תנת
 | |
| צלמית האלה, ימינה מורמת בתנועת ברכה. מוצג במוזיאון הכט | |
| שמות נוספים | פני־בעל |
|---|---|
| תרבות | כנענים, פיניקים |
| אלים מקבילים | ארטמיס[1] |
| בן או בת זוג |
בעל חמון  |
  | |
תנת (בפיניקית: 𐤕𐤍𐤕, נהגה כ"תִנִת"[2]) הייתה אלה במיתולוגיה הפיניקית ושימשה כאלת ירח ואלה מרכזית בעיר קרתחדשת ובאימפריה שלה. תנת זוהתה עם ארטמיס היוונית[3] ועם יונו קאילסטיס (יונו השמימית) הרומית.[4]
תליון של סמל תנת מהמאה ה־11 לפנה"ס התגלה במגידו.[5] אחת ההופעות המוקדמות ביותר של תנת היא בכתובת מצרפת מהמאה ה־7 לפנה"ס המקדישה פסל (סמל) לזוג האלוהי[6] תנת־עשתרת: ”הסמל אז פעל שלם בן מפעל בן עזי לתנת עשתרת”.[7] כתובת מקרתחדשת[8] המתארת את בנייתם ותיקונם של מקדשים בעיר, וכן שמות שופטיה וכהניה, פותחת בהקדשה: ”לרבת לעשתרת ולתנת בלבנֹן מקדשִם חדשִם”. הריבוי "מקדשים" מעיד בבירור על בניית מקדש לכל אחת מהאלות, בנפרד.[9]
לתנת הוקדשו מרבית כתובות הנדר הפיניקיות, לרוב יחד עם בעל חמון. תוארה הנפוץ בכתובות היה "הרבה תנת פני־בעל", שנכתב בהקדשות בכתיב חסר כ”לרבת לתנת פנ בעל”[10], ולעיתים גם בשייכות כגון ”לרבתנֻ”[11]. כינוי נוסף שלה שנמצא בכתובות הנדר הוא "אם"[12] או "אמא"[13]. תוארה הקבוע של תנת "פני בעל", שהופיע גם על מטבע יווני מאשקלון בו נטבע סמל תנת ולידו הכיתוב ΦΑΝΗΒΑΛΟΣ (תעתיק: פַנבּלוֹס),[14] מורה שגם כאשר הפולחן מרוכז סביבה, כוחה נשאב מבעל חמון, והיא פניו.[15] ייתכן שפולחנה קשור במסכות שעליהן סהר, סמל בעל חמון, כלומר ממש פני־בעל, פניו של בעל חמון.[16]
סמלה של האלה (אנ') מופיע על מצבות רבות ומורכב ממשולש שמעליו נמתח קו אופקי ועל קודקודו ניצב עיגול. הסמל מופיע על כתובות נדר פיניקיות רבות המוקדשות לאלה, וכן כאמור על מטבע מאשקלון, ועל משקולת עופרת מדרום לאשדוד ים.[17] הסמל נמצא גם על תליונים רבים, בין השאר ממגידו (הוא התליון העתיק ביותר), אשקלון, תל מיכל, מרשה, צידון ומטוא (אנ').[18]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תנת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תנית (אלה פונית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ KAI 53 (כתובת עבדתנת־ארטמידורוס,לפי נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 119
- ^ KAI 175
- ^ KAI 53: כתובת עבדתנת
- ^ Stephen Benko, The virgin goddess: studies in the pagan and Christian roots of mariology, Brill, 2004, pp. 31, 51, 112-114.
- ^ Eran Arie, The Earliest Known 'Sign of Tanit' Revealed in 11th Century BCE Building at Megiddo, Tel Aviv 44, 2017, עמ' 61–71
- ^ זוג אלוהי איננו זהות בין האלות. בכתובות פיניקיות מוזכרים הזוגות מלך-עשתרת, צד-תנת, מלך-בעל, מלך-אסר ועוד. נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 366, 373.
- ^ KAI 285
- ^ CIS I 3914
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 156
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 52
- ^ KAI 102
- ^ CIS I 195, 380
- ^ CIS I 177
- ^ George Francis Hill, Catalogue of the Greek coins of Palestine, London, 1914, p. LIX.
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 53
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 58
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 53-54
- ^ איאן שטרן, שמואל וולף, עדי ארליך, תליון דמוי תנית ממרשה והקשרו הצידוני־פיניקי, ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה לג, 2018, עמ' 232
| אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד (וסת'־בעל) • ענת • עשתרת • דגון • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואיב • שכמן ושנם • לויתן • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי • שלמן • גד | 
|
| אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות | |
| כתבים דתיים | שירה אוגריתית • עלילות בעל וענת • אגדת אקהת • אגדת כרת | |
| פולחן | במות • תרפים • מצבה • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות: זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • מרזח • העלאה באוב | |
| הנהגה דתית | כהנים • קדשים | |