יעקב ששפורטש
 | |
| לידה |
1610 אוראן, האימפריה הספרדית |
|---|---|
| פטירה |
5 באפריל 1698 (בגיל 88 בערך) ד' באייר תנ"ח  אמסטרדם, הרפובליקה ההולנדית |
| תקופת הפעילות |
? – 15 באפריל 1698  |
| תחומי עיסוק | דיין, רב |
| חיבוריו | ציצת נובל צבי, שו"ת אוהל יעקב, תולדות יעקב |
רבי יעקב שׂשׂפורטשׂ (ה'ש"ע, 1610 – ה'תנ"ח, 1698) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי ומראשוני הלוחמים בשבתאות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לאביו רבי אהרן באוראן, אלג'יריה. דור י"א לרמב"ן. בגיל שמונה עשרה נבחר לכהן כדיין בקהילת תלמסאן באלג'יריה, ובגיל 24 נבחר לכהן כרבה של עיר זו, ושל קהילות נוספות בצפון אפריקה. נרדף על ידי הממשל הספרדי והוכנס לכלא. עקב זאת עזב את אלג'יריה למרוקו, והתיישב שם בסאלי. מפחד הכנופיות והשלטון המושחת ברח להולנד הליברלית, והתיישב באמסטרדם בערך בשנת תי"א (1651). בשנת תי"ב (1652) הדפיס את ספרו "תולדות יעקב", מפתח הפסוקים לתלמוד הירושלמי. בתחילת שנת תט"ז (1656) היה בין חברי המשלחת של ר' מנשה בן ישראל לאוליבר קרומוול בלונדון כדי לבקש ממנו רשות ליישב יהודים באנגליה. מפעם לפעם חזר לצפון אפריקה, ושלוש שנים אחר כך נשלח בשליחות דיפלומטית מטעם מלך מרוקו למלך ספרד. בשנת תכ"ד (1664) התמנה לרב בלונדון, אך שנתיים אחר כך עזב להמבורג עקב מחלת הדבר שהשתוללה בשנת 1666. בשנים ה'תל"ח-הת"ם שהה בליוורנו, ובדצמבר 1680 הסתכסך עם הקהילה ורבניה.[1]
התקופה השנייה באמסטרדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תמ"ד (1684) חזר לאמסטרדם, שם עמד בראש ישיבת "עץ חיים" ולאחר פטירת הרב יצחק אבוהב דה-פונסיקה מילא את מקומו ברבנות עדת הספרדים. נפטר באמסטרדם, בד' באייר תנ"ח (1698) ונקבר בבית הקברות הפורטוגזי בית חיים באודרקרק שליד אמסטרדם ומצבתו נשארה שלמה עד היום. את מקומו ברבנות הקהילה מילא רבי שלמה די אוליוירה.
מלחמתו בשבתאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביב שנת תכ"ו, החלה תנועת המשיחיות של שבתי צבי לקנות אחיזה אצל נפשות מתרבות והולכות, והוא עמל בכל כוחו לשכנע את ההמונים לא לנהות אחרי "מצג השווא", כהגדרתו, של שבתי צבי. בספרו הגדול "ציצת נובל צבי" (ד' חלקים), אותו השלים בהמבורג בשנת תל"ג (1673), הוא פורס את כל המאורעות הקשורים בשבתי צבי, אך הספר לא נדפס בחייו, ואף לאחר מכן, עד לשנות ה-50 של המאה ה-20, לא נדפס בשלמותו. קיצור מהספר, תחת השם "קיצור ציצת נובל צבי" (נערך על ידי היעב"ץ) יצא בשנת תצ"ז (1737) ביחד עם ספר השו"ת שלו, "אוהל יעקב".
יש הטוענים שהאגרות נגד שבתי צבי שהדפיס בספרו היו חריפות בהרבה מהאגרות ששלח בפועל, ושבדיעבד ניסה ששפורטש להעלים את העובדה שבמשך תקופה מסוימת היה יחסו לשבתאות אמביוולנטי[2]. אין גם להוציא מכלל אפשרות, שבאגרות, אותן שלח בפועל, חשש להביע את דעותיו התקיפות כנגד השבתאות, שהייתה אז נחלת רוב הקהילה, ואנשים שהתנגדו לה סבלו רבות.
יחסו החריף והמתנצח בא לידי ביטוי גם במשא ומתן הלכתי, ובמכתב לרבי שאול מורטירה הוא כתב: "אף שתראה אותי דופק על שעריך בידיים עסקניות ובכתיבה תמה, לא בעבור כבודי כי אם בעבור כבוד תורת אלוקינו לגלות האמת, כאשר דרכי עם כל גדולי ורבני הגלילות אשר עמי ימתיקו סודם בכתב ובעל פה, וכתביהם מארץ מרחקים לשאול דעתי" (אוהל יעקב דף י"א עמוד ב). דבריו היו בעיניו כאמת מוחלטת שאין לערער אחריה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ציצת נובל צבי, ארבעה חלקים. המבורג תל"ג. יצא במהדורה מדעית על פי כתבי יד, על ידי ישעיה תשבי בשנת תשי"ד, בהוצאת מוסד ביאליק.
- שו"ת אהל יעקב, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליהו מויאל, רבי יעקב ששפורטש: מחולל הפולמוס נגד התנועה השבתאית ומאבקיו למען שלטון ההלכה, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשנ"ב
- Yaacob Dweck. Dissident Rabbi: The Life of Jacob Sasportas (Princeton University Press, 2019)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב ששפורטש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- חכם יעקב ששפורטש, באתר "החכם היומי"
- ערן סבאג, יעקב ששפורטש, באתר "חיים של אחרים", 10 במרץ 2013
- א' גרוס, דמותו של ר' יעקב ששפורטש מתוך ספר השו"ת "אהל יעקב", סיני צ"ג, ה'תשמ"ג, באתר דעת
- "שַׂשְׂפּורְטַשׂ, יעקב ב"ר אהרן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 217–218, באתר היברובוקס
- שו"ת אהל יעקב, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
יעקב ששפורטש (1610-1698), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו ספונות חלק ט עמ' קסז-קפט.
- ^ ישעיה תשבי במבוא למהדורה המדעית של ציצת נובל צבי (מוסד ביאליק: ירושלים 1954 התשי"ד) "כתבי היד ודפוסי הקיצור" עמ לט-מד, בעיקר עמ' מד. בצורה ציורית יותר מופיע אצל גרשום שלום בספרו על שבתאי צבי והתנועה השבתאית ( עם עובד: תל אביב תשי"ז) עמ 470 . א' גרוס במאמרו על דמותו של ר' יעקב ששפורטש טוען שזה שר' יעקב הסתפק בשבתאות לפני אינו סותר לכך שמתי שראה שהשבתאות זה רע אזי יצא נגדה בחריפות להראות לכל עם ישראל איך להתייחס אליה ובכלל טוען גרוס במאמרו שתשבי וגרשום שלום מציירים את נפשו של ר' יעקב ששפורטש לפי המושגים שלהם ולא של ר' יעקב בעצמו.
| רבני אלג'יריה | ||
|---|---|---|
| רבני מחוז אלג'יר | ריב"ש • רשב"ץ • רשב"ש • יהודה כלץ (השלישי) • אברהם אבן טוואה • סעדיה אזוביב • מימון יאפיל • רפאל ידידיה שלמה צרור • יהודה עייאש • שלמה זוראפה • דוד מועטי • סעדיה עמור • משה אייזנבט • אברהם משה פינגרהוט • יצחק מרעלי | |
| רבני מחוז אוראן ותלמסאן | יעקב ששפורטש • נתן ג'ייאן • חיים קצבי • פארוז קרסינטי • אברהם אנקווה • סמחון חלאווה • יוסף בן וואליד • חיים בלייח • דוד הכהן סקלי • יוסף משאש • מסעוד הכהן (פרחי כהונה) • דוד אשכנזי (רב) • יצחק אלמליח (תלמסאן) • יחיא אמסלם • דוד אבן כליפא | |
| רבני מחוז קונסטנטין (אלג'יריה) | מימון נג'אר • סידי פרג' חלימי • יוסף גנאסיא • ישועה ללום • רחמים נאהורי | |
| רבנים נוספים | שלום אביחצירא | |
| הרבנים הראשיים לאנגליה | ||
|---|---|---|
| הרבנים האשכנזיים | (לא רשמיים): אורי פייבוש המבורגר (אהרן הרט) • צבי הירש לוין • משולם סלמון • דוד שיף
(רשמיים): שלמה הירשל • נתן מרקוס אדלר • נפתלי הרמן אדלר • יוסף צבי הרץ • ישראל ברודי • עמנואל יעקובוביץ • יונתן זקס • אפרים מירוויס | |
| רבני הקהילה הספרדית-פורטוגלית | יעקב ששפורטש • יהושע דה סילבה • יעקב אבנדנה • שלמה אאיליון • דוד ניטו • יצחק ניטו • משה גומז דה מסקיטה • רפאל מילדולה • רפאל ד'אזבדו • בנימין ארטום • משה גסטר • שלמה גאון • אברהם לוי • יוסף דוויק הכהן (בפועל) | |
| תקופת חייו של הרב יעקב ששפורטש על ציר הזמן |
|---|
 |