אבן לבנייה

חזית בניין מאבן בעלת עיטורים וקישוטים, דרך חברון ירושלים

בניית אבן לחיפוי קירות בשיטה הרטובה, ממילא, ירושלים

אבן לבנייה היא אבן טבעית המשמשת לבנייה. היא הייתה אחד מחומרי הבנייה הנפוצים בשימוש בעת העתיקה וניתן למצוא דוגמאות לשימוש בה ברחבי העולם החל מהאלף החמישי לפני הספירה. עם התפתחות טכנולוגיות הבנייה החליפו את הבנייה באבן הפלדה והבטון המזוין. כיום השימוש באבן כמרכיב עיקרי בבנייה הצטמצם לחיפוי בלבד, וכמעט שאינו קיים מחוץ לפרויקטים מיוחדים של שימור ושיחזור מבנים. שימוש כזה מכונה בנייה באבן.

בבנייה המודרנית משתמשים באבן טבעית לחיפוי חיצוני ופנימי של קירות מבנים, לריצוף בתוך מבנים ומחוצה להם ומשטחי עבודה בחדרי מטבח.

אפיון של סוגי אבן לבנייה

ישנם מספר קריטריונים לפיהן מאופיינת האבן המשמשת לעבודות הבנייה השונות.

אפיון גאוגרפי

האפיון הגאוגרפי הוא האינדיקציה העיקרית לקביעת סוג האבן. בדרך כלל מקובל לכנות את האבן בשם המתאים לאזור בו נחצבה. אבן מסוג "חברון" (בערבית: "חָלִילָא") מוצאה מאזור צפון הר חברון. אבן "מצפה" מקורה במחצבות המצויות במצפה רמון בנגב.

האפיון הגאוגרפי נפוץ גם בהתייחסות לאבן במדינות אחרות, כמו שיש קרארה, שיש מרמרה ושיש ג'ורג'יה.

סוגי אבן הנפוצים בישראל

קיר האבן של מוזיאון העיר חיפה.

• חברון – אבן גיר צהובה לבנה הנחצבת בעיקר באזור הכפר תפוח ממערב לעיר חברון.
• חלחולה – אבן גיר רכה, בצבע קרם או לבן, הנחצבת באזור חלחול צפונית לחברון.
• חלילא – אבן לבנה צהבהבה מאזור דרום חברון, בעלת מרקם נקבובי כמעט קירטוני, מה שגורם לקבלת גידים שקועים בגוון בז' לאחר הסיתות.
• ביר זית – אבן דולמיטית קשה, צהובה אפרפרה הנכרית מצפון מערב לירושלים. לאבן מסוג "ביר זית" תכונות מכניות מצוינות ולפיכך נחשבת מתאימה לשימושים רבים בבנייה. האבן מופיעה במספר רב של גוונים החל מצהוב בהיר וכלה בחום כהה.
• קבטיה – אבן גיר בהירה שמקורה באזורי הרי השומרון. נחשבת לאבן במראה אחיד למדי, בעלת מקדם ספיגה ושחיקה גבוה ונותה להתיישנות ולכן זקוקה לתחזוקה שוטפת, בעלת מרקם הומוגני בגוון בהיר של פנינה המשולב בגווני חלודה, שמה על שם הכפר הפלסטיני קבאטיה באזורו האבן נפוצה.
• גָ'את – אבן בגווני אפור בעלת מאפייני מוליכות חום נמוכה, קשיחות גבוהה ועמידות בפני שריטות, מכונה על שמו של הכפר הערבי ג'ת או גִ'ית אשר באזורו נחצבת האבן.
• עצמון – אבן גיר צפופה וקשה הניתנת לליטוש בקלות ולפיכך משמשת גם כתחליף לשיש. אבן עצמון נחצבת בגליל באזור הכפר הדרוזי ירכא ומופיעה בגווני לבן וחום בהיר.
• בזלת – אבן געשית קשה ובדרך כלל שחורה, המצויה בארץ באזור הבקע הסורי-אפריקני ונחצבת ברמת בגולן, באצבע הגליל ובחוף הדרומי של הכנרת.
• צפחה – אבן בעלת קשיחות בינונית בעלת גוונים כההים, נפוצה באזור אילת (נחל שלמה)

חיפוי קיר באבן דמוית סלאייב צהוב ואדום, ממילא ירושלים

• סלָאיֶיבּ – האבן הירושלמית המקורית. אבן דולומיטית קשה בצבע אדום או צהוב, ממנה בנויים מרבית המבנים בעיר העתיקה ובסביבותיה. מקור השם הוא גבעה שעליה בנויה כיום שכונת גילה ושבה הייתה מחצבה מפורסמת. לעיתים מכונה אבן מסוג "סלאייב" גם בשם "מיזי יהודי".
• מצפה – אבן גיר צהובה או אפורה שנחצבת בנגב באזור מצפה רמון.
• רותם – חלוקי נחל שחורים ונקבוביים שמקורם באזור מכתש רמון.
• שיוך – אבן גיר לבנה ונוחה לסיתות המצויה בעיקר באזור מזרח גוש עציון, מכונה גם אינג'יזה.
• אבן חאמי – אבן גיר רכה, בדרך כלל תוצר של עבודות חציבה בצפון הארץ ובשומרון. האבן מסופקת בצורת גושים בגודל ראש ומשמשת בעיקר לבניית גדרות וקירות תומכים.
• כורכר – אבן חול צהובה שמוצאה מאזור מישור החוף, ממנה בנויים מבנים רבים בעיר העתיקה ביפו. כיום נחצבת בעיקר בסביבת הכפר ג'סר א-זרקא.
• נקב – אבן גיר קשה בצבע צהוב אפור הנחצבת באזור בין דאהרייה לבאר שבע.

סוגים נפוצים של אבן לבנייה המיובאים לישראל

מחצבת שיש בקאררה איטליה

• שחם (גרניט) – אבן קשה וצפופה שמוצאה מסלעי יסוד בעלי הרכב מינרלי מגוון ולפיכך מוצעת במספר רב של צבעים ודוגמאות. עיקר השימוש בה היה במשטחי עבודה במטבחים, אך כיום משתמשים בה גם לריצוף ולחיפוי מבנים.
• שיש מארמרה – סוג של שיש לבן ונוצץ שמקורו בטורקיה ומשמש בעיקר לריצוף.
• טרוורטין – אבן המכילה בעיקר מינרל מסוג פחמת הסידן, מקורה בסלעי משקע הנמצאים בסביבה רוויית מים הממסים את האבן ויוצרים בה חורים מפותלים ומכורסמים המעניקים לה מראה מתולע.
• וורדֶה – אבן ירוקה שמוצאה מסין או הודו.
• פורטואורו – שיש שחור בעל גידים זהובים הנכרה במקור באיטליה, אך ניתן למצוא מסלעים דומים לו בפקיסטן.
• קוורציט – אבן שקופה וקשה מאוד העשויה מתחמוצת הצורן, אבן זו משמשת כחומר גלם עיקרי לשיש מלאכותי מסוג אבן קיסר.
• גברו – אבן מגמתית שחורה, פריכה וכבדה המשמשת בעיקר לריצוף כבישים ומדרכות. כיום מיובאת לארץ בכמויות גדולות לצורך ריצוף פרויקטים תחבורתיים כמו ריצוף רחוב יפו בירושלים כחלק מפרויקט הרכבת הקלה.
• קרֶמָה – שיש רך בגוונים חומים בהירים, מיובא מטורקיה ומשמש לריצוף.

אפיון גוון

מאפיין זה נותן אינדיקציה לגבי צבע האבן, כלומר צהוב, לבן, אפור, אדום וכן הלאה. בדרך כלל משתמשים באפיון הצבע יחד עם האפיון הגאוגרפי, לדוגמה: מצפה צהוב או סלייב אדום.

אפיון גאולוגי

יש מקרים בהם אבן לבנייה מוגדרת על פי מוצאה הגאולוגי מינרלוגי כדוגמת שיש, אבן חול או בזלת. גם במקרה הזה תיתכן הגדרה המשלבת מספר סוגים של אפיונים כמו "שיש חברון" או "שיש איטלקי לבן".

אפיון קטלוגי

ריצוף גרניט אדום מתוצרת סין, על יד משכן הכנסת

בעקבות התפתחות תעשיית האבן הסינית החלה מגמה של הגדרת סוגי אבן לפי מספר קטלוגי, במיוחד בנוגע לאבנים מסוג שחם (גרניט) הנכרות בסין במגוון של צבעים ודוגמאות. לדוגמה, שחם סיני מספר GWT02, היא אבן בצבע בהיר מכוסה בנקודות קטנות אפורות ושחורות ואילו G562 הוא מספרה הקטלוגי של אבן שחם סינית בעלת כתמים גדולים אפורים בהירים ואדומים ומעט נקודות בהירות זעירות.

אבן גוויל ואבן גזית

התקנים מבדילים בין שני סוגי אבן עיקריים, אבן גוויל ואבן גזית.

• אבן גוויל – אבן במצבה הטבעי, כפי שהיא מצויה בשטחים הפתוחים או בשדות, או שהיא נוצרת כפסולת מעבודות חציבה ואין לה צורה וגודל מוגדרים.
• אבן גזית – אבן מנוסרת ומסותתת, המונח אבן גזית מיוחד לאבנים מלבניות בעלות פאות צדדיות הניצבות זו לזו.

קיר מאבן גוויל מלוקטת מודבקת במלט צמנטי. בחוות היערן על יד בית שמש

עיבוד אבן טבעית

ישנם מספר שיטות לעיבוד אבן טבעית לבנייה. שיטות העיבוד מקנות לאבן את תצורתה הסופית והן משפיעות על השימוש האפשרי בה ובמידה מסוימת גם על תכונותיה המכניות. בין שיטות העיבוד ניתן למנות שיקוף, התזת חול, הברשה, ניסור, סיתות, ליטוש, ביקוע ושימוש במכונת טרומל.

שיקוף

שיקוף הוא שיטת עיבוד פשוטה ומהירה, ועניינו שבירת קצוות בולטים באבן לקט כדי לשלב אותה בלי הפרעה בתוך ציפוי האבן של הקיר.

התזת חול

מבנה מסחרי, מחופה בצידו החיצוני באבן נסורה

ניתן לשוות לאבן מרקם מחוספס וגרגרי על ידי התזת חול על האבן באמצעות מדחס אוויר, באותו אופן שבו מנקים חלודה לפני גלוון.

מכונת טרומל

מכונת טרומל היא דוד מתכת שמרטט בתדירות גבוהה. אל הדוד מכניסים אריחי אבן מנוסרים ומדיה קרמית (שברי קרמיקה בגדלים וצורות שונות) ובזמן הסיבוב, אריחי האבן מתנגשים זה בזה ובשבבי הקרמיקה ומקבלים מראה שחוק ומיוחד שנחשב לסגנון עתיק ושמאופיין בעיקר בקצוות שבורים ומיושנים.

ביקוע

שבירת גושי אבן, או לוחות אבן מנוסרים באמצעות גיליוטינה. חלקי האבן המתקבלים לאחר הביקוע הם בעלי שוליים משונים וצורה לא אחידה. אבן מבוקעת משמשת בעיקר לריצוף וטכניקת הביקוע משמשת גם לעיבוד אבנים מלאכותיות כמו אבן משתלבת מסוג "פורטו" תוצרת קבוצת אקרשטיין, או אבן משתלבת מסוג "פקיעין" תוצרת חברת נתיבי נוי.

הברשה

בסוג העיבוד הזה, מעבירים על פני לוחות אבן מברשות פלדה הסובבות במהירות גבוהה מה שמקנה ללוחות האבן גמר מחוספס וגרגירי.

ניסור

בשיטה זו מנסרים גושי אבן, בדרך כלל לאריחים בצורת מלבן. האבן המנוסרת, בדרך כלל לא עוברת עיבוד נוסף ומכונה בשם אבן נסורה.

סיתות

ערך מורחב – סיתות

קילוף פני האבן באמצעות אזמלים שונים או פטישים מיוחדים ליצירת פני אבן מחורצים או נקודים. הסיתות הוא סוג הגימור המסורתי של אבן והוא המקובל ביותר בחיפוי אבן בישראל.

אבן טבעית ובנייה ירוקה

השימוש באבן טבעית לחיפוי ולריצוף נחשב ידידותי לסביבה, כיוון שייצור האבן חסכוני בהרבה מאשר ייצור חומרי בנייה מודרניים כמו בטון, פלדה, חמרן וקרמיקה.

בדיקות אבן

האבן היא חומר טבעי המיושם בתעשיית הבנייה ללא שינוי מהותי של התכונות המקוריות שלה. כדי להתאים את האבן לשימושים בפרויקטים מודרניים, מציעים התקנים בדיקות שונות, על מנת לאפיין את התכונות הפיזיקליות של האבן הטבעית ולהתאים אותה לשימושי הבנייה השונים. בין הבדיקות העיקריות נכללות בדיקת חוזק המתיחה, חוזק הלחיצה, הנקבוביות והמשקל הסגולי.

בדיקות ספקטוגרפיות

בדיקות ספקטרוגרפיות הן מיון קפדני ומפורט של אבן באמצעות בחינת דגימת אבן במיקרוסקופ אלקטרוני. בדיקות אלו נדרשות כאשר ישנו צורך לאפיין את האבן בצורה מדויקת יותר מאשר על פי תכונות פיזיקליות, למשל כאשר נדרשת עמידות לתנאים סביבה קשים.

ראו גם

• לבנה (בנייה)
• אבן ראשה
• אבן פינה
• כוחלה
• ריצוף (בינוי)

לקריאה נוספת

• תקן ישראלי 2378 – "חיפוי קירות באבן טבעית"
• "מדריך להנדסה אזרחית" – פרופסור מקס רייס
• תקן ישראלי 5566 – "מערכת רצפה מאבן טבעית: לוחות ואריחים לריצוף"
• תקן ישראלי 1554 חלק 2 – "לוחות לציפוי מדרגות:לוחות מאבן טבעית"