אופיר ראול גרייצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אופיר ראול גרייצר
אין תמונה חופשית
לידה 1981 (בן 38 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תסריטאי ובמאי קולנוע
שנות הפעילות 2007-הווה
יצירות בולטות האופה מברלין
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אופיר ראול גרייצר (נולד בשנת 1981) הוא תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי, המתגורר בגרמניה. בטקס פרסי אופיר לשנת 2018 זכה בשלושה פרסים כמפיק, במאי ותסריטאי הסרט "האופה מברלין".[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייצר גדל ברעננה לאב דתי ואם חילונית, ובנערותו חזר בשאלה ויצא מהארון כהומוסקסואל.[2]

בוגר בית הספר לקולנוע במכללת ספיר. סרטו הקצר הראשון כסטודנט, "תפילה בינואר", הוקרן בכ-20 פסטיבלים בינלאומיים ונמכר להפצה ולשידור במדינות שונות. סרט הגמר שלו "דור" השתתף גם כן במספר פסטיבלים בינלאומיים, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קאטוביץ' ובפרס הצילום הטוב ביותר בפסטיבל קולנוע דרום. במקביל לעבודות הבימוי שימש גרייצר כעורך של מספר סרטים דוקמנטריים באורך מלא, וכמו כן ערך עבודות וידאו ארט עם האמנים יוסף-ז'וזף דדון ואיציק בדש. ב-2015 הוזמן להשתתף בפרויקט "צ'ילה פקטורי", במהלכו ביים סרט שהוקרן בשבוע הבמאים של פסטיבל קאן.[3]

סרטו הראשון באורך מלא, "האופה מברלין", הופץ בהפצה מסחרית ב-19 מדינות שונות והשתתף בפסטיבלים בינלאומיים רבים, על אף תקציבו הנמוך הנאמד בכ-800,000 ש"ח.[4] הסרט זכה בעשרה פרסים בינלאומיים, ביניהם "פרס מיוחד מטעם חבר השופטים" בפסטיבל קרלובי וארי ופרס העריכה הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים.[5][6] בטקס פרסי אופיר לשנת 2018 הסרט היה מועמד ל-9 פרסי אופיר והיה לזוכה הגדול של הטקס לאחר שזכה ב-7 פרסים, לרבות פרסי הסרט העלילתי הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והתסריט המקורי הטוב ביותר.[1]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל צעיר התחיל גרייצר לעסוק בבישול, ולאורך השנים עבד כטבח בשורה של מסעדות ובתי אוכל. במקביל להפקת סרטו "האופה מברלין" העביר בברלין קורסים בבישול, שהתמקדו במאכלים מהמטבח הישראלי-פלסטיני. בנובמבר 2018 הוציא גרייצר ספר בישול בגרמנית בשם "Ofirs Küche" (בתרגום חופשי: "המטבח של אופיר") המשלב מתכונים מסורתיים ישראליים-פלסטיניים.[2][7]

מתגורר בברלין, ונשוי מאז שנת 2012 לבן זוגו הגרמני.[2]

פילמוגרפיה כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תפילה בינואר" (2007): סרט עלילתי קצר (10 דקות).
  • "דור" (2009): סרט עלילתי קצר (30 דקות).
  • "הדיסקוטק" (2015): סרט עלילתי קצר (15 דקות). הפקה צרפתית-צ'ילאנית, בימוי בשיתוף עם טרזיטה אוגרטה.
  • "מניין" (2015): סרט תיעודי-ניסיוני (47 דקות). הפקה ישראלית-גרמנית.
  • "האופה מברלין" (2017): סרט עלילתי (104 דקות). הפקה ישראלית-גרמנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]