אסטבן גוטפריד

אסטבן גוטפריד
	אין תמונה חופשית
לידה	31 במרץ 1965 (בן 59); בואנוס איירס, ארגנטינה
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר; פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר ;
	פרופיל ב-IMDb

אסטבן גוטפריד (נולד ב-31 במרץ 1965) הוא במאי תיאטרון, תסריטאי, מחזאי ושחקן ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטבן גוטפריד נולד וגדל בבואנוס איירס בירת ארגנטינה בשנת 1965. בשנת 1983 עלה לישראל. לאחר עלייתו לארץ החל ללמוד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב, וסיים לימודיו בהצלחה ב-1988. באותה שנה שיחק בהצגה "לא סמים עליכם" שכתב פיני עדן וביימה אורני זקס. לאחר לימודיו פנה לקריירת בימוי וכתיבת מחזות תיאטרון, ב-1990 כתב וביים את "הבשורה על פי קריסטין" שהעלתה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, ב-1991 כתב וביים את ההצגה "ציונה לא תשאלי" וזכה בפרס הבימוי המצטיין בפסטיבל עכו. ב-1992 כתב וביים את "מלחמת מגן ביצים" בתיאטרון הקאמרי וב-1997 כתב וביים את "לאלו", בכיכובם של אודיה קורן, אביגיל אריאלי, ערן איוניר ודוד קיגלר. ההצגה עלתה בפסטיבל עכו והוצגה לאחר מכן ברפרטואר התיאטרון הלאומי הבימה באותה שנה.

בשנת 1993 כתב את התסריט של סרט הקולנוע המצליח "נקמתו של איציק פינקלשטיין" יחד עם במאי הסרט, אנריקה רוטנברג. בנוסף, גוטפריד גם שיחק בסרט לצד משה איבגי, דבורה קידר ושמיל בן ארי. הסרט נחל הצלחה, ובטקס פרסי אופיר לאותה שנה גרף שבעה פרסים, ביניהם פרס הסרט הטוב ביותר. גוטפריד זכה בשני פרסים, בקטגוריית התסריטאות ובקטגוריית המשחק המשני. בשנת 1995 המשיך גוטפריד לכתוב תסריטים, בעיקר לסדרות הטלוויזיה "בת ים-ניו יורק" בשנת 1995, ול"המוסד", סדרת הטלוויזיה בכיכובו של גיל פרנק. לאחר מכן כתב תסריטים ל"שולחן ארוך", "פריים טיים", "קפיצה קטנה לסופר" ולתוכניות הבידור "מרגול" ו"חנה לסלאו".

בשנת 2002 ביים את הערב הרב תחומי "קהלת -הקאמבק", ובשנת 2004 כתב את סדרת הטלוויזיה ללימוד ספרדית "ויוה אל אספניול", לערוץ ויוה.

גוטפריד לא זנח את קריירת המשחק שלו ושיחק בהצגות "הבן של לוי", "המתלבט", "סקסודוס", "אולפן למתחילים", "סינדרלה" ו"רואים עולם" בקאמרי, בתיאטרון חיפה, בפסטיבל עכו ובתיאטרון הסימטה. כמו כן, שיחק בהצגה "מלחמת מגן ביצים" אותה גם כתב וביים.

ב-1996 שחק ב"סוכרייה מאיש זר", ובמהלך השנים שחק ב"שולחן ארוך", בסדרת המערכונים "זהו זה!", ב"המוסד", "מרגול" וב"אנטונלה בישראל". בשנת 2004 שחק בסדרת הטלוויזיה "צימרים".

בנוסף שיחק בסרטים "חלומו של הנרי" של איתן גרין, "בני בני ילד רע", ובשנת 2005 שיחק בסרט הטלוויזיה "כמו דג בלי מים".

ב-2004 היה בין מקימי בית תפילה ישראלי, הקהילה היהודית הליברלית הראשונה בתל אביב שאינה משתייכת לזרם כלשהו ומשלבת בין תרבות ישראלית ומסורת יהודית.

ב-2022 שיחק בסדרה "המפקדת" את אביה של נועה (אלונה סער).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטבן גוטפריד, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אסטבן גוטפריד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אסטבן גוטפריד, בארכיון הבימה

פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1990–1999	ששון גבאי (1991) • שרון אלכסנדר (1992) • אסטבן גוטפריד (1993) • עמוס לביא (1994) • שמואל סגל (1995) • יגאל נאור (1996) • אריה מוסקונה (1997) • עמוס לביא (1998) • מוסקו אלקלעי (1999)
2000–2009	יוסף שילוח (2000) • מוני מושונוב (2001) • איתי תורג'מן (2002) • אלון אבוטבול (2003) • משה איבגי (2004) • אסי דיין (2005) • צחי גראד (2006) • סאלח בכרי (2006) • שמיל בן ארי (2008) • זהר שטראוס (2009)
2010–2019	מיכאל מושונוב (2010) • ליאור אשכנזי (2011) • גל פרידמן (2012) • צחי הלוי (2013) • ששון גבאי (2014) • נורמן עיסא (2015) • תומר קאפון (2016) • עמי סמולרצ'יק (2017) • דב גליקמן (2018) • דובר קוסאשווילי (2019)
2020 ואילך	נועם אימבר (2020) • איהאב אליאס סלאמה (2021) • שמואל וילוז'ני (2022) • דרור קרן (2023)

פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר
1990–1999	שבי גביזון, יונתן ארוך ויוחנן רביב (1990) • חיים מרין (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג ואסטבן גוטפריד (1993) • אסי דיין (1994) • שבי גביזון (1995) • יגאל בורשטיין (1996) • אסי דיין (1997) • איל חלפון (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009	יוסף סידר (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • איל חלפון (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009)
2010–2019	נח סטולמן (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר, עלי ואקד (2013) • טליה לביא (2014) • אלעד קידן (2015) • רמה בורשטין (2016) • שבי גביזון (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • סאמח זועבי (2019)
2020 ואילך	דנה אידיסיס (2020) • ערן קולירין (2021) • מיכל ויניק (2022) • אלינור סלע וריימונד אמסלם (2023)