דוד אשרי

דוד אשרי
David Asheri

לידה	1 בנובמבר 1925 פירנצה, ממלכת איטליה
פטירה	3 בפברואר 2000 (בגיל 74)
ענף מדעי	תולדות יוון העתיקה
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת פירנצה University of the Republic of San Marino

דוד אשרי (1 בנובמבר 1925 – 3 בפברואר 2000) היה פרופסור בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ממקימי קיבוץ יראון.

ביוגרפיה

דוד אשרי נולד בפירנצה למשפחה טוסקנית עתיקת יומין, וגדל בבית שומר מסורת. אביו, אנצו יוסף בונבנטורה, היה פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת פירנצה. אשרי למד מגיל שש עד עשר בבית ספר יהודי בשם "תלמוד תורה" ואחרי כן למד שנתיים בגימנסיה "מיכלאנג'לו". לאחר פרסום חוקי הגזע ב-1938, כשנאסר על היהודים ללמוד בבתי ספר כלליים, למד אשרי במשך שנה בבית ספר התיכון של הקהילה היהודית. גם אביו פוטר מעבודתו ומכיוון שהיה ציוני החליט לעלות לארץ להכיר אותה וגם לטפל במשרה באוניברסיטה העברית. לאחר חצי שנה, בספטמבר 1939, עלה לארץ ישראל גם דוד עם אמו מתילדה (לבית פסיליי) ושני אחיו, עמנואל ודניאל, עם סרטיפיקטים מטעם האוניברסיטה העברית. אשרי למד בבית הספר התיכון הדתי "במעלה" ואחר כך בסמינר למורים "מזרחי". הוא נמשך בעיקר למתמטיקה והתכוון ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה, אבל בגלל מלחמת העצמאות התחיל ללמוד בגיל 27, גיל מבוגר מדי לדעתו למתמטיקה.

לפני הקמת המדינה היה מגויס בפרוזדור ירושלים ובהגנה על העיר ומיד עם הקמת המדינה עבר לגדוד "מוריה", הגדוד העשירי של הפלמ"ח, שבו שירת במלחמת העצמאות, בתפקיד מ"כ סיירים. אביו נהרג בשיירה להר הצופים. האוניברסיטה העברית הציעה לקרובי הקרבנות פנסיה או עבודה באוניברסיטה. אמו של אשרי בחרה בעבודה באוניברסיטה ולימדה בחוג ללימודים רומניים את השפות איטלקית, צרפתית וספרדית. אשרי היה ממקימי קיבוץ יראון בגליל העליון, ממנו גורש ב-1952 בעקבות הפילוג במפ"ם בשל השתייכותו האידאולוגית לקבוצת משה סנה. הוא שב לירושלים והחל לעבוד בספריה הלאומית וללמוד.

בשנת 1953 נשא לאשה את מאיה אשרי לבית מלניק (1932–2013) ונולדו להם שתי בנות.

דוד אשרי עשה את חוק לימודיו מהתואר הראשון עד השלישי באוניברסיטה העברית. למד לתואר ראשון בחוגים להיסטוריה ולפילוסופיה. בחוג להיסטוריה המורה העיקרי היה פרופסור ריכרד מיכאל קבנר, היסטוריון נודע של ימי הביניים והעת החדשה, לאחר פרישתו עבר אשרי להיסטוריה העתיקה ולפרופסור אביגדור צ'ריקובר, שהיה מורו גם לתואר שני ולאחר מותו (נפטר ב-1958) למד אצל אלכסנדר פוקס וחיים וירשובסקי. באותם הימים בלימודי תואר שני נכללה הדרישה של חוג משני בהיקף של תואר ראשון ואשרי בחר בחוג ליוונית. התזה שלו לתואר השני הייתה על חיי החברה באתונה לאור נאומיו של דמוסתנס. עבודת הדוקטורט שלו, בהדרכתו של אלכסנדר פוקס, הייתה על היבטים משפטיים ואידאולוגיים של חלוקה מחדש של קרקעות ביוון העתיקה, כלומר היסטוריה חברתית וגם אידאולוגית. פוקס. משאושר הדוקטורט עזב את העבודה בספרייה הלאומית וב-1962 קיבל משרה בדרגת מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עלה לדרגת מרצה בכיר ב-1965, ב-1978 התמנה לפרופסור מן המניין. ב-1994 פרש לגמלאות מן האוניברסיטה כפרופסור אמריטוס.

בשנים 1972–1975 כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית ובשנים 1986–1988 כראש המדרשה ללימודים מתקדמים. נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1991.

מחקריו

תחומי מחקריו

דוד אשרי חקר את תולדות יוון העתיקה והתמחה בארבעה תחומי מחקר עיקריים. האחד הוא היבטים משפטיים וחברתיים של החברה היוונית, ובכלל זה גם מוסדות פוליטיים ומוסדות משפטיים, בעיקר משפט רכוש, חוקי ירושה ורפורמות אגרריות. התחום השני היה הגירה והתיישבות. התחום השלישי היה היסטוריוגרפיה היוונית, הוא חקר בעיקר את ההיסטוריונים היוונים, את מקומו של המיתוס בכתיבת דברי הימים ואת מלחמת טרויה. מבין ההיסטוריונים היוונים עסק בעיקר בהרודוטוס, ומכיוון שכתב פירוש לספרו השלישי העוסק בפרס התמחה גם בלשון הפרסית הקדומה, האימפריה הפרסית ותרבותה.

היבטים משפטיים ואידאולוגיים של חלוקת קרקעות ביוון העתיקה

זהו נושא עבודת הדוקטורט של אשרי, שראתה אור בשנת 1966 בטורינו כספר בהוצאת האקדמיה למדעים האיטלקית (Distribuzioni di terre nell'antica Grecia) אשרי ראה בפוליס עיר מדינה חקלאית, ובדק את הזיקה בין זכויות האזרח לבעלות על המקרקעין. הוא יצר מסד נתונים מקיף של חוזי מקרקעין בעולם היווני מהעידן הארכאי ועד הכיבוש הרומי ובחן את נסיבות חלוקת הקרקע, שניתנה במטרה להגדיל את קבוצת האוכלוסין של הפוליס. לחלוקה זו היו מספר סיבות: האחת היא דילול האוכלוסין עקב מלחמת אזרחים והחרמה של קרקעות בגלל ביטול זכויות אזרח של בעליהם, האחרת הרצון להגביר את השוויון ולמנוע הצטברות קרקעות רבים בידי מעטים. ספרו משנת 1969 Leggi greche sul problema del debiti מרחיב את יריעת הדוקטורט ומשלב את דיני המקרקעין במארג התחיקה הקיים בתחום והיא כוללת אסופה ביבליוגרפית מקיפה של התיעוד ששרד. במאמרו של אשרי "עריצות ונישואים כפויים" , אשרי דן בתופעה שכיחה בפוליס היווניות שגברים רבים מתו בהן במלחמות וכדי שאוכלוסייתה לא תדולדל שוחררו העבדים והורשו לשאת את הנשים בנות החורין.

ההיסטוריוגרפיה היוונית

לאחר פגישתו של אשרי עם ארנלדו מומיליאנו, מחשובי החוקרים של דברי ימיה של יוון העתיקה, ועמו היה בקשרים למעלה מעשרים שנה, החל אשרי להתעניין בהיסטוריוגרפיה היוונית. אשרי סבור כי בהתחשב במצב התיעוד, אפשר לדעת לעיתים רחוקות מאוד מה באמת התרחש בעת העתיקה, אבל אפשר לבדוק את הכתיבה ההיסטוריוגרפית, כיצד ההיסטוריונים הבינו את המאורעות וכתבו על כך. לפיכך נעשה ספקני יותר ויותר לגבי האפשרות של ההיסטוריון לדעת מה באמת התרחש בעבר והוא נחשב להיסטוריון ההיפרקריטי ביותר בתחום המחקר של ההיסטוריה העתיקה. במאה ה-19 עסקו ההיסטוריונים בהיסטריוגרפיה כבמקור מידע וביקשו ללמוד 'מה קרה באמת' ולא ההיסטוריון ועולמו. בהשפעת מומיליאנו החל אשרי לעסוק בהיסטוריונים עצמם. אשרי כותב: 'אין בכוחו של ההיסטוריון לבוא במגע עם העובדות שאירעו ואינן עוד, אלא רק עם השתקפותן – הלקויה, החלקית, המסולפת, המעוותת – במקורות (או בעדויות) ששרדו מהן; המקורות הם במקום השני לעומת העובדות, וההיסטוריון המעבד את המקורות ויוצר על פיהן יצירה ספרותית הוא במקום השלישי' . העיסוק בהיסטוריוגרפיה הביא אותו לעסוק בדברים שלא קרו, שאנחנו מכנים מיתוס כמו מלחמת טרויה (שקיומה אי-אפשר להוכיחו על ידי תעודות או חפירות). ההיסטוריונים היוונים האמינו שמלחמת טרויה הייתה וקבעו את סיבותיה, את תוצאותיה ואת האנשים שהשתתפו בה. הייתה למלחמת טרויה אפוא השפעה, גם אם לא התקיימה.

הרודוטוס

גולת הכותרת של מחקריו של אשרי היא פירושו לארבעה ספרים של הרודוטוס (ראשון, שני, שישי ותשיעי), שפורסמו באיטלקית. בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, שקנתה את הזכויות לתרגום האנגלי ופרסמה את הפירוש לארבעה הספרים הראשונים, הוא הוכתר בהקדמה בתואר החוקר החשוב ביותר של הרודוטוס במאה העשרים.

ספר מחקרים לזכרו

• Greeks between East and West: Essays in Greek Literature and History in Memory of David Asheri / edited by Gabriel Herman and Israel Shatzman.; Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 2007.

ספרים שכתב

• L’oikos eremos nel diritto successorio attico / David Asheri; Modena: Societa tipografica modenese., 1960
• Sulla legge di Epitadeo / David Asheri; Pavia: Amministrazione di Athenaeum, Universita - Pavia, 1961
• Distribuzioni di terre nell’antica Grecia / David Asheri.; Turin: Memoria delle'Accademia delle Scienze, 1966
• 1969, Leggi greche sul problema del debiti; (Studi Classici Orientali, 18), Pisa
• Forschungen an der Nordküste Kleinasiens / (by) David Asheri, Wolfram Hoepfner, Adolphine Erichsen; Wien: Böhlau, 1972.
• Le storie / Erodoto; introduzione generale di David Asheri; (Milano) : Fondazione Lorenzo Valla; Arnoldo Mondadori, 1978-1990
• millennio di Troia / David Asheri; Como: Edizioni New Press, 1983.
• Fra ellenismo e iranismo: studi sulla societa e cultura di Xanthos nell'eta achemenide / David Asheri; Bologna: Patron, 1983
• Erodoto: Le Storie, I: Introduzione generale, by David Asheri; Book I: La Lidia e la Persia, ed. with notes by David Asheri; Italian transl. by Virginio Antelami, Milan 1991 (1988)
• Erodoto: Le Storie, III: La Persia, Introduction and notes by David Asheri; ed. Silvio Medaglia: Italian transl. by Augusto Fraschetti, Milan 1990
• Erodoto: Le Storie VIII: La vittoria di Temistocle, Introduction and notes by David Asheri, with additional notes by Pietro Vannicelli; ed. David Asheri and Aldo Corcella; Italian transl. by Augusto Fraschetti, Milan 2003

• קניין לדורות: היסטוריונים יוונים וכתיבת היסטוריה ביוון וברומא / דוד אשרי; עם הקדמה מאת אוסווין מרי; ערכה דבורה גילולה. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ד 2004.

• La vita politica in Grecia: Nel laboratorio della moderna democrazia, Florence 2000.
• Erodoto: Le Storie, IX: La battaglia di Platea, Introduction and notes by David Asheri, with additional notes by Pietro Vannicelli; ed. David Asheri and Aldo Corcella; Italian transl. by Augusto Fraschetti, Milan 2006
• David Asheri, Alan Lloyd, and Aldo Corcella, A Commentary on Herodotus books I-IV, edited by Oswyn Murray and Alfonso Moreno; with a contribution by Maria Brosius translated by Barbara Graziosi ... (et al.).; Oxford: Oxford University Press, 2007.

ספרים שערך וההדיר

• הפסיכואנליזה / מאת א’ יוסף בונאבנטורה ... ; תרגם מאיטלקית דוד אשרי (בונאבנטורה); בעריכת חיים אורמיאן. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשי"ב.
• מדינת האתונאים / אריסטו; תרגם מיוונית, הקדים דברי מבוא והוסיף הערות: דוד אשרי; תרגם את קטעי הפיוט: אביב מלצר. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1968. הוצ' שביעית 2006
• תולדות רומא: ספרים א, ב, כא, כב, ל / טיטוס ליוויוס; תרגמה מרומית שרה דבורצקי; הקדים מבוא דוד אשרי והוסיף הערות ישראל שצמן. ירושלים: מוסד ביאליק, (תשל"ב).

• David Asheri and Israel Shatzman (eds.), Studies in history (Scripta Hierosolymitana, 23), Jerusalem: Magnes Press, Hebrew University, 1972.

• אפולדורוס נגד נאיירה: קורותיה של הטאירה ביוון העתיקה / מיוחס לדמוסתנס; תרגמה מיוונית דבורה גילולה; הקדים מבוא והוסיף הערות דוד אשרי. ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ח, 1987.
• לא לשם שעשוע בלבד: היסטוריוגרפיה יוונית / עורך - דוד אשרי; (עורכת משנה - דבורה גילולה; תרגום זיוה כספי). ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ו 2005.

• O. Estado Persa, ed. P. Butti de Lima, Sao Paolo 2006.

• בנוסף השתתף בכתיבת סדרת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג' על העולם העתיק - Cambridge Ancient History בספרים אלה כתב פרקים על תולדות היוונים בסיציליה.

ביבליוגרפיה של כתביו

• Dwora Gilula, "The Writings of David Asheri: A Bibliographical Listing", in: Greeks Between East and West, pp. 197-204.

לקריאה נוספת

• קניין לדורות: היסטוריונים יוונים וכתיבת היסטוריה ביוון וברומא, דבורה גילולה, "פרופסור דוד אשרי - ציוני דרך", בתוך קניין לדורות: היסטוריונים יוונים וכתיבת היסטוריה ביוון וברומא, עמ' 1–3.
• Greeks between East and West, Preface by Gabriel Herman and Israel Shatzman pp. 7-15

קישורים חיצוניים

• כרטיס אישי ומאמר קצר אודות דוד אשרי, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• על הספר "קניין לדורות"(הקישור אינו פעיל)
• על הספר "לא לשם שעשוע בלבד"
• ספרי דוד אשרי בהוצאת מאגנס
• דוד אשרי (1925-2000), דף שער בספרייה הלאומית