לדלג לתוכן

בובה של רצח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בובה של רצח
The Happytime Murders
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
בימוי בריאן הנסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי בריאן הנסון, מליסה מקארתי, בן פאלקון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט טוד ברגר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מליסה מקארתי
מאיה רודולף
אליזבת' בנקס
ג'ואל מקהייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה רופרט גרגסון-ויליאמס, כריסטופר לנרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום מיצ'ל אמונדסן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Black Bear Pictures
Henson Alternative
H.Brothers
On the Day Productions
STXfilms
חברה מפיצה STX Entertainment
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 באוגוסט 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 91 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פרודיה, סרט פשע, puppet film עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 40-47 מיליון דולר[1][2]
הכנסות 27.5 מיליון דולר[1]
הכנסות באתר מוג'ו thehappytimemurders
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בובה של רצח (באנגלית: The Happytime Murders) הוא סרט פשע-קומי אמריקאי משנת 2018 בבימויו של בריאן הנסון על פי תסריט מאת טוד ברגר. בסרט מככבים מליסה מקארתי, מאיה רודולף, ג'ואל מקהייל, ואליזבת בנקס עם ביל ברטה בתפקיד פיל פיליפס. העלילה עוקבת אחר עולם בדיוני שבו בובות ובני אדם חיים זה לצד זה, וכוח משטרה משותף חייב לפתור את מסע הרצח האחרון של כוכבי סיטקום בדימוס.

על הפקת הסרט הוכרז כבר בשנת 2008 על ידי חברת ג'ים הנסון, חברת ההפקות של יוצר החבובות המנוח ג'ים הנסון. ההפקה פנתה למספר כוכבים, לרבות קמרון דיאז, קתרין הייגל וג'יימי פוקס, בטרם הוחתמה מקארתי במאי 2017 לתפקיד הראשי. הצילומים החלו בלוס אנג'לס בספטמבר, ולקחו בהם חלק יותר מ-120 בובות. זהו הסרט הראשון המופץ תחת השם "Henson Alternative", מותג תוכן למבוגרים של חברת ג'ים הנסון.

הסרט עלה לאקרנים ב-24 באוגוסט 2018, בהפצת STX Entertainment. הסרט התקבל בביקורות שליליות בעיקר מצד המבקרים, שחשו כי הוא מאכזב ואינו מספיק נועז או חתרני.[3]

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם בדיוני שבו בובות ובני אדם חיים זה לצד זה, אך עם זאת הבובות נחשבות לנחותות לעומת בני האדם, הבובה פיל פיליפס הוא בלש פרטי בלוס אנג'לס, לשעבר השוטר-בובה הראשון במשטרה, בטרם פוטר. אל משרדו מגיעה הבובה סנדרה וייט, השוכרת אותו לגלות מי סוחט אותה. הרמזים מובילים את פיל אל חנות פורנו המיועדת לבובות, אליה מגיע תוקף מסתורי שיורה בכל הנוכחים, לרבות בבאמבלי, אחד הלקוחות ולשעבר שחקן בתוכנית "The Happytime Gang", סיטקום פופולרי משנות ה-80 שנמצא במשא ומתן להפצה בסינדיקציה. אל זירת הפשע מגיעה קוני אדוארדס, בלשית במשטרת לוס אנג'לס ושותפתו לשעבר של פיל. באותו הערב, לארי שנניגנס, שחקן נוסף בתוכנית "The Happytime Gang" ואחיו של פיל, נקרע לגזרים כאשר מספר כלבים משוחררים אל תוך ביתו. סגן באנינג, מפקדה של אדוארדס, מצוות אליה את פיל כיועץ, על מנת למצוא את הרוצח הסדרתי.

פיל ואדוארדס מגלים כי החוזה להפצת "The Happytime Gang" בסינדיקציה מבטיח כספי תמלוגים שיתחלקו בין השחקנים שנותרים בחיים. הם מנסים לאתר את יתר השחקנים, אך אלו נרצחים בזה אחר זה, וה-FBI חושד כי פיל הוא הרוצח והוא נעצר. אדוארדס מושעית מתפקידה. באבלס, מזכירתו של פיל, פונה אל אדוארדס ומבקשת ממנה לעזור לה להוכיח את חפותו של פיל. השתיים פורצות אל דירתה של סנדרה, ומגלים חדר סודי ובו ראיות המעידות על כך שסנדרה עומדת מאחורי הרציחות, כנקמה נגד פיל על מות אביה, שהיה עובר אורח תמים שנהרג מחילופי יריות לפני שנים רבות, כשפיל עדיין היה שוטר - אירוע שהוביל להדחתו מהמשטרה.

אדוארדס מחלצת את פיל מהמעצר, והשניים נוסעים לשדה התעופה, משם סנדרה מתכננת לברוח עם כספי התמלוגים. אדוארדס רודפת אחרי סנדרה אל תוך מטוס פרטי, וסנדרה לוקחת אותה כבת ערובה. היא יוצאת החוצה ומאיימת להרוג את אדוארדס, אך פיל יורה בה בראשה והורג אותה. פיל ואדוארדס זוכים לשבחים על הישגם, ההשעיה של אדוארדס מבוטלת ופיל חוזר לתפקידו כשוטר.

שחקנים, בובנאים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקנים
שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
מליסה מקארתי קוני אדוארדס בלשית משטרה, שותפתו לשעבר של פיל
מאיה רודולף באבלס מזכירתו של פיל
ג'ואל מקהייל קמפבל סוכן FBI
אליזבת בנקס ג'ני רקדנית בורלסקה, לשעבר שחקנית ב-"The Happytime Gang", לשעבר חברתו של פיל
לזלי דייוויד בייקר באנינג קצין משטרה, המפקד של אדוארדס
ג'ימי א. יאנג דלנסי קצין משטרה
ריאן גאול מיליגן קצין משטרה
מיטש סילפה טומי עבריין
סינת'י וו בריטני מרלו
מייקל מקדונלד רונובן סקרגל
המקי מדרה טיטו
בן פלקונה דוני
פורצ'ון פיימסטר רובין
בובנאים
שם הבובנאי/ת שם הדמות אודות הדמות הערות
ביל ברטה פיל פיליפס חוקר פרטי, שותפה לשעבר של אדוארדס ברטה מגלם דמויות נוספות בסרט זה
דוריאן דביאס סנדרה לקוחה של פיל
קווין קלאש לייל לשעבר בובה ב-"The Happytime Gang"
באמבלי לשעבר בובה ב-"The Happytime Gang"
דרו מסי גופר לשעבר בובה ב-"The Happytime Gang"
ויני נשר, בעלים של חנות פורנו
טד מייקלס עזרא לשעבר בובה ב-"The Happytime Gang", בעלה של קרה
קולין סמית' קרה לשעבר בובה ב-"The Happytime Gang", אשתו של עזרא סמית' מגלמת דמויות נוספות בסרט זה
אליס דינין שילה זונה
דונה קימבל דיאן זונה
בריאן הנסון עקרב
אלן טראוטמן תמנון
ויקטור יריד לארי שנניגנס לשעבר בובה ב-"The Happytime Gang", אחיו של פיל

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הפקת הסרט הוכרז כבר בשנת 2008 על ידי חברת ג'ים הנסון, חברת ההפקות של יוצר החבובות המנוח ג'ים הנסון,[4] ושנתיים מאוחר יותר חברת Lionsgate הצטרפה לפרויקט, עם תאריך הפצה מתוכנן לינואר 2011.‏[5] באותו הזמן, התפקיד הראשי בסרט הוצע לקמרון דיאז.[6] בסופו של דבר דיאז פרשה מהפרויקט, והחל משא ומתן עם קתרין הייגל כמחליפתה.[7]

בחודש יולי 2015, הוכרז כי STX Entertainment רכשה את זכויות ההפצה של הסרט (אחרי ש-Lionsgate איבדה אותן).[8] באפריל 2016, ג'יימי פוקס נכנס למשא ומתן לככב בסרט.[9] בחודש מאי 2017 נודע כי מליסה מקארתי הוחתמה לתפקיד הראשי בסרט, והיא אף לקחה חלק קטן בשכתוב התסריט.[10] בהמשך, הצטרפו לצוות השחקנים של הסרט גם מאיה רודולף,[10] אליזבת בנקס,[11] הבובנאי ביל ברטה,[12] וג'ואל מקהייל.[13]

שלב הצילומים של הסרט החל בלוס אנג'לס, קליפורניה ב-11 בספטמבר 2017.‏[11] תקציב הסרט עמד על 40–47 מיליון דולר, כאשר שכרה של מקארתי עמד על 10-17.5 מיליון דולר עבור תפקידה.[2]

בסך הכל, בסרט מופיעות 125 בובות, כש-40 מתוכן נוצרו במיוחד עבור סרט זה.[14] מאחר שהדרך הטובה ביותר לעבוד עבור מפעילי הבובות היא כאשר הם עומדים עם זרועותיהם ישרות - רצפות אתרי הצילומים הותאמו במיוחד עבורם.[14]

הפצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופץ על ידי STX Entertainment ב-24 באוגוסט 2018.‏[15] במקור, הסרט תוכנן להיות מופץ ב-17 באוגוסט, אך עלייתו לאקרנים נדחתה בשבוע.[16]

הקדימון הרשמי של הסרט הופץ ב-18 במאי 2018. כמו הסרט עצמו, הקדימון מוגבל לצפייה מגיל 17 ומעלה, ועל כן הוקרן בבתי קולנוע נבחרים לפני הסרט "דדפול 2" (שבעצמו מוגבל לצפייה מגיל 17 ומעלה).[17][18]

תגובות וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית ובקנדה, הסרט הופץ במקביל לסרט "A.X.L.", ועל פי התחזיות היה צפוי להכניס בין 13 ל-15 מיליון דולר ב-3,225 אולמות קולנוע במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו.[19] בפועל, הסרט הכניס 950 אלף דולר בהקרנות טרום-בכורה ביום חמישי, ובכך הרוויח יותר מאשר 700 אלף הדולרים שהכניס סרטה הקודם של מקארתי, "Life of the Party", שיצא שלושה חודשים קודם לכן. הסרט המשיך והכניס 9.5 מיליון דולר במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו, הפתיחה הנמוכה ביותר עבור סרט בכיכובה של מקארתי.[2]

באתר האינטרט Rotten Tomatoes לסרט יש דירוג של 22% המבוסס על 161 ביקורות, עם ציון ממוצע של 3.9 מתוך 10. על פי דעת הרוב, הסרט "מבזבז את הנחת היסוד הטרנסגרסיבית המדהימה שלו על קומדיה חסרת רחמים, שמתאמצת יותר מדי במקום פשוט לנסות לספר סיפור משעשע".[20] באתר Metacritic לסרט ציון ממוצע של 27 מתוך 100, המבוסס על 40 ביקורות, רובן שליליות.[21] בסקר שפורסם באתר CinemaScore הסרט קיבל ציון ממוצע של C- בסולם של F עד A+, הציון הנמוך ביותר בקריירה של מקארתי, באתר PostTrak דווח כי הצופים העניקו לסרט ציון "נורא" של 58% בסך הכל.[2] שרה מלטון ממגזין הבידור Exclaim! העניקה לסרט ציון של 2 מתוך 10, וכתבה כי הסרט "בקושי מרגיש כמו הרחבה הולמת של מורשת הבובות של הנסון, לא בגלל שהסרט וולגרי ומלוכלך, אלא כי זה כל מה שהוא."[22]

תביעה משפטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2018, ססמי וורקשופ, הארגון שמאחורי ההפקה של סדרת הטלוויזיה "רחוב סומסום", הגישה תביעה משפטית נגד STX Productions על שימוש בסימן המסחרי שלהם בסרט, על אף שאין להם כל מעורבות בו, ובפרט, השימוש בשורה "רק רחוב. בלי סומסום." (באנגלית: No Sesame, all Street) כחלק ממסע יחסי הציבור להפצת הסרט. לטענתם, הקישור בין תוכנית הילדים לבין קומדיה למבוגרים יפגע במוניטין שלהם ויבלבל את הצופים. בתגובה, פרסמה STX הודעה כי אין בכוונה לשנות את אסטרטגיית השיווק של הסרט.[23][24] ב-30 במאי 2018 התביעה נדחתה וזמן קצר לאחר מכן STX פרסמה הודעה לתקשורת, בה הביעה שביעות רצון מכך.[25]‏[26]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "The Happytime Murders (2018)". Box Office Mojo. IMDb. נבדק ב-25 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 D'Alessandro, Anthony (24 באוגוסט 2018). "'Happytime Murders' Arrests $950K In Previews; 'Crazy Rich' Counts $52M; 'Meg' Jumping To $100M – Thursday B.O." Deadline Hollywood. Penske Business Media. נבדק ב-24 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ ארז דבורה, ביקורת סרט: "בובה של רצח" - לא חתרני, סתם חובבני, באתר ynet, 24 באוגוסט 2018
  4. ^ Sciretta, Peter (15 באוקטובר 2008). "Happytime Murders - A Muppet Noir". Film/. נבדק ב-8 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Graham, Bill (12 באוקטובר 2010). "Lionsgate Picks Up Dark Jim Henson Co. Puppet Film HAPPYTIME MURDERS". Collider. Complex Media. נבדק ב-8 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Graham, Bill (9 בנובמבר 2010). "Cameron Diaz Offered Role in Dark Henson Puppet Film THE HAPPYTIME MURDERS". Collider. Complex Media. נבדק ב-8 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Chitwood, Adam (3 בפברואר 2012). "Katherine Heigl Up for Film Noir Puppet Comedy THE HAPPYTIME MURDERS; Al Pacino Set as Villain in DESPICABLE ME 2". Collider. Complex Media. נבדק ב-8 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Kit, Borys (7 ביולי 2015). "Jim Henson's Crime Puppet Movie Finds New Home at STX". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. נבדק ב-8 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Busch, Anita (27 באפריל 2016). "Jamie Foxx Negotiating To Star In 'The Happytime Murders' At STX". Deadline Hollywood. Penske Business Media. נבדק ב-28 באפריל 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 McNary, Dave (23 באוגוסט 2017). "Maya Rudolph to Reunite With Melissa McCarthy in 'Happytime Murders'". Variety. Penske Business Media. נבדק ב-23 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Hipes, Patrick (13 בספטמבר 2017). "Elizabeth Banks Joins Gang For 'The Happytime Murders'". Deadline Hollywood. Penske Business Media. נבדק ב-13 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Lee, Ashley (13 בספטמבר 2017). "Elizabeth Banks Joins STX's Puppet Comedy 'Happytime Murders'". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. נבדק ב-26 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Kit, Borys (15 בספטמבר 2017). "Joel McHale Joins Melissa McCarthy in Puppet Comedy 'Happytime Murders' (Exclusive)". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. נבדק ב-26 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Radish, Christina (12 ביולי 2018). "'The Happytime Murders': 25 Things to Know about the Long-Developing R-Rated Puppet Movie". Collider. Complex Media. נבדק ב-22 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Goldberg, Matt (22 ביוני 2018). "STX Films Shifts 'Mile 22' and 'The Happytime Murders' Release Dates". Collider. Complex Media. נבדק ב-22 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Knapp, JD (1 ביולי 2017). "STX Sets Dates for 'Molly's Game' and 'Happytime Murders'". Variety. Penske Business Media. נבדק ב-8 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Schaefer, Sandy (18 במאי 2018). "Happytime Murders Trailer: Melissa McCarthy's Filthy Puppet Noir". Screen Rant. נבדק ב-22 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Foutch, Haleigh (18 במאי 2018). "Melissa McCarthy Snorts Ecstasy and Punches Puppets in NSFW 'The Happytime Murders' Trailer". Collider. Complex Media. נבדק ב-22 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Faughnder, Ryan (22 באוגוסט 2018). "Filthy puppet movie 'Happytime Murders' to battle 'Crazy Rich Asians' at the box office". Los Angeles Times. נבדק ב-22 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)/
  20. ^ "The Happytime Murders (2018)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "The Happytime Murders Reviews". Metacritic. CBS Interactive. נבדק ב-23 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Melton, Sarah (23 באוגוסט 2018). "'The Happytime Murders' Offers Viewers a Very Unhappy Time". Exclaim!. נבדק ב-23 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Lopez, Ricardo (25 במאי 2018). "'Sesame Street' Creators Sue STX Entertainment Over Marketing for 'The Happytime Murders'". Variety. Penske Business Media. נבדק ב-22 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Sesame Street sues over violent, puppet-based Happytime Murders film". BBC News. BBC. 26 במאי 2018. נבדק ב-27 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Patten, Dominic; Pedersen, Erik (30 במאי 2018). "'Happytime Murders' Lawsuit: Judge Kicks 'Sesame Street' Bosses' Grouchy Case To The Curb". Deadline Hollywood. Penske Business Media. נבדק ב-30 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Burwick, Kevin (13 באוגוסט 2018). "NSFW Happytime Murders Trailer Gets Dirty and Depraved with Puppets". MovieWeb. Watchr Media. נבדק ב-23 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בובה_של_רצח&oldid=39456281"