יוסף הבא משושן הבירה
יוסף הבא משושן הבירה או יוסף מחמדן היה מקובל שחי ופעל בקסטיליה (ספרד) בין המחצית השנייה של המאה ה-13 למחצית הראשונה של המאה ה-14, לפי המחקר העדכני נהוג לזהותו כחבר בחוגו של משה די לאון, מפרסם ספר הזוהר.
לא ידוע דבר על תולדות חייו או רקעו. כינויו מרמז כביכול על מוצא פרסי, אך יהודה ליבס עמד על כך[1] שהוא מספק טעם קבלי ל"אנן מצלאין לסטר מדינחא" (בארמית: "אנו מתפללים לצד מזרח"), כלומר שסביר יותר שהוא בן ליהדות ספרד ללא זיקה ליהדות שממזרח לארץ ישראל. עם זאת, שלמה פינס מוצא מקבילות בין קבלת יוסף לבין מיסטיקה פרסית.[2]
גרשם שלום וחוקרים אחרים[3] נטו לראות ביוסף הבא משושן הבירה, שכתב הן בעברית והן בארמית, חקיין של ספר הזוהר שכבר היה מונח לפניו. אולם ליבס הראה במאמרו "כיצד נתחבר ספר הזוהר" (1978) שיוסף הבא משושן הבירה היה ככל הנראה חבר בחוג שחיבר יחדיו את ספר הזוהר. בין השאר מתבססת קביעה זו על העובדה שעל אף שסגנונו דומה למאמרי זוהר, הוא איננו מצטט לעולם מאמר זוהרי כלשונו. עמדה זו מקובלת כיום על רוב החוקרים.
כתביו מתאפיינים בהאנשה קיצונית של דמות האל ובדרשות על איברי גופו כביכול (ברוח ספרות שיעור קומה).
ספריו במהדורות מדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירמיהו צולינג, ספר תש"ק מאת יוסף מחמדן; הוצאה ביקורתית עם מבוא, אוניברסיטת ברנדייס, 1975 (דיסרטציה)
- מנחם מאיר, ספר טעמי המצוות: מהדורה ביקורתית של ספר טעמי המצוות המיוחס ליצחק אבן פרחי, אוניברסיטת ברנדייס, 1979 (דיסרטציה)
- ליאור זקס שמואלי, מצוות לא תעשה על דרך הקבלה: מהדורה ביקורתית
- שריד מפירוש לספר בראשית - Charles Mopsik, Fragment d'un commentaire sur la Genèse, Lagrasse: Verdier, 1998
חיבורים המצויים בכתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר תשק (לגישה מקוונת, מאתר הספרייה הלאומית)
- טעמי המצוות (לגישה מקוונת, מאתר הספרייה הלאומית; גרסה נוספת)
- פרוש עשר ספירות (לגישה מקוונת, מאתר הספרייה הלאומית)
- פרוש מרכבת יחזקאל (לגישה מקוונת, מאתר הספרייה הלאומית)
- תולדות אדם
- פרוש התורה על דרך הקבלה (בראשית ד) (גישה מקוונת, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית)
- ספר היחוד (לגישה מקוונת, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית)
- נקוד שם השם (גישה מקוונת, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה ליבס, "כיצד נתחבר ספר הזוהר" המאמר להורדה
- אלכסנדר אלטמן, "מדרש אלגורי על-פי דרך 'הקבלה הפנימית' על בראשית כ"ד", פנים של יהדות, תל אביב תשמ"ג, עמ' 68-75.
- משה אידל,
- "פירוש עשר הספירות ושרידים מכתביהם של ר’ יוסף הבא משושן הבירה", עלי ספר, ו-ז (תשל"ט) עמ' 74-84.
- "עולם המלאכים בדמות אדם", מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות, מוגשים לישעיה תשבי, ירושלים תשמ"ו (= מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ג', תשמ"ד), עמ' 51-52
- "שרידים נוספים מכתבי ר’ יוסף הבא משושן הבירה", דעת 21 (תשמ"ח) עמ' 47-55
- אפרים גוטליב,
- "שני חיבורים נוספים לר’ יוסף הבא משושן הבירה וזיהוי החיבורים שב"ספר המלכות", קריית ספר מ"ח (תשל"ג) עמ' 178-173
- מחקרים בספרות הקבלה, תל אביב תשל"ו, עמ' 215-230
- איריס פליקס, תיאורגיה, מגיה ומיסטיקה בקבלתו של ר׳ יוסף הבא משושן הבירה, האוניברסיטה העברית בירושלים 2005 (דיסרטציה)
- מידע על יוסף הבא משושן הבירה בקטלוג הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף משושן הבירה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהודה ליבס, "כיצד נתחבר ספר הזוהר", עמ' 32 הע' 115 המאמר להורדה
- ^ Pines, Shlomo, "A parallel between two Iranian and Jewish themes: I. The loss and recuperation of the Avesta and the Torah : II. Incest", Irano-Judaica II (1990) 41-51
- ^ אלכסנדר אלטמן, אפרים גוטליב, משה אידל בראשית כתיבתו
