לא לנשום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לא לנשום
Don't Breathe
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי פֶדֶה אלוורס
הופק בידי פדה אלוורס
סם ריימי
רוברט טאפרט
תסריט פדה אלוורס
רודו סָיָאגֶס
עריכה אריק ל. ביסון
לואיז פורד
גארדנר גולד
שחקנים ראשיים סטיבן לאנג
ג'יין לוי
מוזיקה רוקה באניוס
צילום פדרו לוקה
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה סרטי גוסט האוס
גוד יוניברס
חברה מפיצה סרטי סוני
Screen Gems
Stage 6
שיטת הפצה הפצה לאולמות הקולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה פסטיבל SXSW‏ 12 במרץ 2016
ארצות הבריתארצות הברית 26 באוגוסט 2016
ישראלישראל 8 בספטמבר 2016
משך הקרנה 88 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה אימה; פשע; פלישה לבית
תקציב 9.9 מיליון דולר
הכנסות 157.1 מיליון דולר (22 בדצמבר 2016)
הכנסות באתר מוג'ו dontbreathe
פרסים
סרט הבא לא לנשום 2 (12 באוגוסט 2021)
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לא לנשום (באנגלית: Don't Breathe) הוא סרט אימה ופשע עצמאי אמריקאי משנת 2016, המשתייך לתת-סוגה קולנועית של סרטי פלישה לבית[1]. את הסרט ביים פֶדֶה אלוורס שגם הפיק יחד עם סם ריימי ורוברט טאפרט, וכתב את התסריט יחד עם רודו סָיָאגֶס. בתפקידים הראשיים משחקים ג'יין לוי וסטיבן לאנג, ובתפקידי משנה – דילן מינט ודניאל זובאטו.

הסרט נחשב לאחד מסרטי האימה המצליחים ביותר לשנת 2016[2], זכה לשבחים רבים מצד מבקרי הקולנוע, והכניס יותר מ-157 מיליון דולר, נתון שנחשב להצלחה מסחררת נוכח תקציב הפקה נמוך של 9.9 מיליון.

ב-28 ביוני 2017 זכה "לא לנשום" בפרס סאטורן לסרט האימה הטוב ביותר[3].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה עבריינים צעירים תושבי דטרויט, רוקסן/"רוקי" (ג'יין לוי), אלכס (דילן מינט) ומאני (דניאל זובאטו), עוסקים בשוד בתי תושבים עשירים ומוכרים את שללם לסוחר ברכוש גנוב בשם ראול (כריסטיאן זאגיה). רוקי מתגוררת עם אמה הגרושה ג'ינג'ר (קטיה בוקור), מובטלת כרונית ושתיינית, ועם אחותה הקטנה דידי (אמה ברקוביצ'י). היא כמהה לעזוב את דטרויט ולהתחיל חיים חדשים בקליפורניה, כאשר יהיה בידיה הסכום הנחוץ לכך. אביו של אלכס עובד כשומר בחברה המאבטחת בתי מגורים, וכך משיג אלכס מפתחות לבתים. לאור היכרותו של אלכס עם החוק הפלילי, יש להם שלושה קווים אדומים: הם לא גונבים כסף מזומן, ערך השלל לא עולה על 10,000 דולר, והם לא נושאים איתם נשק חם שנותן לדיירי בתים עילה חוקית לירות בהם (מאני מכנה אותו בלגלוג "השופטת ג'ודי", "כבוד השופט" ו"דקסטר"). מאני הוא בן-זוגה של רוקי, עבריין חסר עכבות המתכוון לעזוב איתה לקליפורניה.

מאני מביא לשני שותפיו מידע שקיבל מראול על קורבן מיועד: קשיש עיוור בשם נורמן נוֹרְדְסְטְרוֹם (סטיבן לאנג) המתגורר בגפו בבית ברחוב בּוּאֶנָה וִיסְטָה 1837, ברובע מגורים נטוש בדטרויט. האיש התעוור כאשר נפצע כחייל בעיראק בזמן מלחמת המפרץ. בתו היחידה נדרסה למוות על ידי נהגת צעירה, בת להורים אמידים. הצעירה לא הורשעה בדין, והוריה שילמו לקשיש העיוור 300 אלף דולר מזומנים במסגרת הסדר ביניהם. אלכס מתנגד לרעיון של שוד כסף מזומן, מחשש שחקירת משטרה תוביל לאביו, ומסרב להשיג את מפתח ביתו של האיש. לעומתו, רוקי מתלהבת מהרעיון מכיוון שהסכום הנכבד יאפשר להם לחדול ממעשי שוד, אך אלכס עומד בסירובו. בערב רוקי שולחת לו מסרון בבקשה שיחזור בו, הוא מאמת את המידע בגוגל ומשתכנע. השלושה מקיימים תצפית על ביתו של הקשיש, רואים אותו נעזר במקל נחייה ומלווה בכלב רוטוויילר, ואף על פי שלבם של רוקי ואלכס נכמר, מאני מחליט לבצע את השוד באותו לילה.

השלושה מגיעים לבית בשעה שתיים אחר חצות, מניחים שנורדסטרום ישן ומשליכים לכלב חתיכת בשר המכילה חומר הרדמה. הם ניגשים לדלת ואלכס שולף שלט רחוק שהביא איתו להשבתת מערכת האזעקה, אך מתברר שהדלת נעולה בארבעה מנעולים, בעוד שלאלכס יש מפתח אחד בלבד. רוקי מצליחה להשתחל לתוך הבית דרך אשנב חדר השירותים, משביתה את האזעקה ופותחת את הדלת מבפנים. הם חולצים את נעליהם כדי לא להקים רעש, חולפים על פני פינת זיכרון שעשה הקשיש לבת המתה ופינת כלי העבודה שלו, ומתחילים לחפש בבית. מאני נכנס לחדרו של העיוור שישן בזמן שבמכשיר הטלוויזיה מוקרן סרטון וידאו משפחתי שצולם בשנת 1998 כאשר בתו של האיש הייתה קטנה. הוא מניח בחדר בקבוק פלסטיק מחורר עם תמיסת כלורופורם מתוצרת עצמית, כדי שאדי החומר ימנעו מהאיש מלהתעורר, וחוזר אל חבריו. הם רואים דלת נעולה על בריח, ומניחים שהכסף נמצא מאחוריה (אחר כך מתברר שהדלת מובילה לירידה למרתף הבית). מאחר שהם לא מצליחים לפרוץ את המנעול, מאני שולף אקדח ברטה להפתעת שני שותפיו, משתמש בבקבוק פלסטיק כמשתיק קול ויורה בבריח שחלקיו נופלים על הרצפה. אלכס נבהל מהאקדח, מחליט להסתלק, לוקח את נעליו ופונה לצאת מהבית.

לפתע מופיע נורדסטרום שהרחשים העירו אותו, ושואל "מי שם?". מאני מסמן לרוקי לשתוק, טוען באוזני הקשיש שהוא לבדו ונכנס לבית בטעות בהיותו שיכור ובכוונתו לצאת. העיוור דורך על חלקי הבריח המפוזרים את הרצפה, מבין שמדובר בפורצים ומתקדם לעבר מאני אשר נבהל, דורך את האקדח, יורה פעם אחת באוויר ומזהיר שבכוונתו לצאת רק אחרי שייקח את מה שיש מאחורי הדלת. למרות זאת, נורדסטרום מתנפל על מאני, אוחז בצווארו בכוח מפתיע, מוציא מידו את האקדח והורג אותו בירייה בראשו. רוקי המבועתת מסתתרת בתוך חדר ארונות. אלכס חוזר אל תוך הבית למשמע היריות, העיוור חולף על פניו בלי להרגיש, ואלכס המופתע רואה את מאני המת ומסתתר בחדר השירותים. נורדסטרום נועל היטב את דלת היציאה מהבית, ואחר כך נכנס לשירותים וממסמר לוח עץ לחלון הפרוץ. רוקי שולחת לאלכס מסרון בבקשת עזרה, והוא עונה לה שהוא נמצא בתוך הבית. האיש נכנס לארון שרוקי מסתתרת בו, ולנגד עיניה פותח כספת שמאחורי דופן הארון, בודק את תכולתה ונועל את הכספת. אלכס מוצא את רוקי ומנסה לשכנע אותה להתקשר למשטרה לפני שהאיש יעשה זאת, אך היא מראה לו את הכספת, פותחת אותה, מוצאת בה את הכסף שהם חיפשו ומכניסה אותו לתוך תרמיל ריק. אלכס נדהם מכמות חבילות השטרות ומעריך שמדובר במיליון דולר לפחות. הם יוצאים מחדר הארונות ומתכוונים להסתלק מהבית, אך נורדסטרום עולה מהמרתף ומתחיל לפנות את גופתו של מאני לפינת כלי העבודה. הוא מפסיק את מעשיו כאשר רצפת העץ חורקת תחת רגליו של אלכס, ואז הטלפון של מאני רוטט. העיוור יורה לעבר הקול, מוצא את הטלפון ושובר אותו. באמצעות חוש הריח הוא מוצא את זוגות הנעליים שלהם, מבין שלפורץ שהרג יש שותפים, ממהר לכספת ומגלה שהכסף נגנב.

רוקי ואלכס יורדים למרתף במטרה לצאת דרכו מהבית, ולזוועתם הם מוצאים בחורה צעירה (פרנצישקה טורוצ'יק[4]) כבולה ברתמת מצנח המחוברת בכבל לגלגלת שבתקרה, ופיה חסום[5]. כאשר היא מנסה להתקרב אליהם, מתיחת הכבל מפעילה פעמון שצלצולו מגיע לאוזני העיוור. הם מתכוונים להניח לצעירה ולצאת מיד, אך בייאושה היא מראה להם גזיר עיתון עם ידיעה שממנה הם מבינים שזו היא סינדי רוברטס, הצעירה שדרסה את בתו של הקשיש, והוא חטף אותה כנקמה. השניים משחררים אותה וממהרים לפרוץ את פתח היציאה מהמרתף לחצר הבית, רק כדי להיתקל בנורדסטרום שעומד בחוץ, יורה מספר יריות והורג בטעות את סינדי. אלכס ורוקי מתחבאים, וכאשר האיש מוצא את סינדי מתה, הוא מקונן בבכי ובזעקות שבר, נועל את היציאה מהמרתף לחצר, מנתק את זרם החשמל ומשאיר אותם באפלה שמקנה לו יתרון עליהם. בעודם מגששים את דרכם, נורדסטרום שומע את נשימותיו של אלכס, מצליח לתפוס אותו ומנסה לירות בראשו, אך האקדח ריק מכדורים, ואלכס מצליח להתחמק. הוא ורוקי עולים מן המרתף חזרה אל תוך הבית, נתקלים ברוטוויילר שהתעורר, בורחים לקומה השנייה, נסגרים בחדר שהיה חדרה של הבת המתה וחוסמים את הדלת, אך חלונות החדר מסורגים, והם לכודים. אלכס רוצה ללחוץ על לחצן המצוקה בשלט הרחוק של האזעקה כדי להזעיק את המשטרה, משום שהם יואשמו רק בפריצה לעומת חטיפה ורצח מצד האיש, אך רוקי מסרבת משום שכך יאבדו את הכסף. בינתיים, נורדסטרום לוקח את אקדחו הפרטי הטעון מחדר השינה שלו. בעוד הוא מנסה לפתוח את דלת החדר שהם מסתתרים בו, רוקי בורחת אל תוך פיר אוורור בין שתי קומות הבית. העיוור מצליח לפרוץ את הדלת, והכלב מתנפל על אלכס שנופל מאחד החלונות על שמשת חלון שמש בגגון הקומה התחתונה. האיש שומע את שמשת חלון השמש נסדקת, יורה ופוגע בשמשה שמתרסקת, ואלכס נופל אל פינת כלי העבודה. העיוור יורד לשם, ותוך מאבק הוא לוקח מספרי גינון גדולים ונועץ אותם בגופתו של מאני במחשבה שהצליח להרוג את אלכס. בינתיים, הכלב רודף אחרי רוקי בתוך הפיר, ובעודה מנסה לפרוץ את דרכה החוצה, העיוור מצליח לתפוס ולמשוך אותה חזרה אל תוך הבית, מכה וחונק אותה עד עילפון. כאשר הכרתה של רוקי שבה אליה, היא כבולה במקומה של סינדי, כשנורדסטרום יושב לידה ומסביר שסינדי הייתה בהריון ממנו והוא רצה שהיא תלד לו ילד/ה כפיצוי על הבת שהרגה, ולאחר מכן התכוון לשחרר אותה. כעת, הוא מסביר, רוקי תצטרך לשלם את המחיר וללדת במקום סינדי, אולם אין לו כוונה לאנוס אותה. הוא מטביע את גופתה של סינדי בבטון שיצק מתחת לרצפת המרתף, מרים את רוקי באמצעות הגלגלת, וכשהיא תלויה במאונך באוויר, נורדסטרום פורם במספריים את מכנסיה באזור הפות ומוציא צנצנת המכילה נוזל זרע ומזלף המשמש להזרעה מלאכותית. אלכס, שהתאושש בינתיים, מתפרץ למרתף לפני שהעיוור מספיק לבצע את זממו, מכה אותו בפטיש כבד שלקח מפינת העבודה, ומשחרר את רוקי. השניים אוזקים את האיש בידו האחת לגלגלת שבתקרה, ורוקי מכלה בו את עלבונה בדחיפת מזלף הזרע אל תוך פיו. הם מוותרים על האפשרות להזעיק את המשטרה, לוקחים את התרמיל עם הכסף ופונים לצאת מהבית.

בעודם מנסים לפתוח את הדלת, מופיע נורדסטרום שהצליח להשתחרר ויורה באלכס למוות. רוקי נמלטת החוצה ולועגת לאיש העיוור העומד בפתח, על שהוא חסר אונים מחוץ לבית, אולם הוא משחרר את הרוטוויילר בעקבותיה, והיא נמלטת למכונית של מאני. ליד המכונית הכלב משיג אותה ותולש מעליה את התרמיל עם הכסף. היא מספיקה להיכנס למכונית ולנעול אותה מבפנים, מפתה את הכלב להיכנס לתא המטען ולוכדת אותו. כאשר היא יוצאת מהמכונית לקחת את תרמיל הכסף, מופיע העיוור מאחוריה, גורר אותה חזרה אל הבית ומשליך אותה סמוך לאלכס המת. רוקי מוצאת את השלט הרחוק בידו של אלכס ומפעילה את האזעקה שעוצמתה מבלבלת את העיוור. היא מכה אותו בכלי פריצה מברזל ומצליחה להפיל אותו למרתף. בנפילתו, נפלט כדור מהאקדח ופוגע בעיוור. רוקי לוקחת את התרמיל עם הכסף ובורחת מהבית לפני שניידת המשטרה מגיעה.

אפילוג: רוקי ואחותה הקטנה דידי יושבות בתחנת הרכבת וממתינות לעלייה לרכבת ללוס אנג'לס, כאשר תרמיל הכסף על גבה של רוקי. כשהן קמות לעלות לרכבת, רוקי רואה בטלוויזיה מבזק חדשות שבו נאמר שהאיש העיוור הרג שני פורצים שפלשו לביתו (מאני ואלכס), נורה במהלך הפריצה, אך מצבו יציב והוא יחלים. הוא לא דיווח לשוטרים שדבר מה נגנב מביתו.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנ/ית תפקיד
ג'יין לוי רוקסן/רוקי
סטיבן לאנג נורמן נורדסטרום/"האיש העיוור"
דילן מינט אלכס
דניאל זובאטו מאני
פרנצישקה טורוצ'יק סינדי רוברטס
אמה ברקוביצ'י דידי
כריסטיאן זאגיה ראול
קטיה בוקור ג'ינג'ר, אמא של רוקי
סרגיי אונופקו טרוור, בן-זוגה של ג'ינג'ר

רקע לסיפור העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(מידע בפסקה זו ללא הפניה למקורות חיצוניים, מבוסס על הערך חגורת החלודה ומקורות שהוא מפנה אליהם).

עלילת הסרט משקפת את המצב הכלכלי והחברתי הירוד בדטרויט, בעקבות דעיכת תעשיות הפלדה והרכב במחצית השנייה של המאה ה-20. פדה אלוורס השתמש במראות ההזנחה, ההרס והעליבות בעיר, מראות פוסט-תעשייתיים המאפיינים ערים רבות באזור "חגורת החלודה" בארצות הברית[6][7], משום שהוא ראה בגיבורי העלילה השתקפויות של האתגרים שדטרויט מתמודדת איתם, וסבר שצילום ברובע מאותגר כלכלית ומראות של בליה עירונית, מגרשים ריקים ובתים עזובים, הוסיפו לסרט נופך מיוחד[8].

דטרויט סובלת מהגירה שלילית מתמשכת, מבליה עירונית ומשיעורי אבטלה ופשיעה גבוהים. אזורים נרחבים בעיר, רחובות, בתי מגורים ואזורי תעשייה, ננטשו והפכו לשכונות רפאים כדוגמת הרובע שבו נמצא רחוב בואנה ויסטה, מקום התרחשות העלילה, כפי שניתן לראות בסצנות שצולמו ברחוב ובסביבתו. שלושת הצעירים מציינים שמדובר באזור רפאים נטוש, והעדר שכנים בסביבת בית הקשיש העיוור יקל עליהם את מלאכת הפריצה. את המניע לעיסוקם בשוד בתים אפשר להסביר במצב הכלכלי הירוד כגורם לעלייה בשיעור הפשיעה בכלל. רוקי עצמה מתייחסת למגמת ההגירה השלילית כאשר היא מסבירה את רצונה לעזוב את דטרויט בכך ש"כולם עוזבים"[9], והשלושה מזכירים משפחה שעזבה את העיר. בנוסף, סצנת פגישתו של מאני עם ראול צולמה ב מפעל נטוש של חברת "פישר"(אנ')[10][11], שבעבר יוצרו בו מרכבי מכוניות עבור חברת "ג'נרל מוטורס", ומסמל את קריסת תעשיות הרכב במישיגן.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי והתסריטאי פדה אלוורס סיפר בריאיון לאתר הבידור "Screen Rant" שעל אף ששם האיש העיוור, נורמן נורדסטרום, לא מוזכר בסרט עצמו, ניתן לקרוא את השם על המעיל הצבאי בתצלום שנמצא בבית מתקופת שירותו הצבאי של האיש בעיראק. עם זאת, אלוורס סבר שהכינוי "האיש העיוור" ללא השם, מעניק לדמות ממד אייקוני[12].

לימים סיפר רודו סיאגס, שותפו של אלוורס לפיתוח הסרט, שבתסריט המקורי, לא כפי שמסתיימת הגרסה שהופצה, האיש העיוור מצליח ללכוד את רוקי באמצעות דלת צונחת סודית המותקנת בקיר הבית וכולא אותה בפינה סמויה במרתף ביתו. בסופו של דבר, האיש מכניס את רוקי להריון כדי שהיא תלד לו תינוק במקום סינדי שאותה הרג בטעות בהיותה הרה[13].

אלוורס הודה שבמידה מסוימת, הוא עשה את הסרט כתגובה לביקורות על הרימייק שעשה בשנת 2012 לסרט "מוות אכזרי", והתאפיין בתמונות דם רבות וסצנות שנועדו לזעזע את הצופים. אלוורס העדיף להתמקד ביצירת מתח על פני זעזוע, וכן רצה להימנע מעיסוק בעל-טבעי שהפך נדוש מדי לטעמו[14]. אלוורס רצה לחרוג מהמקובל בסרטים דומים, ונקט שלושה צעדים: ראשית, בחר ליטול מהאנטי-גיבור את חוש הראייה בניגוד לנטייה לתת לגיבורים יכולות שעושות אותם מאיימים יותר מאדם רגיל (בסרט, העיוור נעזר בשמיעה ובחוש ריח מפותחים, בכוח פיזי רב ובמיומנות שרכש כחייל). שנית, אלוורס וסיאגס יצרו סרט פלישה לבית שמציג את ההתרחשות מנקודת המבט של הפולשים, ולא של הדייר/ים[14][15][16], ושלישית, הוא בחר בית מטופח יחסית שממוקם ברחוב נטוש ומפחיד, בניגוד למה שמקובל - בית מפחיד ברחוב נאה[8]. הבית בדטרויט הוא בית אמיתי שנמצא ברחוב בואנה ויסטה 2488, ובסביבתו נעשו צילומי החוץ[17][18]. הכתובת שבסרט, בואנה ויסטה 1837, לא קיימת במציאות, ומאותרת כהצטלבות רחוב בואנה ויסטה עם שדרות רוזה פארקס[8] (בדיקה במנוע החיפוש Google Earth העלתה צומת דרכים בהמשך הרחוב). המפיק רוברט טאפרט הסביר שהכתובת האמיתית נשמרה בסוד כדי לכבד את פרטיות הדייר/ת[8].

ביטול התמריצים להפקות קולנוע במדינת מישיגן בקיץ 2015 יצר קשיי מימון לאחר שההפקה כבר התחייבה לצלם את הסרט בדטרויט. לפיכך צולמו רוב צילומי הפנים בתוך דגם של הבית שנבנה על במה אקוסטית ב אולפני "שטֶרְן" בעיר פּוֹמָאז שבהונגריה[8][19]. לדברי אלוורס, הצילומים בהונגריה ובאתר בדטרויט חסכו את הצורך בצילומי אולפן, ואפשרו לקיים תקציב נמוך יחסית[14]. המעצב האמנותי של ההפקה, נומאן מארשל, סיפר שמאחר שלדמות הדייר יש סיפור קורות חיים קודם, הוא עיצב את הבית לאור חשיבה שהדייר סידר והתאים לעצמו את הבית כך שלא יצטרך לצאת ממנו, בבחינת "ביתו הוא מבצרו". ראשית נבחר ועוצב הבית, והתסריט הותאם למבנה והסידור הפנימי שלו[7][8]. שלב הצילומים התחיל ב-29 בינואר 2015. הצילומים בהונגריה נמשכו שבעה שבועות, וצילומי החוץ בדטרויט - שבוע[8].

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2014 הודיעה חברת סרטי סוני שרכשה את זכויות ההפצה העולמיות של הסרט, עדיין בשם הזמני "A Man In The Dark" (בעברית: "איש בחשיכה")[20][21]. שתי חברות ההפצה הנוספות (Screen Gems; Stage 6) הן חברות בנות של "סוני". הקרנת הבכורה הייתה במסגרת פסטיבל SXSW ב-12 במרץ 2016, ובבתי הקולנוע - ב-26 באוגוסט באותה שנה. הקרנת הבכורה בישראל התקיימה ב-8 בספטמבר 2016.

גרסאות הבלו-ריי וה-DVD הופצו ב-8 וב-29 בנובמבר 2016, בהתאמה[7]. גרסאות אלה כוללות סצנה שהושמטה מהגרסה שהופצה לבתי הקולנוע, ומסבירה את המניע של אלכס להשתתף בשוד למרות התנגדותו הראשונית. בסצנה זו, שבה מוזכר גם שמו המלא (אלכס מילר), מסביר אביו של אלכס שאין לו כסף לממן לימודי משפטים לבנו, והוא מנסה לשכנע אותו להיות שוטר. בעקבות הדברים האלה השתכנע אלכס לבצע את מעשה השוד[22]. סצנה זו יכולה להסביר גם את בקיאותו של אלכס בהיבטים המשפטיים של מעשי הפריצה והשוד.

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט גרף הכנסות בסך 157.1 מיליון דולר. כבר בסוף שבוע הבכורה הגיעו ההכנסות ליותר מ-26.4 מיליון דולר[23], לעומת הערכות מוקדמות של "11 מיליון או יותר"[8]. נוכח תקציב נמוך של 9.9 מיליון ומסע קידום מכירות צנוע, הסרט נחשב להצלחה מסחררת שעשתה אותו ל"סליפר היט", סרט קולנוע שהופך ללהיט מעבר לציפיות וללא השקעה משמעותית בשיווק ובהקרנות טרום-בכורה[24]. עבור "סרטי סוני" זו הייתה הפתעת קיץ שנייה אחרי "מסיבת נקניקיות"[25].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר Rotten Tomatoes מקבל הסרט ציון של 88% בקרב המבקרים בשקלול 245 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.30/10. סיכום הביקורות הוא שהעלילה מוצקה ומספקת תפניות חכמות, ומהווה תוספת מרעננת ואפקטיבית לסוגת הפלישה לבית, דווקא משום פשטותה[26]. באתר Metacritic קיבל הסרט ביקורות אוהדות בדרך כלל, וזכה לציון 71 בקרב המבקרים על בסיס 39 ביקורות, ולציון 7.3 מהגולשים על בסיס 425 דירוגים. גולשי אתר Cinemascore דרגו את הסרט בציון +B בסולם +A (גבוה) עד F (נמוך).

מבקר הקולנוע של אתר IGN, ג'ים וֵיְווֹדָה, העניק לסרט ציון של 8.8 מתוך 10, וכתב שפדה אלוורס "נגע בכמה פחדים אנושיים היוליים", והמשיך לבסס את מעמדו כיוצר סרטי אימה "שראוי לפקוח עליו עין בשנים הבאות"[27]. בביקורת באתר האינטרנט של רוג'ר איברט, כתב בראיין טאלריקו שעם שלושה צעירים שעשו החלטה רעה ומנסים לשרוד בבית שהפך למבצר, הסרט אפילו נוגע ללב, כאשר מיליוני צעירים, במיוחד צעירי דטרויט, מנסים להיחלץ מהחלטות רעות. טאלריקו משבח את משחקם של לוי ולאנג, אשר לדבריו מיטיבים להציג מאבק של רצונות בין שני אנשים שעשו דברים רעים מאוד ומצדיקים את מעשיהם בעיני עצמם, ושני הגיבורים מציבים את הצופים עצורי נשימה בין שתי בחירות קוטביות, של עבריינית קטנה ושל גבר עם סוד אפל[28]. סקוט טוביאס הגדיר את "לא לנשום" כסרט האימה הטוב ביותר לשנת 2016[6]. המבקרים פיטר טרוורס מהמגזין "רולינג סטון" וקייל סמית שכתב ב"ניו יורק פוסט" שהסרט קרוב לשלמות, נתנו לו שלושה כוכבים מתוך ארבעה[29][30].

לדעתו של המבקר דייוויד בלאוסטין, מדובר בסיפור מקורי המתקרב לשלימות של יצירת מופת[31]. בישראל, יאיר הוכנר נתן לסרט ארבעה וחצי כוכבים מתוך חמישה, והגדיר אותו "מורט עצבים". הוכנר כתב באתר "סרט" שסטיבן לאנג מגלם "את אחד הרשעים הכי מטרידים ואמינים שנראו בקולנוע בשנים האחרונות", ושמדובר באחד מסרטי האימה הטובים ביותר שנוצרו. הוכנר מאמין שהסרט עתיד להפוך לקלאסיקה בסוגת האימה[32]. זוהר צלח כתב שלמרות תסריט בעייתי, דמויות מאולצות ולא מפותחות וטריקים זולים, זהו סרט אפקטיבי בזכות עבודות צילום וסאונד מרשימות, כלב שגונב את ההצגה כאחד הכלבים המלחיצים ביותר בקולנוע מאז העיבוד הקולנועי ל"קוג'ו" (1983) וסוף מעוות ומותח עם טוויסט נהדר[33].

באוקטובר 2016 דורג הסרט במקום ה-50 ברשימת שישים סרטי האימה הגדולים של מאה ה-21, שפרסם כתב העת "רולינג סטון", בשל היות הסרט "תוספת מקורית לקנון האימה", כהגדרת העורכים[34]. כמו כן, מבקרי הקולנוע של המגזין בחרו את "לא לנשום" במקום השני ברשימת עשרת סרטי האימה הטובים ביותר לשנת 2016[35].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס מועד הטקס קטגוריה מועמד החלטה
פרסי בחירת מבקרי הסרטים (אנ') 11 בדצמבר 2016 סרט מדע בדיוני/אימה הטוב ביותר לא לנשום מועמדות
פרס אגודת מבקרי הסרטים של סנט לואיס (אנ') 18 בדצמבר 2016 סרט אימה/מדע בדיוני הטוב ביותר לא לנשום מועמדות
פרסי אמפייר 19 במרץ 2017 סרט אימה הטוב ביותר (אנ') לא לנשום מועמדות
פרס סאטורן 28 ביוני 2017 סרט אימה הטוב ביותר לא לנשום זכייה
פרסי Fangoria Chainsaw (אנ') 2 באוקטובר 2017 הסרט הטוב ביותר לא לנשום מועמדות
שחקן המשנה הטוב ביותר סטיבן לאנג זכייה

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט ההמשך, "לא לנשום 2", יצא לבתי הקולנוע ברחבי העולם במהלך סוף שבוע 12–13 באוגוסט 2021, ובו שב סטיבן לאנג בדמות נורמן נורדסטרום/"האיש העיוור"[36][37]. צילומי הסרט תוכננו להתחיל באפריל 2020[38], אך התעכבו בשל מגפת הקורונה[39], והתקיימו בבלגרד בירת סרביה[40].

עיבודים בשפות זרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההצלחה הקופתית שנחל "לא לנשום" בהודו[41][42], אישר אלוורס ב-20 באוקטובר 2016 שמתקיים משא ומתן על הזכויות להפקת רימייק בשפה הטמילית[43]. את דמות הקשיש העיוור יגלם השחקן ההודי ויקראם (שם במה של קנדי ג'ון ויקטור)(אנ'), ויביים אננד שנקר (אנ')[44][45]. הסרט יצולם במדינת טאמיל נאדו ויופק על ידי חברת Studio Green. כמו כן, נמסר שסיפור העלילה יעבור שינויים, כדי להתאימו למה שהוגדר "הרגישויות של הצופים הטמיליים", והשחקן הראשי עושה דיאטה מיוחדת ופעילות גופנית, ומתאים את הופעתו החיצונית לדמות הקשיש העיוור[46][47][48]. ואולם, בספטמבר 2018 נמסר שהרעיון של שיתוף פעולה בין ויקראם לשנקר ירד מהפרק, ולפי דיווחים בתעשיית הקולנוע הטמילית, את הסרט יביים ראג'ש סלווה(אנ') ויפיק כמאל חסן(אנ'). לפי הדיווח, צילומי הסרט יסתיימו בסוף שנת 2018[49][50].

נפאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בפברואר 2018 התקיימה בקטמנדו הקרנת בכורה חגיגית של רימייק נפאלי לא רשמי בשם "שֶׁר בָּאהָאדוּר" (אנגלית: Sher Bahadur; נפאלית: शेरबहादुर) שביים ראג' רָגְ'בָּנְשִׁי[51][52][53][54].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עלילות של סרטי פלישה לבית מתמקדות בדינמיקה בין פושעים שפלשו לבית לבין דייריו. הדיירים הם בדרך כלל אנשים תמימים, אך יכולים גם להתגלות כעבריינים או פסיכופתים בעצמם.
  2. ^ Miska, Brad, There’s a ‘Don’t Breathe’ Sequel in the Works, Bloody Disgusting, ‏November 15, 2016
  3. ^ Barkan, Jonathan, Saturn Awards 2017: The Winners Have Been Announced!, Dread Central, ‏June 28, 2017
  4. ^ פרנצישקה טורוצ'יק (בהונגרית: Franciska Törőcsik) היא שחקנית ודוגמנית הונגריה ילידת 28 באפריל 1990(הו').
  5. ^ Don't Breathe (2016), נבדק ב-2018-11-04
  6. ^ 1 2 Tobias, Scott, The Skillful, Terrifying ‘Don’t Breathe’ Is The Year’s Best Horror Movie, UPROXX, ‏August 24, 2016
  7. ^ 1 2 3 Hudson, Rae, How the House in Don't Breathe Was Created, Esquire, ‏October 28, 2016
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Hinds, Julie, 'Don't Breathe' is latest movie to use Detroit as its scary setting, Detroit Free Press, ‏August 25, 2016
  9. ^ Don't Breathe, They Serve Popcorn in Hell, ‏August 30, 2018
  10. ^ Don't Breathe (2016), נבדק ב-2018-11-04
  11. ^ Don't Breathe (2016), נבדק ב-2018-11-04
  12. ^ Heidenreich, Jessica, Don't Breathe Director Fede Alvarez's Advice To Future Filmmakers, Screen Rant, ‏August 25, 2016
  13. ^ Kennedy, Michael, Don't Breathe's Original Ending Was Much Darker, Screen Rant, ‏December 19, 2019
  14. ^ 1 2 3 Interview: Director Fede Alvarez on Don’t Breathe Read more at http://www.comingsoon.net/movies/features/665919-interview-director-fede-alvarez-on-dont-breathe#gp6755cvY9byiyVX.99, Coming Soon, ‏March 13, 2016
  15. ^ Reif, Katie, Don’t Breathe’s Fede Alvarez on reversing our horror expectations, AV Film, ‏August 27, 2016
  16. ^ FilmIsNow Movie Bloopers & Extras (2016-08-20), Don't Breathe | On-set with Rodo Sayagues 'Writer' [Interview], נבדק ב-2018-01-01
  17. ^ Global Film Locations, Don’t Breathe Film Locations, Global Film Locations, ‏2016-11-06 (באנגלית)
  18. ^ IMDb: Most Popular Titles With Location Matching "2488 Buena Vista St, Detroit, Michigan, USA", IMDb
  19. ^ Don't Breathe (2016), נבדק ב-2018-01-16
  20. ^ [Sony Takes Worldwide On Sam Raimi-Produced ‘A Man In The Dark’ Sony Takes Worldwide On Sam Raimi-Produced ‘A Man In The Dark’], Deadline, ‏November 14, 2014
  21. ^ A Man In The Dark | Deadline, deadline.com (באנגלית)
  22. ^ Van Luling, Todd, This ‘Don’t Breathe’ Deleted Scene Finally Explains Some Things, Huffington Post, ‏November 28, 2016
  23. ^ Don't Breathe (2016) - Box Office Mojo, www.boxofficemojo.com (באנגלית)
  24. ^ Fleming, Mike JR, No. 19 ‘Don’t Breathe’ Box Office Profits – 2016 Most Valuable Movie Blockbuster Tournament, Deadline, ‏march 20, 2017
  25. ^ Mendelson, Scott, Box Office: 'Don't Breathe' And 'Suicide Squad' Hold Great, Meryl Streep Tops 'Ben-Hur', Forbs, ‏September 11, 2016
  26. ^ Don't Breathe (באנגלית), נבדק ב-2017-09-23
  27. ^ Vejvoda, Jim, Don't Breathe Review, IGN, ‏August 24, 2016
  28. ^ Tallerico, Brian, Don't Breathe BREATHE, Roge Ebert, ‏August 26, 2016
  29. ^ Travers, Peter, 'Don't Breathe' Review: Home-Invasion Thriller Will Scare You Sightless, Rolling Stone, ‏august 25, 2016
  30. ^ Smith, Kyle, ‘Don’t Breathe’ is a near-perfect thriller, New York Post, ‏August 25, 2016
  31. ^ David Blaustein, 'Don't Breathe' Review: It's 'An Original Horror Story That's a Near Masterpiece', ABC News, ‏August 26, 2016
  32. ^ יאיר הוכנר, ‏לא לנשום | ביקורת סרט, באתר "סרט", 8 בספטמבר 2016
  33. ^ צלח, זוהר, לא לנשום – אפקטיבי, אך אינו מגשים את מלוא הפוטנציאל, באתר גיקלואיד, ‏8 בספטמבר 2016
  34. ^ Charles Bramesco et. al., 50 Greatest Horror Movies of the 21st Century, Rolling Stone, ‏October 17, 2016
  35. ^ Bramesco, Charles et. al., 10 Best Horror Movies of 2016, Rolling Stone, ‏December 15, 2016
  36. ^ Dick, Jeremy, Don't Breathe 2 Is Coming to Movie Theaters in Summer 2021, Movie Web, ‏October 21, 2020
  37. ^ Mancuso, Vinnie, ‘Don’t Breathe 2’ Lands Late 2021 Release Date, Collider, ‏october 21, 2020
  38. ^ Kit, Borys, 'Don't Breathe' Sequel Finds Its Director, The Hollywood Reporter, ‏January 20, 2020
  39. ^ Spencer Don't Breathe Star Says Sequel Has Wrapped Filming, ComicBook, ‏October 7, 2020
  40. ^ Janković, Zoran, Sequel to American BO Hit Don’t Breathe to Be Shot in Serbia, Film New Europe, ‏August 7, 2020
  41. ^ Box Office: Don’t Breathe Is Breaking Records In India And Overseas, Business of Cinema, ‏September 9, 2016
  42. ^ Don't breathe box office collection, Behindwoods
  43. ^ Fede Alvarez, All true! (And exciting)https://twitter.com/jijeesh_in/status/788943963038294016 …, @fedalvar, ‏2:44 PM - 20 Oct 2016 (באנגלית)
  44. ^ Kumar R, Manoj, Don’t Breathe director confirms Tamil remake, Vikram may reprise Stephen Lang’s role, The Indian Express, ‏October 21, 2016
  45. ^ Menon, Thinkal, Vikram will undergo a transformation for Don't Breathe remake, Times of India, ‏January 21, 2017
  46. ^ Cody Hamman, Don't Breathe is being remade in India, Arrow In The Head, ‏November 30, 2016
  47. ^ Thinkal Menon, Vikram will undergo a transformation for Don't Breathe remake, Times of India, ‏january 16, 2017
  48. ^ Kumar R. Manoj, Don’t Breathe Tamil remake: Vikram flaunts his new stunning look, see pic, Indian Express, ‏November 12, 2016
  49. ^ Siddarthsrinivas, Vikram sets eyes on Don't Breathe remake, In, ‏September 17, 2018
  50. ^ L.M. Kaushik, ‘No Question Of Changing NOTA To Suit Vijay Deverakonda’s Image After Geetha Govindam’: Anand Shankar, Film Companion, ‏September 10, 2018
  51. ^ Squires, John, ‘Sherbahadur’ is the Unofficial Nepali Remake of ‘Don’t Breathe’, Bloody Disgusting, ‏February 26, 2018
  52. ^ Don't Breathe (2016), נבדק ב-2018-02-15
  53. ^ Sherbahadur, 2018-02-02, נבדק ב-2018-02-15
  54. ^ Sher Bahadur rolls out the red carpet, The Kathmandu Post, ‏February 2, 2018

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לא_לנשום&oldid=37884473"