נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ
Netivei Tachbura.svg
סוג חברה ממשלתית
שנת הקמה 1997
משרד ראשי מרכז עזריאלי, רח' הרוקמים 26, חולון
ענפי תעשייה פיקוח והוצאה לפועל של פרויקט הרכבת התחתית בתל אביב.
אנשי מפתח מנכ"ל: יהודה בר-און
יו"ר דרקטוריון: יאיר שמיר
עובדים 140
www.nta.co.il

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון ויישום מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1997. משרדי החברה ממוקמים בחולון והיא כפופה ישירות למשרד התחבורה.

תפקידה הראשוני של החברה היה לייצג את ממשלת ישראל מול החברות המתמודדות במכרזים להקמת רכבת קלה בתל אביב, להוציא לפועל מכרזים ולהבטיח את קיומו של ההסכם מצידה של הממשלה, דהיינו, להכשיר את תוואי הרכבת הקלה לזכיין, שכן על פי ההסכם, מדינת ישראל תמסור לזכיין את תוואי הרכבת הקלה להתחלת העבודות כאשר הוא פנוי מתשתיות אחרות (כמו כבישים, כבלי מתח, תשתיות מים וכו').

בינואר 2001, פירסמה החברה את המכרז למיון מוקדם להקמת הקו הראשון של הרכבת קלה - הקו האדום. מועד הגשת ההצעות למכרז שנקבע תחילה למאי 2002, נדחה לבקשת המתמודדות ליולי 2002 ולאחר מכן לאוקטובר 2002[1]. בנובמבר 2003, לאחר פרישת אחת המתמודדת, פורסם המכרז עצמו. ארבע הקבוצות המתמודדות אמורות היו להגיש את הצעותיהן עד אוגוסט 2004, והקבוצה הזוכה אמורה הייתה להיבחר בפברואר 2005 ולהשלים את הקמת הקו עד שנת 2010[2]. הקבוצה הזוכה MTS הוכרזה לבסוף ב-31 בדצמבר 2006, ההסכם עם החברה נחתם במאי 2007[3].

בשנת 2010 בעקבות ביטול ההסכם עם הזכיינית MTS, הועבר המיזם כולו לניהול נת"ע.[4] לפי החלטת שר התחבורה ישראל כ"ץ, נת"ע תהפוך לרשות המטרופולינית של תל אביב, והיא זו שתפקח על הרכבות והאוטובוסים שיעברו דרכה. קווי הסעת ההמונים המתוכננים אמורים לחבר את ערי הלוויין של תל אביב (אור יהודה קריית אונו ויהוד) אליה באמצעות שבעה קווים, חלקם יהפכו לקווי רכבת עילית וחלקם יהפכו לקווי BRT (אוטובוס מהיר רב־קיבולת), שינועו על מסלוליה משלהם. כדי לשלוט בכל המערך, נת"ע מקימה מרכז מטרופוליני שבו יישבו כל המפקחים בשטח שמול תחנת הרכבת תל אביב מרכז. השטח, שיהווה מעין מרכז שליטה ענק ורב־זרועי, וינהל את כל מערך התחבורה הציבורי בגוש דן, בתחום האחריות שבין כביש 40 במזרח, כביש 431 בדרום, כביש 5 בצפון והים במערב.

ביולי 2013 הוגש דו"ח חמור לרשות החברות הממשלתיות על פרויקט הקו האדום של הרכבת קלה בגוש דן. על פי הדו"ח עלות הפרויקט צפויה להיות 14.3 מיליארד שקל, לעומת 10.7 מיליארד שקל שנקבעו ב–2010. חברת הייעוץ הרב־לאומית אז'יס, שמבקרת גם היא את הפרויקט, העריכה כי הוא יסתיים רק ב–2023 ולא ב-2017.[5] כמו כן התגלה, שנת"ע כבר הוציאה על הפרויקט 2.4 מיליארד שקל, אף על פי שנעשו עד אותה עת עבודות הכנה בלבד על הקו.[6]

החל באפריל 2014, מכהן יהודה בר-און כמנכ"ל החברה.[7]

באוגוסט 2015 החלה החברה בביצוע עבודות שלב א' להקמת הקו האדום, ובשנת 2017 החלה את חפירת המנהרות למקטעים התת-קרקעיים שלה הקו. הקו האדום מתוכנן להיפתח בשנת 2021, בתום שש שנות עבודה. במקביל, מקדמת החברה שני קווי רכבת קלה נוספים במטרופולין תל אביב - הקו הסגול והקו הירוק. הקווים אלה נמצאים בשלבי אישור שונים, ואמורים להתחיל לפעול בשנת 2024.

פרשת השחיתות בישראל ביתנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת השחיתות בישראל ביתנו

בחודש אוגוסט 2013 מונה אלכס ויז'ניצר ליו"ר חברת נת"ע.[8] ויז'ניצר המקורב לבכירי מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן ופאינה קירשנבאום, נעצר בדצמבר 2014 והתפטר מתפקידו ב-22 בינואר 2015.[9] על רקע החשדות לשחיתות במפלגה. בעקבות התפטרותו, נמסר כי מיזם הרכבת הקלה צפוי להתעכב בשנה נוספת.[10] במרץ 2015 התפטרה מתפקידה מנהלת משאבי האנוש של החברה, ג'אנה קנופלר, בתה של השרה סופה לנדבר.

ביקורת על חריגות שכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוח על נת"ע שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומיאנסקי קובע כי הוצאות ההנהלה בחברת נת"ע עמדו על 85 מיליון שקל ב-2013 ו-89 מיליון שקל בשנת 2012 - יותר מכפליים בהשוואה לשנים 2011-2010.

השכר הממוצע של עובדי החברה, האחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, עמד בשנת 2012 על מעל 16.5 אלף ש"ח בחודש.[11]

קווי הרכבת הקלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת נת"ע מקדמת הפעלת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המבוססת על רשת קווי רכבת קלה:

בנוסף בוחנת נת"ע היתכנות לבניית שלושה קווי מטרו

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ענת ג'ורג'י, דחייה נוספת במכרז להקמת רכבת קלה בתל אביב; מתגבשות ארבע קבוצות, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  2. ^ ענת ג'ורג'י, הרכבת הקלה בת"א: עלות ההקמה גדלה ב-5 מיליארד ש', באתר הארץ, 18 בדצמבר 2003
  3. ^ אבי בר-אלי, בשעה טובה: נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה ל-MTS להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2007
  4. ^ אבי בר-אלי, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה - במימון המדינה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2010
  5. ^ דניאל שמיל, היום: דירקטוריון נת"ע ידון בדו"ח על הרכבת הקלה בגוש דן, באתר TheMarker‏, 7 ביולי 2013
  6. ^ אלי ציפורי, ‏מונופול ושמו ישראל כ"ץ, באתר גלובס, 12 ביולי 2013
  7. ^ עמירם ברקת, ‏אושר סופית: יהודה בר-און מונה למנכ"ל חברת נת"ע, באתר גלובס, 7 באפריל 2014
  8. ^ דניאל שמיל, אחרי שנה וחצי: מונה מנהל זר לקו האדום של הרכבת בגוש דן, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2013
  9. ^ ליאור גוטמן, כלכליסט, פרשת השחיתות: יו"ר נת"ע מתפטר, באתר ynet, 22 בינואר 2015
  10. ^ אבי בר-אלי, פרשת ישראל ביתנו: עסקות במיליארדים ייחקרו, הרכבת הקלה תמשיך לחכות, באתר הארץ, 25 בינואר 2015
  11. ^ עדי בן ישראל, ‏כמה מרוויחים עובדי נת"ע וכמה מבזבזת ההנהלה?, באתר גלובס, 3 אפריל 2014