טור דה פראנס 2018
 | |
| מפת המסלול מחולקת לקטעים | |
| מדינות |
 צרפת ספרד |
|---|---|
| סוג | מרוץ קטעים - גרנד טור |
| אורך המסלול | 3,351 ק"מ |
| חודש | יולי 2018 |
| משך |
21 קטעים שלושה שבועות |
| היסטוריה | |
| מנצח אחרון | גריינט תומאס |
| שנת מרוץ אחרונה | 2018 |
  | |
טור דה פראנס 2018 הוא התחרות ה-105 של מרוץ האופניים טור דה פראנס, אחד ממרוצי האופניים המכונים "גרנד טורס". המרוץ הוזנק ב-7 ביולי 2018 מנוארמוטייה אן ל'אִיל (Noirmoutier-en-l'Île) בקטע מישורי. המרחק המצטבר שהיה על מסיימי המרוץ לעבור הוא 3,351 ק"מ ב-21 קטעים, במסלול המקיף את צרפת, עבר בקטע אחד למשך קילומטרים בודדים בשטח ספרד והסתיים ב-29 ביולי 2018 בשאנז אליזה שבפריז. בתחרות התחרו 176 רוכבים המשתייכים ל-22 קבוצות, וניצח בה גריינט תומאס.
קטעי מרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
קביעת לוח הזמנים הסופי למרוץ נקבע ב-17 באוקטובר 2017. הטור התחיל שבוע מאוחר מהרגיל (ובכך לא התחרו ב-4 ביולי) וזאת כדי להימנע מהתנגשות בזמנים עם מונדיאל 2018. הקטע הראשון הוזנק ("גראן דפאר" - Grand Départ, "הזינוק הגדול") ב-7 ביולי 2018 מ-נוארמוטייה אן-ל'אִיל שבמערב צרפת, בחבל הארץ פיי דה לה לואר. הטור בשנה זו כלל טיפוס מסורתי לאלפ ד'ואז שבאלפים הצרפתיים ובמעבר טורמאלה שבהרי הפירנאים בגבול צרפת-ספרד.
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנצחי המירוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוג כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדירוג הכללי (לובש החולצה הצהובה, בצרפתית: maillot jaune) הוא הרוכב שעבר את המסלול בזמן הקצר ביותר במצטבר (כולל "בונוס זמן" הניתן למנצחי קטעים ובנקודות הבונוס, לרוב לשלושת הראשונים), ועל כן ניתן לזכות בה מבלי לנצח שום קטע במרוץ. החולצה הצהובה נחשבת ליוקרתית ביותר בתחרות. לרוב, במחצית השנייה של המרוץ, לובשים אותה "רוכבי הדרוג הכללי" (General classification).
| מקום | רוכב | קבוצה | זמן |
|---|---|---|---|
| 1 |  גריינט תומאס
|
קבוצת סקיי | 83:17:13 |
| 2 |  טום דימולן
|
סנווב | 0:01:51 |
| 3 | כריסטופר פרום
|
קבוצת סקיי | 0:02:24 |
| 4 |  פרימוז' רוגליץ'
|
לוטו יומבו | 0:03:22 |
| 5 | סטיבן קרוויסווייק
|
לוטו יומבו | 0:06:08 |
מלך הנקודות ("ספרינטר")[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלך הנקודות (ידוע כ-"ספרינטר המצטיין") הוא לובש החולצה הירוקה (בצרפתית: maillot vert). בכל קטע בטור ישנן מקומות של "ספרינט ביניים", בהן ניתן לזכות בנקודות (כמות הנקודות בכל מקום משתנה לפי דרגת הקושי) ובניצחון בקטעים (כמות מסוימת של רוכבים הראשונים שמסיימים את הקטע). המנצחים בחולצה הירוקה הם לרוב הרוכבים שיודעים להאיץ באופן הטוב ביותר, כמו גם ידועים ביכולתם להתמקם ב"מיקום טוב" לקראת קווי הסיום, דבר המאפשר להם לנצח את הקטעים המישוריים.
אלוף העולם פטר סאגאן הסלובקי מקבוצת בורה-הנסגרוהה הבטיח באופן מעשי את זכייתו בחולצה הירוקה כבר לאחר סיום הקטע ה-16 (מאחר שלא נותרו עוד די נקודות ליריביו בקטעים הבאים), זאת במידה ויעבור את קו הסיום בפריז ולא יפרוש קודם לכן. כמות הנקודות שצבר היא הגבוהה בתולדות הטור דה פראנס.
| מקום | רוכב | קבוצה | נקודות |
|---|---|---|---|
| 1 |  פטר סאגאן
|
בורה-הנסגרוהה | 477 |
| 2 |  אלכסנדר קריסטוף
|
UAE-קבוצת האמירויות הערביות | 246 |
| 3 | ארנו דמאר
|
גרופמה-FDJ | 203 |
| 4 |  ג'ון דגנקולב
|
Trek-Segafredo | 178 |
| 5 | ז'וליאן אלאפיליפ
|
קוויק-סטפ פלורס | 143 |
מלך ההרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלך ההרים (ידוע גם כ"מטפס המצטיין"), לובש החולצה המנוקדת (בצרפתית: maillot à pois rouges) הוא הרוכב שמקבל את מירב נקודות הטיפוס. ברוב הקטעים ישנן עליות בקטגוריות שונות, כאשר דירוג 4-1 הם העליות המדורגות (כאשר 4 הכי קל ו- 1 הכי קשה) וכן HC (Hors catégorie, דהיינו "עלייה בלתי מדורגת") שהיא הקשה ביותר. הדירוג נקבע לפי רמת הקושי של כל עלייה ("אחוז השיפוע" והמרחק המצטבר של הטיפוס). כל אחת מהעליות מזכה בנקודות את הרוכבים שמגיעים ראשונים לפסגה (ככל שדרגת הקושי גבוהה יותר, כך ניתן יותר נקודות למנצח וכן כך ניתן נקודות ליותר רוכבים).
| מקום | רוכב | קבוצה | נקודות |
|---|---|---|---|
| 1 | ז'וליאן אלאפיליפ
|
קוויק-סטפ פלורס | 170 |
| 2 | וורן ברגיל
|
פורטנאו-סמסיק | 91 |
| 3 |  רפא מייקה
|
בורה–הנסגרוהה | 76 |
| 4 | גריינט תומאס
|
קבוצת סקיי | 74 |
| 5 | טום דימולן
|
סנווב | 63 |
המוביל הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה לחולצה הצהובה, הדירוג הכללי עד גיל 25 (ידוע כ"המוביל הצעיר", לובש החולצה הלבנה, בצרפתית: maillot blanc) הוא הרוכב הצעיר (עד גיל 25),[1] שעבר את המסלול בזמן הקצר ביותר במצטבר (כולל "בונוס זמן" הניתן למנצחי קטעים ובנקודות הבונוס, לרוב לשלושת הראשונים), ועל כן ניתן לזכות בה מבלי לנצח שום קטע במרוץ. החולצה הלבנה נחשבת ליוקרתית ולעיתים, המנצחים בקטגוריה זו הופכים להיות כעבור מספר שנים מבין הבולטים שברוכבי הדרוג הכללי.
| מקום | רוכב | קבוצה | זמן |
|---|---|---|---|
| 1 | פייר רוז'ה לאטור
|
AG2R La Mondiale | 83:39:26 |
| 2 |  אגן ברנאל
|
קבוצת סקיי | 0:05:39 |
| 3 | גיום מרטן
|
ואנטי–גרופ גובר | 0:22:05 |
| 4 | דוד גודו
|
FDJ | 1:07:48 |
| 5 | דניאל פליפה מרטינס
|
EF-Education First | 1:16:48 |
דירוג קבוצתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוג קבוצתי ("הקבוצה הטובה ביותר") הוא הצירוף המצטבר של זמני שלושת רוכבי הקבוצה הראשונים בכל קטע. בדרך כלל, בכל קטע, מדובר בשלושה רוכבים שונים.
| מקום | קבוצה | זמן |
|---|---|---|
| 1 | מוביסטאר
|
250:24:53 |
| 2 |  בחריין-מרידה
|
0:12:33 |
| 3 | קבוצת סקיי
|
0:31:14 |
| 4 | לוטו-יומבו
|
0:47:24 |
| 5 |  אסטנה
|
1:15:32 |
הרוכב ההתקפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיום המרוץ נבחר דן מרטין מקבוצת האמירויות כרוכב ההתקפי במרוץ כולו.[3]
פורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדי להמשיך ולהתחרות בקטע של היום הבא ולהישאר בטור, חייבים כל הרוכבים לסיים את הקטע של היום הקודם. הסיבות הנפוצות ביותר לפרישה מהטור הם פציעה, מחלה או אי-עמידה בזמן הקצוב (בכל קטע ישנו "חיתוך זמנים", cutoff time, שנקבע על פי דרגת הקושי של הקטע. על כל הרוכבים לסיים את הקטע בזמן שהוא אחוז מסוים מזמן המנצח, שנקבע כאמור לפי דרגת הקושי של המסלול היומי).
| קטע | רוכב | קבוצה | סיבת הפרישה |
|---|---|---|---|
| 2 |  טסגבו גרמאי (Tsgabu Grmay)
|
טרק סגפרדו | מחלה[4] |
| לואיס לאון סנצ'ס (Luis León Sánchez)
|
אסטנה | פציעה[5] | |
| 4 | אקסל דומו (Axel Domont)
|
AG2R La Mondiale | פציעה |
| 5 |  מייקל מתיוס (Michael Matthews)
|
סנווב | מחלה[6] |
 טיס בנוט (Tiesj Benoot)
|
לוטו סודאל | פציעה[6] | |
 רוברט קישרלובסקי (Robert Kišerlovski)
|
קטיושה-אלפסין | פציעה | |
| 9 | טוני מרטין
|
קטיושה-אלפסין | פציעה |
| ריצ'י פורט
|
CCC | פציעה | |
| חוסה חואקין רוחאס
|
מוביסטאר | פציעה | |
| 10 | אלכסיס וילרמוז
|
AG2R La Mondiale | פציעה |
| יינס קויקליר
|
לוטו-סודאל | פציעה | |
| 11 | מרסל קיטל
|
קטיושה-אלפסין | מגבלת זמן |
| מארק רנשאו
|
דימנשן דאטה | מגבלת זמן | |
| מארק קוונדיש
|
דימנשן דאטה | מגבלת זמן | |
| 12 | ריק צאבל
|
קטיושה-אלפסין | |
| דמיטרי גרוזדב
|
אסטנה | מגבלת זמן | |
| ריגוברטו אוראן
|
Education First | פציעה | |
| פרננדו גביריה
|
קוויק-סטפ פלורס | ||
| אנדריי גרייפל
|
לוטו-סודאל | ||
| טוני גלופן
|
AG2R La Mondiale | ||
| דילן חרונווחן
|
לוטו-יומבו | ||
| מרסל זיברג
|
לוטו-סודאל | ||
 ריין טאראמיי
|
דירקט אנרז'י | מגבלת זמן | |
| 13 |  וינצ'נצו ניבאלי
|
בחריין-מרידה | פציעה |
| 14 |  פטריק בווין
|
CCC | מחלה |
| 15 | ג'אני מוסקון
|
טים סקיי | נפסל[7] |
| 17 | פיליפ ז'ילבר
|
קוויפסטפ | לא התחיל את הקטע |
| 19 | יילה וננדרט
|
לוטו-סודאל | פרש באמצע |
קבוצות משתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרוץ משתתפות 22 קבוצות, שמונה רוכבים בכל קבוצה.
קבוצות World Tour (18)
|
 |
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טור דה פראנס 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 רוכבים שנולדו אחרי 31 בדצמבר 1992
- ^ בקטע זה לא נערך זינוק מתגלגל ולראשונה, נערך זינוק מ-5 קווי זינוק שונים, המרוחקים 70 מטר זה מזה, כאשר מקו הזינוק הקדמי הוזנקו 20 הרוכבים הראשונים בדירוג הכללי. Tour de France organisers to introduce grid start for 65km Pyrenean stage, באתר cyclingnews.com, 4 ביוני 2018
- ^ Geraint Thomas wins 2018 Tour de France|Kristoff wins final sprint on the Champs-Elysees, באתר cyclingnews.com 29 ביולי 2018 (ראו גם תמונה מס' 3 בכתבה)
- ^ גרמאי פורש בגלל כאבים, cyclingpub.com, 8 ביולי 2018 (באנגלית)
- ^ סנצ'ס פורש בעקבות נפילה ו-5 שברים, cyclingpub.com, 8 ביולי 2018 (באנגלית)
- ^ 1 2 מתיוס לא זינק עקב מחלה, בנוט גם פרש, 11 ביולי 2018 (באנגלית)
- ^ מוסקון הודח על ידי המארגנים אחרי שהיה מעורב ב"תקרית אלימה", cyclingweekly.com, 22 ביולי 2018 (באנגלית)