אהמט ג'אפרולו

אהמט ג'אפרולו
Ahmet Caferoğlu
Əhməd Cəfəroğlu

ציור דיוקן משנת 1944
לידה	17 באפריל 1899 גנג'ה, אזרבייג'ן, אז יליזבטפול, פלך יליזבטפול, האימפריה הרוסית
פטירה	6 בינואר 1975 (בגיל 75) איסטנבול, טורקיה
ענף מדעי	טורקולוגיה
מקום קבורה	בית הקברות זינג'ירליקויו
מקום לימודים	אוניברסיטת איסטנבול אוניברסיטת ורוצלב
מוסדות	אוניברסיטת איסטנבול
צאצאים	Nazan Ölçer
תרומות עיקריות
חתימה

אהמט ביי ג'אפרולו, בצעירותו גם אחמד ג'אפארוב או אחמד ג'אפרזאדה (באזרית: Əhməd Cəfəroğlu, בטורקית: Ahmet Caferoğlu‏; 17 באפריל 1899 – 6 בינואר 1975) היה בלשן אזרי-טורקי, טורקולוג, פליט מאזרבייג'ן לטורקיה, שבלט בחקר ההיסטוריה של השפות הטורקיות, חקר האטימולוגיה הטורקית, הניבים הטורקיים והאנטוליים. כיהן כפרופסור באוניברסיטת איסטנבול. ספרו הידוע ביותר הוא "תולדות השפה הטורקית" שהופיע בארבעה כרכים. השתתף במפעל האנציקלופדיה של האסלאם, במהדורתה השנייה. מצעירותו פעל ג'אפרולו נגד הכיבוש הסובייטי בארצו ולמען העצמאות והריבונות של אזרבייג'ן.

קורות חייו

ילדות וצעירות

אהמט ג'אפרולו נולד בשנת 1899 בעיר גנג'ה באזרבייג'ן, אז ילזבטפול באימפריה הרוסית. משפחתו הייתה אזרית שיעית אולם ג'פארולו גדל כאדם חילוני. עיר הולדתו הייתה רב-לאומית וחיו בה פרט לאזרים, ארמנים, רוסים, גאורגים, גרמנים וכו'. בשנת 1902 התייתם מאביו, אסמעיל ביי. בשנת 1905 בימי מעשי הטבח בין האזרים לארמנים אימו גיהר האנים עברה איתו לגור זמנית בסמרקנד, שם אהמט למד בבית ספר יסודי. ב-1909 חזרו לגנג'ה והמשיך את לימודיו בגימנסיה רוסית לבנים. שם קנה, בין היתר, ידע בשפות רוסית, לטינית, גרמנית וצרפתית. בשנת 1916 נסע לקייב ולמד בה למשך שלושה סמסטרים במכון למסחר. בינואר 1918 נאלץ להפסיק את הלימודים ושב לגנג'ה אחרי הפלישה הרוסית. התגייס לצבא האסלאם שהוקם על ידי השלטון העות'מאני. היה לצלף וקצין תותחנים והשתתף בספטמבר 1918 בקרב לשחרור באקו

לימודיו באזרבייג'ן ובגלות איסטנבול

בשנת 1919 אחרי פתיחת אוניברסיטת באקו, נרשם ג'אפרולו לפקולטה להיסטוריה ולספרות. אולם אחרי כיבוש באקו על ידי הבולשביקים ונפילת הרפובליקה האזרית באפריל 1920, נמלט מאזרבייג'ן דרך בטומי לאיסטנבול. עבד זמן מה כמזכיר של הקונסול כללי של הרפובליקה האזרית לשעבר, יוסף צ'מנזמינלי. הקונסול הציג אותו בפני מהמט פואט ביי קפריליזדה, פרופסור באוניברסיטת איסטנבול, לימים שר החוץ של טורקיה. ג'פארולו השיג דרכון זמני מטעם הקונסוליה הפרסית בטורקיה ונרשם ללימודי שפות וספרות באוניברסיטת איסטנבול, בה היה, בין השאר תלמידו של קפריליזדה. פואט קיפריליזדה התמנה באותה תקופה למנהל המכון הטורקי שבו נפתחה בפני ג'אפרולו האפשרות לעיין באוסף הטורקולוגי העשיר של ניקולאי קטנוב שהתאחסן בספריית המכון הטורקי. הודות לידע שלו ברוסית ובשפות טורקיות התוודע ג'אפרולו לגולים דוברי שפות טורקיות שהגיעו לטורקיה מקאזאן, מקרים, ממרכז אסיה, מקווקז ומהבלקן. היה מעודכן בספרות המזרחנית הענפה מרוסיה ובשנת 1925 התחיל לפרסם את מאמריו הראשונים בבטאון המכון הטורקי – Turkiyat Mecmuesi. בתום לימודיו באוניברסיטה עבד זמן מה בספריית הפקולטה לתאולוגיה וכעוזר הוראה במכון הטורקי.

לימודי הדוקטורט בגרמניה

ב-1925 בעזרת מלגה ממשרד החוץ של גרמניה נסע ג'פרולו ללימודי דוקטורט בגרמניה. למד למשך סמסטר באוניברסיטת ברלין, בה השתתף בקורסים של וילי באנג קאופ, אלברט פון לה קוק, האפריקנולוג דידריך הרמן וסטרמן ושל הסלאביסט מקס פאסמר, ולמד את השפה האויגורית השתלם בפונולוגיה ובתנועות. החל מנובמבר 1926 למשך שלוש שנים למד ג'אפרולו באוניברסיטת ברסלאו, בין היתר, אצל קרל ברוקלמן בתחום השפה היקוטית והכתב הטורקי הקדום הידוע כ"כתב אורחון", אצל פרידריך גיזה והנס היינריך שדר בפרסית המודרנית, אצל היינריך וינקלר ופאול דילס, ארווין קושמידר, בתחום השפה הסלבונית ותולדות הדקדוק הפולני. באותה תקופה עבד ג'אפרולו בעריכת מילון טורקי-אויגורי ועשה מחקרים בתחום הבלשנות ההשוואתית הטורקית. ב-1928 פרסם עוד שישה מאמרים בגיליון השני של Turkiyat Mecmuesi, התעדכן עם מחקרי האסכולה הסובייטית לבלשנות טורקית – בכתבי ניקולאי מאר, אלכסנדר סמויולוביץ' ואחרים. במאי 1929 סיים תחת הדרכתו של גיזה את עבודת בדוקטורט שלו "ניתוחם של 75 שירים אזרבייג'נים מסוג "באיאטי" בניב של גנג'ה עם ביאור לשוני". היא פורסמה בברלין ב-18 בינואר 1930.

פעילותו בטורקיה

בשנת 1929 קיבל ג'פארולו את האזרחות הטורקית וחזר לאיסטנבול. התקבל לעבודה כמרצה בקתדרה לשפה הטורקית בפקולטה לספרות של אוניברסיטת איסטנבול. בשנת 1932 התמנה למרצה להיסטוריה של השפה הטורקית. ג'פארולו המשיך להיות במגע עם הגולים האזרים בטורקיה ובמערב וגילה בקורת כלפי מדיניות ברית המועצות. גישתו הפכה למנוגדת למדיניות הרשמית של הנשיא מוסטפא כמאל אטאטורק לשיפור היחסים עם ברית המועצות ולהתרכזות בזהות הלאומית של טורקיה ועמה, תוך התרחקות מהאידאולוגיה הטוראניסטית שטיפחה זהות טורקית רבתי. ברוח מדיניות המשטר הרפובליקני הטורקי נסגרו כתבי עת ועיתונים של הגולים האזרים בטורקיה כדוגמת Odlu Yurt, Azeri-Türk ו-Yeni Kafkasya והמנהיג הגולה האזרי מהמד אמין רסולזדה נאלץ לעזוב את טורקיה והתשתקע בפולין. בשנים 1932–1934 הצליח עדיין ג'פארולו לפרסם ירחון חדש Azerbaycan Yurt Bilgis (ידיעון ארץ אזרבייג'ן). כתב אז גם מונוגרפיה על השתקפות המאבק לעצמאות בספרות של אזרבייג'ן. כמו כן בשנים 1942–1943 ניהל את המגזין Türk amacı (העניין הטורקי) כמו כן Türk dili və ədəbiyyatı məcmuəsinin (אוסףעל שפה הספרות הטורקית)

ב-23 באוגוסט 194 בקונגרס השני לטורקולוגיה שהתקיים בארמון דולמבהצ'ה באיסטנבול שבו השתתפה גם משלחת בלשנים סובייטים בראשותם של איוואן משצ'אנינוב ואלכסנדר סמוילוביץ' נאם ג'פארולו על "מזכרות מהשפה הטורקית בשפה הרוסית" Rus dilinde ilk Türk dili yadigârları” שבו תיאר את השפעות התרבויות הטורקיות על רוסיה מתוך גישה מתנשאת כלפי התרבות הרוסית. הנשיא אטאטורק עזב את האולם בכעס והמשלחת הסובייטית תיארה את הנאום כמעשה תופקנות אנטיסובייטי. העיתון "ג'ומהורייט" מתח בוקרת על ג'פארולו שערבב בנאומו סוגיות לא מדעיות. ב-29 בספטמבר 1934 פוטר ג'פארולו מתפקידו באוניברסיטה והיה לספרן בפקולטה לתאולוגיה. הכתב העת שלו Azerbaycan Yurt Bilgis נסגר. בסופו של דבר ב-1936 התקבל ג'פארולו בחזרה לאוניברסיטה כמרצה ובשנת 1938 קודם למשרת פרופסור. בשנת 1946 התמנה לראש הקתדרה להיסטוריה של השפה הטורקית באוניברסיטת איסטנבול, במקום מהמט פואט קפריליזדה שנפטר. הוא התמנה גם מנהל המכון הטורקי. אחרי מלחמת העולם השנייה עם התקררות היחסים בין טורקיה לברית המועצות, הצטרפות טורקיה לברית נאט"ו ועלה האינטרס של השלטון בעיניין האזרי. ב-1947 התאפשרה חזרתו של רסולזדה לטורקיה וב-1949 הוקמה באנקרה האגודה לתרבות אזברבייג'ן ולרגל האירוע נאם גם ג'פארולו. אהמט ג'פארולו היה אחד ממיסדי האגודה לשפה הטורקית. היה מייסד ועורך ראשי של כתב העת " Azerbaycan Yurt Bilgis". הוא פרש מהעבודה האויברסיטה באוגוסט 1975. הלך לעולמו באיסטנבול בינואר 1975 מבלי שיוכל לראות שוב את מולדתו. הובא לקבורה בבית הקברות זינג'ירליקויו באיסטנבול.

כתיבתו המדעית

• ב-1968 פרסם ג'אפרולו מהדורה חדשה של המילון לשפה האויגורית העתיקה שכלל 7,500 מושגים.
• ב-1969–1970 הופיע ספרו הידוע ביותר – "תולדות השפה הטורקית" ב ארבעה כרכים.
• עוד ב-1935 תרגם ג'אפרולו מפולנית את מילון השפה היקוטית מאת אדוארד פקארסקי.

פרסים ואותות הוקרה

• 1937 – חבר באגודה הפולנית למזרחנות
• 1938 – חבר מתכתב באקדמיה הפולנית למדעים
• 1944 – חבר מתכתב של האקדמיה ההונגרית למדעים ובאגודת קרשי-צ'ומה
• דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה האוקראינית העצמאית
• 1955 – עיטור המסדר "אלפונסו העשירי החכם" – מטעם ממשלת ספרד
• חבר לשם כבוד של אגודת "טוראן" שמושבה בבואנוס איירס

פרסומים

בשנים 1923–1969 פרסם אהמט ג'אפרולו כ-350 מאמרים בארצות ובשפות שונות:

• 1958–1964 – Türk Dili Tarihi – תולדות השפה הטורקית
  • כרך א – עד המאה ה-9
  • כרך ב – בין המאות 10–15
• 1931 – עריכת המילון של השפה הקומנית הקדומה (קפצ'אק) מאת אבו חייאן אל-ע'רנאטי (Kitabü'l-İdrak li-Lisani'l-Etrak; كتاب الإدراك للسان الأتراك)
• 1934–1938 – Uygur Türkçesi – מילון השפה האויגורית

Eski Uygur Türkçesi Sözlüğü – 1968 – מילון השפה האויגורית הקדומה

• 1938 – Kaşgarlı Mahmut – על המילונאי מהמוט קשגרלי
• קומפילציות מאזורים שונים של אנטוליה ב-9 כרכים:
  • 1940–1941, 1942, Anadolu Dialektolojisi Üzerine Malzeme חומר על הדיאלקטולוגיה של אנטוליה" בשני כרכים
  • 1944 – Anadolu Ağızlarından Toplamalar אוספים מניבים אנטוליים
  • 1945 – Güneydoğu İllerimiz Ağızlarından Toplamalar אוספים מניבים במחוזות הדרומיים-מזרחיים
  • 1946 – Kuzeydoğu İllerimiz אוספים בניבים במחוזות הצפוניים-מזרחיים
  • 1948 – Orta Anadolu Ağızlarından Derlemeler קומפילציות בניבי מרכז אנטוליה
  • 1951 – Anadolu İlleri Ağızlarından Derlemeler קומפילציות בניבי המחוזות האנטוליים
• הניבים של אנטוליה ורומליה Anadolu ve Rumeli Ağızları
• עם גרהרד דרפר – Azerbaycan Dili השפה של אזרבייג'ן; Azerbaycan Edebiyatı "הספרות של אזרבייג'ן" ב-Philologiae Turcicae Fundamenta"
• 1983 (רישומים שפורסמו אחרי מותו) Türk Kavimleri – "השבטים הטורקיים"
• מאמרים פוליטיים – בכתבי העת של הגולה האזרית: "האבל הגדול של אזרבייג'ן – 27 באפריל", "28 במאי 1920", אזרבייג'ן – הרפובליקה הטורקית הראשונה בהיסטוריה" וכו'
• כתבים על הפולקלור ועל הספרות של אזרבייג'ן:
  • האפוס של אשיג גריב בספרות העממית באזרבייג'ן
  • המשורר האזרי מליכ ביי אבשי מן המאה ה-17
  • "האזרי-טורקי הגדול מירזה פתאלי"

לקריאה נוספת

Dilqəm Əhməd Fərqlilər TEAS Press, 2016

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אהמט ג'אפרולו בוויקישיתוף

• Zaur Gasimov Science Transfer to Turkey The Life and Work of the Linguist Ahmet Caferoğlu (1899–1975) European Journal of Turkish Studies 22/2016
• באנציקלופדיה של האסלאם

Osman Fikri Sertkaya – art.Ahmet Caferoglu