יונתן ארוך
יונתן ארוך, פברואר 1972 | |
לידה |
26 בדצמבר 1951 (בן 72) ירושלים |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
פרסים והוקרה | פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר |
פרופיל ב-IMDb | |
יונתן ארוך (נולד ב-26 בדצמבר 1951) הוא מפיק קולנוע וטלוויזיה ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארוך נולד בירושלים, בנו של הצייר אריה ארוך[1]. מראשוני הבוגרים של החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
ארוך הוא מפיק-יוצר בתחום הקולנוע והטלוויזיה בישראל, מהבולטים בתחום משנות ה-80 של המאה ה-20 ואילך. מסרטי הקולנוע הבולטים שהפיק:
- "חיוך הגדי" (1986) זוכה פרס דוב הכסף בפסטיבל ברלין עבור השחקן הראשי[2]. ונמכר גם להפצה בינלאומית באירופה וארצות הברית[3].
- "שורו" (1990) בבימויו של שבי גביזון, זוכה פרס האקדמיה לקולנוע בישראל[4].
- "שירת הסירנה" (1994) בבימוי איתן פוקס על פי רב המכר בשם זה מאת עירית לינור.
- "היו לילות" (2010) בבימוי רוני ניניו.
ב-1980 השתתף בכתיבת התסריט לסרטו של אבי כהן, "המשחק האמיתי".
מיצירות הטלוויזיה הבולטות שהפיק היו הסדרות "הפוך", עבור הערוץ השני, בבימויו של שמואל חיימוביץ'[5]; והסדרה "בקצב הקצב" לכבלים[6]. בעברו כתב לסדרה הפופולרית "זהו זה!" בעונותיה הראשונות.
ארוך ידוע במעורבותו היצירתית בכל סרט או סדרה אותן הפיק, ואף קיבל בסרט "שורו" קרדיט תסריטאי, לצד שבי גביזון.
ב-2006 הפיק את הסרט "הביטחוניים", סרטו של שמעון דותן המלווה קבוצת אסירים ביטחוניים פלסטינים בבתי הכלא. הסרט הוקרן בכמה פסטיבלים ברחבי העולם ונמכר לערוץ HBO[7].
ב-2008 הפיק את סדרת הטלוויזיה "סרוגים" עבור חברת YES, סדרה שנוצרה על ידי חוה דיבון ואליעזר (לייזי) שפירא ובוימה על ידי לייזי שפירא, העוסקת בחיי היום יום של רווקים בני המגזר הדתי לאומי המתגוררים בשכונת קטמון (המכונה "הביצה") בירושלים.
ב-2013 הפיק יחד עם דקלה ברקאי את הסדרה "שטיסל" ששודרה בערוץ yes Oh, וזכתה ב-11 פרסי האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה.
ב-2015 הפיק את הסרט "המתנחלים" של שמעון דותן, סרט דוקומנטרי על מפעל ההתנחלויות שהוצג בפסטיבל הסרטים סאנדנס[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יונתן ארוך, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יונתן ארוך, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יונתן ארוך, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- יונתן ארוך, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- יונתן ארוך, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיתוס ארוך, באתר הארץ, 18 בפברואר 2003
- ^ עירית שמגר, קולנוע ישראלי: יש רמה, אין כסף, מעריב, 29 באפריל 1986
- ^ "חיוך הגדי" להפצה בינלאומית, חדשות, 20 בפברואר 1986
- ^ "שורו" לקח את הקופה, חדשות, 20 בנובמבר 1990
- ^ אביבה קרול, "הפוך" יצלמו 15 פרקים חדשים, באתר גלובס, 4 בינואר 1998
- ^ רוגל אלפר, שכיית חמדה תלושה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2002
אורי קליין, חדש על המסך, באתר הארץ, 29 בינואר 2002
ניר קיפניס, לא עומד בקצב, באתר גלובס, 4 בפברואר 2002 - ^ רותה קופפר, הסרט "ביטחוניים" נמכר לערוץ HBO, באתר הארץ, 16 באפריל 2007
- ^ נירית אנדרמן, שני סרטים ישראליים יתמודדו בפסטיבל סאנדנס, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2015
פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר | ||
---|---|---|
1990–1999 | שבי גביזון, יונתן ארוך ויוחנן רביב (1990) • חיים מרין (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג ואסטבן גוטפריד (1993) • אסי דיין (1994) • שבי גביזון (1995) • יגאל בורשטיין (1996) • אסי דיין (1997) • איל חלפון (1998) • אריק קפלון (1999) | |
2000–2009 | יוסף סידר (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • איל חלפון (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009) | |
2010–2019 | נח סטולמן (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר, עלי ואקד (2013) • טליה לביא (2014) • אלעד קידן (2015) • רמה בורשטין (2016) • שבי גביזון (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • סאמח זועבי (2019) | |
2020 ואילך | דנה אידיסיס (2020) • ערן קולירין (2021) • מיכל ויניק (2022) • אלינור סלע וריימונד אמסלם (2023) • מאיה קניג (2024) |