אהרן דותן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן דותן
אהרן דותן, 2010
אהרן דותן, 2010
לידה 12 בינואר 1928
שטוטגרט, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במאי 2022 (בגיל 94)
תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה Aron Deutscher עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס ביאליק (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרן דותן (12 בינואר 1928, י"ט בטבת התרפ"ח27 במאי 2022, כ"ו באייר התשפ"ב) היה פרופסור לבלשנות עברית וחקר המסורה באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (1998) ופרס ישראל לבלשנות (ה'תשס"ה).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דותן נולד בי"ט בטבת ה'תרפ"ח בעיר שטוטגרט שבגרמניה לניסן אריה ולחיה טויבה דויטשר. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה עם הוריו לארץ ישראל, והתיישב בחיפה. בנעוריו היה חבר "בני עקיבא", ובין השנים 19451946 היה מרכז סניף קריית שמואל. בתום לימודיו בבית הספר "יבנה" בחיפה התגייס לשנת שירות כעובד חקלאי בכפר נוער דתי ושירת כנוטר, לאחר שהיה קודם לכן חבר ארגון "ההגנה". בשנת 1947 החל בלימודי לשון עברית, מקרא וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ולמד גם ערבית, בלשנות שמית ופדגוגיה. במלחמת העצמאות הפסיק את לימודיו והתגייס לחילות השדה. במסגרת גדוד "מוריה" השתתף בהגנת ירושלים, ומאוחר יותר הוכשר ומונה למפקד סוללת תותחי נ"ט שליד מפקדת חטיבת ירושלים. ב-1949 חזר ללימודיו, שאותם סיים בהצטיינות בשנת 1951. בשנת 1963[1] סיים בהצטיינות יתרה דוקטורט בנושא "ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר", בהנחיית נפתלי הרץ טור-סיני וזאב בן-חיים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 החל לשמש מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית, ייסד את עלון "לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ" והיה עורכו הראשון. בשנת 1961 נבחר לשמש יועץ באקדמיה ללשון העברית, ובשנת 1971 היה לחבר האקדמיה והחזיק בה בתפקידים שונים, בהם יו"ר ועד הפרסומים. בשנת 1961 הצטרף לסגל החוג ללשון עברית שהוקם באותה עת באוניברסיטת תל אביב ולסגל המחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן. בשני המוסדות עבד עד פרישתו לגמלאות בשנת 1996. בשנת 1969 הועלה לדרגת פרופסור חבר[2], ובשנת 1973 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין, ומשנת 1990 היה מופקד על הקתדרה לתולדות הלשון העברית באוניברסיטת תל אביב.

תחומי עיסוקו נגעו במכלול נושאים בבלשנות שמית ובלשון המקרא, ובהם ארמית, בלשנות של ימי הביניים, מסורה וטעמי המקרא. בשנת 1992 נמנה עם מייסדי הארגון הבינלאומי לחקר המסורה ונבחר לנשיאו.

באוניברסיטת תל אביב שימש במגוון תפקידים: סגן דקאן הפקולטה למדעי הרוח (19661967), ראש החוג ללשון עברית (1966–1974), ראש בית הספר למדעי היהדות (19751977), נציג הסגל בחבר הנאמנים של האוניברסיטה וחבר ועדות מקצועיות שונות (בין השנים 1977–1980 יו"ר הוועדה לתלמידי מחקר). בשנת 1996, עם פרישתו מסגל ההוראה והמחקר, הקים את מוסד נציב הקבילות באוניברסיטה, ועמד בראשו כחמש שנים. בין השנים 19731998 היה מנהלו המייסד של החוג ללשון עברית בסמינר הקיבוצים. במכללת בית ברל ייסד את מגמת מדעי היהדות. בשנת 1997 הקים באוניברסיטת תל אביב את המרכז למורשת היהדות ועמד בראשו עד שנת תשע"ב.

בשנות עבודתו הוזמן כפרופסור אורח לאוניברסיטאות רבות בעולם, בהן אוניברסיטת פריז, אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת ליון. בשנת 1995 צורף כיועץ מומחה למפעל ההוצאה הבינלאומית החדשה של התנ"ך, מטעם החברה הגרמנית למקרא. בין תפקידיו הציבוריים היה יו"ר ועדת הלשון במועצת רשות השידור (19801988) וחבר מועצת האיגוד העולמי למדעי היהדות. בתפקידו כיו"ר ועדת הלשון ברשות השידור ניהל מאבק נגד שיבושי לשון שנשמעו בתקליטים שפורסמו בישראל, ואף פסל לשידור שירים[3].

בשנת 1998 זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל, ובשנת ה'תשס"ה זכה בפרס ישראל לבלשנות. מנימוקי חבר השופטים:

פרופ' אהרן דותן מאוניברסיטת תל אביב הוא מחשובי חוקרי העברית בדורנו.
עבודתו המדעית של פרופ' דותן מיוחדת באיכותה, בהיקפה בהדים שהיא מעוררת בין החוקרים והמלומדים בתחום הלשון העברית בפרט ומדעי היהדות בכלל, ובתרומתה החשובה להבנת מורשת היהדות והתרבות העברית.

דותן התגורר בשכונת רמת אביב, בתל אביב. הוא נפטר בכ"ו באייר ה'תשפ"ב ונטמן בבית העלמין ירקון[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, על פי כתבי יד עתיקים, א-ג, ירושלים תשכ"ז
  • תורה נביאים וכתובים, מדויקים היטב על־פי הניקוד הטעמים והמסורה של אהרן בן משה בן אשר בכתב יד לנינגרד, תל אביב
  • ניצנים ראשונים בחכמת המילים: מן המסורה אל ראשית המילונאות העברית, ירושלים תשס"ה
  • אהרן דותן, אנגלית באוניברסיטאות על שום מה?, העברית, כרך סא, חוברת ד (תשע"ג), עמ' 147–157, באתר האקדמיה ללשון העברית
  • אוצר קונטרסי המסורה: מכמני לשון מני קדם, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית תשפ"א
  • משה בר-אשר וחיים א' כהן (עורכים), משאת אהרן: מחקרים בלשון מוגשים לאהרן דותן, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ע 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תואר דוקטור לפילוסופיה, דבר, 15 ביוני 1964
  2. ^ העלאות ומינויים בסגל האוניברסיטה של ת"א, מעריב, 13 באוגוסט 1969
  3. ^ העברית של אריק סיני ושות', "העולם הזה" גליון 2420 מתאריך 18 בינואר 1984, עמ' 30, באתר thisworld.online (ארכיון "העולם הזה"), ‏18 בינואר 1984
  4. ^ Haya Etiel Epshtein, אבא היקר והאהוב שלנו סיים את מסעו בעולם הזה..., באתר פייסבוק