אואזיס

**אואזיס**
**Oasis**
	נואל (מימין) וליאם גלאגר
מקום הקמה	מנצ'סטר
מוקד פעילות	מנצ'סטר, אנגליה
תקופת הפעילות	1991–2009 (כ־18 שנים)
סוגה	רוק • רוק אלטרנטיבי • בריטפופ • פאוור פופ
חברת תקליטים	Creation; Epic; קולומביה רקורדס
פרסים והוקרה	פרס המוזיקה הבריטית לפריצת השנה (1995); פרס המוזיקה של MTV אירופה ללהקה הטובה ביותר (1996); פרס הרוק של MTV אירופה (1997) ;
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	Alan White; Gem Archer; Paul McGuigan; Tony McCarroll; Paul Arthurs; Chris Sharrock
חברים לשעבר
	ליאם גלאגר; נואל גלאגר; גם ארצ'ר; אנדי בל; זאק סטרקי; כריס שארוק; אלן וויט; פול "בונהד" ארתורס; פול "גוויגסי" מקגוויגן; טוני מק'קרול

ערך זה עוסק בלהקת רוק בריטית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אואזיס (פירושונים).

אוֹאָזִיס (באנגלית: Oasis; מילולית: נווה מדבר) הייתה להקת רוק ובריטפופ. הלהקה נוסדה ב-1991, בעיר מנצ'סטר באנגליה. נחשבת לאחת הלהקות הגדולות בעולם בשנות ה-90. חמשת מייסדי וחברי הלהקה הם: ליאם גלאגר הסולן, פול ארתורס נגן הגיטרה, פול מקגוויגן נגן גיטרת הבס, טוני מק'קרול המתופף ונואל גלאגר, כותב השירים העיקרי, שחזר בשנת 1991 מסיבוב הופעות וגילה כי אחיו ליאם הקים להקה משלו בשם ה"אואזיס" לאחר ששינה את שמה הקודם של הלהקה, "הגשם" והוא גם שימש כסולן שלה.

נואל החליט ללכת לשמוע את הלהקה של אחיו באחת מהופעתיה ולא אהב את הצורה בה היא מתנהלת והסכים להצטרף אליה בתנאי שיהיה כותב השירים והמלחין היחיד של הלהקה ושמעתה תקרא אואזיס. לעיתים הוא גם הסולן של הלהקה.

הלהקה מכרה מעל 70 מיליון אלבומים ברחבי העולם וזכתה להצלחה אדירה בזכות סגנונה המוזיקלי הייחודי אל מול להיטיה; Don't Look Back in Anger, Wonderwall, live forever ומספר שירים אחרים.

ב-28 באוגוסט 2009 התפרקה הלהקה אחרי יותר מ-18 שנות פעילות, לאחר שנואל גלאגר הודיע על עזיבתו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחים לבית משפחת גלאגר גדלו במנצ'סטר עם הוריהם תומאס ופגי גלאגר ואחיהם הגדול, פול. ליאם, סולן הלהקה, נולד ב-21 בספטמבר 1972 ונואל נולד ב-29 במאי 1967. לאחר בעיות רבות בבית הספר, שכללו שימוש בסמים והסנפת דבק, סולקו שני האחים ממערכת החינוך הבריטית. נואל החל להתעניין במוזיקה בגיל צעיר והושפע רבות מלהקות בריטיות של שנות השישים, כמו הביטלס, המי והרולינג סטונז. לעומתו, אחיו הצעיר ליאם לא גילה עניין רב במוזיקה ואף זלזל במי שעסק בתחום. כל זה השתנה אחרי ששני האחים הלכו להופעה של להקת בריט פופ נוספת מהסצנה המנצ'סטרית, להקת הסטון רוזס. לאחר ההופעה החליט ליאם שהוא רוצה להקים להקת רוק משלו. ליאם, ושלושה מחבריו, פול "גוויגסי" מקגוויגן, טוני מק'קרול ופול ארתורס "בונהד" הקימו את להקת "ריין" (Rain). לאחר שהלהקה לא נחלה הצלחה הוחלט לצרף אליה את האח נואל. עם הצטרפותו שונה שם הלהקה לאואזיס. בשנת 1993, לאחר שראו כי הלהקה אינה מתקדמת, החליטו חברי אואזיס להתרכז בפריצה הגדולה שלהם קדימה. נואל הפסיק להשתמש בסמים והחל להשקיע את זמנו בכתיבת שירים, חברי הלהקה התאמנו מדי ערב והופיעו בפני קהל מצומצם במועדונים קטנים ברחבי מנצ'סטר.

האיש שגילה את אואזיס היה המפיק אלן מקגי (Allen McGee), מקים "קריאיישן רקורדס" (Creation Records), ששמע את הלהקה בהופעה במועדון קטן בגלאזגו. מקגי ראה פוטנציאל רב בלהקה המתחילה והחליט להחתימם במקום על חוזה, להפתעתם הרבה של החמישייה הבריטית.

אואזיס נתנו קול לשכבת הפועלים הבריטית שחשה לא מובנת ודחויה באותה התקופה של ראשית שנות התשעים, שבהן שלטה בבריטניה המפלגה השמרנית. הצלחתם המסחרית ופרסומם הרב הם סימן מובהק לכך. כעבור זמן קצר הופיעו אואזיס בפני מאות אלפי מעריצים ויצרו ומכרו עשרות מיליוני אלבומים ברחבי העולם ויצרו מהפכה במוזיקה הבריטית של התקופה, בדומה לזו שיצרו הביטלס בשנות השישים. להקות נוספות שהשתתפו במהפכה ורכבו על גל ההצלחה של אואזיס (אף על פי שחלקן התחילו לפניהם) היו בלר, סווייד, פאלפ ומאסיב אטאק. הצלחתה המטאורית של אואזיס הובילה אותה למעמד הלהקה הגדולה ביותר בעולם בשנות ה-90, דבר שהתבטא כאשר אואזיס הופיעו באוגוסט 1996 בנבוורת' שתי הופעות יום אחרי יום בפני קרוב ל-400,000 איש (שיא בבריטניה) כאשר היה ביקוש של 10,000,000 כרטיסים, מה שהופך את ההופעה לבעלת הדרישה הגדולה בכל הזמנים. לקראת סיום שנות ה-90 בעיות רבות החלו להופיע בין חברי הלהקה דבר שהוביל לעזיבתם של שני חברים מייסדים בשנת 1999. עזיבתם, ובעיות נוספות בין האחים גלאגר הביאה לירידה בפופולריות הלהקה בין השנים 2000 - 2004, והלהקה נכנסה לתקופת מעבר כאשר שני חברים חדשים נוספו, על אף שהם לא התקשו לנגן בהופעות שכרטיסיהן נמכרו מראש והמשיכו למכור מיליוני אלבומים ברחבי העולם. עם שחרור אלבומם השישי ב-2005 שבו אואזיס להצלחה הביקורתית והמסחרית שאפיינה את אלבומי הלהקה בשנות ה-90. מומנטום זה נמשך עם יציאת אלבומם השביעי, "Dig Out Your Soul", באוקטובר 2008 שקיבל ביקורת נלהבות ממבקרים ומעריצים כאחד ונמכר במספרים גבוהים ותואר כחזרה לימי השיא של הלהקה. בעקבות שחרור האלבום אואזיס זכו בפרס הלהקה הטובה ביותר בבריטניה בפרסי מגזין המוזיקה היוקרתי NME. סיבוב ההופעות של האלבום הוא אחד הגדולים בכל הזמנים ותוכנן להימשך במשך 18 חודשים כאשר רוב סיבוב ההופעות כבר מכור מראש וכולל כתריסר הופעות בפני 100,000 אנשים ומעלה אשר הופך אותו לאחד מסיבובי הופעות האצטדיונים (כינוי להופעות ענק על אף שחלקם כלל לא נערכים באצטדיון) מהגדולים בכל הזמנים. הלהקה הודיעה במפתיע על התפרקותה רגע לפני עלייתה על במה להופעה בפריז. הרקע ככל הנראה, מערכת יחסים רעועה בין חבריה - נואל גאלֶגר, גיטריסט הלהקה הודיע באתר הרשמי של אואזיס כי אינו יכול לעבוד יותר עם הסולן שהוא גם אחיו, ליאם גלאגר. בשנת 2010 חברי הלהקה פרט לנואל הקימו את להקת "Beady Eye".

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן דיסקוגרפיה (רשימה של אלבומים ואוספים) נבחרת מהקריירה של אואזיס.

Definitely Maybe[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Definitely Maybe" הוא אלבום הבכורה של אואזיס, שיצא ב-30 באוגוסט 1994. האלבום הגיע הישר למקום הראשון במצעד האלבומים בבריטניה והיה לאלבום שמכר הכי הרבה עותקים בשבוע אחד בממלכה (את השיא הזה שברו הארקטיק מאנקיז כשהוציאו את אלבומם "Whatever People Say I Am, That's What I'm Not" בינואר 2006) בשבוע הראשון להשקתו בשנת 1994. קוראי המגזין הבריטי NME בחרו אותו לאלבום הטוב ביותר בכל הזמנים. האלבום מכר כ-19 מיליון עותקים ברחבי העולם.

‎(What's the Story) Morning Glory?‎[עריכת קוד מקור | עריכה]

"‎(What's The Story) Morning Glory?‎" הוא האלבום השני של אואזיס. האלבום יצא באוקטובר 1995 ובמהרה הפך למצליח ולמוכר מבין אלבומי הלהקה. השירים הידועים באלבום כוללים את "Wonderwall",‏ "Champagne Supernova",‏ "Roll With It" ו־"Don’t Look Back In Anger". באלבום זה הוחלף המתופף טוני מק'קרול באלן ווייט. הסגנונות שבהם מתאפיין האלבום הם בריטפופ, רוק ורוק אלטרנטיבי. רבים מחשיבים את האלבום כתמצית הבריטפופ. אואזיס ובלר, שנחשבו לטובי הבריטפופ בתקופה, הכריזו על תחרותם בגלוי כאשר אואזיס הוציאה את הסינגל השני מהאלבום שלה, ובלר הוציאה את הסיגנל הראשון מהאלבום שלה באותו יום. "Country House" של בלר מכר 274,000 עותקים ואילו "Roll With It" של אואזיס מכר רק 216,000 עותקים (מחירו של "Roll With It" היה כפול מזה של "Country House"). אך לבסוף האלבום של אואזיס, "‎(What's The Story) Morning Glory?‎", היה מצליח בהרבה מ-"The Great Escape" של בלר. האלבום מכר למעלה מ-25 מיליון עותקים ברחבי העולם והוא אחד מ-50 האלבומים הנמכרים בכל הזמנים. בבריטניה לבדה נמכרו מעל 4,421,000 עותקים והוא, נכון ל-2009, האלבום הרביעי הנמכר ביותר אי פעם.^[2]

Be Here Now[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1997 יצא אלבומם השלישי של הלהקה, Be Here Now. האלבום הצליח כלכלית והיה לאלבום שנמכר הכי מהר בכל הזמנים בבריטניה, אך לא מילא אחר חלק מציפיות שבאו לפני יציאתו (בעיקר באמריקה). האלבום זכה כאחד מ-16 האלבומים הטובים בכל הזמנים בהצבעה של המגזין הפופולרי Q magazine. באלבום זה ניכרת השפעה רבה של סמים קשים כמו קוקאין (בהם נהג להשתמש נואל באותה תקופה) על מלודיית ומילות השירים.^[3] בין השירים המוכרים באלבום ניתן למצוא את "D'You Know What I Mean",‏ "Stand By Me" ואת "All Around The World" שכולם הגיעו למקום הראשון בטבלת השירים של בריטניה, ו-"All Around The World" היה השיר הארוך בהיסטוריה להגיע לראש המצעד באורך של 7:03 דקות. האלבום מכר כ-10 מיליון עותקים ברחבי העולם. השיר "Don't Go Away" הוצא גם כסינגל והגיע למקום החמישי במצעד Billboard Hot Modern Rock Tracks.

The Masterplan[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום ה-ביסיידים של אואזיס. האלבום קיבל תשבחות ברחבי העולם. האלבום יצא כיוון שמעריצים מסביב לעולם התאכזבו שלא ניתן להשיג בארצם את הביסיידס של אואזיס, שקיבלו מחמאות ותשבחות רבות ברחבי בריטניה. לשם כך יצא האוסף הזה שמכיל מקבץ שירים שהופיעו בסינגלים שיצאו ללהקה עד תקופת "Be Here Now". האלבום מכר כ-3 מיליון עותקים ברחבי העולם.

Standing on the Shoulder of Giants[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2000 יצא האלבום הרביעי של הלהקה "Standing on the Shouler of Giants" באלבום זה ניתן לראות שינוי די קיצוני בסגנון השירים שאפיין את הלהקה עד אותה תקופה. השירים איטיים יותר, סגנון סולו הגיטרה השתנה וכך גם הנושאים המרכזיים של השירים. אחד ההסברים שניתנו לשינוי זה הוא החילופים בהרכב הלהקה. הסבר אחר היה תחילת תהליך ההתנתקות מסמים (אחרי תקופה בה הסמים היו מרכזיים בחיי הלהקה ונואל גאלגר בפרט) שהוביל לשינוי בכתיבה, בנושאים במדוברים בשירים ועל המלודיות. שירים בולטים באלבום הזה הם "Go Let It Out",‏ "Sunday Morning Call" ו-"Gas Panic" (המדבר על תהליך ההינתקות מהסמים ועל ה"חוויות" שנואל עבר בעקבות כך). האלבום מכר כ-4 מיליון עותקים ברחבי העולם.

Heathen Chemistry[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2002 יצא אלבומם החמישי של הלהקה, "Heathen Chemistry". גם אלבום זה לא זכה להצלחה האדירה בה אופיינו "Definitely Maybe" ו-"Morning Glory", אך הצליח יותר משני אלבומיהם הקודמים. באלבום זה ניכרת השפעה רבה יותר של ליאם בכתיבת השירים, והסגנון המוזיקלי של האלבום מזכיר מעט יותר את האלבומים הראשונים של הלהקה הבריטית. בין השירים המוכרים באלבום ניתן למצוא את "Little by Little",‏ "The Hindu Times" ו-"Stop Crying Your Heart Out". האלבום מכר כ-5 מיליון עותקים ברחבי העולם.

Don't Believe the Truth[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומם השישי של הלהקה, "Don't Belive the Truth", יצא במאי 2005, לאחר דחיות רבות. האלבום נחשב כלידה מחודשת ללהקה ובו לראשונה, כל חברי הלהקה תרמו לאלבום וכתבו שירים אליו, בניגוד לאלבומים האחרים, בהם רק נואל גלאגר כתב את השירים. למרות זאת, השיר המצליח ביותר באלבום הוא שיר הפופ הקצבי "Lyla", הסינגל הראשון של נואל גלאגר מתוך האלבום, שכבש את המצעדים בבריטניה והגיע למקום הראשון. גם הסינגל השני מתוך האלבום, "The Importance of Being Idle" זכה להצלחה מסחרית ואף הוא הגיע לראש המצעד. הסינגל השלישי, "Let There Be Love", שיתוף הפעולה הווקלי הראשון של האחים גלאגר מאז 1995, יצא לאוויר העולם בחודש דצמבר והגיע עד למקום ה-2 במצעד. אלבום זה זכה בתחרות פרסי המוזיקה הבריטית כאלבום הטוב ביותר של 2005, כשגבר על "X&Y" של קולדפליי. וכך, 10 שנים לאחר זכייתו של האלבום "Morning Glory" באותו פרס, ניתן למעשה האות הסופי שאואזיס חוזרים באופן סוחף לתודעה ברחבי העולם. האלבום מכר קרוב ל-7 מיליון עותקים ברחבי העולם.

Stop the Clocks[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום השביעי של הלהקה, "Stop the Clocks", יצא ב-20 בנובמבר 2006, אוסף שירים של הלהקה מכל הזמנים שאת שיריו בחר נואל גאלגר בעצמו, בהם "Wonderwall",‏ "Lyla" ו-"Acquiesce". אלבום זה הגיע למקום השני במצעדים בבריטניה ולמקום הראשון במצעדים ביפן. האלבום זכה לביקורות נלהבות ומכר מעל 5 מיליון עותקים ברחבי העולם.

Dig Out Your Soul[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום השמיני של הלהקה, "Dig Out Your Soul" (הוצא את נשמתך) יצא ב-6 באוקטובר 2008. האלבום מכר קרוב ל-900,000 עותקים בבריטניה ועל כך זכה באלבום פלטינה משולש, וכ-4.5 מיליון עותקים ברחבי העולם עד כה. האלבום קיבל תשבחות רבות ברחבי העולם וזכה להצלחה ביקורתית. הסינגלים שהאלבום הוליד היו מצליחים פחות מהמצופה בבריטניה, כאשר בפעם הראשונה מאז אלבום הבכורה הסינגל הראשון מהאלבום לא הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. אולם, על ההצלחה הפחותה יחסית במולדתם, חיפתה ההצלחה בארצות הברית, כאשר גם האלבום וגם הסינגלים הגיעו למקומות גבוהים מתמיד במצעדים האמריקאיים. מסע ההופעות שבא בעקבות האלבום נעצר כמה שבועות לפני סופו עם פרישתו של נואל גלאגר שהביאה להכרזתו של ליאם גלאגר על סיום דרכה של הלהקה.

Time Flies... 1994–2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה אמנם התפרקה אך למרות זאת יצא ב-14 ביוני 2010 אלבום נוסף, כנראה האחרון בהחלט.^[4] האלבום הוא אלבום אוסף שמכיל את כל להיטי הלהקה משנת 1994 עד היום בו הם התפרקו בשנת 2009. הלהקה כללה בדיסק האוסף שני סינגלים שעד אז לא נכללו באף דיסק רשמי ("Whatever" ו-"Lord Don't Slow Me Down") אך בחרה לא להכליל את הלהיט "Morning Glory". להיט אחר, "Sunday Morning Call" נכלל כרצועה נסתרת בסוף הדיסק השני של האוסף הכפול.

לדיסק יצאו 5 גרסאות שונות, בהם - 2 דיסקים רגילים, וגרסת DVD. ביפן הדיסק נכנס למקום השני במצעד המכירות עם 59,348 עותקים. ואילו בבריטניה עצמה הם נכנסו בשבוע הראשון להפצת הדיסק למקום הראשון עם 101,297 עותקים.

ההתפרקות ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 באוגוסט 2009, נוצר ריב בין האחים גלאגר בעודם מתכוננים לעלות לבמה להופעה בצרפת. למחרת הכריז נואל סופית על פרישתו מהלהקה. "בעצב מסוים ובהקלה גדולה אני מודיע לכם שעזבתי את אואזיס הלילה. פשוט לא יכולתי להמשיך לעבוד עם ליאם אפילו יום אחד נוסף".^[5]

ב-18 שנות פעילותה מכרה הלהקה יותר מ-70 מיליון עותקים מאלבומיה.

ב-2010 ארבעה מיוצאי הלהקה, ובראשם ליאם, ייסדו להקה חדשה בשם Beady Eye ("עין דמוית חרוז"). מלבד ליאם הלהקה כוללת את ארצ'ר, בל ושרוק. הלהקה הוציאה את אלבום הבכורה שלה ב-2011.

סרט תיעודי בשם: "Oasis: Supersonic" המספר את סיפורה של הלהקה מהקמתה ועד שיא הצלחתה בקיץ 1996, יצא ב-26 באוקטובר 2016.^[6]