חוקת אפגניסטן
החוקה של אפגניסטן היא המסגרת המשפטית, המסדירה את היחסים שבין ממשלת אפגניסטן ובין אזרחי אפגניסטן.[1][2][3]
אף שאפגניסטן כיישות מדינית מובחנת (האימפריה הדוראנית) נוסדה כבר בשנת 1747 על ידי אחמד שאה דוראני,[4] החוקה האפגנית הראשונה נכתבה רק בתקופת שלטונו של האמיר עבדור רחמן חאן בשנת 1890, כאשר בשנת 1923 הוחלפה בחוקה חדשה[5][6]. בהמשך, בשנת 1964 אומצה פעם נוספת חוקה חדשה למדינה, אשר סימלה את הפיכתה של אפגניסטן למדינת לאום מודרנית.[7]
החוקה האחרונה של אפגניסטן נכנסה לתוקף במהלך שנת 2004. החוקה מורכבת מ-162 סעיפים, ואושררה על ידי נשיא אפגניסטן חאמיד כרזאי ב-26 בינואר 2004. היא בוטלה באופן מעשי בשנת 2021 לאחר נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן ועליית הטליבאן לשלטון. בספטמבר טען ממשל הטליבאן החדש שחלקים מחוקת 1964 שאינם סותרים את חוק האסלאם יהיו בתוקף.[8] עם זאת, נכון למאי 2022, חוקת 2004 עדיין מוצגת באתר הממשלה האפגנית בתור "החוקה בתוקף",[9] אך אנשי הטליבאן הכריזו לא פעם שהם רואים בה מסמך לא לגיטימי, לא תקף, ואימפריאליסטי, ובאופן מעשי הזכויות הכלולות בחוקה לא נאכפות.[10]
הפרק החקיקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
האספה הלאומית של אפגניסטן מורכבת משני בתים: בית תחתון (בית העם - د افغانستان ولسي جرگه) ובית עליון (בית הוותיקים; - مشرانو جرگه). בדומה לשיטות ממשל דומות מרחבי העולם (כדוגמת ארה״ב), גם באפגניסטן הבית התחתון מחזיק בעוצמה ובסמכויות פוליטיות רחבות יותר בהשוואה לבית העליון.
בית הנבחרים (הבית התחתון), המחזיק כאמור בעוצמה פוליטית רבה יותר, מורכב מ-250 נציגים לכל היותר, אשר נבחרים בבחירות ישירות על בסיס מחוזי. תקופת כהונתם של הנציגים נמשכת חמש שנים כאשר בהתאם לחוקה, לפחות 64 מקרב הנציגים חייבים להיות נשים.
תפקידו של בית הוותיקים (הבית העליון) הוא לאשרר חוקים ולקיים ביקורת שוטפת על פעילותו של נשיא אפגניסטן, והוא אף מחזיק בזכות וטו על מינויים בכירים ועל החלטות מדיניות שהתקבלו בקרב ממשלת אפגניסטן. בית זה כולל מספר משתנה של נכבדים ומומחים מקומיים שמונו על ידי מועצות מחוזיות, מועצות אזוריות, וישירות מטעם הנשיא. הנשיא גם ממנה שני נציגים המייצגים את ציבור הנכים גופנית.
פרק השפיטה ומערכת המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית המשפט העליון של אפגניסטן הוא ה״סתרה מחכמה״ (ستره محكمه). שופטי בית המשפט ממונים ישירות על ידי נשיא אפגניסטן, וכהונתם נמשכת 10 שנים. בנוסף, קיימים גם בתי משפט לערעורים ובתי משפט מקומיים ואזוריים ברחבי אפגניסטן.
בהתאם לחוקה, השופטים באפגניסטן רשאים להסתמך בפסיקותיהם על עקרונות האסכולה החנפית במקרים בהם החוק החילוני אינו נותן מענה מספק.
הקבינט האפגני[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבינט האפגני מורכב מנשיא אפגניסטן, שני סגני-נשיא ו-25 שרים. השרים ממונים על ידי הנשיא, אך מינויים דורש את אישור בית הנבחרים (הבית התחתון).
פרובינציות ומחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקה מחלקת את אפגניסטן ל-34 פרובינציות שונות. כל פרובינציה נשלטת על ידי מועצה פרובינציאלית, אשר חבריה נבחרים לתקופת כהונה של 4 שנים, כאשר מושלי הפרובינציות ממונים ישירות על ידי הנשיא. הפרובינציות עצמן מחולקות למחוזות, אשר כל אחד מהם כולל כפרים ועיירות. גם הכפרים והעיירות השונים נשלטים על ידי מועצה נבחרת, שחבריה נבחרים לתקופה של 3 שנים.
דת[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקה מגדירה את האסלאם כחוק המדינה, וכדת הנפוצה ביותר ברחבי אפגניסטן.
החוקה קובעת שהמאמינים בדתות אחרות "חופשיים לממש את אמונתם ולקיים את פולחניהם הדתיים" בהתאם לגבולות החוק״. עם זאת, החוקה אינה כוללת אזכור לחירות המחשבה, כאשר כפירה באסלאם מהווה עבירה שעונשה מוות.
זכויות אדם ואזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקה מעגנת את זכותם של אזרחי אפגניסטן לחיים, חירות, פרטיות, חופש ההתאגדות, הגנה מפני עינויים, וכן חופש הביטוי. אם מואשם בביצוע פשע, האזרח זכאי להתוודע להאשמות כנגדו, להיות מיוצג על ידי עורך דין, וכן ליהנות מחזקת החפות עד שתוכח אשמתו.
סעיף 34 לחוקה קובע כי, "חופש הביטוי יהיה לא-מעורער. לכל אפגני תהא הזכות לבטא מחשבות באמצעות דיבור, כתיבה, ציור, ובאמצעים אחרים, בכפוף להוראות חוקה זו. לכל אפגני תהא הזכות, בכפוף להוראות החוק, להדפיס ולפרסם דעות בנושאים שונים ללא צורך בהרשאה מוקדמת מטעם רשויות המדינה.״
שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 16 של החוקה קובע, כי מקרב מגוון השפות המדוברות באפגניסטן, פאשטו, דארי, Uzbeki, Turkmani, באלוצ'ית, Pashai, Nuristani ואחרות, השפות הרשמיות של המדינה יהיו פאשטו ודארי. עם זאת, שפות נוספות יזכו למעמד מקומי כ״שפה שלישית״, באזורים בהן נעשה שימוש רחב בשפה.
סעיף 20 קובע כי ההמנון הלאומי של אפגניסטן (Wolesi Tarana) יושר וייכתב בפאשטו, ויכלול את התכביר, כמו גם את שמות השבטים של אפגניסטן.
סעיף 16 לחוקה קובע כי מטרת החוקה היא "לטפח ולפתח את כל השפות של אפגניסטן".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוקת אפגניסטן בפרסית
- חוקת אפגניסטן (1923) (באנגלית)
- חוקת אפגניסטן (1964) (באנגלית)
- חוקת אפגניסטן (1976) (באנגלית)
- חוקת אפגניסטן (1987) (באנגלית)
- חוקת אפגניסטן (1990) (באנגלית)
- חוקת אפגניסטן (2004) (באנגלית)
- אפגניסטן חשפה טיוטת חוקה המבוססת על עקרונות האסלאם, באתר ynet, 3 בנובמבר 2003
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "The Constitution of Afghanistan" (PDF). Kabul, Afghanistan: Supreme Court Afghanistan. 3 בינואר 2004. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-05-31. נבדק ב-2010-12-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Constitution of Afghanistan (2004)". Kabul, Afghanistan: President of Afghanistan. 2004. אורכב מ-המקור ב-2010-11-27. נבדק ב-2010-12-08.
- ^ "Constitution". Washington, DC: The Embassy of Afghanistan. 2006. אורכב מ-המקור ב-2012-02-12. נבדק ב-2010-12-08.
- ^ "Afghan Kings Since 1747". Tokyo, Japan: The Embassy of Afghanistan. נבדק ב-2010-12-08.
- ^ "Constitutional History of Afghanistan". Encyclopædia Iranica. נבדק ב-2010-12-08.
- ^ "Constitution of Afghanistan (1923)". Afghanistan Online. אורכב מ-המקור ב-2013-10-06. נבדק ב-2010-12-08.
- ^ "Profile: Ex-king Zahir Shah". BBC News. 1 באוקטובר 2001.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ayaz Gul, "Taliban Say They Will Use Parts of Monarchy Constitution to Run Afghanistan for Now", Voice of America, September 28 2021
- ^ Enforced Constitution of Afghanistan, Afghanistan Ministry of Justice
- ^ Shamshad Pasarlay, "Afghanistan’s Unwritten Constitution under the Taliban", I.Connect, May 17 2022