לדלג לתוכן

בילבי

ערך טוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בגיבורת סדרת ספרי ילדים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בילבי (פירושונים).
בילבי
Pippi Långstrump
אינגר נילסון בתפקיד בילבי, 1972
אינגר נילסון בתפקיד בילבי, 1972
יוצרים אסטריד לינדגרן עריכת הנתון בוויקינתונים
גילום הדמות אינגר נילסון, טומי ארין, Viveca Serlachius, Gina Gillespie עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
כוחות חוזק-על עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט בשוודית המפרט את השמות השונים שניתנו לדמות ברחבי העולם. גילגי בעברית, שישי מלמטה

בילבי גרב-ברך, בילבי בת-גרב או גילגי גרב-גור (בשוודית: Pippi Långstrump) היא גיבורת סדרת ספרי הילדים הנושאים את שמה, שנכתבו על ידי סופרת הילדים השוודית אסטריד לינדגרן ואוירו במקורם על ידי אינגריד ואנג ניימן. הספר הראשון בסדרה, שיצא לאור ב-26 בנובמבר 1945, היה רב-מכר בשוודיה וברחבי העולם (לרבות בישראל), תורגם לשפות רבות, עובד למספר סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה והועלה פעמים רבות כמחזה. לספר יצאו שני ספרי המשך. דמותה של בילבי נחשבת לאחת הדמויות המצחיקות והאהובות בספרות הילדים העולמית.[1]

שמה של בילבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור השוודי נקראת בילבי "פיפי ארך גרב" (Pippi Långstrump) – שמה המלא הוא "Pippilotta Viktualia Rullgardina Krusmynta Efraimsdotter Långstrump", הכולל מספר משחקי מילים כגון "קרוסמינטה" שהוא מנטה ותורגם בצורות שונות: "גילגיגונדה ויקטואליה וילונונת פטרוזיליה בת אפרים גרב-גור" בתרגומה של אביבה חיים, ובתרגומה של דנה כספי משנת 2009: "בילבילוטה צידניה וילון-גלילה נענע-מסולסלה בת אפרים גרב-ברך". בשמה המקוצר ידועה הילדה כ"בילבי גרב-ברך" או "בילבי בת-גרב". בתרגום לעברית של סדרת הטלוויזיה השוודית משנות ה-70 כונתה "בילבי לא-כלום". בדיבוב העברי של הסרט המצויר מ-1997 בתרגומה של שפרירה זכאי נקראה "בילבילולה מולקולה מנקת-ארובות רוחצת-חלונות בתו של אפרים ארך-גרביים" או בשמה המקוצר כ"בילבי ארוכת הגרב". בדיבוב העברי של הסדרה המצוירת המבוססת על הסרט מ-1997 בתרגומו של שרון כהן נקראה "בילבילוטה דליקטזה בת גרב, בתו הקטנה של אפרים לא-כלום" או בשמה המקוצר, הזהה לסדרה מ-1969, "בילבי לא-כלום".

המשמעות בעברית של המילה "פיפי", שבשוודית משמעה ציוץ של ציפור, חייב את המתרגמים לשנות את שמה של הילדה. בתרגום הראשון לעברית של אביבה חיים שיצא לאור בשנת 1956 כונתה הילדה "גילגי". כאשר הופק סרט, היה צורך בשם הנהגה באופן דומה ויזואלית – באמצעות עיצורים דו-שפתיים, כך שיהיה דומה לתנועת השפתיים של הדמויות. לכן, במהדורות הספר שיצאו בתרגומים שונים משנות ה-70 ואילך, עבר השם שינוי נוסף, לשם "בילבי".[2]

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"וילה וילקולה", ביתה של בילבי, כפי שהופיע בסדרת הטלוויזיה. על המרפסת עומד הסוס הידוע של בילבי.

בילבי היא ילדה כבת תשע, ששערה הג'ינג'י אסוף בשתי צמות כה הדוקות עד שהן בולטות מצדי ראשה. פניה מנוקדות בנמשים, שמלתה מטולאת, והיא גורבת שני גרביים שונים זה מזה, ונועלת נעליים הגדולות בהרבה מכפי מידתה.

בילבי חיה בכפר שוודי קטן, בבית ישן המכונה על ידה "וילה וילקולה" (Villa Villekulla, מוכר כ"בית קונדס" בתרגום של אביבה חיים ו"וילה מצחיקולה" בתרגום של סדרת הטלוויזיה).[2] יחד עמה חי קוף קטן מסוג קוף סנאי, ושמו מר נילסון, וסוס, המתגורר במרפסת. לבילבי אין כל קרובים מבוגרים הגרים עמה. אמהּ מתה בילדותה, ואיש אינו יודע היכן אביה. היא אומרת שאמה היא מלאך, ואביה הוא רב חובל של ספינה המפליגה בים הדרומי ומלך של ילידים. בילבי היא ילדה עשירה מאוד. היא מחזיקה בארגז גדול מלא מטבעות זהב, ובשידה עם מגירות רבות שבתוכן חפצים מיוחדים ויוצאי דופן.

בילבי מתיידדת עם ילדי השכנים, טומי ואניקה סטרגרן. השלושה מבלים בהרפתקאות רבות. אמם של טומי ואניקה, גב' סטרגרן, מסתייגת בתחילה מהתנהגותה יוצאת הדופן והבוטה של בילבי, המורדת בסמכות ולועגת למבוגרים, בהם גב' סטרגרן וחברותיה, אך לבסוף היא מבינה כי בילבי לא תסכן את ילדיה, וכי היא מעריכה את ידידותה עם ילדי משפחת סטרגרן מעבר לכל דבר שבעולם.

בילבי אינה הולכת לבית הספר ואינה נתונה למשמעתו של איש. כאשר טומי ואניקה משדלים אותה להגיע אל הכיתה ולנסות ללמוד שם, היא אינה מסתדרת עם הכללים הנהוגים בכיתה. עם זאת היא ניחנה בהיגיון בריא ובחוש צדק מפותח. היא מראה כבוד למבוגרים המתייחסים אליה ואל חבריה בכבוד ובהוגנות, אך מזלזלת ובזה למבוגרים המפעילים את סמכותם מבלי לכבד את הילדים. בילבי נוהגת להפליג בגוזמאות, אך רבות מהן מתבררות כאמת לאמיתה בסופו של דבר. כך, היא טוענת כי היא הילדה החזקה בעולם, אך כשמגיע הקרקס לעיירה היא מנצחת את "אדולף החזק", הקורא לכל תושבי העיירה להתמודד עמו. היא מנצחת גם גנבים שחדרו לביתה על מנת לגנוב את אוצרה, מארחת בעלי חיים נטושים, משחקת תופסת ומנצחת את השוטרים שבאו לקחת אותה לבית היתומים, ורוכשת את אמונם של המבוגרים כשהיא מצילה ילדים משריפה שפרצה בעיירה.

אביה של בילבי הוא רב החובל אפרים גרב-ברך (תורגם גם: אפרים גרב-גור). ממנו ירשה בילבי את חוזקה הרב. הוא היחיד בעולם המסוגל להתמודד עמה בתחרות של כוח. הוא רכש את וילה וילקולה על מנת שיהיה לבילבי בית לגור בו כאשר הוא מפליג בימים עם ספינתו. על אף שבילבי היא גם מלחית מעולה, היא הסכימה לגור בבית, ולא לחיות חיי יורדת ים, לאחר שאביה אבד בים. בילבי האמינה תמיד כי הוא עדיין חי, כי נסחף לאי בודד, ושם נהיה למלכם של הילידים, וכי יום יבוא והשניים ייפגשו.

בספרי ההמשך מסתבר כי אכן, אביה של בילבי נסחף לאי בודד, ושם הפך ל"צ'יף הלבן השמן" ומלך על הילידים. הוא שב לשוודיה על מנת להביא עמו את בילבי אל הים הדרומי, אך היא גילתה שהיא קשורה לבית ולידידיה החדשים טומי ואניקה, והחליטה להישאר ולגור בבית, על אף שלעיתים היא מפליגה בחברת ידידיה ואביה בספינתו של האב.

נסיבות כתיבת הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני פרסום הספר עבדה כקצרנית בסטוקהולם, וזאת לאחר שגדלה בחווה באזור הכפרי של שוודיה. כתיבת הספר החלה כשבתה של לינדגרן, קארין, ביקשה ממנה, בשנת 1941, שתספר לה על "פיפי גרב-ברך", כששכבה חולה בדלקת ריאות.[3] לינדגרן החלה לספר סיפורים על הדמות הדמיונית שהמציאה בתהּ, וראתה כי תגובות הילדה וחבריה, להם סופר הסיפור, הן חיוביות, והחליטה לנסות ולהוציאו לאור. בשנת 1944 העלתה את הסיפור על הכתב ושלחה אותו לאחד המוציאים לאור הגדולים בשוודיה, בונייר. לאחר זמן מה שב אליה הספר בדואר בלוויית מכתב דחייה סטנדרטי. לינדגרן לא אמרה נואש. לאחר שסיפור נוסף שכתבה זכה בפרס שני בתחרות ספרותית שארגן מוציא לאור בשם ראבן וסיוגרן (Rabén & Sjögren), ערכה מחדש את הספר, קיצצה ממנו קטעים, ושבה ושלחה אותו לתחרות בשנה שלאחר מכן (1945). הספר זכה במקום הראשון, יצא לאור בהוצאת ראבן וסיוגרן והיה להצלחה מיידית.[4]

ב 2016 הופק סרט תיעודי חדש על לינדגרן. בסרט מספרת נכדתה על בנה שמחוץ לנישואים של סבתה, שהוא אביה של הנכדה (לבד מבנה הייתה ללינדגרן בת נוספת). בסרט נטען שלילדותו של בנה, שנמסר למשפחת אומנה בדנמרק, הייתה השפעה רבה על יצירתה של לינדגרן.[5]

ניתוח ספרותי וביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילבי שבתה את לבם של ילדים בזכות עצמאותה והרפתקנותה. היא ממשיכה בכך מסורת של ספרי ילדים המציגים דמות חיובית של יתום עצמאי, מוטיב ספרותי המאפשר לסופר כתיבת עלילה שבה הילד משוחרר ממגבלות עולם המבוגרים ומהמציאות הרגילה.

בילבי היא ילדה חופשית, משוחררת ממשמעת וממחויבות, החיה חיים עצמאיים מבלי שאיש יאמר לה מה לעשות. בכך היא מסמלת את תשוקתו הטבעית של הילד לעוצמה ולשליטה בעולם הסובב אותו. בילבי, בעלת המשאבים הכספיים הבלתי מוגבלים והכוח הפיזי הרב, היא התגשמות החלום הילדותי. היא אינה מודל לחיקוי, אלא הימלטות דמיונית מהכבלים והמגבלות שבעולמו של הילד.[4] משמעות רבה יש לעובדה שניצחונותיה של בילבי, הילדה, הם לרוב על דמויות גבריות חזקות.[6]

בילבי הושוותה לדמויות יתומים אחרים, שהופיעו בספרות הילדים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כגון אן שרלי, גיבורת "האסופית", או ג'רושה אבוט, הגיבורה של "אבא ארך רגליים". בניגוד להן בילבי מורדת בסמכות, אינה מקבלת את חוקי החברה, וגאה בהופעתה החיצונית יוצאת הדופן.[1] היא הושוותה פעמים רבות לגיבורים אהובים אחרים בספרות הילדים כפיטר פן או תום סויר, אך לעיתים קרובות היא מושווית לאליס, גיבורת "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות". כאליס, היא אדם המגיע לעולם זר ומוזר לו, ועליו ללמוד את כלליו. אך בניגוד לאליס הקונפורמיסטית והמחונכת, המגיעה לעולם שכלליו כאוטיים, מביאה בילבי התנהגות כאוטית לעולם השואף לסדר. בכך, למעשה, בילבי היא אליס במהופך.[4]

עם הופעתו בדפוס התקבל הספר בהתלהבות על ידי המבקרים המובילים בשוודיה. הספר נמכר במהדורות רבות, ובסמוך להופעתו הוקרא ברדיו והומחז. ב-1946 אף קיבלה לינדגרן פרס מטעם העיתון החשוב "סבנסקה דאגלבדט". באוגוסט 1946 נשמע קול בודד של מבקר חשוב בשם פרופסור יון לדנקוויסט, שכתב בעיתון אפטונבלאדט כי הספר הוא מגעיל, לא טבעי ופוגעני, ואין לחשוף אליו ילדים. הביקורת זכתה לפרסום רב בדיוק בעת שהספר השני יצא לאור. אך לאחר צאת הספר השלישי הוכרע הוויכוח, וסדרת הספרים התקבלה כיצירת מופת בתחום ספרות הילדים.[4]

מחקר שהתפרסם באוניברסיטת גטבורג בשנת 2011,[7] על ידי אווה וולסטרומס (בשוודית Eva Wahlströms), עורך לראשונה השוואה בין הכתיבה לילדים של אסטריד לינדגרן לבין זו של הסופרת והעיתונאית השוודית אסתר בלנדה נורדסטרום, שהחלה לפרסם סדרת ספרים על ילדה שובבה בשם אן-מארי לינדלוף כבר בשנת 1919. עד להופעת המחקר, נחשבה שנת 1945, כשנת ההופעה של סוגה חדשה בספרות הילדים בשוודיה. באותה שנה הופיעו מספר ספרים המתארים דמות נערית רעננה ומשוחררת, כשהבולטת ביניהם היא פיפי לנגסטרומפ של אסטריד לינדגרן. ספרה נחשב לחדשני הודות לדמות הילדה החופשית, המורדת בעולם המבוגרים ובחוקי הנימוס הנוקשים. החוקרת אווה וולסטרומס הניחה כי הדמות החדשה הזאת לא הגיעה ללא רקע מוקדם. לאחר קריאה נרחבת בספרות ילדים מהתקופה שבין מלחמות העולם היא גילתה כי כבר אחרי מלחמת העולם הראשונה תוארו בספרות השוודית דמויות כמו פיפי. היא ערכה ניתוח מפורט והשוותה בין פיפי של אסטריד לינדגרן לבין אן-מארי לינדלוף של אסתר בלנדה (וכמו כן לדמות מספריה של הסופרת הדנית קארין מיכאליס). הניתוח ההשוואתי של וולסטרומס מראה כי הדמויות הראשיות בספריהן של אסתר בלנדה ומיכאליס, ובאותה מידה פיפי לנגסטרומפ עוסקות בילד השובר נורמות ועצמאי. החוקרת מציגה במחקרה מגוון רחב של מאפיינים משותפים המביאים אותה למסקנה כי אסתר בלנדה היא למעשה החלוצה בתחום זה, והתפיסה כי 1945 הייתה השנה בה נולד ספר הילדים המודרני אינה רלוונטית עוד.

הספרים שנכתבו והצלחתם המסחרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינדגרן כתבה בשנות ה-40 שלושה ספרי "בילבי", המהווים את הבסיס לסדרה. ספרים אלו אוירו בידי המאיירת אינגריד ואנג ניימן שאיוריה הפכו למזוהים עם הסדרה:

  • "בילבי גרב-ברך" (Pippi Långstrump), ‏1945
  • "בילבי גרב-ברך מפליגה" (Pippi Långstrump går ombord) ‏ 1946
  • "בילבי גרב-ברך בים הדרומי" (Pippi Långstrump i Söderhavet) ‏ 1948

במהלך השנים יצאו ספרי תמונות רבים של בילבי, המבוססים לרוב על שלושת הספרים הראשונים, ומיועדים לקהל קוראים צעיר מאוד. ספר חדש, בשם "בילבי גרב-ברך ושוד עץ חג המולד" (Pippi Långstrump har julgransplundring) המיועד לקוראים בני 6 - 9 הנמצאים בראשית הקריאה, יצא לאור בשנת 1979.

הספרים תורגמו ליותר מ-60 שפות, ובהן עברית.[8] נתונים שמסר המו"ל הגרמני של הספרים, בשנת 1988, מעלים כי הספרים נמכרו עד לשנה זו ב-4 מיליון עותקים בגרמניה ובלמעלה מ-40 מיליון בעולם כולו.[1] בשנים שחלפו מאז לא דעכה הפעילות המו"לית סביב הספרים, והם ממשיכים להיות מופצים בשפות רבות. מהדורה חדשה, שבה החליפו ציוריה של המאיירת לורן צ'יילד את ציוריה ה"קלאסיים" של ואנג ניימן, יצאה לאור באנגלית בשנת 2007, ולאחר מכן יצאה לאור בשפות שונות נוספות, ובהן בעברית בשנת 2009.

תרגומי הספרים לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי בילבי בדוכן של הוצאת עם עובד ביריד שבוע הספר בירושלים 2023
עטיפת הגרסה המקוצרת של הספר, "מי מכיר את בילבי בת-גרב?" בהוצאה העברית. האיור מאת אינגריד ואנג ניימן.

הספר הראשון בסדרת "בילבי" תורגם מספר פעמים לעברית, כאשר התרגום הראשון, משנת 1956 של אביבה חיים, בו כונתה הגיבורה "גילגי", כלל אף מספר פרקים מספרי ההמשך, "בילבי עולה על הסיפון" ו"בילבי בים הדרומי".[8] ספרי "בילבי" שיצאו בשנות ה-70 היו למעשה קטעים מהספר הראשון, שפורק לכמה ספרים קטנים.[9] תרגומה של דנה כספי משנת 2009 הוא תרגום מלא ורציף של הספר הראשון בסדרה, ללא השמטות או תוספות. תרגום זה לווה באיוריה של לורן צ'יילד, שהחליפו את איוריה הקלאסיים של אינגריד ואנג ניימן שליוו את הספרים הקודמים.

להלן רשימת התרגומים השונים לעברית של ספרי אסטריד לינדגרן העוסקים בבילבי:

עיבודים למדיות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה של לינדרגן עובדו לסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, מחזות ותסכיתי רדיו.

הסרט "בילבי גרב-ברך" משנת 1949

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 צילם הבמאי השוודי פר גונוואל גרסה לסיפורה של בילבי, בה כיכבה ויוויקה סרלשיוס בת ה-26 כבילבי. הסרט כמעט שאינו מוצג בשוודיה, אם בשל הסתייגותה של לינדגרן ממנו, שכן גונוואל מצא לנכון להוסיף סצינות שלא היו במקור הספרותי, ואם בשל סצינות הנתפסות כגזעניות, למשל הסצנה בה מגיע אביה של בילבי מאי הילידים, ועמו ילידים כהי עור.[10]

הסדרה "בילבי" משנת 1969

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בילבי (סדרת טלוויזיה, 1969)

בשנת 1969 החל שידורה של סדרת טלוויזיה העוסקת בעלילותיה של בילבי. לינדגרן, שלא הייתה מרוצה מהתסריט של הסרט מ-1949, כתבה בעצמה את התסריט, ונעזרה בבמאי אולה הלבום, שעיבד בעבר סיפורים רבים של לינדגרן למסך. ההפקה הייתה גרמנית-שוודית משותפת, וחלק מהשחקנים הם גרמנים. בתפקיד הראשי הופיעה השחקנית אינגר נילסון המזוהה עם תפקיד זה, והייתה בת 10 בעת שהחלו צילומי הסדרה.

לאחר סיום שידור הסדרה היא נערכה מחדש והוצגה בקולנוע בארבעה סרטים, שמהווים חיבור של סצינות מהסדרה עצמה:

  • "בילבי גרב-ברך" (Pippi Långstrump) ‏1969
  • "הנה באה בילבי גרב-ברך" (Här kommer Pippi Långstrump) ‏ 1969
  • "בילבי גרב-ברך מפליגה בשבעת הימים" (Pippi Långstrump på de sju haven) ‏ 1970
  • "במנוסה עם בילבי גרב-ברך" (På rymmen med Pippi Långstrump) ‏ 1970

ב-1973 שודרו פרקי הסדרה בטלוויזיה הישראלית. הסדרה שודרה בשעה המיועדת לילדים, כשהיא מדובבת, דבר שלא היה מקובל באותה התקופה, שבה שודרו סדרות ילדים זרות כשהן מלוות בכתוביות. את שיר הפתיחה "אני בילבי לא-כלום, אני מקפצת הופה היי" שרה נורית לפקוביץ אמיר שגם דיבבה את בילבי, וכן השתתפה בכמתרגמת, מעבדת וכמדבבת שפרירה זכאי. הסדרה זכתה לפופולריות רבה.

עיבודים נוספים למסך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים לתיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי בילבי הומחזו והועלו על הבמה כמעט מהיום בו נכתבו. בישראל עלו מספר הפקות, ובין היתר הפקה של "תיאטרון פילפלון ירוק" בשנת 1963 בשם "גילגי", בכיכובה של רינה נתן בת ה-11,[11]גרסה שעלתה בחנוכה 1999 (וחודשה ב-2005) בהפקת ציפי מייזלר ובכיכובה של דנה דבורין (מדובר בגרסה מתורגמת שעלתה שנה קודם לכן בדנמרק בעיבוד של אמן מקומי בשם סבסטיאן), [דרוש מקור] גרסה נוספת שעלתה בשנת 2008 בהפקת גלעד פרלמן ובכיכובה של מירב פלדמן וגרסה נוספת שהופקה בשנת 2019 ב"תיאטרון תל אביב" בכיכובה של נלי תגר.

תסכיתי רדיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-60, בין 1961 ל-1967, שידר קול ישראל מספר תסכיתים על פי הספר "גילגי", ובין היתר שודרו התסכיתים במסגרת "התוכנית לאם ולילד" שהייתה פופולרית מאוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: בילבי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בילבי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Eva-Maria Metcalf, "Tall Tale and Spectacle in pippi Longstocking", children's Literature Association Quarterly, vol. 15, No. 3, Fall 1990, pp. 130 - 135
  2. ^ 1 2 דורון חלוץ, בילבי בת 60 והיא עדיין גיבורת תרבות, פמיניסטית בועטת ומוזה אומנותית, באתר הארץ, 20 במרץ 2009
  3. ^ אחרית דבר לספר בילבי גרב-ברך, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2009
  4. ^ 1 2 3 4 Ulla Lindquist, "The child of the century: The phenomenon of Pippi Longstocking and its premises", The lion and the Unicorn, vol. 13, No.2, Dec 1989, pp. 97 - 102.
  5. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, הסוד האפל של אסטריד לינדגרן, שהשפיע על כתיבת בילבי ושאר יצירתה של סופרת הילדים הגדולה, באתר הארץ, 10 במרץ 2016
  6. ^ Laura Hoffeld, "Pippi Longstocking: The Comedy of the Natural Girl, The Lion and the Unicorn. Vol. 1 No. 1 1977 pp. 47 - 53
  7. ^ ראה סקירה על המחקר באתר הארכיון הדיגיטלי Diva
  8. ^ 1 2 יעל דר, ג'ינג'ית אמיתית, באתר הארץ, 1 באפריל 2009
  9. ^ לינדגרן אסטריד באתר הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר
  10. ^ Christine Holmund, "Pippi and her pals", Cinema Journal, vol. 42 No. 2 (Winter 2003) pp. 3 - 24.
  11. ^ ממטולה עד אילת, מעריב, 4 באוקטובר 1963


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בילבי&oldid=39593783"