ונשאר במקום הראשון 12 שבועות רצופים.[16][24] הסינגל השני, "I Dare You", הגיע למקום השני במצעד.[16] שני השירים היו הראשונים של הלהקה שהגיעו למצעד הבילבורד הוט 100, והגיעו למקומות ה-72 וה-88 בהתאמה.[26]

גם הפעם יצאה הלהקה למסע הופעות עמוס במטרה לתמוך באלבום, כולל מסע ה-SnoCore ב-2006, יחד עם סית'ר, פלייליף והיילסטורם,[27] ובהמשך כמופע פתיחה לגודסמאק ולרוב זומבי במסע ההופעות המשותף שלהם בצפון אמריקה.[28] לקידום המכירות של האלבום סייעו גם ערוצים נוספים, כמו גרסת הכיסוי של כריס דוטרי לשיר "I Dare You" במסגרת תוכנית הריאליטי "אמריקן איידול", מה שעזר לו לחצות גבולות גם לקהלים אחרים.[29] אותו השיר שימש גם כנעימה הרשמית של רסלמניה 22.[30] הצלחת הסינגלים הצליחה להגדיל את מכירות האלבום בטווח הרחוק, ובסופו של דבר, ב-19 במרץ 2018 הוא הוכר על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי כתקליט פלטינה, לאחר שנמכרו ממנו למעלה ממיליון עותקים.[31]

2007–2010: The Sound of Madness[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה על אלבום האולפן השלישי החלה ב-2007. גם הפעם ביקשה חברת התקליטים שהאלבום יהיה מוכן בתוך חצי שנה, אך הפעם סמית סירב באומרו שלא היה מרוצה מהתוצאה של העבודה תחת לחץ באלבום הקודם, וביקש לעבוד על האלבום בלוח זמנים מרווח יותר.[32] חברת התקליטים אישרה את הבקשה, ונתנה לסמית שנה וחצי לסיים את האלבום.[32] חלק מתהליך הפיתוח הארוך נגע לבעיות פנימיות בלהקה, שכן במהלך התקופה סמית פיטר מהלהקה את סטיוארט ואת טוד.[33] סטיוארט פוטר עקב אי הסכמות לגבי הכיוון שעל הלהקה ללכת בו, ותחושתו של סמית שסטיוארט אינו מרוצה או מחויב ללהקה.[32] טוד פוטר עקב אי הסכמות מהותיות עם סמית, ובעיות אישיות שהפריעו לתפקודה שלך הלהקה.[32][34] זק מאיירס, מי שהיה אז גיטריסט ההופעות של הלהקה, סיפר לאחר מכן שסמית וטוד התמודדו שניהם באותה התקופה עם בעיות של שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול, מה שהביא את שניהם למריבות וחיכוכים רבים.[33] הלהקה כמעט התפרקה באותה תקופה, אך פיטוריו של טוד והגמילה של סמית הביאו לדעיכת הבעיות הפנימיות, ואיפשרו ללהקה להמשיך קדימה.[33][34]

סמית בילה את רוב שנת 2007 בכתיבת חומרים חדשים לאלבום, יחד עם המפיק המוזיקלי ריק ביאטו.[34] המפגשים היו פורים וסמית כתב קרוב ל-60 שירים במהלך התקופה, אף על פי שהיעדרם של גיטריסט ובסיסט היוו מקור לדאגה.[32] סמית גייס מספר נגני אולפן לטובת ההקלטות, כשאת רוב קטעי הגיטרות באלבום ניגן דייב בארט, וטים פירס תרם אף הוא מספר קטעי גיטרה נוספים. כריס צ'ייני ניגן את רוב קטעי הבס באלבום.[34] הדמואים נשלחו למפיק רוב קוואלו, שלאחר ששמע אותם הודיע לסמית שהוא מעוניין להפיק את האלבום.[34]

שיינדאון בהופעה (2008)

התוצר הסופי, האלבום The Sound of Madness, יצא לאור ב-24 ביוני 2008. הוא נכנס למצעד הבילבורד 200 ישירות למקום השמיני, לאחר שמכר 50,000 עותקים בשבוע הראשון.[35] על מנת לחזור ולהופיע, היה על סמית לגייס הרכב רשמי מלא חדש. ההרכב החדש כלל את ניק פרי מלהקת סילברטייד כגיטריסט מוביל, את אריק בס כבסיסט ואת זק מאיירס, שהיה עד אז גיטריסט הופעות בלבד, כחבר מן המניין בתפקיד גיטריסט הקצב.[34] פרי עזב את הלהקה זמן קצר לאחר תחילת סיבוב ההופעות, במטרה לקדם את קריירת הסולו שלו. סמית הרגיש נוח עם המצב, שכן היה סבור שהלהקה פועלת טוב יותר כרביעייה, וקידם את מאיירס לתפקיד הגיטריסט הראשי.[34]

לאחר מספר סינגלים מוצלחים ומסע הופעות נרחב הפך האלבום לנמכר ביותר של הלהקה, ונשאר במצעד הבילבורד 200 במשך 120 שבועות רצופים. איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי הכיר באלבום כאלבום פלטינה כפול, המעיד על מכירת למעלה משני מיליון עותקים בארצות הברית. מתוך האלבום יצאו שישה סינגלים: "Devour"‏, "Second Chance"‏, "Sound of Madness"‏, "If You Only Knew"‏, "The Crow & the Butterfly", ו-"Diamond Eyes (Boom-Lay Boom-Lay Boom)"; כולם הגיעו למקום הראשון במצעד הרוק המיינסטרימי של הבילבורד, מלבד "If You Only Knew" שהגיע למקום השני.[36][37][36][38][39][40] השיר "Second Chance" הצליח באופן מיוחד, כשהגיע לעשירייה הראשונה במצעד הבילבורד הוט 100, עד למקום השביעי, ואף קיבל בעצמו מעמד של תקליטון פלטינה משולש (מכירת למעלה משלושה מיליון עותקים).[26][37]

הלהקה, בהרכבה החדש, בילתה למעלה משנתיים במסע הופעות שליווה את האלבום.[36] הלהקה עמדה בראש מסע ההופעות שנקרא "Carnival of Madness" במסגרתו הופיעה באתרים שמכילים למעלה מ-10,000 מקומות, ולאחר מכן יצאה למסע ההופעות "Anything and Everything Tour" במסגרתו הופיעה באתרים קטנים יותר בדגש על ביצועים אקוסטיים ושאלות מהקהל.[36] ה-DVD‏ Somewhere in the Stratosphere שיצא במאי 2011 הוא סרט ואלבום הופעה שמתעד ביצועים משני סיבובי ההופעות.[41]

2011–2014: Amaryllis[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיינדאון ב-2012

העבודה על אלבום האולפן הרביעי החלה בפברואר 2011, והלהקה בילתה את חצי השנה הראשונה בכתיבת והקלטת דמואים ל-33 שירים.[36] הלהקה החליטה להמשיך ולעבוד עם המפיק רוב קוואלו גם על האלבום הזה, אך החליטה על כיוון חדש בהקשר של הסאונד ומילות השירים, שהעבירו הפעם מסר של "העצמה, התמדה והשראה", בהשפעת המעבר הטרי של סמית לאורח חיים בריא, לאחר תהליך הגמילה שעבר, והשפעת חברי הלהקה החדשים שתרמו לראשונה לתהליך הכתיבה של האלבום.[1][36][39] ההקלטות הסתיימו כעבור שנה, בפברואר 2012 והאלבום Amaryllis יצא לאור חודש לאחר מכן, ב-27 במרץ 2012 ב-30 מדינות במקביל, בהפצה משולבת של אטלנטיק רקורדס ורואודראנר רקורדס שהפיצה את האלבום בטריטוריות שבהן אטלנטיק לא מחזיקה בזכויות הפצה.[36][42] Amaryllis נכנס למצעד הבילבורד 200 ישירות למקום הרביעי לאחר שמכר 106,000 עותקים בשבוע הראשון להופעתו.[35] אף על פי שהמכירות בשבוע הראשון היו כפולות מאלה של The Sound of Madness, הרי שבסיכום הכללי האלבום מכר פחות ממנו, והגיע למעמד של אלבום זהב בלבד, לאחר שמכר יותר מחצי מיליון עותקים.[35][37]

מהאלבום יצאו לאור חמישה סינגלים: "Bully"‏, "Unity"‏, "Enemies"‏, "I'll Follow You" ו-"Adrenaline".[43][44][45] גם הפעם הסינגלים המצליחו מאוד, אם כי מעט פחות מהסינגלים מהאלבום הקודם. "Bully" ו-"Unity" הגיעו לפסגת מצעד הרוק המיינסטרימי של הבילבורד, "Enemies" ו-"I'll Follow You" הגיעו למקום השני ו-"Adrenaline" למקום הרביעי.[16] רק "Bully" הגיע למצעד ההוט 100 של הבילבורד, במקום ה-94,[26] ואף הגיע למעמד של תקליטון זהב.[37] באותה שנה הופיע סינגל נוסף של הלהקה, "I'm Alive", בפס הקול של הסרט "הנוקמים".[46]

זק מאיירס בהופעה (2013)

בנובמבר 2012 הודיע סמית בראיון ל-NME שהאלבום הבא של הלהקה כבר הוקלט.[47] סמית ציין שהלהקה הקליטה חומר לאלבום שלם, שלחומר יש את אותו הצליל האפי של האלבומים הקודמים, אך הקצב שלו איטי יותר, ונושאיו מעט שונים, ואף אפלים יותר ושובביים יותר.[48][49] למרות ההודעה, הלהקה המשיכה עם מסע ההופעות שליווה את Amaryllis במהלך 2013, והשלימה בכך שנתיים נוספות של הופעות.[43] שיינדאון ות'רי דייז גרייס יצאו למסע הופעות משותף החל מפברואר 2013,[50] ולאחר מכן המשיכו לסבב נוסף של "Carnival of Madness" יחד עם פאפא רוץ'.[51]

באפריל 2013 הקליטו סמית ומאיירס עשר גרסאות כיסוי לשירים שנבחרו מתוך 4,000 בקשות של מעריצים, שכללו שירים ממגוון רחב של סוגות מוזיקליות, החל מ-"Nothing Else Matters" של מטאליקה ועד ל-"Someone Like You" של אדל.[52][53] השירים יצאו לאור בזוג מיני אלבומים שנקראו Acoustic Sessions. הראשון יצא ב-28 בינואר 2014 והשני ב-28 במרץ באותה שנה, יחד עם סרטונים שמראים את השניים מופיעים עם שירי המיני-אלבום הראשון.[53] הלהקה הייתה בחופשה לאורך רוב שנת 2014, באופן שאינו אופייני להתנהלותה עד אז, שנעה בין הקלטת אלבומים לסיבובי הופעות ברצף.[47] החופשה נדרשה על מנת לתת ללהקה מנוחה, בעיקר לסמית שמיתרי הקול שלו נפגעו משנים רצופות של הופעות, ושלקה במקביל בפטרת.[47]

2015–2016: Threat to Survival[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק בס בהופעה (2016)

בינואר 2015 החלה הלהקה להקליט את אלבומה החמישי, במטרה להוציאו ביולי-אוגוסט.[54] בהמשך יצאה לסיבוב הופעות קיץ עם להקת Nothing More(אנ').[55] הסינגל הראשון מהאלבום, "Cut the Cord", יצא ביוני 2015, לפני יציאת האלבום.[56][57] באוגוסט יצאו שני סינגלים שיווקיים, "Black Cadillac"[58] ו-"State of My Head".[59]

באוגוסט 2015 הכריזה הלהקה ששם האלבום יהיה Threat to Survival, וכי הוא ייצא לאור ב-18 בספטמבר.[60] האלבום נכנס למצעד הבילבורד 200 במקום השישי לאחר שנמכרו ממנו 65,000 עותקים בשבוע הראשון, פחות מ-Amaryllis.[61][62] למרות הירידה במכירות האלבום, הסינגלים מתוכו הצליחו. מהאלבום יצאו לאור ארבעה סינגלים, ושלושה מתוכם; "Cut the Cord",‏ "State of My Head"‏, ו-"How Did You Love" הגיעו למקום הראשון במצעד הרוק המיינסטרימי של הבילבורד,[63] בעוד הסינגל הרביעי, "Asking for It", הגיע למקום השני.[16] עם יציאת האלבום יצאה הלהקה למסע הופעות משותף עם ברייקינג בנג'מין לאורך אוקטובר ונובמבר 2015.[57] ההכנסות מסיבוב ההופעות עמדו על 5.7 מיליון דולר.[64]

ברי קרץ' בהופעה (2016)

במהלך 2016 המשיכה הלהקה להופיע בארצות הברית יחד עם הצמד הבריטי The Virginmarys(אנ').[65] באפריל 2016 הופיעו בתוכניתו של ג'ימי קימל, ובמאי הופיעו במספר פסטיבלי רוק, ביניהם פסטיבל Fort Rock,[66][67] ו-Rock'N Derby.[68] בנוסף הייתה הלהקה המרכזית, יחד עם היילסטורם, ב-Carnival of Madness של שנת 2016 ביולי ואוגוסט.[69][70] בהמשך אותה שנה יצאו למסע הופעות נוסף עם Sixx:A.M(אנ') ועם פייב פינגר דת' פאנץ', שהוארך עד לדצמבר.[71][72]

2017–2020: Attention Attention[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2017 הודיע סמית שהלהקה החלה לעבוד על אלבום האולפן השישי שלה.[73] במהלך סיבוב ההופעות של 2016 כתב בס 22 קטעי מוזיקה, כשהוא בנפרד מחברי הלהקה שרצו להתמקד במסע ההופעות.[74] בס הציג את החומרים שהלחין לסמית, שלא היה בטוח כמה מהקטעים ייכנסו לאלבום העתידי, אך התרשם מהם מאוד וציין שהם מתאימים לאלבום קונספט שיהיה הראשון ללהקה.[74] הלהקה הצטרפה לסיבוב ההופעות של איירון מיידן באירופה באפריל ובמאי, ומעט לאחר מכן החלו להקליט.[75] בכוונתם היה לסיים את הקלטת האלבום בסוף 2017, להוציא את הסינגל הראשון בינואר 2018 ואת האלבום כולו באפריל.[76] בינואר 2018 הודיע מאיירס שההקלטות הסתיימו ושבס עובד על שלבי ההפקה האחרונים, והמיקסינג של האלבום.[77] מאיירס ציין שהאלבום יהיה כבד יותר מ-Threat to Survival."[77]

במרץ 2018 הוכרז כי שם האלבום יהיה Attention Attention, והסינגל הראשון מתוכו, "Devil" יצא לאור.[78][79][80] "Devil" הגיע בסופו של דבר למקום הראשון הן במצעד הרוק המיינסטרימי של הבילבורד והן במצעד הרוק הפעיל(אנ') של המגזין.[16][81] האלבום יצא לאור ב-4 במאי 2018, והיה האלבום הראשון של הלהקה שהופק כולו על ידי חבר להקה (אריק בס).[81] האלבום נכנס ישירות למקום הראשון במצעד אלבומי הרוק, אלבומי ההארד רוק ואלבומי הרוק האלטרנטיבי, והיה השני של הלהקה להגיע להישג (האלבום Amaryllis הגיע אף הוא לפסגת שלושת המצעדים). הוא הגיע למקום ה-5 במצעד הבילבורד 200, ובסופו של דבר גם למעמד של אלבום זהב לאחר שנמכרו ממנו למעלה מחצי מיליון עותקים.[82] ב-5 באפריל יצא הסינגל השני, "The Human Radio" שיצא כסינגל שיווקי, במקביל לווידאו קליפ שלו.[83]

ברנט סמית בהופעה (2018)

מעט אחרי שהאלבום יצא לאור יצאה הלהקה לסיבוב הופעות משותף קצר עם להקת פייב פינגר דת' פאנץ'.[84][85] הלהקה פרסמה סרטון קצר בן 14 דקות המתאר את מאחורי הקלעים של יצירת האלבום Attention Attention.[84][85] ביולי 2018 הצטרפה הלהקה לגודסמאק במסע הופעות משותף.[86]

באוקטובר 2018 הודיעה הלהקה כי היא יוצאת למסע הופעות שיתחיל באסטרו שבפלורידה ב-20 בפברואר 2019.[87] בין השאר השתתפו איתה בסיבוב ההופעות להקות כמו פאפא רוץ' ואסקינג אלכסנדריה.[87] ההופעה האחרונה התקיימה ב-20 במרץ 2019, בלאבלנד שבקולורדו.[87]

בנובמבר 2018 חזרה להקה להחזיק בלעדית במקום הראשון כלהקה עם מספר השירים הרב ביותר בעשרת המקומות הראשונים במצעד ההשמעות של שירי רוק של הבילבורד עם השיר "Get Up", הסינגל השני מתוך האלבום Attention Attention.[88] השיר הגיע ל-5.9 מיליון מאזינים (על פי מדד שמבצע הבילבורד ומתבסס על מספר השמעות וגודל הקהל של התחנה לפי מדד נילסן), עלייה של 5%, בשבוע שהסתיים ב-18 בנובמבר.[89] ב-1 במרץ 2019 יצא השיר "Monsters", הסינגל השלישי מ-Attention Attention ומיד אחריו גם וידאו קליפ.[90][91] ב-2 ביולי 2019 יצא קליפ נוסף, הפעם באנימציה.[92][93] ב-24 בספטמבר 2019 יצא "Attention Attention", הסינגל הרביעי מהאלבום, יחד עם וידאו קליפ.[94]

ב-23 במרץ הוציאה הלהקה שיר בשם "Atlas Falls" שהוקלט עבור האלבום Amaryllis ולא ראה אור עד אז, במטרה לגייס כספים לארגון "Direct Relief" שסייע ברכישת ציוד לצוותים הרפואיים שעמדו בחוד החנית של המאבק במגפת הקורונה ב-2020.[95] השיר היה זמין להורדה למי שרכש חולצת טי,[95] והלהקה גייסה למעלה מ-70,000$ ב-36 השעות הראשון ותרמה עוד 20,000$ בעצמה.[96] ב-22 במאי, לאחר שגויסו יותר מ-300,000$, הוציאה הלהקה את השיר באופן רשמי כסינגל עצמאי והוא יצא לשירותי הסטרימינג השונים ולמכירה דיגיטלית.[97] ב-27 ביוני הפך "Atlas Falls" לסינגל ה-27 של שיינדאון שמגיע לעשרת המקומות הראשונים במצעד הרוק המיינסטרימי של הבילבורד.[98][99] רק לטום פטי מספר גדול יותר של סינגלים שהגיעו להישג (28).[98]

ב-26 במאי 2020 הודיעה הלהקה על דחיית מסע ההופעות שלה, שתוכנן לקיץ של אותה שנה, עקב מגפת הקורונה. חלק מההופעות נקבעו מחדש.[100][101]

2021–הווה: Planet Zero[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיינדאון מופיעה בסיינט אוגוסטין, פלורידה, ב-8 באוקטובר 2021

בחודש פברואר 2021 הודיע סמית כי הלהקה החלה לעבוד על אלבום האולפן השביעי שלה, במטרה להוציאו לאור במחצית השנייה של השנה.[102] ב-3 בספטמבר 2021 יצא לאקרנים הסרט "Attention Attention" בבימויו של ביל יוקיך, שמבוסס על האלבום השישי של הלהקה, Attention Attention.[103] ב-28 באוגוסט הודיע סמית שהסינגל הראשון מתוך האלבום החדש ייצא בינואר 2022, והאלבום כמה חודשים לאחר מכן.[104]

שיינדאון בהופעה במוהגן סאן שבאנקסוויל, קונטיקט, ב-16 באפריל 2022

ב-26 בינואר 2022 יצא "Planet Zero", הסינגל המוביל מתוך האלבום השביעי של הלהקה, Planet Zero. האלבום צפוי היה לצאת לאור ב-22 באפריל באותה השנה.[105][106] ב-25 במרץ יצא השיר השני מתוך האלבום, "The Saints of Violence and Innuendo".[107] ב-12 באפריל, הודיעה הלהקה כי נאלצה לדחות את הפצת האלבום ל-1 ביולי 2022,[108] עקב עיכובים בתהליך הדפסת תקליטי הוויניל, ורצונה של הלהקה שכל מעריציהם ייזכו לקבל ולשמוע את האלבום יחד בכל הפורמטים הקיימים.[108]

באפריל 2022 זכתה הלהקה להיכלל בשדרת התהילה (Walk of Fame) של המוהגן סאן(אנ'), אחד מההיכלים המשוכללים והמפוארים בארצות הברית.[109]

ב-1 ביוני 2022 יצא "Daylight" הסינגל השני מתוך האלבום.[110] ב-17 בינואר 2023, לאחר צאת האלבום, יצא הסינגל השלישי מתוכו, "Dead Don't Die", וב-22 בפברואר 2023 יצא הסינגל הרביעי, "A Symptom of Being Human". היה זה הסינגל הראשון של הלהקה מאז הקמתה שיוצא למצעדי הפופ למבוגרים, ולא מושק במצעדי הרוק, אליהם הגיע רק מאוחר יותר, לאחר שצעד והצליח במצעדי הפופ.[111][112] ב-23 ביוני 2023 יצא לשיר רמיקס בעיבוד פופ.

מלבד "Dead Don't Die", שהגיע למקום השני, כל שלושת הסינגלים האחרים מהאלבום הגיעו למקום הראשון במצעד הרוק המיינסטרימי של הבילבורד. במצעד המקביל של מדיהבייס (Active Rock) הגיעו כל הארבעה למקום הראשון.

ב-3 באפריל 2024 הכריזה הלהקה על התאריך כיום שבו יצוין מעתה ואילך "הקשר המיוחד בינה לבין המעריצים". הלהקה הסבירה שהתאריך מתבסס על ציטוט מהשיר "If You Only Knew", ”שיר על כוחו של הקשר האנושי”, שבו נאמר "it's 4:03 and I can't sleep without you next to me" ("השעה היא 04:03 ואני לא יכול לישון בלעדייך לצדי").[113]

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונה המוזיקלי של שיינדאון הוגדר כהארד רוק,[19][18][114][115][116][117] מטאל אלטרנטיבי,[118][119][120] פוסט-גראנג',[121][122][123] ורוק אלטרנטיבי.[124][125] באוגוסט 2013 ציין קרץ' כי הוא אינו מסכים עם ההגדרות הספציפיות השונות שיוחסו ללהקה. הוא מסר ש"אנחנו רק להקת רוק אנד רול", אך הסכים שלכל אחד מהאלבומים שיצאו עד אז יש סאונד רוק שונה במהות.[126] עיתונאים מסוימים הגדירו את סגנונם של האלבומים המוקדמים של הלהקה כנו-מטאל,[117] אך הלהקה שללה גם את ההגדרה הזו.[127] אלבומה הראשון של הלהקה, "Leave a Whisper", כמעט ולא הכיל קטעי סולו גיטרה בהמלצת ג'סין טוד, שהיה הגיטריסט באותה תקופה, שהעדיף לוותר על קטעי הסולו בגלל הפופולריות של הנו-מטאל בזמן הקלטות האלבום, אם כי גם הוא לא חשב שהלהקה היא חלק מאותה הסוגה המוזיקלית.[127] באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החל הנו-מטאל לאבד מהפופולריות שלו והלהקה החלה לשלב קטעי סולו גיטרה במוזיקה שלה, החל מאלבומה הבא של הלהקה, "Us and Them".[127]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה
שם האלבום
הוצאה
2003 Leave a Whisper אטלנטיק
2005 Us and Them אטלנטיק
2008 The Sound of Madness אטלנטיק
2012 Amaryllis אטלנטיק, Roadrunner
2015 Threat to Survival אטלנטיק
2018 Attention Attention אטלנטיק
2022 Planet Zero אטלנטיק

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה
פרס
מועמד
קטגוריה
תוצאה
2006 פרסי המוזיקה של הבילבורד שיינדאון אמן הרוק המודרני של השנה[128] מועמדות
אמן הרוק של השנה[128] מועמדות
2009 פרסי קראנג! האמן הבינלאומי החדש הטוב ביותר[129] מועמדות
פרסי המוזיקה האמריקאים האמן האלטרנטיבי האהוב[130] מועמדות
2016 פרסי המוזיקה של iHeartRadio "Cut the Cord" שיר הרוק של השנה[131] מועמדות
2017 שיינדאון אמן הרוק של השנה[132] מועמדות
2019 אמן הרוק של השנה[133] מועמדות
"Devil" שיר הרוק של השנה[133] מועמדות
2020 שיינדאון אמן הרוק של השנה[134] מועמדות
"Monsters" שיר הרוק של השנה[134] מועמדות
2021 שיינדאון אמן הרוק של השנה[135] מועמדות
2022 פרסי המוזיקה של MTV "Planet Zero" שיר הרוק הטוב ביותר[136] מועמדות
2023 פרסי המוזיקה של iHeartRadio שיינדאון אמן הרוק של השנה[137] מועמדות
"Planet Zero" שיר הרוק של השנה[137] מועמדות
2024 שיינדאון אמן הרוק של השנה[138] מועמדות
"Dead Don't Die" שיר הרוק של השנה[138] מועמדות

חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים

חברים לשעבר

לפי ציר זמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיינדאון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Fell, James (12 בינואר 2013). "Brent Smith of Shinedown cleans up and slims down". LA Times. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Shinedown Breaks Record For Most #1s On Billboard Mainstream Rock Songs Chart with "Atlas Falls"". 18 באוגוסט 2020. נבדק ב-5 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ ציוץ של שיינדאון ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באפריל 2022
  4. ^ Sanderson Ford, Shinedown already has a “whole another record written” to follow ‘Planet Zero’, Febuary 14 2022, 98KUPD
  5. ^ Chad Childers, Shinedown Tie Record for Most Top 10 Songs on Mainstream Rock Chart, June 29, 2022, Loudwire
  6. ^ Kevin Rutherford, Shinedown Breaks Record With 30th Mainstream Rock Airplay Chart Top 10, February 24, 2023, Billboard
  7. ^ Rutherford, Kevin (3 ביוני 2021). "Shinedown & Days of the New Rule Greatest of All Time Mainstream Rock Charts". נבדק ב-9 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "Songwriting and Second Chances with Brent Smith of Shinedown - Atlantic Records Official Blog".
  9. ^ Hester, James (23 בנובמבר 2016). Rock Scars. iUniverse. ISBN 9781440127731 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Shotwell, James (11 באפריל 2018). "Your Attention Please: Brent Smith on Shinedown's bold new album". Substream. נבדק ב-9 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Grierson, Tim (19 בנובמבר 2017). "Hard Rock With Grunge Roots Powers Shinedown". אורכב מ-המקור ב-3 באוגוסט 2020. נבדק ב-26 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 3 4 5 McDonald, Keith. "Interview with Shinedown". Metal-Rules.com. נבדק ב-26 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Loftus, Johnny. "Leave a Whisper - Shinedown - Songs, Reviews, Credits - AllMusic". AllMusic. נבדק ב-26 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Wildsmith, Steve (6 בפברואר 2013). "Shinedown front man finds a new way of life during making of 'Amaryllis'". The Daily Times. נבדק ב-26 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Davis, Brian (17 במאי 2004). "Exclusive! Interview With Shinedown Vocalist Brent Smith". KNAC.com. נבדק ב-26 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 3 4 5 6 "Shinedown - Chart history - Mainstream Rock". Billboard.com. נבדק ב-9 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Loftus, Johnny. "Us and Them - Shinedown - Songs, Reviews, Credits - AllMusic".
  18. ^ 1 2 "Shinedown Have Taken A Shine To Being On The Road". MTV.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 "Shinedown - Biography & History". AllMusic.
  20. ^ "Shinedown's Jasin Todd: 'We Wrote The Best Album We Could'". Ultimate-Guitar.com. נבדק ב-9 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Queen: 'Killer Queen' Tribute Album Track Listing Revealed". Blabbermouth.net. 1 ביולי 2005. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Us and Them - Shinedown - Songs, Reviews, Credits - AllMusic". AllMusic. נבדק ב-9 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Shinedown's Zach Myers Talks Carnival of Madness, Music Industry + More". Loudwire. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 "Shinedown & Cage the Elephant Add New No. 1s on Rock Charts". Billboard.com. נבדק ב-9 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 411Mania Interview (אורכב 20.09.2012 בארכיון Wayback Machine)
  26. ^ 1 2 3 "Shinedown". Billboard.com. נבדק ב-9 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Seether Reteams With Shinedown On Snocore Trek". Billboard.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Shinedown Confirmed As Opening Band On Godsmack/Rob Zombie Tour". Blabbermouth.net. 11 ביוני 2006. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Berman, Craig. "Taylor Hicks gets 'funky' on 'Idol'". Today.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "11 Greatest WWE WrestleMania Songs Ever". WhatCulture.com. 17 במרץ 2016. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Shinedown". riaa.com. נבדק ב-5 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 3 4 5 Acoustic, Always (20 בספטמבר 2012). "Shinedown Interview with Brent Smith". AlwaysAcoustic.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 3 Correspondent, Alan Sculley. "Shinedown has wrung hits out of hard times and survived to enjoy good times". PilotOnline.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-מרץ 17, 2017. נבדק ב-מרץ 16, 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 3 "Shinedown Rack Up Best Week Ever on Billboard Charts With 'Amaryllis'". Loudwire. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Shinedown Get Harder, Better, Faster, Stronger on 'Amaryllis'". Billboard.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ 1 2 3 4 "Gold & Platinum - RIAA". RIAA.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Shinedwon Bassist Interviewed On 103.9 THE X (Video)". Blabbermouth.net. 21 במאי 2012. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ 1 2 "Shinedown Announce New Album: 'Amaryllis' Will Hit Stores in March". Noisecreep. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Thompson, Ed. "Shinedown – The Sound of Madness Review". IGN. נבדק ב-3 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Shinedown: More 'Somewhere In The Stratosphere' Details Revealed". Blabbermouth.net. 12 באפריל 2011. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Top 10 Rock, Metal and Alternative Albums of 2012". אורכב מ-המקור ב-28 במרץ 2017. נבדק ב-27 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ 1 2 "Shinedown Unveil 'Adrenaline' Video". Loudwire. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Steve Baltin (2012-04-05). "Shinedown Top the Charts, Stand Up to Bullies | Music News". Rolling Stone. נבדק ב-2014-02-01.
  45. ^ Dodderidge, Tim. "Shinedown: Amaryllis | Mind Equals Blown". at mindequalsblown.net. נבדק ב-28 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Shinedown, Five Finger Death Punch, Evanescence Featured On 'Avengers Assemble' Soundtrack". Blabbermouth.net. 27 במרץ 2012. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ 1 2 3 "Brent Smith: Upcoming Album Is 'Strongest Shinedown Record'". Loudwire. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Shinedown - 'We Have A New Record Recorded' (World Exclusive) video". NME.com. 7 בנובמבר 2012. נבדק ב-7 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Brent Smith: Upcoming Album Is 'Strongest Shinedown Record'". Loudwire. נבדק ב-8 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Shinedown, Three Days Grace Unite for Arena Tour". Billboard.com. 12 בנובמבר 2012. נבדק ב-3 בדצמבר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ "2013 Carnival of Madness Unveils Initial Dates". Loudwire. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Shinedown's Brent Smith Talks Carnival of Madness, Next Album + Rise of Rock 'N' Roll". Loudwire.com. 4 ביוני 2013. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ 1 2 Graff, Gary (21 בינואר 2014). "The duo recorded acoustic versions of classic songs for an EP due out Jan. 28; Watch the premiere of The Clash's "London Calling"". Billboard.com. נבדק ב-30 באפריל 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ Childers, Chad (20 בפברואר 2015). "Brent Smith Reveals Timeline for New Shinedown Album + Single". Loudwire. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  55. ^ Zadrozny, Anya (13 באפריל 2015). "Shinedown Announce Summer U.S. Tour Dates + Confirm 2015 Album Release". Loudwire. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  56. ^ Payne, Chris (29 ביוני 2015). "Shinedown Premieres 'Cut the Cord' Video -- First New Song in Three Years". Billboard. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  57. ^ 1 2 Payne, Chris (20 באוגוסט 2015). "Shinedown & Breaking Benjamin Announce Co-Headlining Fall Dates". Billboard. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  58. ^ Childers, Chad (14 באוגוסט 2015). "Shinedown Release Soulful New Song 'Black Cadillac'". Loudwire. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  59. ^ Mansfield, Brian (27 באוגוסט 2015). "Shinedown premieres 'State of My Head'". USA Today. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ Kaufman, Spencer (7 באוגוסט 2015). "Shinedown Announce New Album 'Threat to Survival'". Loudwire. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  61. ^ Caulfield, Keith (27 בספטמבר 2015). "Seven Debuts Hit Top 10 of Billboard 200 Chart, Led by Drake & Future, Lana Del Rey and Mac Miller". Billboard. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  62. ^ "Shinedown's 'Threat To Survival' Misses Top Five In Billboard Chart Debut". Blabbermouth.net. 29 בספטמבר 2015. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Shinedown's 'How Did You Love' Tops Billboard's Mainstream Rock Songs Chart". Blabbermouth.net. 24 בפברואר 2017. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ Allen, Bob (2 בדצמבר 2015). "Shinedown & Breaking Benjamin Wrap Fall Trek, Lead Hot Tours". Billboard. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  65. ^ Childers, Chad (14 בדצמבר 2015). "Shinedown Reveal 2016 Tour Dates With The Virginmarys". Loudwire. נבדק ב-5 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ Divita, Joe (16 באפריל 2016). "Shinedown to Perform on 'Jimmy Kimmel Live'". Loudwire. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  67. ^ Spencer, Robbie (2 במאי 2016). "From Jimmy Kimmel to Fort Rock: Shinedown Headlines Fort Rock 2016". Naples Herald. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ Ramanand, Liz (31 במאי 2016). "Rock'N Derby 2016: Day 3 – Sevendust, Megadeth, Shinedown, Ghost + More". Loudwire. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  69. ^ Childers, Chad (14 במרץ 2016). "Shinedown To Headline 2016 Carnival of Madness With Halestorm, Black Stone Cherry + More". Loudwire. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  70. ^ Ramanand, Liz (10 באוגוסט 2016). "Shinedown Bring Carnival of Madness to Coney Island in Brooklyn With Halestorm + More". Loudwire. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  71. ^ "Watch Tour Recap Reel From Sixx:A.M.: Exclusive". Billboard.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ Erickson, Anne (25 באוגוסט 2016). "Shinedown and Five Finger Death Punch Extend Fall Tour". Audio Ink Radio. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  73. ^ "Shinedown Have Potential Concept Album in the Works". Loudwire. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ 1 2 "Shinedown Is Working On Possible Concept Album, Says Brent Smith". Blabbermouth.net. 8 בפברואר 2017. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "Iron Maiden Set To Hit The Stages On The European The Book Of Souls 2017 Tour". knac.
  76. ^ "Shinedown Announce Plans for New Album and Single for 2018". Loudwire. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ 1 2 "Shinedown Completes Recording New Album: 'It's Heavier Than 'Threat To Survival, Says Zach Myers". Blabbermouth.net. 7 בינואר 2018. נבדק ב-8 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ "Shinedown announce new album, release video for Devil single". Teamrock.com. נבדק ב-8 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ "Shinedown Have Released A New Single And Video, Devil — Kerrang!". Kerrang!.
  80. ^ "Shineown To Release 'Attention Attention' Album In May; 'Devil' Video Available". Blabbermouth. 7 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ 1 2 Whitmore, Laura B. (4 במאי 2018). "Shinedown Release New Album Attention Attention". Parade. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ^ Rutherford, Kevin (18 במאי 2018). "Shinedown Commands 'Attention' Atop Rock Album Charts". Billboard. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  83. ^ "Video Premiere: Shinedown's 'The Human Radio'". Blabbermouth.net. 6 באפריל 2018. נבדק ב-6 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ 1 2 Munro, Scott (9 במאי 2018). "Shinedown reflect on new album in studio documentary". Louder. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  85. ^ 1 2 Dickens, Tad (15 במאי 2018). "Five Finger Death Punch, Shinedown fill Salem Civic Center on a Monday". Roanoke Times. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  86. ^ Leep, Joshua (20 במרץ 2018). "Godsmack and Shinedown announce co-headlining tour". Salute. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  87. ^ 1 2 3 "Shinedown Announces U.S. Tour With Papa Roach, Asking Alexandria". Blabbermouth.net (באנגלית אמריקאית). 2018-10-01. נבדק ב-1 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  88. ^ "Shinedown Billboardrocksongs". Billboard (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-30 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  89. ^ "Shinedown Breaks Record For Most Rock Airplay Top 10s With 'Get Up'". Billboard. נבדק ב-2019-03-26.
  90. ^ "Three Days Grace Extends Mainstream Rock Songs No. 1 Record, Shinedown Snags 25th Top 10". Billboard.
  91. ^ "Shinedown Drops Official Video For "Monsters"". WAAF 107.3 FM. 12 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ "Shinedown Releases Animated Music Video for 'Monsters'". Z93 | WKQZ-FM. 3 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ Spruch, Kirsten (2 ביולי 2019). "Shinedown Explores Their Inner Demons in Animated 'Monsters' Video: Exclusive". Billboard. נבדק ב-5 באוקטובר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  94. ^ Berard, Oleva (24 בספטמבר 2019). "Shinedown shares music video for new single "Attention Attention"". Substream Magazine. נבדק ב-5 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  95. ^ 1 2 "Official Tickets and Your Source for Live Entertainment | AXS.com". www.axs.com.
  96. ^ "Shinedown". www.facebook.com.
  97. ^ "Shinedown Song Hits Streaming After Raising $300K for Charity". Loudwire.
  98. ^ 1 2 "Shinedown Now One Away From Tom Petty's Record for Most Mainstream Rock Songs Top 10s". www.billboard.com. 25 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ "Shinedown Breaks Record for Most Mainstream Rock Songs No. 1s With 'Atlas Falls'". Billboard. 2020-08-17. נבדק ב-2020-08-20.
  100. ^ "Deep Dive Tour Rescheduled - Official Website of Shinedown Official Blog". Official Website of Shinedown Official Website.
  101. ^ KWQC Staff. "Shinedown announces tour cancellation; affects Mississippi Valley Fair stop". kwqc.
  102. ^ "Shinedown's Seventh Album To Be Released After The Summer". Blabbermouth.net. 21 בפברואר 2021. נבדק ב-10 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  103. ^ Childers, Chad (20 ביולי 2021). "Shinedown's Cinematic 'Attention Attention' Film Heads to VOD". Loudwire. נבדק ב-6 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ^ "Shinedown Reveal 2022 Timeline for New Music".
  105. ^ Brannigan, Paul (26 בינואר 2022). "Shinedown tease new album Planet Zero with the release of its title track". Louder Sound. נבדק ב-26 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  106. ^ Graff, Gary (26 בינואר 2022). "Shinedown on Dystopian 'Planet Zero' Album: 'This One Tried to Kill Me a Couple Times'". Billboard. נבדק ב-26 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  107. ^ Childers, Chad (25 במרץ 2022). "Shinedown Call Out Groupthink + False Narratives in New Song 'The Saints of Violence and Innuendo'". Loudwire. נבדק ב-25 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  108. ^ 1 2 "Shinedown's 'Planet Zero' Pushed Back To July". Blabbermouth.net. 12 באפריל 2022. נבדק ב-12 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  109. ^ "Shinedown To Be Inducted Into Mohegan Sun's Walk Of Fame". Blabbermouth.net. 12 באפריל 2022. נבדק ב-27 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  110. ^ "Shinedown Releases Soaring New Anthem 'Daylight'". Blabbermouth.net. 1 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  111. ^ Despres, Tricia (23 ביוני 2023). "Shinedown Score a Mainstream Hit with 'A Symptom of Being Human': 'It's a Song About Taking a Breath' (Exclusive)". People. {{cite journal}}: (עזרה)
  112. ^ Rutherford, Kevin (12 בינואר 2024). "Shinedown Adds to Mainstream Rock Airplay No. 1 Record With 'A Symptom of Being Human'". Billboard. {{cite journal}}: (עזרה)
  113. ^ Shinedown announces inaugural 4:03 Day in celebration of fans, April 3, 2024, 105.7 The Point
  114. ^ "Shinedown - Amaryllis (album review 6)". Sputnikmusic. 27 במרץ 2012. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  115. ^ "Shinedown Singer: How I Lost 70 Pounds". Blabbermouth.net. 14 במאי 2013. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  116. ^ "Shinedown guitarist Zach Myers on Gibson collection, touring and an ex-girlfriend from Kalamazoo". MLive.com. 4 בספטמבר 2013. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  117. ^ 1 2 "Threat to Survival - Shinedown - Songs, Reviews, Credits - AllMusic". AllMusic. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  118. ^ "Shinedown and Will Hoge unplug at Tivoli". timesfreepress.com. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  119. ^ "Who Charted? Madonna Is Queen of Album Sales (Again) | SPIN | Newswire". SPIN. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  120. ^ "Shinedown bringing acoustic tour to Tampa's Straz Center | Tampa Bay Times and tbt*". Tampabay.com. 14 בספטמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-2013-12-15. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  121. ^ Nick Catucci (26 במרץ 2012). "Amaryllis | Album Reviews". Rolling Stone. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  122. ^ Stephen Thomas Erlewine (24 ביוני 2008). "The Sound of Madness - Shinedown | Songs, Reviews, Credits, Awards". AllMusic. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  123. ^ "Mainstream rockers pair up for performance". timesfreepress.com. נבדק ב-18 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  124. ^ "Shinedown, Seether + Breaking Benjamin Lead 'NOW That's What I Call Rock!' Compilation". Loudwire.
  125. ^ "Threat to Survival". AllMusic.
  126. ^ "Ever-evolving Shinedown is 'just a rock 'n' roll band,' says drummer Barry Kerch". cleveland.com. 8 באוגוסט 2013. נבדק ב-13 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  127. ^ 1 2 3 GuitarPlayer.com, Electric & Acoustic Guitar Gear, Lessons, News, Blogs, Video, Tabs & Chords -. "Shinedown's Jasin Todd: Southern Fried Metal". GuitarPlayer.com. נבדק ב-17 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  128. ^ 1 2 "2006 Billboard Music Awards Finalists". Billboard. 29 בנובמבר 2006. נבדק ב-5 באוקטובר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  129. ^ "Metallica, Slipknot, Lamb Of God, Mastodon Among Kerrang! Awards Nominees". Blabbermouth. 1 ביולי 2009. נבדק ב-5 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  130. ^ "Nominations of 2009 American Music Awards". ABC. אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2009. נבדק ב-5 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  131. ^ Lynch, Joe (9 בפברואר 2016). "iHeartRadio Music Awards Announce 2016 Nominees, Performers & New Categories". Billboard. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  132. ^ "2017 iHeartRadio Music Awards: Complete List of Nominations". E! Online. 3 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  133. ^ 1 2 "iHeartRadio Music Award Nominations 2019: Complete List". iHeartRadio. 9 בינואר 2019. נבדק ב-9 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  134. ^ 1 2 "2020 iHeartRadio Music Awards: See The Full List Of Rock Nominees". iHeartRadio. 8 בינואר 2020. נבדק ב-5 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  135. ^ Fields, Taylor (27 במאי 2021). "2021 iHeartRadio Music Awards: See The Full List Of Winners". iHeartRadio. נבדק ב-3 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  136. ^ "2022 MTV VMA Winners: See The Full List". MTV News. 28 באוגוסט 2022. נבדק ב-13 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  137. ^ 1 2 Centeno, Tony (27 במרץ 2023). "2023 iHeartRadio Music Awards: See The Entire List Of Winners". iHeartRadio. נבדק ב-27 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  138. ^ 1 2 Fields, Taylor (18 בינואר 2024). "2024 iHeartRadio Music Awards Nominees Revealed". iHeartRadio. נבדק ב-18 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)


שיינדאון
ברנט סמית • זק מאיירס • אריק בס • ברי קרץ'
חברים לשעבר: ג'סין טוד • בראד סטיוארט • ניק פרי
אלבומי אולפן Leave a Whisper • Us and Them • The Sound of Madness • Amaryllis • Threat to Survival • Attention Attention • Planet Zero
מיני אלבומים (EP) iTunes Session
סמית ומאיירס Acoustic Sessions • Volumes, 1 & 2
סרטים והופעות Live from the Inside • Somewhere in the Stratosphere • Attention Attention
סינגלים "Fly from the Inside" • "45" • "Simple Man" • "Burning Bright" • "Save Me" • "I Dare You" • "Heroes" • "Devour" • "Second Chance" • "Sound of Madness" • "If You Only Knew" • "The Crow & the Butterfly" • "Diamond Eyes (Boom-Lay Boom-Lay Boom)" • "Bully" • "Unity" • "Enemies" • "I'll Follow You" • "Adrenaline" • "Cut the Cord" • "State of My Head" • "Asking for It" • "How Did You Love" • "Devil" • "The Human Radio" • "Get Up" • "Monsters" • "Attention Attention" • "Atlas Falls" • "Planet Zero" • "The Saints of Violence and Innuendo" • "Daylight" • "Dead Don't Die" • "A Symptom of Being Human"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שיינדאון&oldid=38404828"