ג'ון האנטסמן
 |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. | |
 | |||||||
| דיוקנו של האנטסמן מפברואר 2018 | |||||||
| לידה |
26 במרץ 1960 (בן 64) רדווד, קליפורניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת יוטה, אוניברסיטת פנסילבניה | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי, דיפלומט | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| דת | מורמוני | ||||||
| בן או בת זוג |
Mary Kaye Huntsman (18 בנובמבר 1983–?)  | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
פרס צופה הנשר הנכבד | |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
ג'ון מיד האנטסמן הבן (באנגלית: Jon Meade Huntsman, Jr; נולד ב-26 במרץ 1960) הוא איש עסקים,דיפלומט ופוליטיקאי אמריקאי,חבר במפלגה הרפובליקנית,שגריר ארצות הברית ברוסיה בשנים 2019-2017. כיהן כמושל מדינת יוטה מטעם המפלגה הרפובליקנית והשתתף במירוץ למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית ב-2012.
האנטסמן שירת בכל ממשל נשיאותי מנשיאותו של רונלד רייגן ועד זה של דונלד טראמפ. הוא החל את הקריירה שלו כעוזר צוות בבית הלבן של רונלד רייגן, ומונה לסגן עוזר שר המסחר ושגריר ארה"ב בסינגפור על ידי ג'ורג' ה. וו. בוש. מאוחר יותר כסגן נציג הסחר של ארה"ב תחת ג'ורג' וו. בוש, הוא פתח במשא ומתן סחר עולמי בדוחא ב-2001 והנחה את הצטרפותה של סין לארגון הסחר העולמי. הוא שימש כמנכ"ל Huntsman Family Holdings, גוף פרטי שהחזיק במניות שבבעלות המשפחה בתאגיד Huntsman. הוא שימש גם כחבר דירקטוריון של Huntsman Corporation. האנטסמן הוא השגריר האמריקאי היחיד ששירת הן ברוסיה והן בסין,[1] לאחר שהיה שגריר ארה"ב בסין תחת ברק אובמה מ-2009 עד 2011 וכשגריר ארה"ב ברוסיה תחת דונלד טראמפ מ-2017 עד 2019.
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנטסמן נולד ברדווד שבקליפורניה, למיליארדר ג'ון האנטסמן האב, איש עסקים ופילנתרופ, הבעלים של תאגידי האנטסמן. הוא נשר מבית הספר התיכון כדי להצטרף ללהקת רוק. מאוחר יותר למד באוניברסיטת יוטה.
בצעירותו שהה בטאיוואן, שם פעל במיסיון מורמוני וכך למד מנדרינית.
האנטסמן נישא למרי קופר, ולהם שבעה ילדים: מרי אן (נולדה ב-1985), אביגיל (נולדה ב-1986), אליזבת' (נולדה ב-1989), ג'ון האנטסמן השלישי (נולד ב-1991), ויליאם (נולד ב-1993); ושתי בנות מאומצות - גרייסי מיי מסין (נולדה ב-2000) ואשה בהארטי מהודו (נולדה ב-2006).
קריירה דיפלומטית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, החל האנטסמן לעבוד בבית הלבן, בתקופת ממשלו של רונלד רייגן. בתקופתו של ג'ורג' בוש האב, כיהן תחילה כסגן עוזר למזכיר המסחר ואחר כך כשגריר ארצות הברית בסינגפור. בעת כהונתו של ג'ורג' בוש הבן עבד בסוכנות המייעצת לנשיא במדיניות הסחר.
בשנים 2004–2009 כיהן כמושל מדינת יוטה. ב-11 באוגוסט 2009, לבקשת הנשיא ברק אובמה, סיים את כהונתו כמושל יוטה והתמנה לשגריר ארצות הברית בסין, התשיעי במספר, כשהוא מחליף את קלארק ראנדט. בעת ההכרזה על מינויו לתפקיד ציין אובמה כי המינוי נובע, בין היתר, בשל ניסיונו העשיר יחסית במזרח הרחוק וכן שליטתו בשפה הסינית. הוא הגיש את כתב האמנה שלו לנשיא הסיני, חו ג'ינטאו, ב-28 באוגוסט באותה השנה. הוא התפטר ממשרתו זו ב-31 בינואר 2011.
בשנת 2017 האנטסמן התמנה לתפקיד שגריר ארצות הברית ברוסיה, כאשר מינויו אושר פה אחד בהצבעה בסנאט[2]. האנטסמן פרש מתפקיד זה בחודש אוקטובר 2019.
כהונתו כמושל יוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2004 נבחר למושל יוטה (השישה עשר במספר), ברוב של 57% מכלל הקולות, כשהוא מביס את המועמד הדמוקרטי לתפקיד סקוט מת'סון הבן. הוא הושבע לתפקיד ב-3 בינואר 2005. בבחירות שהתקיימו בנובמבר 2008 ניצח בבחירות בפעם השנייה ברציפות עם 77.7% מהקולות, לאחר התמודדות מול המועמד הדמוקרטי, בוב ספרינגמייר.
לאחר היבחרו הכריז האנטסמן על הנושאים בראש סדר העדיפויות שלו כמושל: פיתוח כלכלי, רפורמה בשירותי הבריאות, חינוך ובטיחות אנרגיה. בתקופתו בוצעו קיצוצים נרחבים במס, וכן דגל בשינוי מערך השירותים הציבוריים כך שהממשל ביוטה יוכל להתמודד כראוי עם הגידול באוכלוסייה. האנטסמן כינה את מדיניות המיסוי שלו "ידידותית לעסקים".
במהלך כהונתו נקלע לעימות עם מפלגתו שלו, כאשר הסנאט של יוטה (שבו אחזה המפלגה הרפובליקנית ברוב משמעותי) לא אישר את מועמדו של האנטסמן לבית הדין לערעורים של מדינת יוטה.
בשנת 2020, לאחר שפרש מתפקידו כשגריר ארצות הברית ברוסיה, התמודד האנטסמן לתפקיד מושל יוטה אך הפסיד למושל המכהן קוקס.
עמדותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנטסמן משתייך למפלגה הרפובליקנית, ובהתאם אוחז בעמדות שמרניות, במיוחד בתחומי חברה וכלכלה. מבחינה כלכלית הוא דוגל בקיצוצים במס ובתמיכה בעסקים; מאידך, הוא גם תמך בכינונה של רפורמה בבריאות, כך שביטוח הבריאות יורחב ליותר אזרחים (בכל רחבי ארצות הברית, לא רק ביוטה בה כיהן כמושל).
בתחום החברתי, האנטסמן מחזיק בעמדות שמרניות ביחס להפלות ופיקוח על נשק. למרות זאת, הוא הביע בעבר תמיכה מסוימת ביצירת מסגרת חוקית שתאפשר נישואים חד מיניים. הוא גם נחשב, יחסית למפלגה הרפובליקנית, כתומך של איכות הסביבה.
מועמדות לנשיאות ב-2012[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו של האנטסמן הועלה מספר פעמים כמועמד פוטנציאלי של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית ב-2012. ג'ון מקיין ציין את שמו במרץ 2009 כמועמד ראוי מטעם המפלגה.
באוגוסט 2010 הקימו קבוצה של אסטרטגים פוליטיים המקורבים להאנטסמן את "אופק חדש - הוועדה לפעילות פוליטית" ("New Horizon - Political Action Committee"). ארגון זה נועד לסייע לו להתמודד לנשיאות בעתיד, וישמש כפי הנראה מסגרת לפעילותו הפוליטית העתיד.
בריאיון לעיתון ניוזוויק שפורסם ב-1 בינואר 2011, אמר האנטסמן: "...אני באמת מרוכז בעבודתי הנוכחית... אבל אנחנו לא מבצעים עבודה אחת לנצח, ואני חושב שבעצמותינו בוער עוד ניסיון אחד אחרון". כשנשאל האם ירוץ לנשיאות ב-2012, הוא סירב להגיב.
ב-31 בינואר 2011 התפטר מתפקידו כשגריר ארצות הברית בסין, והודיע כי בכוונתו לשוב לארצות הברית עד חודש מאי 2011. גם בכירים במפלגה הדמוקרטית וגם מקורבים להאנטסמן אמרו כי סביר שהוא בודק את האפשרות להתמודד על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות ב-2012.
במסיבת עיתונאים שקיימו הנשיאים אובמה וג'ינטאו בעת ביקורו של האחרון בוושינגטון, נשאל אובמה על האפשרות שהאנטסמן יתמודד מולו בעתיד. אובמה השיב: "השגריר האנטסמן עשה עבודה נפלאה כשגריר של ארצות הברית בסין. הוא דובר מנדרינית והוא הביא מיומנויות נפלאות לתפקיד, וגם התמדה וכישרון. העובדה שהוא בא ממפלגה שונה היא כוח, לא חולשה", והוסיף "אני בטוח שהעובדה שהוא עבד כל כך יפה אתי, תהיה נכס חשוב בכל בחירות מקדימות של הרפובליקנים".
ב-18 במאי 2011, פתח האנטסמן את מסע הבחירות שלו באורלנדו שבפלורידה. ב-21 ביוני 2011 הצטרף באופן רשמי למסע הבחירות של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית ב-2012, בנאום שנשא בפארק החירות בניו ג'רזי, כשפסל החירות ברקע.[3]
האנטסמן העדיף לוותר מראש על ההתמודדות באיווה ולהתמקד בפריימריז בניו המפשייר, שם השקיע את מרבית משאבי הקמפיין בתקווה שהישג שם יקפיץ אותו הלאה. אולם בהצבעה שנערכה ב-10 בינואר 2012 הוא הגיע רק למקום השלישי עם כ-17%, אחרי מיט רומני ורון פול, וב-16 בינואר 2012 הודיע על פרישתו מהמירוץ, ועל תמיכתו ברומני.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון האנטסמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- יצחק בן-חורין, שגריר ארה"ב בסין התפטר - יתמודד מול אובמה?, באתר ynet, 1 בפברואר 2011
- Biography ביוגרפיה באתר מחלקת המדינה האמריקנית (באנגלית)
- ג'ון האנטסמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ferris-Rotman, Amie; Tamkin, Emily; Gramer, Robbie, "Trump's Man in Moscow", Foreign Policy, March 14, 2018
- ^ Dennis Romboy | Posted- Sept. 28, 2017 at 6:16 P.m, Full Senate confirms Jon Huntsman Jr. as U.S. ambassador to Russia, www.ksl.com (באנגלית)
- ^ מנוסה, עשיר ורהוט - סיפור אהבה רפובליקני?, באתר ynet, 21 ביוני 2011
- ^ Jon Huntsman quits Republican presidential race, endorses Mitt Romney, הוושינגטון פוסט, 16 בינואר 2012
- מושלי יוטה
- דיפלומטים אמריקאים
- מורמונים
- מועמדים בבחירות המוקדמות מטעם המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית
- מועמדים לנשיאות ארצות הברית ב-2012
- מושלי מדינות ארצות הברית מהמפלגה הרפובליקנית
- בוגרי אוניברסיטת פנסילבניה
- שגרירי ארצות הברית בסין
- שגרירי ארצות הברית ברוסיה
- שגרירי ארצות הברית
- שגרירים בסינגפור
- בוגרי אוניברסיטת יוטה
- אמריקאים שנולדו ב-1960