לדלג לתוכן

לינקין פארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לינקין פארק
Linkin Park
מקום הקמה אגורה הילס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 1996–2017 • 2023–הווה[1]
סוגה רוק אלטרנטיבי, פופ רוק, נו-מטאל, ראפ מטאל, אלקטרופופ
חברת תקליטים וורנר רקורדס • Machine Shop
http://www.linkinpark.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
מייק שינודה
בראד דלסון
ג'ו האן
דייב פרל
אמילי ארמסטרונג
קולין בריטן
חברים לשעבר
רוב בורדון
מארק וייקפילד
צ'סטר בנינגטון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הלוגו של הלהקה מאז שנת 2007
מייק שינודה

לינקין פארק (אנגלית: Linkin Park) היא להקת רוק מקליפורניה שבארצות הברית. הלהקה נוסדה בשנת 1996 ובמשך השנים הוציאה שבעה אלבומי אולפן אשר הקנו לה הכרה כלל-עולמית: Hybrid Theory ו-Meteora מהשנים 2000 ו-2003 בהם התמקדה הלהקה בעיקר בסגנונות הנו-מטאל והראפ מטאל; Minutes To Midnight,‏ A Thousand Suns ו-Living Things מהשנים 2007, 2010 ו-2012 בהן התנסתה הלהקה בסגנונות רוק אלטרנטיבי ופופ רוק; בשנת 2014 הוציאה לאור הלהקה את אלבום האולפן The Hunting Party, שהחזיר מעט אלמנטים של מטאל אלטרנטיבי[2]; באלבום האחרון של הלהקה, One More Light מ-2017, התנסתה הלהקה בסגנון האלקטרופופ, והתרחקה מאוד מסגנון המטאל שאפיין את אלבומיה המוקדמים[3].

נכון ליולי 2007 הלהקה מכרה מעל 50 מיליון עותקים בארצות הברית בלבד לפי ה-RIAA, והלהקה מדורגת במקום ה-22 ברשימת המכירות לאמנים. ביולי 2012, תוך פחות משבועיים ליציאת אלבומה החמישי, הפכה הלהקה לראשונה שהגיעה למקום הראשון במצעד המכירות של בילבורד 200 עם יותר מאלבום אחד כאשר עשתה זאת עם כל חמשת אלבומי האולפן שהוציאה לאור[4]. בנוסף, מחזיקה הלהקה בשני פרסי גראמי[5][6].

ב-20 ביולי 2017 שם קץ לחייו סולן הלהקה, צ'סטר בנינגטון, בתלייה.

היסטוריית הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1996–1999: השנים המוקדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה התחילה את דרכה בשנת 1996 בחדר שינה - הסטודיו של מייק שינודה, שביחד עם בראד דלסון הקליטו את השירים הראשונים של הלהקה. השניים למדו יחד בתיכון, שם הם פגשו את המתופף של הלהקה, רוב בורדון. החברים הבאים להצטרך ללהקה הם הדי ג'יי של הלהקה, ג'ו האן, הסולן הראשון של הלהקה, מארק וואייקפילד, אותו הם הכירו דרך חבר טוב של שינודה, ומאוחר יותר הצטרף ללהקה הבסיסט דייב פארל, שהיה ידוע בכינויו "פיניקס". בשלב זה נקראה הלהקה "Xero" שערכה הקלטות ניסיון שבסופן יצאו כתקליט - גם הוא בשם "Xero", עם זאת, אף חברת תקליטים לא הסכימה להחתים אותם על חוזה הקלטות. וואייקפילד עזב את הלהקה ב-1998 מסיבות אישיות והפך למנהל הלהקה "Taproot", ובזמן זה עזב גם פיניקס כדי להצטרף למסע הופעות עם להקתו הקודמת. לאור עזיבתו של וואייקפילד החלו בלהקה בחיפושים אחר סולן חדש, ולאחר זמן מה של חיפושים הגיעו בשנת 1999 אל צ'סטר בנינגטון, סולנה לשעבר של להקת "Grey Daze". "כשהייתי בן שנתיים, הייתי רץ בבית ושר שירים - יש לי הקלטות שבהן אני עושה את זה... מיד כשלמדתי לדבר התחלתי להגיד לכולם שכשאהיה גדול אהיה זמר", סיפר בנינגטון.

הלהקה שינתה את שמה ל"Hybrid Theory" ("תאוריית כלאיים" בעברית). "הייבריד" משמעו שילוב של כמה סוגות מוזיקה, דבר הרמז על סגנון הלהקה שהיה שילוב של רוק וראפ. תחת השם "Hybrid Theory" הוציאה הלהקה שני סינגלים (שלימים הפכו לדמואים של שירים באלבום הבכורה) שיצאו ב-500 עותקים בלבד. בשנת 1999 הוציאה הלהקה מיני אלבום בשם "Hybrid Theory EP", בו נכללו שש רצועות אשר הוקלטו עצמאית על ידי הלהקה. לצורך הפצתו של ה-EP נוצרו רק כ-1,000 עותקים בקירוב (מספר שנים מאוחר יותר, בשנת 2002, חולק המיני אלבום כמתנה לחברי מועדון המעריצים הרשמי של הלהקה, "Linkin Park Underground", כמו גם למצטרפים החדשים למועדון. כיום הוא נמכר לחברי המועדון באופן דיגיטלי). לאחר מכן החליטו חברי הלהקה לשנות את השם ללינקין פארק (Linkin Park), שם שנבחר כמחווה לפארק לינקולן (Lincoln Park) - פארק ציבורי בסנטה מוניקה, קליפורניה, בו שוהים חסרי בית, וצ'סטר עבר לידו פעמים רבות.

2000–2002: פריצת הלהקה ו-Hybrid Theory

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחברת התקליטים האחים וורנר חתמה עמם חוזה בשנת 1999, החלה הלהקה את הקלטת אלבום האולפן הראשון שלה "Hybrid Theory", האלבום יצא לאור לקראת סוף שנת 2000. האלבום הופק על ידי דון גילמור, מפיק מפורסם ומוערך מאוד, שהתפרסם בעיקר עם הפקותיו ללהקת Pearl Jam. בנוסף, מעט לאחר יציאת האלבום חזר אליה הבאסיסט המקורי של הלהקה, פיניקס.

האלבום גרף הצלחות הכתובות בדפי ההיסטוריה: אלבום הבכורה הנמכר ביותר בעולם, כאשר עד סוף העשור נמכרו כ-24 מיליון עותקים בעולם. האלבום הוכתר בארצות הברית כאלבום הנמכר ביותר בשנה הראשונה להשקתו, ובנוסף גם לאלבום הנמכר ביותר של שנות ה-2000. האלבום קיבל 10 פלטינות בארצות הברית על מכירת 10 מיליוני עותקים ממנו, וזכה למעמד הנדיר של אלבום יהלום.

הסינגל הראשון שיצא מהאלבום היה "One Step Closer". השיר זכה להצלחה רבה. השיר הוכנס לפסקול הסרט "דרקולה 2000".

על אף הצלחת הסינגל הראשון, פרצה הלהקה לתודעה הבינלאומית רק לאחר שחרורם של הסינגלים הבאים: "Crawling", שזכה בטקס פרסי גראמי לשנת 2001 כשיר ההארד - רוק הטוב ביותר, "Papercut" שהצליח מאוד במצעדי הרוק, והלהיט "In the End", שזכה להצלחה רבה מאוד במצעדים והכרה בינלאומית כאשר הוא ממותג עד היום כשיר המפורסם ביותר של הלהקה. השיר "Points of Authority" זכה להצלחה גם כן, אף כי לא יצא כסינגל (אולם גרסת רמיקס של שיר זה יצאה כסינגל מתוך האלבום "Reanimation").

לינקין פארק לקחה חלק בסבב ההופעות המוכר "אוזפסט", שהיו שותפים בו גם מרלין מנסון, Slipknot,Crazy Town‏, Papa Roach, Korn ו-Disturbed.

בשנת 2002 פתחה הלהקה גם בסבב הופעות משלה תחת השם "Projekt Revolution", שהיו שותפים בו סייפרס היל, Adema,DJ Z-Trip, אקסזיביט, Mudvayne ו-Blindside. סבב ההופעות נפתח מחדש בכל שנה עם אירוחם של אומנים אחרים, עד להפסקתו בשנת 2008.

עוד בשנת 2002 לינקין פארק הוציאו את אלבום הרמיקס הראשון שלהם שכלל גרסאות מחודשות ורמיקסים של השירים שהופיעו באלבום "Hybrid Theory". הרבה אמנים מז'אנר ההיפ הופ והרוק נרתמו לאלבום זה. הסינגל היחידי והשיר הבולט ביותר באלבום הוא Pts.Of.Athrty שהוא הרמיקס של השיר "Points Of Autorithy" שבמקור השיר לא היה סינגל.

Meteora :2002–2004

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההכרזה על יציאת האלבום בדצמבר 2002, הוציאה הלהקה ב-25 במרץ 2003 את אלבום הסטודיו השני שלה "Meteora", שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים בארצות הברית ובבריטניה, ולמקום השני באוסטרליה. האלבום הופק על ידי דון גילמור וחברת וורנר ברד'רס ונמכר בכ-12 מיליון עותקים ברחבי העולם.

הסינגל הראשון שיצא מהאלבום הוא "Somewhere I Belong", שזכה להצלחה במצעדים, הלהיט "Faint" יצא לאחר מכן, ו-"Numb" יצא מאוחר יותר והיה השיר המצליח ביותר ב-2003 במצעדי הרוק ובכלל, "From the Inside" שיצא לאחר מכן, "Lying From You" והלהיט "Breaking the Habit" יצאו וזכו להצלחה במצעדים. "Meteora" הוא האלבום המצליח ביותר בהיסטוריית המצעד "Modern Rock Tracks" של בילבורד.

באותה שנה היא שילבה פעולה עם הלהקות לימפ ביזקיט, מטאליקה וקורן בMTV icon, ויצאה לסיבוב הופעות נוסף בשם Summer Sanitarium Tour 2003.

בשנת 2004 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף של האלבום "Meteora", יחד עם הלהקות P.O.D.,Hoobastank,Story of The Year.

ב-18 בנובמבר 2003 לינקין פארק הוציאו DVD בשם "Live In Texas".

צ'סטר בנינגטון

2004–2006: פרויקטים צדדיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות איסוף החומרים להקלטת אלבום חדש נדחו בשנים אלו, משום שחברי הלהקה החליטו לקחת הפסקה על מנת להתרכז בפרויקטים צדדיים ובסיבובי ההופעות שלהם ברחבי העולם. בשנים אלו בלטה במיוחד החלטתה של הלהקה לנצל את כוחה והשפעתה על ידי לקיחת חלק בפעולות בעלי גוון חברתי. בין היתר, הופיעה הלהקה במופעי צדקה כמו במופע Live-8, תרמה כספים רבים לעמותות נפגעי אסונות הטבע (ההוריקנים "קתרינה" ו"צ'ארלי", ואסון הצונמי ב-2004) וגם הקימה קרן רווחה בשם "Music for Relief".

ב-30 בנובמבר 2004 הוציאה הלהקה את אלבום הרמיקס השני שלהם "Collision Course", שהוקלט יחד עם ג'יי-זי. האלבום מכיל גרסאות משולבות ("מאשאפ") של שירים של לינקין פארק יחד עם שירים של ג'יי-זי.

להיטים מאותו אלבום: "Numb\Encore" שזכה להצלחה בינלאומית רבה במצעדי הראפ וההיפ הופ, והרמיקס "Dirt off Your Shoulder/Lying from You".

מייק שינודה החל בפיתוח קריירת סולו תחת השם "Fort Minor" והוציא לקראת סוף 2005 אלבום בשם "The Rising Tied" שהצליח מאוד בזירת ההיפ הופ ובכל המצעדים.

בשנת 2005 החל גם צ'סטר בנינגטון בעבודות על פרויקט צד משלו שנקרא "Dead By Sunrise", יחד עם להקת "Julien-K". צ'סטר אסף עבור הפרויקט שירים שכתב, אך לדעתו לא התאימו לסגנון של לינקין פארק משום שהיו בעלי אופי אפל יותר. אף על פי שהחלה כבר ב-2005, נדחתה הקלטתו של האלבום "Out of Ashes" עד לשנת 2008, כאשר האלבום ראה אור לבסוף רק בשנת 2009.

ב-2006 הופיעה הלהקה ביפן, שם הופיע שיר חדש בשם "Qwerty". השיר הופיע באלבום שיצא למעריצי הלהקה, "Linkin Park Underground V6.0", אך לא נכלל באלבומה הבא של הלהקה.

2006–2008: Minutes to Midnight

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון ל-MTV אמר בנינגטון שהאלבום החדש "יהיה אלבום מאוד אפל, אבל שמח ומקפיץ מצד שני. נמנענו מלשלב בו הרבה מאפיינים שלנו מהאלבומים הקודמים, אך כל מי שיאזין לו ידע שזה אלבום של לינקין פארק". "Minutes to Midnight" יצא ב-14 במאי 2007 באירופה, ויום אחר כך בארצות הברית.

הסינגל ראשון שיצא מהאלבום הוא השיר "What I've Done" שצורף לפס-הקול של הסרט רובוטריקים וזכה למקום ראשון ברוב מצעדי הרוק, הסינגל השני שיצא מהאלבום הוא הלהיט "Bleed It Out", הסינגל השלישי שיצא מהאלבום הוא "Shadow of the Day" שגרף הצלחה רבה במצעדים, הסינגל רביעי שיצא מהאלבום הוא "Given Up" והסינגל החמישי והאחרון שיצא מהאלבום ב-14 ביוני 2008 הוא "Leave Out All The Rest".

בשנת 2008 לינקין פארק שיתפה פעולה יחד עם הראפר Busta Rhymes והוציאו סינגל בשם "We Made It" על מנת לקדם את סבב ההופעות "Projekt Revolution" של אותה שנה. תקרית לא שגרתית נרשמה כאשר הראפר באסטה ריימס החליט לפרוש במהלך סבב ההופעות, דבר שגרר גל שמועות שעיקרו ריב בינו לבין מייק שינודה.

ב-29 ביוני 2008 ארגנה הלהקה מופע ענק בעיר מילטון קינס שבאנגליה שכללה את שירי האלבום השלישי "Minutes To Midnight", לצד להיטיה של הלהקה מכל הזמנים.

2009–2011: A Thousand Suns

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2009 עבדה הלהקה על שיר מיוחד לסרט "רובוטריקים 2: הנקמה", ובחודש מאי 2009 יצא עם הפצת הסרט הסינגל "New Divide" שזכה להצלחה גדול רבה מהצפוי ופופולריות רבה

בסוף 2008 הכריזה הלהקה על אלבום חדש שיהווה אלבום קונספט, וצפוי לצאת בסביבות יוני 2009, אך יציאת האלבום נדחתה לסוף 2010 - זאת כדי לתת לצ'סטר זמן להשלים את האלבום הראשון של פרויקט הצד שלו "Dead By Sunrise" שיצא בסוף 2009.

הלהקה, בשיתוף חברת התקליטים, הוציאה משחק וידאו בשם "8-Bit Rebellion!" המשלב משחק ביחד עם דברים הקשורים ללהקה כמו שירים, מקומות, כלי מוזיקה, ציורים של הלהקה עצמה ובסוף המשחק מסתתר שיר חדש בשם "Blackbirds".

בין ה-9 ל-25 ביולי 2010 ערכה הלהקה את התחרות "Linkin Park, Featuring You". בתחרות זו, מעריצי הלהקה נתבקשו להוריד קטעים מהסינגל הראשון מהאלבום, בהם הופרדו קול כלי הנגינה וקולו של הזמר, כדי ליצור מהם רמיקס או לכתוב מילים משלהם לשיר. הזוכה בתחרות היה NoBraiN, שקיבל בהפתעה רבה את שיחת הטלפון מאבי הלהקה מייק שינודה, לשיר הזוכה מוקדשת רצועה באלבום.

ב-2 באוגוסט 2010, כשבוע לאחר התחרות, חשפה הלהקה את הסינגל הראשון של האלבום, "The Catalyst".

האלבום זכה להצלחה גדולה, לראשונה הלהקה הפיקה אלבום קונספט שעסק ברובו בתחמושת גרעינית. הקו הפוליטי המשיך את האלבום הקודם "Minutes to Midnight", כאשר הלהקה עשתה שינויים לא מעטים בסגנון המוזיקלי שלה, השתמשה יותר במוזיקה אלקטרונית ובפחות גיטרות והליריקה באלבום הייתה יותר בוגרת ושונה. באלבום ניתן לשמוע מספר נאומים היסטוריים שנתנו השראה לחברי הלהקה לכתיבת האלבום כאשר הראשון מביניהם שפותח את האלבום הוא של הפיזיקאי היהודי רוברט אופנהיימר (אבי פצצת האטום).

הסינגל הראשון להשתחרר מהאלבום, "The Catalyst", גרף הצלחה מסחררת ותשבחות רבות, הסינגל הבא אחריו היה "Waiting for the End". בסינגל השלישי מהאלבום, "Burning In the Skies", ניתן לראות בקליפ שניות של מספר אנשים בסיטואציות שונות שלפני נפילת פצצה אטום על עיר בזמנים של היום ומספר שניות של הפיצוץ עצמו.

הסינגל הרביעי שיצא מהאלבום הוא "Iridescent". זוהי הפעם השלישית ברציפות שהלהקה תורמת שיר לפס-קול של סרט נוסף בסדרת הרובוטריקים, אשר בשבילו ערך שינודה גרסה מחודשת וקצרה יותר של השיר.

ב-15 בנובמבר 2010, לאחר זכייה שנייה ברציפות בפרס "Best Live Act" של תחרות פרסי המוזיקה של ערוץ MTV, הלהקה הודיעה רשמית כי היא מתכוונת להגיע לישראל אחרי ניסיון בן 10 שנים של הקהל הישראלי להביא את הלהקה לארץ מאז צאת אלבום הבכורה. הלהקה הופיעה בפארק הירקון מול כ-20,000 איש.

2011–2013: Living Things

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 חשף צ'סטר כי הלהקה עובדת כבר כחודשיים על אלבום חדש שלטענתו יגרור לתגובות רבות ומנוגדות אחת לשניה[7]. בריאיון שערך חודש מאוחר יותר עם כתב ה"רולינג סטון", צ'סטר צוטט באומרו שהלהקה שמה לה למטרה להוציא אלבום חדש בכל 18 חודשים, כך שהוא יהיה מופתע אם האלבום החדש לא יצא לאור בשנת 2012[8].

באתר האינטרנט הרשמי של הלהקה הוצג קוד אותו ניסו המעריצים לפענח וגם הצליחו בכך - הביטוי שנתקבל לאחר פענוח הקוד הוא Living Things, מה שאושר על ידי מייק בהודעה בבלוג שלו בתאריך ה-15 באפריל 2012 כשמו של האלבום החדש[9]. מייק סיפר בהודעה שהלהקה בחרה בשם זה משום שהאלבום מדבר יותר על אנשים ושהוא יותר אישי מאלבומיה הקודמים של הלהקה, ובאותה הזדמנות הודיע גם על תאריך שחרורו המיועד של האלבום - 26 ביוני 2012.

הסינגל הראשון מתוך האלבום יצא ב-16 באפריל 2012 ונקרא "Burn It Down". באותם ימים בהם מעריצי הלהקה ניסו ואף הצליחו לפתור את התצרף, עלה משחק לאתר הרשמי של הלהקה. כאשר מסיימים את המשחק, מקבלים פרומו של השיר. באותו היום החלה גם מכירתו המוקדמת של האלבום דרך האתר. בתאריך ה-24 במאי 2012 יצא לאור הקליפ של הסינגל "Burn It Down". עוד באותו היום נחשף שיר חדש מהאלבום בתחנת הרדיו הבריטית BBC 1, ושמו "Lies Greed Misery". האלבום עצמו הגיע ישר למקום הראשון במצעד המכירות של בילבורד 200 בארצות הברית, בריטניה ועוד מדינות כולל[4]. פורסם כי הסינגל הבא אחריו היה אחד השירים היותר בולטים באלבום "Lost In the Echo"[10]

2013–2016: Recharged ו-The Hunting Party

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 באוגוסט 2013 הופיעה הלהקה ביפן והוציאה שיר חדש בשם "A Light That Never Comes" עם התקליטן סטיב איוקי ואמרה שיהיה חלק מאלבום רמיקס לכמה שירים מתוך האלבום "Living things" שייצא לקראת סוף 2013. השיר היה הפסקול של משחק שהלהקה פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה, שנקרא "LP Recharge" ויצא לאור ב-13 בספטמבר 2013. על מנת לשמוע את השיר החדש היה צריך לסיים את כל המשחק. ב-16 בספטמבר של אותה שנה העלתה הלהקה את השיר החדש לערוץ היוטיוב שלהם. ב-29 באוקטובר הוציאה הלהקה לאור את האלבום שכלל את "A Light That Never Comes" ורמיקסים לכל השירים של האלבום "Living Things", מלבד "In My Remains" ו-"Tinfoil".

ב-3 במרץ 2014 העלתה הלהקה לערוץ היוטיוב שלה חלק משיר עליו עבדו, שטרם נחשף שמו. ב-8 במרץ 2014 הוציאה הלהקה את השיר המלא - "Guilty All The Same", שיצא בשיתוף עם הראפר ראקים. ב-5 במאי של אותה שנה הוציאה הלהקה, דרך ערוץ היוטיוב שלהם, קליפ ומילים לשיר חדש בשם "Until It's Gone". השיר זכה לביקורות נלהבות. עוד לפני כן, ב-27 באפריל, שחררו לינקין פארק את שמו של אלבומם החדש ורשימת השירים דרך אתרם, ועמוד ה-Google+ שלהם.

האלבום יצא ב-17 ביוני 2014. כל האלבום הודלף, למעט "Until it's gone" ו-"Guilty all the same".

2017–2019: One More Light ומותו של צ'סטר בנינגטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינקין פארק החלה לעבוד על חומר חדש לאלבום האולפן השביעי בנובמבר 2015. צ'סטר בנינגטון העיר על כיוון האלבום באומרו: "יש לנו הרבה חומר נהדר שאני מקווה לאתגר את מעריצינו, כמו גם אנחנו מעוררים את עצמו", בחודש פברואר 2017, לינקין פארק פרסמה סרטוני קידום מכירות בחשבונות הרשת החברתית שלהם, גם בערוץ של שינודה הוזכר שהלהקה נמצאת בתהליך הפקת האלבום חדש. בראד דלסון פירט: "עשינו כל כך הרבה רשומות ואנחנו יודעים בבירור איך לעשות תקליט, ואנחנו בהחלט לא לוקחים את הדרך הקלה הפעם".

הסינגל הראשון מהאלבום החדש התגלה מיד לאחר הפרסום - "Heavy" הכולל את הלווי של זמרת הפופ קיארה. הסינגל יצא להורדה ב-16 בפברואר. כפי שעשו בעבר, שלחו לינקין פארק מסרים מקוונים באינטרנט ביחס לאלבום החדש. כיסוי האלבום התגלה באמצעות פאזלים דיגיטליים על פני מדיה חברתית; השער כולל שישה ילדים משחקים באוקיינוס. לבסוף האלבום השביעי של הלהקה, "One More Light" יצא ב-19 במאי 2017.

את השיר "One More light", על שם האלבום, הקדישה הלהקה לחברו של צ'סטר בנינגטון, כריס קורנל, שהתאבד ב-17 במאי 2017, יומיים לפני יציאת האלבום.

ב-20 ביולי 2017 שם קץ לחייו סולן הלהקה צ'סטר בנינגטון בביתו שבקליפורניה. באופן סמלי בחר לעשות זאת ביום הולדתו של חברו הטוב ביותר כריס קורנל, סולן להקת סאונדגארדן, שהתאבד גם הוא כחודשיים לפני כן. שינודה אישר את מותו של בנינגטון בחשבון הטוויטר שלו כשעתיים לאחר מכן, "אנחנו מזועזעים ולבנו שבור, אבל זה נכון, פרסומים נוספים יתקבלו בהמשך". כמה שעות לפני כן פרסמה הלהקה קליפ לשיר "Talking to myself" בערוץ היוטיוב שלהם[11].

עקב המקרה, יום לאחר מותו של בנינגטון ביטלה הלהקה את סבב ההופעות שהיה בעיצומו בצפון אמריקה. בבוקר של ה-24 ביולי, פרסמה הלהקה הצהרה רשמית באתר האינטרנט שלהם כמחווה לבנינגטון ועמוד זיכרון. ב-28 ביולי הכריז שינודה כי תרומות למוסד הצדקה של "מוזיקה למען הקלה" יופנו לקרן "One More Light", שהוקמה לזיכרון בנינגטון.

ב-22 באוגוסט, הודיעה הלהקה על כוונתה להקים אירוע ציבורי בלוס אנג'לס כדי לכבד את בנינגטון. הלהקה הודתה למעריצים על תמיכתם, וציינה כי "חמשתנו כה אסירי תודה על כל התמיכה של הסובבים והמעריצים, עכשיו השלב שלנו להתחזק ולבנות את העתיד של לינקין פארק".

2020–2023: Hybrid Theory (Super Deluxe)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 באפריל 2020, הבסיסט דייב פארל חשף שהלהקה עובדת על מוזיקה חדשה. ב-13 באוגוסט, הוציאה הלהקה את הסינגל "She Couldn't".

ב-9 באוקטובר הלהקה שחררה מהדורה מיוחדת לציון עשרים שנה ל-"Hybrid Theory" אשר מכילה 12 רצועות שלא הוצאו בעבר.

בפברואר 2023, הלהקה התחילה משחק אינטראקטיבי באתר האינטרנט שלה, תוך קריצה לציון 20 שנה לאלבום Meteora[12]. ב-10 בפברואר הם שחררו דמו בשם "Lost", אשר אמור להיות הסינגל המוביל מההוצאה המחודשת הקרובה של האלבום, שייצא ב-7 באפריל[13][14].

2024–הווה: From Zero

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2024 הכריזה הלהקה על חזרה לפעילות מלאה עם הזמרת אמילי ארמסטרונג, סולנית להקת הפאנק רוק Dead Sara שמחליפה את בנינגטון. במקביל הוציאה הלהקה את "The Emptiness Machine", סינגל ראשון מתוך אלבומה החדש והשמיני במספר, From Zero, משחק מילים על שמה המקורי של הלהקה, Xero, והעובדה שהיא מתחילה בדרך חדשה. ב-5 בספטמבר, הלהקה הוציאה סינגל בשם "The Emptiness Machine", שהגיע למצעד הסינגלים הבריטי – הסינגל בעל מיקום השיא הגבוה ביותר שלהם בבריטניה מאז 2008.[15] מאוחרת יותר באותו החודש, הלהקה הוציאה שיר בשם "Heavy Is the Crown" לצד קליפ, והכריזה על תאריכים נוספים בסיבוב ההופעות שלהם, כולל הופעות בדאלאס, פריז וברזיל. השיר החדש הוא מתוך האלבום שלהם From Zero שעתיד לצאת ב-15 בנובמבר 2024, ומשמש כהמנון לאליפות העולם של "League of Legends" לשנת 2024. זו הפעם הראשונה שהלהקה משתפת פעולה עם חברת Riot Games.[16]

חברי הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראד דלסון

חברים נוכחיים

  • מייק שינודה - שירה, ראפ, גיטרה קצב, קלידים, דגימות, סינתיסייזרים (1996–2017, 2023–הווה)
  • בראד דלסון - גיטרה מובילה, קולות רקע (1996–2017, 2023–הווה); קלידים (2007–2017), בס (1999–2000)
  • ג'ו האן - פטיפונים, סינתיסייזרים, דגימות, תכנות, קולות רקע (1996–2017, 2023–הווה)
  • דייב פרל – בס, שירה רקע (1996–1999, 2000–2017, 2023–הווה)
  • אמילי ארמסטרונג - שירה ראשית (2024–הווה)
  • קולין בריטן - תופים, כלי הקשה (2024–הווה)

חברים לשעבר

מוזיקאים וסיבוב הופעות

  • קייל כריסטנר - בס (1998–1999)
  • סקוט קוזיול - בס (2000)
  • איאן הורנבק – בס (2000)
  • אלכס פטר - גיטרה (2024)

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דיסקוגרפיה של לינקין פארק

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור הצלחתה זכתה הלהקה בפרסים רבים. להלן רשימת פרסים נבחרים של הלהקה.

פרסי גראמי

  • ביצוע הרוק הכבד הטוב ביותר לשנת 2003 - לשיר Crawling.
  • שיתוף הפעולה הטוב ביותר ראפ/שירה לשנת 2006 - לשיר Numb/Encore, יחד עם ג'יי-זי.

פרסי המוזיקה של אמריקה

  • הלהקה האלטרנטיבית הטובה ביותר (2003, 2004, 2007).
  • להקת הרוק האלטרנטיבי הטובה ביותר (2008).

פרסי המוזיקה של MTV אירופה

  • להקות הרוק הכבד הטובה ביותר (2002)
  • ההרכב הטוב ביותר (2002, 2007)
  • להקת הרוק הטובה ביותר (2004, 2011)
  • הביצוע הטוב ביותר (2009)
  • ההופעה החיה הטובה ביותר (2010)

פרסי הווידאו של MTV

  • קליפ הרוק הטוב ביותר לשנת 2002 - לשיר In The End.
  • קליפ הרוק הטוב ביותר לשנת 2003 - לשיר Somewhere I Belong.
  • הקליפ הנבחר של הקהל לשנת 2004 - לשיר Breaking The Habit.
  • קליפ הרוק הטוב ביותר לשנת 2008 - לשיר Shadow Of The Day.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לינקין פארק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Lipshutz, Jason (5 בספטמבר 2024). "Inside Linkin Park's Secret Comeback". Billboard. נבדק ב-5 בספטמבר 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ The Hunting Party by Linkin Park - RYM/Sonemic (באנגלית), נבדק ב-2023-05-23
  3. ^ One More Light by Linkin Park - RYM/Sonemic (באנגלית), נבדק ב-2023-05-23
  4. ^ 1 2 http://www.billboard.com/news/linkin-park-squeaks-by-maroon-5-hits-no-1007496162.story(הקישור אינו פעיל, 7.9.2024)
  5. ^ Rock On The Net: Grammy Awards: Best Hard Rock Performance, www.rockonthenet.com
  6. ^ Rock On The Net: Grammy Awards: Best Rap/Sung Collaboration, www.rockonthenet.com
  7. ^ Tom Goodwyn, Linkin Park: 'Our next album will polarize people', NME, ‏2011-06-15 (באנגלית)
  8. ^ Steve Baltin, ‏Linkin Park Planning Album for Early Next Year, באתר הרולינג סטון, 26 ביולי 2011
  9. ^ http://mikeshinoda.com/2012/04/15/monday-news-burn-it-down-release-dates-the-album-and-a-toolbox/(הקישור אינו פעיל, 7.9.2024)
  10. ^ LINKIN PARK | Official Website, www.linkinpark.com (באנגלית) (ארכיון)
  11. ^ Taking to myself, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
  12. ^ Qureshi, Arusa (6 בפברואר 2023). "Linkin Park announce release of never-heard-before song 'Lost'". NME. נבדק ב-7 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Vasquez, Ingird (6 בפברואר 2023). "Linkin Park Will Release Previously Unheard Song That Includes Chester Bennington Vocals". People. נבדק ב-7 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Lipshutz, Jason (10 בפברואר 2023). "Linkin Park Announces 'Meteora 20th Anniversary Edition,' Shares 'Lost' Single With Chester Bennington Vocals". Billboard. נבדק ב-10 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Jessica Lynch, Sabrina Carpenter’s ‘Taste’ Keeps Its Flavor, Tops U.K. Charts for Third Week, Billboard, ‏2024-09-16 (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ Jem Aswad, Linkin Park Drop New Song ‘Heavy Is the Crown,’ Add Tour Dates, Variety, ‏2024-09-24 (באנגלית אמריקאית)


לינקין פארק
מייק שינודה • ג'ו האן • בראד דלסון • רוב בורדון • דייב פרל
צ'סטר בנינגטון
אלבומי אולפן
Hybrid Theory (2000) • Meteora (2003) • Minutes to Midnight (2007) • A Thousand Suns (2010) • Living Things (2012)
אלבומי רמיקס
Reanimation (2002) • Collision Course (2004, עם ג'יי-זי) • Recharged (2013)
אלבומי הופעה
Live In Texas (2003) • Road to Revolution: Live at Milton Keynes (2008)
לקריאה נוספת דיסקוגרפיה • Fort Minor • Dead By Sunrise
פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הרוק/אלטרנטיבי האהוב ביותר
Counting Crows‏ (1995) ‏•‏‏פרל ג'אם (1996) ‏•‏‏הסמאשינג פאמפקינס‏ (1997) ‏•‏‏בוש (1998) ‏•‏‏פרל ג'אם (1999) ‏•‏‏רד הוט צ'ילי פפרז (2000) ‏•‏‏קריד (2001) ‏•‏‏לימפ ביזקיט (2002) ‏•‏‏קריד (2003) ‏•‏‏לינקין פארק (2003) ‏•‏‏לינקין פארק (2004) ‏•‏‏גרין דיי (2005) ‏•‏‏רד הוט צ'ילי פפרז (2006) ‏•‏‏לינקין פארק (2007) ‏•‏‏לינקין פארק (2008) ‏•‏‏גרין דיי (2009) ‏•‏‏מיוז (2010) ‏•‏‏פו פייטרס (2011) ‏•‏‏לינקין פארק (2012) ‏•‏‏Imagine Dragons ‏(2013) ‏•‏‏Imagine Dragons ‏(2014) ‏•‏‏פול אאוט בוי (2015) ‏•‏‏Twenty One Pilots ‏(2016) ‏•‏‏לינקין פארק (2017) ‏•‏‏פאניק! אט דה דיסקו (2018) ‏•‏‏בילי אייליש (2019) ‏•‏‏Twenty One Pilots ‏(2020) ‏•‏‏ משין גאן קלי (2021)
פרס המוזיקה של MTV אירופה ללהקה הטובה ביותר
טייק ד'את (1994) • U2‏ (1995) • אואזיס (1996) • ספייס גירלז (1997) • ספייס גירלז (1998) • בקסטריט בויז (1999) • בקסטריט בויז (2000) • לימפ ביזקיט (2001) • לינקין פארק (2002) • קולדפליי (2003) • אאוטקאסט (2004) • גורילז (2005) • דפש מוד (2006) • לינקין פארק (2007) • טוקיו הוטל (2009) • BTS ‏(2018) • BTS‏ (2019) • BTS‏ (2020) • BTS‏ (2021)
פרס המוזיקה של MTV אירופה לאמן הרוק הטוב ביותר
אירוסמית' (1994) ‏•‏‏ בון ג'ובי (1995) ‏•‏‏ הסמאשינג פאמפקינס‏ (1996) ‏•‏‏ אואזיס (1997) ‏•‏‏ אירוסמית' (1998) ‏•‏‏ אופספרינג (1999) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז (2000) ‏•‏‏ בלינק-182 (2001) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז, לינקין פארק (2002) ‏•‏‏ הווייט סטרייפס (2003) ‏•‏‏ לינקין פארק (2004) ‏•‏‏ גרין דיי (2005) ‏•‏‏ הקילרס (2006) ‏•‏‏ Thirty Seconds to Mars‏ (2007) ‏•‏‏ Thirty Seconds to Mars‏ (2008) ‏•‏‏ גרין דיי (2009) ‏•‏‏ Thirty Seconds to Mars‏ (2010) ‏•‏‏ לינקין פארק (2011) ‏•‏‏ לינקין פארק (2012) ‏•‏‏ גרין דיי (2013) ‏•‏‏ לינקין פארק (2014) ‏•‏‏ קולדפליי (2015) ‏•‏‏ קולדפליי (2016) ‏•‏‏ קולדפליי (2017) ‏•‏‏ 5 Seconds of Summer‏ (2018) ‏•‏‏ גרין דיי (2019) ‏•‏‏ קולדפליי (2020) ‏•‏‏ מונסקין (2021) ‏•‏‏ מיוז (2022) ‏•‏‏ מונסקין (2023) ‏•‏‏ ליאם גלאגר (2024)
פרס המוזיקה של MTV אירופה למופע החי הטוב ביותר
טייק ד'את (1995) ‏•‏‏ U2‏ (1997) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז (2002) ‏•‏‏ מיוז (2007) ‏•‏‏ טוקיו הוטל (2008) ‏•‏‏ U2 ‏(2009) ‏•‏‏ לינקין פארק (2010) ‏•‏‏ קייטי פרי (2011) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2012) ‏•‏‏ ביונסה (2013) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2014) ‏•‏‏ אד שירן (2015) ‏•‏‏ Twenty One Pilots ‏(2016) ‏•‏‏ אד שירן (2017) ‏•‏‏ שון מנדס (2018) ‏•‏‏ BTS ‏(2019) ‏•‏‏ BTS ‏(2020) ‏•‏‏ הארי סטיילס (2022) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2023) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לינקין_פארק&oldid=39869621"