נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ
Netivei Tachbura.svg
סוג חברה ממשלתית
תאריך הקמה 1996
משרד ראשי מרכז עזריאלי, רח' הרוקמים 26, חולון
ענפי תעשייה פיקוח והוצאה לפועל של המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב
מנכ"ל חיים גליק[1]
אנשי מפתח יו"ר הדירקטוריון: רם בלינקוב
עובדים 250
 
www.nta.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון וביצוע של המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. משרדי החברה ממוקמים בחולון והיא כפופה ישירות למשרד התחבורה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1996.[2] תפקידה הראשוני של החברה היה לבצע סקר היתכנות ולבחון תוואים פוטנציאליים שונים להקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב.[3] לאחר עבודה של שנתיים, באוקטובר 1998, אושרה תוכנית המתאר תמ"א/23/א' על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. התכנית אושרה בממשלה, אך לא תוקצבה.[4] עלות התוכנית כולה הוערכה אז בשבעה מיליארד דולר, אך משרד האוצר התנגד להקצות את התקציב הדרוש, ונת"ע נאלצה להגיש תוכנית ביצוע ראשונית בעלות של שני מיליארד דולר בלבד.

שני הקווים הראשונים שהוצעו בתוכנית היו: הקו האדום - מפתח-תקווה לתל אביב ומשם לבת-ים, שכולו בנוי במנהרות כרכבת תחתית, והקו הירוק - מתל אביב לחולון וראשון-לציון, כרכבת עילית קלה. לאחר שמשרד האוצר מנע את אישור התוכנית בגלל עלות המנהור לאורך תוואי של כ-18 ק"מ והתחנות התת-קרקעיות של קו רכבת התחתית, העלתה נת"ע הצעה נוספת: רק ב-11 ק"מ מתוואי הקו האדום תפעל רכבת תחתית, בקטע מרחוב ז'בוטינסקי עד לתחנת אלנבי, ואילו ביתר הקו, תהיה רכבת עילית קלה.[3]

בינואר 1999, פרסמה נת"ע מכרז לתכנון שני קווי הרכבת הקלה,[5] ובמאי 1999 הקימו משרדי האוצר והתחבורה צוות בדיקה כלכלית לתוכנית בראשות הפרופסור ראובן גרונאו. הצוות בחן את כל ההצעות של נת"ע, ומסקנותיו היו שיש כדאיות כלכלית לתוכנית בתקציב המוצע.[6]

לאחר אישור הפרויקט, קיבלה נת"ע את תפקיד ייצוג ממשלת ישראל מול החברות המתמודדות במכרזים להקמת הרכבת הקלה, להוציא לפועל מכרזים ולהבטיח את קיומו של ההסכם מצידה של הממשלה, דהיינו, להכשיר את תוואי הרכבת הקלה לזכיין. על פי ההסכם, מדינת ישראל תמסור לזכיין את תוואי הרכבת הקלה להתחלת העבודות כאשר הוא פנוי מתשתיות אחרות (כמו כבישים, כבלי מתח, תשתיות מים וכו').

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2001, פרסמה החברה את המכרז למיון מוקדם להקמת הקו הראשון של הרכבת קלה - הקו האדום. מועד הגשת ההצעות למכרז שנקבע תחילה למאי 2002, נדחה לבקשת המתמודדות ליולי 2002 ולאחר מכן לאוקטובר 2002.[7] בנובמבר 2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. ארבע הקבוצות המתמודדות אמורות היו להגיש את הצעותיהן עד אוגוסט 2004, והקבוצה הזוכה אמורה הייתה להיבחר בפברואר 2005 ולהשלים את הקמת הקו עד שנת 2010.[8] הקבוצה הזוכה MTS הוכרזה לבסוף ב-31 בדצמבר 2006, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007.[9]

בספטמבר 2008 נערכה ועדה בהשתתפות גורמי ממשלה, נציגי נת"ע ו-MTS לבחירת שם למערכת. בין ההצעות שעלו: "גל", "נועה", "קלה", "מטרו", "פסים" ו"קווית".[10]

בראשית 2009 התגלו קשיים במימון אצל קבוצת MTS. בדצמבר 2010, לאחר תהליך של כשנתיים, ביטלה המדינה את זכייתה של MTS במכרז להקמת הפרויקט והטילה את תפקיד הקמת המערכת על נת"ע[11]

שנות העשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2010 אישרה הממשלה את תוכנית המתאר החדשה, תמ"א 23/א/4 שהחליפה את תמ"א 23/א. התכנית החדשה קבעה רשת של שבעה קווים: אדום, ירוק, סגול, ורוד, צהוב, תכלת וחום, מתוכם הוחלט לבצע ראשית את הקווים אדום, ירוק וסגול. בהמשך נקבע כי חלק מהקווים יהפכו יהפכו לקווי BRT (אוטובוס מהיר רב־קיבולת), שינועו על מסלוליה משלהם. כדי לשלוט בכל המערך, נקבע כי נת"ע תקים מרכז מטרופוליני שבו יישבו כל המפקחים בשטח שמול תחנת הרכבת תל אביב מרכז. השטח, שיהווה מעין מרכז שליטה ענק ורב־זרועי, וינהל את כל מערך התחבורה הציבורי בגוש דן, בתחום האחריות שבין כביש 40 במזרח, כביש 431 בדרום, כביש 5 בצפון והים במערב.

בספטמבר 2011 החלו העבודות על שלושת פירי השילוח של מנהרות הקו האדום, פיר הרצל בדרום תל אביב, פיר גלי גיל באזור הבורסה ברמת גן ופיר הדיפו בפתח תקווה.[12]

ביולי 2013 הוגש דו"ח חמור לרשות החברות הממשלתיות על פרויקט הקו האדום של הרכבת קלה בגוש דן. על פי הדו"ח עלות הפרויקט צפויה להיות 14.3 מיליארד שקל, לעומת 10.7 מיליארד שקל שנקבעו ב–2010. חברת הייעוץ הרב־לאומית אז'יס, שמבקרת גם היא את הפרויקט, העריכה כי הוא יסתיים רק ב–2023 ולא ב-2017.[13] כמו כן התגלה, שנת"ע כבר הוציאה על הפרויקט 2.4 מיליארד שקל, אף על פי שנעשו עד אותה עת עבודות הכנה בלבד על הקו.[14]

באוגוסט 2013 מונה אלכס ויז'ניצר ליו"ר חברת נת"ע.[15] ויז'ניצר המקורב לבכירי מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן ופאינה קירשנבאום, נעצר בדצמבר 2014 והתפטר מתפקידו ב-22 בינואר 2015.[16] על רקע החשדות לשחיתות במפלגה. בעקבות התפטרותו, נמסר כי מיזם הרכבת הקלה צפוי להתעכב בשנה נוספת.[17] במרץ 2015 התפטרה מתפקידה מנהלת משאבי האנוש של החברה, ג'אנה קנופלר, בתה של השרה סופה לנדבר.

באפריל 2014 מונה יהודה בר-און למנכ"ל החברה עד להתפטרותו[18] באוגוסט 2019.

באוגוסט 2015 החלו העבודות על התחנה התת-קרקעית הראשונה של הקו האדום, תחנת אלנבי. באותו חודש גם נהרס גשר מעריב כחלק מהעבודות על תחנת קרליבך.

בדצמבר 2015 הנחה שר התחבורה את נת"ע להתחיל בביצוע הקווים ירוק וסגול[19] וביוני 2019 פרסמה נת"ע את המכרז להקמה ותחזוקה של שני הקווים.

בפברואר 2016 פרסמה נת"ע מכרז לאספקה ותחזוקה של מערכות הרכבת בקו האדום. למכרז ניגשו ארבע קבוצות, ובסופו של דבר הגישו שתיים מהן הצעות. בנובמבר 2016 התברר כי שתי ההצעות יקרות כמעט פי שניים מהאומדן שחושב עם היציאה לפרויקט. לאחר חילופי האשמות בין המדינה והקבוצות הזוכות בוטל המכרז ופוצל למספר מכרזים נפרדים.

באוגוסט 2016 נסגרו שלושה חניוני חנה וסע בתל אביב ופתח תקווה, שנפתחו על ידי נת"ע עם תחילת העבודות, לאחר שהוכח כי אין בהם שימוש.[20]

בפברואר 2017 החלה כריית מנהרות הקו האדום. לאחר כשנתיים וחצי הסתיימה עבודת הכרייה[21] הקו האדום מתוכנן להיפתח בסוף שנת 2021, בתום שש שנות עבודה.

באוגוסט 2017 זכתה קבוצת תבל, המורכבת מחברת אגד ושתי חברות סיניות מכרז להפעלת הקו האדום, ובדצמבר אותה שנה נחתם הסכם ההפעלה עימה.[22]

ביולי 2018 הוטל על נת"ע לתכנן את קווי המטרו בעלות של יותר מחצי מיליארד שקלים. עלות ביצוע הפרויקט נאמד ב-150 מיליארד ש"ח.

בדצמבר 2018 החלו עבודות התשתית של הקווים ירוק וסגול.

בנובמבר 2019 החלו להגיע לישראל הקרונות שישמשו בקו האדום.[23]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוח על נת"ע שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומיאנסקי קובע כי הוצאות ההנהלה בחברת נת"ע עמדו על 85 מיליון שקל ב-2013 ו-89 מיליון שקל בשנת 2012 - יותר מכפליים בהשוואה לשנים 2010–2011. השכר הממוצע של עובדי החברה, האחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, עמד בשנת 2012 על מעל 16.5 אלף ש"ח בחודש. נתונים אלה הביאו לביקורת על בזבוז וניהול לא נכון של החברה.[24] ביקורת נשמעה גם על בזבוז ונהנתנות בהתנהלות החברה.[25] דו"חות ביקורת פנימיים שנחשפו בעקבות בקשת חופש מידע העלו חשש לניהול לא תקין של מכרזים.[26]

קווי הרכבת הקלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת נת"ע מקדמת הפעלת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המבוססת על רשת קווי רכבת קלה:

בנוסף נת"ע מתכננת 3 קווי מטרו שיחברו לרשת גם את ראש העין, רחובות,נס ציונה, כפר סבא, הוד השרון, רמת השרון, רעננה, אזור וגם את נתב"ג, המרינה בהרצליה ובית חולים יצחק שמיר

הנהלת נת"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה חברי כנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד, כיהנו כיושבי ראש הדירקטוריון של החברה, משה ארנס, מיכאל רצון ויאיר שמיר.

מנכ"לים

יושבי ראש הדירקטוריון

הדמות חופרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופרי, הקמע של פרויקט הקמת המערכת להסעת המונים

לצורך מיתוג העבודות הקמת תשתית והבניה של המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב נבחרה חברת הפרסום איקן מס דיגיטל מירושלים. החברה עיצבה את הדמות המצוירת והמואנשת חופרי, שילוב של בונה וחפרפרת, שהפך לקמע או דמותג של הפרויקט ומופיע על פרסומי חברת נת"ע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עמירם ברקת, ‏דירקטוריון נת"ע בחר בחיים גליק למנכ"ל החברה, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2019
  2. ^ פרטי נסח חברה נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ - רשם החברות
  3. ^ 1 2 הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 7 באפריל 1999
  4. ^ תמ"א 23 א' להקמת רשת מסילות למערכת הסעת המונים משולבת במטרופולין גוש דן, באתר מינהל התכנון
  5. ^ נת"ע פרסמה מכרז לתכנון רכבת קלה בשני תוואים, אחד מהם התוואי הרכבת התחתית, באתר גלובס, 25 בינואר 1999
  6. ^ ראובן גרונאוהשקעה בתשתיות ב-2002 - השלכות לטווח קצר וארוך, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2001
  7. ^ ענת ג'ורג'י, דחייה נוספת במכרז להקמת רכבת קלה בתל אביב; מתגבשות ארבע קבוצות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  8. ^ ענת ג'ורג'י, הרכבת הקלה בת"א: עלות ההקמה גדלה ב-5 מיליארד ש', באתר הארץ, 18 בדצמבר 2003
  9. ^ אבי בר-אלי, בשעה טובה: נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה ל-MTS להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2007
  10. ^ גיא מי-טל, בלעדי: האם תיקרא הרכבת הקלה של גוש דן "קווית"?, כלכליסט, ‏9.9.2008
  11. ^ ליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: המדינה הלאימה את פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, כלכליסט, ‏12.12.2010
  12. ^ ליאור גוטמן, מי היה מאמין: היום מתחילים לחפור את הרכבת בתל אביב, כלכליסט, ‏21.9.2011
  13. ^ דניאל שמיל, היום: דירקטוריון נת"ע ידון בדו"ח על הרכבת הקלה בגוש דן, באתר TheMarker‏, 7 ביולי 2013
  14. ^ אלי ציפורי, ‏מונופול ושמו ישראל כ"ץ, באתר גלובס, 12 ביולי 2013
  15. ^ דניאל שמיל, אחרי שנה וחצי: מונה מנהל זר לקו האדום של הרכבת בגוש דן, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2013
  16. ^ ליאור גוטמן, כלכליסט, פרשת השחיתות: יו"ר נת"ע מתפטר, באתר ynet, 22 בינואר 2015
  17. ^ אבי בר-אלי, פרשת ישראל ביתנו: עסקות במיליארדים ייחקרו, הרכבת הקלה תמשיך לחכות, באתר הארץ, 25 בינואר 2015
  18. ^ ליאור גוטמן, "בעוד חודשיים יתחילו נסיעות ניסיון ואני אראה את זה בטלוויזיה. כן, אני בהחלט מצטער שעזבתי" , באתר כלכליסט, 29 באוגוסט 2019
  19. ^ הדי כהן, הקו הסגול של הרכבת הקלה בגוש דן: אלה הערים שיחוברו, גלובס, ‏20.15.2015
  20. ^ נדב שטרית, נהגי ישראל לא מעוניינים: 3 חניוני "חנה וסע" בת"א ופ"ת ייסגרו, גלובס, ‏15.8.2016
  21. ^ כרמל ליבמן, פרסום ראשון: הסתיימה חפירת המנהרות בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, N12, ‏1.8.2019
  22. ^ ליאור גוטמן, אגד ושתי חברות סיניות זכו במכרז ההפעלה של הרכבת הקלה בתל אביב, כלכליסט, ‏2.8.2017
  23. ^ איתי בלומנטל, מסין, דרך נמל חיפה - עד ת"א: הגיעו קרונות הרכבת הקלה, ynet, ‏14.11.2019
  24. ^ עדי בן ישראל, ‏כמה מרוויחים עובדי נת"ע וכמה מבזבזת ההנהלה?, באתר גלובס, 3 אפריל 2014
  25. ^ עמירם ברקת, ‏על מה הוציאה נת"ע 2.5 מיליארד ש' שקיבלה מכם?, באתר גלובס, 17 בפברואר 2014
  26. ^ אסנת ניר, פרויקטים התנפחו במיליוני שקלים ומסמכים נעלמו: מה קורה בחברה שבונה את הרכבת הקלה?, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2019
  27. ^ פורש מנכ"ל נ.ת.ע, צבי לשם, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2002
  28. ^ כישי דותן מונה לתפקיד מנכ"ל נתיבי תחבורה עירוניים, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  29. ^ עמירם ברקת, ‏כך ניפח מנכ"ל נת"ע את כישוריו הניהוליים במכרז, באתר גלובס, 25 ביולי 2013
  30. ^ עמירם ברקת, ‏אושר סופית: יהודה בר-און מונה למנכ"ל חברת נת"ע, באתר גלובס, 7 באפריל 2014
  31. ^ ליאור גוטמן, "בעוד חודשיים יתחילו נסיעות ניסיון ואני אראה את זה בטלוויזיה. כן, אני בהחלט מצטער שעזבתי", באתר כלכליסט, 30.08.19
  32. ^ משה ארנסככה לא בונים תחתית, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2009
  33. ^ ענת ג'ורג'י, יוסי קוצ'יק מסיים תפקידו כיו"ר חברת נתיבי תחבורה עירוניים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2004
  34. ^ עזריאל נבו מונה ליו"ר נ.ת.ע, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2004
  35. ^ שרון קדמי, נתניהו נגד שטרית: בני וקנין ויום טוב סמיה מועמדים לראשות פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, באתר הארץ, 7 בפברואר 2005
  36. ^ בני וקנין מונה ליו"ר דירקטוריון נ.ת.ע, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2005
  37. ^ אבי בר-אלי, מיכאל רצון מונה ליו"ר נ.ת.ע; רצון: "הרכבת הקלה נוע תנוע", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2009
  38. ^ ליאור גוטמן, מנכ"ל נתע יהודה בר און התפטר מתפקידו, באתר כלכליסט, 27.05.19