יחסי צרפת – קוריאה הדרומית

יחסי צרפת – קוריאה הדרומית
צרפת	קוריאה הדרומית
שטח (בקילומטר רבוע)
643,801	99,720
אוכלוסייה
66,582,977	51,700,546
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,030,904	1,712,793
תמ"ג לנפש (בדולרים)
45,521	33,129
משטר
רפובליקה נשיאותית למחצה	רפובליקה נשיאותית חוקתית

היחסים בין צרפת לקוריאה הדרומית נמשכים לאורך תקופה מהמאה ה-19 ועד ימינו. בשנת 2016 חגגו צרפת וקוריאה 130 שנה לקשרים דיפלומטיים בין המדינות.

על פי סקר השירות העולמי של ה-BBC‏ ב–2013, 70% מהדרום קוריאנים רואים את השפעתה של צרפת באופן חיובי, כאשר רק 11% מביעים דעה שלילית. והשקפות הצרפתיות של דרום קוריאה עם 42% צופות בדרום קוריאה באופן חיובי, ו 46% צופות בדרום קוריאה באופן שלילי.

מכיוון שצרפת אינה מכירה בקוריאה הצפונית כמדינה ריבונית, המדינה היא אחת משתי מדינות חברות האיחוד האירופי, שרואה את דרום קוריאה כממשלה הלגיטימית היחידה בחצי האי הקוריאני (השנייה היא אסטוניה).

היסטוריה

הסתננות של כמרים קתולים

ז'אן-בטיסט סזיל.

המעורבות הצרפתית הראשונית במאה ה-19 התמקדה בהקלה והגנה על התפשטות הנצרות הקתולית בקוריאה. המיסיונר הצרפתי הראשון לקוריאה, האב פיליפ מובנט, הגיע למדינה בשנת 1836. לאחר תאריך זה, המיסיונרים המשיכו להגיע לקוריאה מסין, לרוב בסכנות גדולות.

בספטמבר 1846 הפליג האדמירל הצרפתי ז'אן-בטיסט סזיל לקוריאה כדי להשיג את שחרורו של כומר קוריאני כלוא בשם אנדרו קים טאה-גון, אך קים הוצא להורג במהרה.

בשנת 1847, לאחר מעורבות של גורמים שונים בווייטנאם ואוקינאווה, ססיל שוב הפליג לקוריאה כדי לנסות להחדיר כמה מיסיונרים, אך הספינה שלו עלתה על שרטון והוא ניצל על ידי ספינה בריטית.

המערכה הצרפתית נגד קוריאה (1866)

נחיתה צרפתית באי גנגווה .

הפריגטה הצרפתית גרייר בפיקוד אדמירל רוז הייתה הספינה המובילה במערכה הצרפתית נגד קוריאה. הספינה מצולמת ונגסאקי נמל, בסביבות 1865.

בשנת 1866, כשהיא מגיבה למספר רב יותר של מומרים קוריאנים לקתוליות, כמו גם להשפלות שספגה סין בידי המערב במלחמת האופיום הראשון והשני, הכה בית המלוכה הקוריאני את המיסיונרים הצרפתיים הבלתי-חוקיים, טבח במיסיונרים צרפתים-קתולים וקוריאנים נוצרים כאחד.

באותה שנה שלחה צרפת משלחת עונשין נגד קוריאה, פלשה לכיבוש חלקים של אי גנגווה בסתיו 1866. בקרב הראשון, דיוויזיית החי"ר הקוריאנית נחלה תבוסה צורבת, והגנרל יאנג הון-סו הגיע למסקנה שרק דיוויזיית פרשים גדולה יכולה לעמוד בכוח האש הצרפתי. מארב של כוחות קוריאנים על יחידה צרפתית שניסתה לכבוש את מקדש צ'ונונדונג הממוקם באסטרטגית 傳燈 寺 בחוף הדרומי של האי הביא לנפגעים בצרפת. ההכרה בצרפתית כי היו הרבה יותר ממספרם והתעלמה עליהם, אילצה אותם לנטוש את האי ואת משלחתם. האירוע כולו נודע מאוחר יותר כ-Yang Yong-Yo, או הפרעה זרה של השנה בהמשך (1866).

יחסים דיפלומטיים (1886)

צרפת וקוריאה כוננו את קשריהן הרשמיים הראשונים בשנת 1886 לאחר הסכם שוויון בין צרפת – קוריאה משנת 1886. בשנת 1887 שלחה צרפת את הנציג הרשמי הראשון שלה, ויקטור קולין דה פלאנסי יחד עם המתרגם שלו, מוריס קוראנט. לימים הוא [Courant] היה מכונה "אבי" ללימודי קוריאה בצרפת. בצרפת, הרשומות הראשונות של קוריאנית שחיה בה באופן קבוע, הונג ג'ונג-יו, שהגיעו לשם זמן לא רב לאחר כינון יחסים רשמיים. בהגיעו למרסיי בשנת 1890, הוא ישהה כמה שנים בעבודה בצרפת במוזיאון בו הוא יעזור מאוד בהקמת המדור הראשון לתרבות וקוריאנית. ועם זאת, רק בימי הוגן / התערוכה העולמית של פריז ב-1900, קוריאה "תוצג" בפני הציבור הצרפתי.

הפרעה של היחסים הדיפלומטיים (1906–1949)

פלישת יפן לקוריאה הביאה לנתק ביחסי צרפת-קוריאה. במשך יותר מארבעים שנה, בין השנים 1906 עד 1949, לא היה לצרפת ייצוג דיפלומטי בקוריאה. עם זאת, למרות העובדה שהשגרירות הייתה סגורה, אין זה אומר שהיחסים הסתיימו לחלוטין. בשנת 1919 נפתחה בפריז משלחת של ממשלת קוריאה בגלות, ששימשה כקשר בין שתי הישויות באותן שנים קשות. בשנת 1949 נפתחה השגרירות רשמית ושגריר חדש נכנס לתפקיד בסיאול. לרוע מזלו, הוא נכלא בשבי ובילה שלוש שנים, בין 1950 ל-1953, בצפון קוריאה עד ששוחרר וקיבל תפקיד דיפלומטי במדינה אחרת.

מלחמת קוריאה

מלחמת קוריאה הייתה נקודת מפנה שסייעה לחיזוק היחסים בין המדינות. לפני אותה תקופה, היחסים תמיד היו מוגבלים פחות או יותר לכמה אנשים בודדים ברמה השלטונית. המלחמה הציגה את קוריאה לציבור הצרפתי בכללותה, תוך כדי המלחמה. בשנים 1950 עד 1953 סייעו 3,200 חיילים צרפתים בדרום קוריאה בכך שהשתתפו במלחמת קוריאה; 270 נהרגו.

ההשתתפות הצרפתית במלחמת קוריאה שיפרה את הקשרים התרבותיים והכלכליים בין המדינות. אכן, בעוד ההיסטוריה של דרום קוריאה הייתה טעונה למדי בעשורים שלאחר מכן, שתי המדינות עדיין קיימו יחסים דיפלומטיים נורמליים. שנת 2002 הייתה הפעם הראשונה שמספר האזרחים הצרפתים שנכחו בדרום קוריאה עלה על המספר שנראה במהלך מלחמת קוריאה, שכן 6,000 עד 7,000 אזרחים צרפתים טענו לתושבות בדרום קוריאה.

היחסים כיום

שגרירות דרום קוריאה בפריז

צרפת ורפובליקה של קוריאה עדיין מקיימות יחסים טובים מאוד. הדבר נראה במיוחד בשאלת צפון קוריאה, שהיא עניין בעל חשיבות רבה עבור שתי המדינות.

מלבד שיתוף פעולה דו-צדדי, צרפת ודרום קוריאה פועלות גם יחד בארגונים בינלאומיים כמו האו"ם, אונסק"ו, ה-OECD וכו'.

בעניין צפון קוריאה, צרפת היא אחת ממדינות אירופה הבודדות שלא קיימו יחסים דיפלומטיים רשמיים עם הרפובליקה הדמוקרטית. כמו כן, צרפת תמכה בשיחות ששת הצדדים כמו גם בתפקידה של ה-IAEA במציאת פתרונות לנושא הגרעין.

יחסי כלכלה ותרבות

היחסים הכלכליים בין המדינות חזקים. הייצוא הצרפתי לדרום קוריאה היה בשווי 2.6 מיליארד אירו בשנת 2006, וצרפת הייתה המשקיעה השביעית בגודלה ברפובליקה של קוריאה. היצוא הדרום קוריאני לצרפת באותה תקופה היה בשווי 4.1 מיליארד אירו.

יחסי תרבות משופרים על ידי נוכחותו של מרכז תרבות צרפתי בקוריאה, יחד עם זה של חזית הברית.

בצרפת חיים כ-7,000 דרום קוריאנים (לא כולל מאומצים צרפתים קוריאנים), ו-2,000 תושבים צרפתים חיים בדרום קוריאה.

אחד החוקרים הקוריאנים הבולטים בספרות הצרפתית היה קים בונג-גו (1922 ~ 1991).

ממשלת צרפת מתארת את יחסיה עם דרום קוריאה כ"מצוינים".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי צרפת – קוריאה הדרומית בוויקישיתוף