ג
ג | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אלפבית עברי | ||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
ק | ר | ש | ת | |||||||||
אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
שווא • חטף | ||||||||||||
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
קו מפריד • מקף | ||||||||||||
טעמי המקרא |
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי. שמה, גימ"ל.
הגייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלוקה המסורתית של בסיסי החיתוך נמנית האות ג' עם העיצורים החכיים: גיכ"ק. כמו כן, באופן מסורתי, הייתה הבחנה בין הגיית ג' דגושה לג' רפה. ההבחנה בין שתי ההגיות נעלמה בעברית חדשה, שבה נהגית הג' תמיד כדגושה, אך ישנן עדות אשר עדיין מקפידות על ההבחנה.
ג' היא אחת משש האותיות בג"ד כפ"ת, המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
גּ' דגושה נהגית לרוב כעיצור וילוני, סותם, קולי (IPA: [ɡ]). בהגייה התימנית (מלבד השרעבית) נהגית ג' דגושה כעיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי (IPA: /ʤ/).[1]
במקור ג' רפה נהגתה כעיצור וילוני, חוכך, קולי (IPA: [ɣ]), כמו האות הערבית ע'ין (غ) או בדומה להגייה גרונית של האות רי"ש בעברית החדשה. הגייה זו נשמרה במסורת ההגייה התימנית.
בעברית החדשה רווח הכתיב ג' עם גרש (כמו במילה ג'ינג'י), כדי לציין עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי (IPA: /ʤ/). עיצור זה נהגה כ-j אנגלית או כג'ים (ج) ערבית, והוא רווח בעברית במיוחד במילים שאולות. בכתיב ישן נהוג לכתוב עיצור זה לעיתים כדְּזְ׳ (כלומר, כד'+ז'+גרש) או כדְּזְשׁ (כפי שנהוג ביידיש).
ייצוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג לקשר בין צורת האות ג' למילה "גמל", אך ישנה סברה אחרת כי מקור האות הוא דווקא בהירוגליף המצרי שציין "מקל לזריקה" (דומה לבומרנג), והשם "גימְל" מקורו במילה שמית לאותו חפץ, ורק בתקופה מאוחרת יותר נוצר הקישור ל-"גמל" בגלל הדמיון בצליל בין המילים.[2]
ג' (גַּמְל=מקל זריקה) באלפבית הפרוטו-כנעני | ג' באלפבית הפיניקי | ג' באלפבית הארמי |
בקוד ASCII מיוצגת האות ג' בערך E2, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05D2.
בקוד מורס מיוצגת האות ג' באמצעות הרצף (משמאל לימין): .-- (קו קו נקודה).
הוא ייצוגה של האות ג' בכתב ברייל.
באלפבית צלילי מיוצגת האות ג' באמצעות המילה "גימל".
באיתות בדגלי סמפור ג' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה צפון-מערבה.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגימטריה ערכה של האות ג' הוא 3, ובהתאם לכך יום ג' הוא יום שלישי וכיתה ג' היא הכיתה השלישית בבית הספר. כאשר האות ג' מופיעה בראש תאריך עברי, פירושה 3,000, למשל: שנת ג'תנ"א היא השנה ה-3451 בלוח העברי.
שכיחות השימוש של האות ג' בעברית חדשה היא כ־1.26% מכלל אותיות האלפבית העברי.
בקבלה מסמלת האות ג' גמילה ונתינה - הרגל הקטנה של האות ממשיכה את השפע.
ג' הוא הקיצור של יחידת המידה גרם.
במינוח הצבאי, "גימל" הוא אישור שנותן רופא לחייל להימנע מפעילות עקב מחלה ולנוח בביתו.
גימל הוא גם שמה של להקת בנות פינית שהוקמה בשנת 2002, ובה שלוש זמרות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ج – האות ג'ים בערבית
- غ – האות ע'ין בערבית
- ﭺ – האות גים החיצונית לערבית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "ג", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האזינו למלה גִּנַּת (ג' דגושה) בהקלטה של מגילת אסתר בהגייה תימנית.
- ^ הכתב הפרוטו-סינאי ו- מקור צורת האותיות הפיניקיות באתר אומניגלוט.