לדלג לתוכן

ישראל בכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל בכר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 במרץ 1971 (בן 53)
י"ב באדר ה'תשל"א
בית שאן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
פעילות בולטת יועץ לבנימין נתניהו, אריה דרעי, בני גנץ
מקצוע יועץ אסטרטגי
www.bacharstrategy.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל בכר (נולד ב-9 במרץ 1971, י"ב באדר ה'תשל"א) הוא אסטרטג שיווקי ישראלי ומנכ"ל חברת "Bachar Strategy". מכהן כקונסול הכללי של ישראל בלוס-אנג'לס.

בכר נולד כבן שלישי לאחר שתי בנות לפיבי ושבתאי בכר שעלו לישראל ממרוקו וטורקיה וגדל בשכונת 'חסכון' בבית שאן. בתיכון למד במגמת ביולוגיה ב'אורט' בית שאן. בצבא שירת בכר בחטיבת גולני.

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 החל לשמש כפרשן בחדשות 13.

השכלה אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכר הוא בוגר תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני מאוניברסיטת פורדהם בניו יורק בחוג לתקשורת המונים במסלול קמפיינים פוליטיים. במסגרת לימודי התואר השני בניו יורק למד בכר אסטרטגיה שיווקית ו-"Message design", המהווה שילוב בין מחקר לתכנון מסרים.

במסגרת עיסוקיו כאסטרטג שיווקי, ליווה בכר אסטרטגית ושיווקית גופים עסקיים וציבוריים ובהם מיתוג מחדש של חברת נתיבי ישראל[1], מקורות, לוויתן (הפרויקט הלאומי) ונובל אנרג'י[2]. נוסף לליווי שיווקי-אסטרטגי ארוך טווח של חברות כמו בנק דיסקונט, בנק הפועלים, פרטנר, אסותא, נ.ת.ע (הרכבת הקלה)[1], משרד הביטחון, Enlight Energy ונוספות.

בכר כיהן בעברו כמנכ"ל משותף של חברת "קמיר-בכר", יחד עם יועץ התקשורת אלי קמיר[3]. בין לקוחות החברה ניתן למצוא בנקים גדולים, חברות ציבוריות ואנשי ציבור[4].

התחום הפוליטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום לימודיו עבד בכר במספר קמפיינים פוליטיים בניו-יורק. בספטמבר 2005 שב ארצה, והחל ליישם בישראל את אשר למד ואת ניסיונו בקמפיינים גדולים בחו"ל. בכר ניהל כאסטרטג ראשי ארבעה קמפיינים לראשות ממשלה: הליכוד בראשות נתניהו ב-2009, ושלוש מערכות בחירות של כחול לבן: פעמיים ב-2019 ופעם אחת ב-2020[5].

קמפיין הליכוד בבחירות לכנסת השבע עשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 החל בכר לשמש כאסטרטג חיצוני של יו"ר הליכוד ויו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו. בבחירות שנערכו באותה שנה כשלה תנועת הליכוד וזכתה ב-12 מנדטים בלבד. בכר הצטרף אחרי הבחירות לצוות המקצועי של נתניהו כיועץ סקרים ואסטרטגיה, במטרה להגדיל את כוחה של הליכוד בראשות נתניהו לקראת הבחירות הבאות[6][7]. בשנת 2007 הגה בכר לראשונה בישראל את אסטרטגיית הגוש, בשמה המקצועי structure. האסטרטגיה כללה שינוי של צורת החשיבה של הפוליטיקה הישראלית והתמקדה בקבלת המנדט להקמת הממשלה מידי נשיא המדינה ולא על יום הבחירות עצמו[8].

האסטרטגיה של בכר קבעה כי יש להקים גוש אלקטורלי ימני גדול שיבטיח בוודאות את הרכבת הממשלה על ידי הליכוד, גם אם קדימה תקבל מספר מנדטים גבוה יותר[9].

בבחירות 2009 הוכחה אסטרטגיית הגוש כמנצחת והובילה להרכבת ממשלה בראשות נתניהו, על אף שהליכוד קיבלה מנדט אחד פחות מקדימה בראשות ציפי לבני. לרשות נתניהו עמד גוש של 65 חברי כנסת, וב-31.3.2009 הוא הושבע כראש ממשלה.

חזרת אריה דרעי לפוליטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום שבע שנות הקלון של השר לשעבר אריה דרעי, החל בכר לשמש כאסטרטג קמפיין חזרתו לפוליטיקה ולראשות מפלגת ש"ס[10]. האסטרטגיה שבה פעל בכר[דרושה הבהרה] הצליחה להחזיר את אריה דרעי להנהגת ש"ס לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה בשנת 2013. בקמפיין הבחירות שניהל, הציגה ש"ס הנהגה משולשת בראשות אריה דרעי, אריאל אטיאס ואלי ישי[11].

הקמת מפלגת "כולנו"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכר בנה את האסטרטגיה למפלגת "כולנו" של משה כחלון, שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת העשרים בשנת 2015[12]. הוא יזם את קמפיין "כחלון לאוצר", תוך הדגשת היותו של כחלון חברתי ואנושי, ופנה איתו לקהל מצביעי "יש עתיד" שבראשה עמד שר האוצר היוצא, יאיר לפיד[13][14]. בבחירות מפלגת "כולנו" הגיעה להישג שיא עבורה של עשרה מנדטים.

הקמת רשימת כחול לבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2018 החל בכר לייעץ לרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, יחד הם הקימו את "חוסן לישראל", אך שלושה ימים לפני סגירת הרשימות לכנסת בנו אסטרטגיה חדשה: "המפלגה הגדולה". בכר יזם[דרוש מקור] את הקמת "כחול לבן", המורכבת משלוש מפלגות: חוסן לישראל, יש עתיד ותל"ם, כך שבין לילה קמה אלטרנטיבה שלטונית לליכוד. הבחירות הסתיימו בשוויון אלקטורלי (35 מנדטים לכל אחת מהמפלגות)[15][16].

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכר הגה במהלך קמפיין לבחירות לכנסת העשרים ושתיים במחצית השנייה של 2019 שני מרכיבים כאסטרטגיה מרכזית: "נתניהו דואג רק לנתניהו"[17], וקמפיין "ממשלת אחדות חילונית"[18].

בקמפיין זה ניצחה כחול לבן את הליכוד במנדט (33 מול 32 מנדטים), וכמות הקולות שקיבלה היוותה שיא היסטורי של כמות המצביעים שקיבלה אי פעם מפלגה בישראל: 1,151,214 קולות[19]. לרשות הגוש שביקש להחליף את נתניהו עמדו 65 מנדטים ומהפוזיציה הזו הגיע בכר כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני.

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ופרשת ההקלטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרטגיית הקמפיין הייתה לשמר את כמות המצביעים של כחול לבן וליצור גוש חוסם לנתניהו[20].

ב-27 בפברואר 2020, ארבעה ימים לפני יום הבחירות לכנסת ה-23, פורסמה הקלטה של בכר עם הרב גיא חבורה. בכר נועד עם הרב חבורה והתייעץ בעניין אישי. חבורה, לפי הפרסומים, נשלח על ידי נתניהו להקליטו בסתר[21]. בהקלטה בכר חוזר על דברי הרב חבורה, לפיהם "לגנץ אין אומץ לתקוף באיראן", והיא מהווה סכנה לישראל[22]. בהמשך נחשפה הקלטה של שיחה בין נתניהו והרב חבורה, בו ניתן לשמוע שהשניים מתאמים ביניהם את פרסום ההקלטה[21]. יום לאחר פרסום ההקלטות, גנץ הדיח את בכר מתפקידו[23]. בכר טען שההקלטה הייתה ”חלק ממסע של הונאה וניסיון גניבת דעת שהשיג שיא חדש של שפלות רוח” והודה לגנץ על העבודה מולו. כמה פרשנים פוליטיים, למשל טל שניידר, ראו בהקלטה זו של בכר את אחת הסיבות להיחלשותה של מפלגת כחול לבן במערכת הבחירות[24].

כחול לבן התחזקה ב-70 אלף קולות לעומת הבחירות הקודמות, וזכתה ב-33 מנדטים לעומת 36 של הליכוד[25]. בחירות אלה הובילו להקמת ממשלת אחדות במבנה של ממשלת חילופים. נתניהו, שנותר ראש הממשלה, היה אמור לפנות את כסאו לשר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ בנובמבר 2021.

קמפיין ש"ס בבחירות לכנסת העשרים וחמש ומינוי לקונסול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת העשרים וחמש, ב-2022, שימש בכר כקמפיינר של ש"ס, והוביל קו שפנה גם לציבור חילוני-מסורתי. בבחירות עלתה ש"ס בשני מנדטים, והגיעה ל-11 מנדטים, לראשונה אחרי כעשור.[26]

בחודש מאי 2023 מונה, לפי בקשתו של אריה דרעי מראש הממשלה נתניהו, לקונסול ישראל בלוס אנג'לס.[27][28]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכר נשוי לרחל, ולהם שלוש בנות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, מי שילמה 400 אלף שקל ליועץ לשעבר של נתניהו וליברמן, ומה עושה היועץ של כחלון ברכבת הקלה, באתר TheMarker‏, 31 במרץ 2015
  2. ^ The Leviathan Project, פרוייקט לוויתן- הפרוייקט הלאומי
  3. ^ אמיתי גזית וליאור גוטמן, מהעיתון להון ושלטון: מי אתה, אלי קמיר?, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2018
  4. ^ טל שניידר, ‏החשוד בתיווך בהצעה המושחתת לגרסטל: מי אתה, אלי קמיר?, באתר גלובס, 20 בפברואר 2018
  5. ^ דני קושמרו, ‏היועץ הבכיר שהוקלט שובר שתיקה: "גם במשחק הפוליטי יש דברים שלא עושים", באתר ‏מאקו‏, 4 בספטמבר 2020
  6. ^ אלוף בן, סודות וסקרים; מאחורי הקלעים של קמפיין הבחירות, באתר הארץ, 10 באפריל 2009
  7. ^ הכוורת של בנימין נתניהו, באתר גלובס, 8 בפברואר 2009
  8. ^ חדשות 0404, ישראל בכר – ההבדלים בין אסטרטגיה שיווקית לאסטרטגיה פוליטית, באתר חדשות 0404‏, 15 באוקטובר 2020
  9. ^ אתר למנויים בלבד יוסי ורטר, מי שכנע את לפיד לנטוש את חלומו ומה הוכיח אשכנזי למבקריו, באתר הארץ, 22 בפברואר 2019
  10. ^ יועץ חדש לש"ס: ישראל בכר, לשעבר יועץ נתניהו, ‏22/10/12
  11. ^ "אריה אמר לאלי ואריאל: לאסטרטגית הבחירות אני רוצה את ישראל בכר", ‏22/10/2012
  12. ^ צבי זרחיה, נדנדת היועצים: דלתות פנים מסתובבות, באתר כלכליסט, 28 בינואר 2019
  13. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, נטו כחלון: מה עומד מאחורי הקמפיין הגדול של שר האוצר ו"כולנו", באתר TheMarker‏, 9 ביולי 2017
  14. ^ גלובס זירת העסקים של ישראל, באתר גלובס
  15. ^ יועצו הקרוב של גנץ לחדשות 13: "לא ישנתי יומיים בגלל ההדלפות", באתר חדשות 13
  16. ^ היועץ האסטרטגי של כחול לבן: "הערכנו שיהיה תיקו או הפרש של מנדטים בודדים", באתר מעריב אונליין, 10 באפריל 2019
  17. ^ בחירות 2019 | הקמפיין הראשון לכחול לבן בבחירות, באתר ‏מאקו‏, 25 ביולי 2019
  18. ^ הממשלה ה"לאומית-חילונית" של גנץ: כחול לבן, ליברמן והליכוד, באתר ynet, 3 בספטמבר 2019
  19. ^ בחירות לכנסת ה-22, ‏17.9.19
  20. ^ אתר למנויים בלבד עמית סגל, כמו שני מסונדלים, באתר "ידיעות אחרונות", 2 באפריל 2020
  21. ^ 1 2 טל שניידר, ‏למרות ההכחשות: השיחה בין נתניהו ובין הרב שהקליט את ישראל בכר, באתר גלובס, 1 במרץ 2020
  22. ^ עמית סגל דפנה ליאל, ‏בלעדי | יועצו הבכיר של גנץ בהקלטה: "אין לו אומץ לתקוף באירן, סכנה לישראל" , באתר ‏מאקו‏, 27 בפברואר 2020
  23. ^ אריק בנדר, אנה רייבה ברסקי, ‏דיווח: הרב שהקליט את יועצו של גנץ נפגש יום קודם לכן עם נתניהו, באתר מעריב אונליין, 28 בפברואר 2020
  24. ^ טל שניידר, ‏פרשנות: חמש סיבות למפלה של בני גנץ בבחירות לכנסת ה-23 | פרשנות, באתר גלובס, 3 במרץ 2020
  25. ^ בחירות לכנסת ה-23, ‏2.4.20
  26. ^ מורן אזולאי, "פנינו לקהלים חדשים": מאחורי ההצלחה של ש"ס בבחירות, באתר ynet, 3 בנובמבר 2022
  27. ^ הודעה על מינוי קונסול כללי, ילקוט הפרסומים 11395, ‏23 במאי 2023
  28. ^ אנה ברסקי, ‏יועץ אסטרטגי בכיר ימונה לתפקיד קונסול ישראל בלוס אנג׳לס, באתר מעריב אונליין, 12 במרץ 2023