ז'אן נובל
 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1945 (בן 78) פומאל, לוט וגארון, צרפת |
|---|---|
| מקום לימודים |
בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות  |
| הושפע על ידי |
Claude Parent, Paul Virilio |
| יצירות ידועות |
Galeries Lafayette, Nouvel Building, לובר אבו דאבי, טורה אגבר, Tour bleue, Cologne Tower, מכון העולם הערבי |
| פרסים והוקרה |
מפקד מסדר האמנויות והספרות (15 בנובמבר 1990) קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (15 במאי 2006) Grand prix national de l'architecture (1987) פרס וולף לאדריכלות (2005) פרס אגא חאן לאדריכלות (1987) פרימיום אימפריאל (2001) מדליית הזהב המלכותית (2001) Prix de l'Équerre d'Argent (1987) פרס פריצקר (2008) קצין בלגיון הכבוד (13 ביולי 2010) |
|
www | |
  | |
ז'אן נובל (בצרפתית: Jean Nouvel; נולד ב-12 באוגוסט 1945) הוא אדריכל צרפתי, מן האדריכלים הבולטים ביותר הפועלים כיום. זוכה פרס וולף לאדריכלות לשנת 2005 ופרס פריצקר לשנת 2008.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נובל הוא בן להורים מורים שגדל בעיר פומאל שבמחוז לוט-א-גארון שבדרום צרפת. לאחר שלא התקבל לבית הספר לאמנויות יפות בבורדו, זכה במקום הראשון בתחרות כדי להתקבל ללימודים באקול נסיונל סופרייר דה בוזאר שבפריז. משנת 1967 עד 1970 התמחה במשרד האדריכלים של קלוד פארן ופול ויריליו, בו התקדם במהירות, והיה כבר בצעירותו מנהל של פרויקטים גדולים. בגיל 25, עם סיום לימודיו עזב את המשרד והקים שותפות עם פרנסואה סניור. בהמלצת מעסיקיו הקודמים התמנה במקביל ליו"ר הביאנלה של פריז, אותה ניהל במשך כ-15 שנה ודרכה אף יצר קשרים רבים עם אישים בתחום האמנויות הפלסטיות ואמנויות הבמה.
בשנת 1981, זכה נובל במקום הראשון בתחרות לתכנון מכון העולם הערבי (Institut du monde arabe) שבפריז. פרויקט זה שבנייתו נמשכה עד 1987 הביא לנובל פרסום ותהילה עולמיים והעמידו אותו בשורה הראשונה של עולם האדריכלות. הפרויקט הצטיין בפרשנות החדשנית של נובל לעולם האמנות האסלאמית שבאה לידי ביטוי בטכנולוגיית בנייה מתקדמת.
משרדו של ז'אן נובל, בו התחלפו השותפים כבר מספר פעמים, ממשיך לפעול גם היום (2011) ולתכנן פרויקטים שונים ברחבי העולם.
עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2018 - מרסיי, צרפת מבנה La Marseillaise
- 2016 - קואלה לומפור, מלזיה - Le Nouvel Residences
- 2015 - פריז, צרפת - מבנה ה-Philharmonie de Paris
- 2012 - בניין העירייה, מונפלייה
- 2011 - ניקוסיה, קפריסין - מגדל 25
- 2010 - לונדון, בריטניה - מבנה המשרדים והקניות "One New Change"
- 2010 - באקו, אזרבייג'ן - מוזיאון באקו לאמנות מודרנית
- 2009 - מוזיאון לובר אבו דאבי, אשר נפתח בשנת 2017.
- 2009 - ניו יורק, ארצות הברית - בניין מגורים בשדרה ה-11 מס' 100 במנהטן
- 2009 - קופנהגן, דנמרק - אולם הקונצרטים של קופנהגן
- 2008 - ג'נובה, איטליה - ביתן B במרכז הירידים של ג'נובה
- 2008 - ניו יורק, ארצות הברית - בניין מגורים ברחוב מרסר 40
- 2006 - מיניאפוליס, מינסוטה – תיאטרון גאת'רי
- 2006 - פריז, צרפת – מוזיאון קה ברנלי
- 2005 - מדריד, ספרד – הרחבת מוזיאון ריינה סופיה
- 2004 - דוחה, קטר - בורג' קטר
- 2003 - ברצלונה, ספרד – טורה אגבר
- 2002 - מורטן, שווייץ – מונולית לאקספו 2002
- 2001 - קלן, גרמניה – מגדל קלן
- 2001 - פראג, צ'כיה – קומפלקס "מלאך הזהב" (משרדים ומסחר)
- 2001 - וינה, אוסטריה – "הגסומטר" - פרויקט שיקום תחנת גז והסבתה לפרויקט מגורים יוצא דופן. נובל ביצע אחד מתוך ארבעה מכלים, שכל אחד מהם ניתן לאדריכל אחר.
- 2000 - לוצרן, שווייץ – מרכז תרבות וקונגרסים ושיקום בית מלון
- 2000 - מונס, בלגיה – פארק מדע
- 2000 - נאנט, צרפת – פאלה דה ז'וסטיס
- 1999 - ברגנץ, אוסטריה – Interunfall (משרדים ומסחר)
- 1999 - Rueil-Malmaison, צרפת – בית החולים קוניאק-ז'ה
- 1999 - שטרסבורג, צרפת – מבשלת שוצנברגר
- 1999 - ויסמאר, גרמניה – מרכז טכנולוגי
- 1998 - פריז – מוזיאון הפרסום
- 1998 - טוקיו יפן – מגדל דנטסו
- 1995 - ברלין, גרמניה – גאלרי לאפייט ברלין
- 1995 - ליל, צרפת – Eurallille (משרדים, מגורים ומסחר)
- 1994 - Boisseuil, צרפת – Pôle de Lanaud, Genoscope (משרדים)
- 1994 - פריז – משרדי קארטייה
- 1993 - בזון, צרפת – ZAC Parmentier (מגורים)
- 1993 - ליון, צרפת – אופרה נובל, חידוש בית האופרה שנקרא על שמו
- 1993 - פריגו, צרפת – מוזיאון וסונה הגאלו-רומני (Vésunna Gallo-Roman Museum)
- 1993 - סנט-אימייר, שווייץ – מפעל קארטייה
- 1993 - טור, צרפת – מרכז קונגרסים, מגורים ומספר פרויקטים נוספים בתחום התחבורה
- 1992 - Dax, צרפת – מלון דה תרמה
- 1992 - איסי-לה-מולאנו (Issy-les-Moulineaux), צרפת – CLMBBDO (משרדים)
- 1991 - Cap d'Ail, צרפת – "פייר אה ואקאנס" (מגורים)
- 1990 - פרייבורג, גרמניה – Interdica (מבנה תעשייה)
- 1989 - בוליאק, צרפת – מלון סנט ג'יימס
- 1989 - נאנסי, צרפת – משרדי INIST
- 1989 - משרדי ADP, פריז
- 1989 - פריז – Bailly Apartments (מגורים)
- 1988 - פריז – גאלרי ביילי
- 1988 - פריז – Hit Parade (Retail)
- 1988 - סנט-הרבלן, צרפת – Onyx (חלל הופעות)
- 1987 - קון-לה-ויל (Combs-la-Ville), צרפת – מרכז תרבות לה קופול
- 1986 - מארן-לה-ואלה (Marne-la-Vallée), צרפת – גימנאס דו לוזאר (ספורט)
- 1987 - נים, צרפת – פרויקט דירות "נמאסוס", בית ספר ומרכז ספורט
- 1987 - פריז – מכון העולם הערבי - מהפרויקטים החשובים ביותר של נובל שבזכותם זכה לפרסום רב
- 1987 - סנט-אוון, צרפת – פרויקט מגורים
- 1984 - בלפור, צרפת – תיאטרון עירוני
- 1983 - פריז – משרדי Yves Dauge
- 1982 - קרז'ואנו (Kerjouanno), צרפת – מרכז ספורט ופנאיSEA Center
- 1982 - פריז, צרפת – Péniche Club de Presse Renault (Restaurant-Bar)
- 1980 - אנטוני (Antony, Hauts-de-Seine), צרפת – בית הספר אנה פרנק
- 1979 - בזון, צרפת – בית חולים ואל-נוטרה-דאם
- 1979 - טרואה (Troyes), צרפת – מספר פרויקטי מגורים
- 1976 - פריז – ספריית טרוקדרו
- 1974 - פריגו, צרפת – פרויקט מגורים דהלאנג
- 1974 - טרליסאק (Trélissac), צרפת – בית ספר וגן ילדים
- 1973 - וילנב-סור-לו (Villeneuve-sur-Lot), צרפת – פרויקט מגורים Delbigot
- 1972 - פריז – Baillais – Printing House (משרדים)
- 1971 - פריז – פלארו בובורג (מרכז תרבות)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ז'אן נובל- ז'אן נובל, ב"מכונת קריאה"
- מרב יודילוביץ', זוכה פרס וולף לאמנות: הארכיטקט הצרפתי ז'אן נובל, באתר ynet, 26 בינואר 2005
- אסתר זנדברג, השאיפה להיות לא קיים, באתר הארץ, 24 במאי 2005
- אלן ריידינג (ניו יורק טיימס), בניצוחו של ז'אן נובל, באתר הארץ, 19 באפריל 2007
- רוני בר, מערכת RED, טור דה פורס, באתר nana10, 4 באוקטובר 2007
- אסתר זנדברג, האם מחזאי היה יכול לכתוב את זה, באתר הארץ, 2 באפריל 2008
- אסתר זנדברג, בגלל בניינים שריריים ונוצצים, באתר וואלה!, 5 באפריל 2008
- אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, הזמן הוא גלגל, באתר הארץ, 30 ביולי 2009
- ז'אן נובל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
