אלה (מיתולוגיה)

קרס, אלת התבואה, מאֵלות המיתולוגיה רומית

אֵלה היא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת. אלה היא הצורה הנשית, הנקבית, למושג אל. אלות מופיעות בתרבויות רבות, ובעיקר בדתות פוליתאיסטיות, שמאמינות בריבוי אלים, ובדתות דואותאיסטיות, אשר מאמינות בזוג אלים - אל ואלה.

אל מוגדר לעיתים כישות עליונה השולטת בעולם, ולעיתים כישות בעלת כוחות על־טבעיים. בדרך כלל מייחסים לאל ידיעה של המתרחש בעולם מעבר לידיעת האדם, וכוחות להשפעה על העולם. האנשים המאמינים באל מתחלקים בין מונותאיסטים המאמינים בקיום אל אחד, לבין פוליתאיסטים ודואותאיסטים המאמינים בריבוי אלים. האמונה בקיומה של אלה, ישות אלוהית עצמאית שהמגדר המיוחס לה הוא נקבה, התקיימה בפוליתאיזם בלבד, בעוד הדתות המונותאיסטיות מתייחסות לאל כאל גוף זכרי או נייטרלי.

במיתולוגיות מערביות

במיתולוגיה המצרית

במיתולוגיה המצרית מספר אלות עיקריות: איסיס, אמונת, בסתת, נות, וואדג'ת וחתחור.

במיתולוגיה המסופוטמית

במיתולוגיה המסופוטמית כמה אלות, בהן: איננה היא אשתר, נינגל היא נִכַּל, נינחורסג היא בלת־אילי, נינליל, נינקאסי ונינתינוגה .

במיתולוגיה הכנענית

במיתולוגיה הכנענית כמה אלות, בהן אשרה אם האלים, עשתרת וענת, בעלת גבל, שמש, ותנת – האלה הראשית של קרתחדשת.

במיתולוגיה היוונית

במיתולוגיה היוונית מוזכרות אלות רבות: הרה, דמטר, אתנה, ארטמיס, אפרודיטה, הסטיה, נמסיס, הקטה, גאיה, איריס, פרספונה, אירנה, אמפיטריטה, טיכה, הבה ועוד.

במיתולוגיה הרומית

במיתולוגיה הרומית מוזכרות אלות רבות, רובן מקבילותיהן של האלות המופיעות במיתולוגיה היוונית: יונו, וסטה, מינרווה, ונוס, דיאנה, קרס, ויקטוריה, פורטונה, בלונה ועוד.

במיתולוגיה הנורדית

במיתולוגיה הנורדית אלות אחדות: פריג, פריה, אידון, סקאד'י, הל, סול ומאני.

במיתולוגיה הסלאבית

בפנתיאון הסלאבי שתי אלות: מוקוש וז'יווה.

בדתות המונותאיסטיות

על אף שהיהדות והנצרות הן דתות מונותאיסטיות, ובהן מקום לאל אחד (שבמגדרו אינו נקבי), גם בדתות אלה רמזים לצורה נקבית של האל:

ביהדות

ביהדות קיים מושג ה"שכינה". השכינה היא ביטוי פסיבי להתגלות האל, וככזו נמשלת לדמות נשית.

בנצרות

בנצרות קיים מושג "רוח הקודש" שהיא חלק מהשילוש הקדוש של "האב, הבן ורוח הקודש".

בספרות

בכינוי "אלה" משתמשים כיום גם כדי לכנות נשים המתקרבות בתכונותיהן, באופן מטאפורי, לדמות אלוהית ונשגבת. אזכורים לכך מופיעים בספרות, למשל, אצל שייקספיר ב"חלום ליל קיץ" כפיתוי, אך גם כביטוי להערצת הגבר את האישה.

ראו גם

• "הרעם, תבונה מושלמת"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלה בוויקישיתוף

• אלילות, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.