מג'נטה 1 סנט
מג'נטה 1 סנט נחשב על ידי אספני בולים רבים לבול הדואר המפורסם ביותר בעולם, והוא גם הבול היקר ביותר בעולם. הבול הונפק בעותקים מעטים בלבד ב-1856 בגיאנה הבריטית (כיום גיאנה), ורק עותק אחד שלו שרד מאז. הבול נחתך לצורת מתומן, והוא מוגדר במצב משומש כשצדו השמאלי (ראו בתמונה) מוחתם באופן בולט. שאר הבול אינו נקי או ברור גם כן, אך דבר זה לא פגם כלל בשוויו הרב המוערך כיום במיליוני דולרים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מג'נטה 1 סנט הוא חלק מסדרה של שלושה בולי עתודה, שהונפקו כולם ב-1856. בול זה היה מיועד לעיתונים מקומיים, ושני הבולים האחרים, מג'נטה 4 סנט ומג'נטה וכחול 4 סנט, היו מיועדים למכתבים מקומיים.
על הנפקת הבול הוחלט לאחר תקלה קשה מבחינת הדואר המקומי. ספינה עם משלוח של בולי דואר הייתה אמורה להגיע ולמסור את מטענה למנהל הדואר המקומי דלטון, אך היא לא הגיעה לבסוף. דלטון הורה למדפיסים המקומיים ג'וזף באום וויליאם דאלאס, שהוציאו לאור עיתון מקומי בג'ורג'טאון, להנפיק בדחיפות סדרה בת שלושה בולים. דלטון הנחה אותם באופן כללי ביחס לעיצוב הבולים, והמדפיסים החליטו בנפרד להוסיף לבול את תמנות הספינה. דלטון לא היה מרוצה מהתוצאה הסופית, וכאמצעי ביטחון נגד זיופים הורה שכל דברי הדואר הנושאים את הבולים הללו יהיו מוחתמים על ידי הפקיד בסניף הדואר.
בול מג'נטה 1 סנט ששרד עד ימינו נושא את החתימה E.D.W, השייכת לפקיד בשם א.ד וייט (E.D Wight).
תיאור הבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]שולי הבול אינם משוננים והוא כולל שני אלמנטים בצבע שחור על גבי נייר בצבע מג'נטה: ספינה במהלך שיט ומעליה ומתחתיה המוטו של המושבה: "Damus Petimus Que Vicissim" (לטינית: "אנו נותנים ומצפים בתמורה"). הציור של הספינה מוקף על ידי ארבעה קווים דקים. מסגרת הבול מוקפת על ידי כתב מוקטן בצבע שחור של מקום ההנפקה וערכו הנקוב של הבול.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבול התגלה ב-1873 על ידי תלמיד בית ספר מסקוטלנד בשם ל. ורנון וון (L. Vernon Vaughan), ששהה באותה עת בחבל דמררה בגיאנה. וון מצא אוסף מכתבים של דודו, ובתוכם את מג'נטה 1 סנט שנשא את חותמת הדואר של דמררה. הבול לא הופיע בקטלוגי בולים מאותה תקופה, וכעבור שבועות אחדים מכר אותו וון לאספן בולים מקומי בשם נ.ר. מקינון תמורת שישה שילינגים.
ב-1878 נמכר האוסף של מקינון לסוחר הבולים תומאס רידפאת' מליברפול, תמורת 120 לירות שטרלינג. תוך זמן קצר, ובאותה שנה, מכר רידפאת' את מג'נטה 1 סנט לפיליפ פון פרארי תמורת 150 לירות שטרלינג. לאחר מותו של פרארי ב-1917 נתגלתה צוואתו שבה הוא רצה להעביר את האוסף למוזיאון הדואר בברלין. עם זאת, האוסף כולו, שמנה מאות אלבומים, נתפס ונמכר על ידי הצרפתים שרצו פיצוי על הנזקים שספגו במלחמת העולם הראשונה.
ב-1922 נרכש הבול על ידי התעשיין האמריקני ארתור הינד תמורת כ-36,000 דולרים. באוקטובר 1935 הוצע הבול למכירה על ידי הארמר רוק ושות', ונמכר תמורת 7,500 לירות שטרלינג לפרסיבל לוינס פמברטון. מכירה זו בוטלה מאוחר יותר, והבול הוחזר לגב' סקאלה (לשעבר גב' הינד). ב-1940 היא הציעה אותו למכירה פרטית במסגרת המחלקה הפילטלית של מייסיס בניו יורק. הבול נרכש על ידי מהנדס ממוצא אוסטרלי בשם פרד "פוס" סמול, שהתגורר בפלורידה, תמורת 40,000 דולרים. עם רכישת הבול הפך סמול למי שמחזיק באוסף שלו את כל הבולים שהונפקו אי פעם בגויאנה הבריטית. ב-1970 הועמד האוסף של סמול למכירה פומבית (בשווי משוער של 750,000 דולרים), ומג'נטה 1 סנט נרכש תמורת 280,000 דולרים על ידי קבוצת משקיעים מפנסילבניה בראשות אירווין ויינברג. בשנים שלאחר מכירה זו הציג ויינברג את הבול בסדרה של תערוכות ברחבי העולם. ב-1980 נרכש הבול על ידי ג'ון אלותר דו פונט תמורת 935,000 דולרים. לאחר מאסרו של דו פונט הוחזק הבול ככל הנראה בכספת בנק שבבעלותו. ב-9 בדצמבר 2010 מת דו פונט בעודו במאסר.
מג'נטה 1 נמכר במסגרת מכירה פומבית שנערכה בניו יורק ב-17 ביוני 2014, ובה נמכרו חלקים מעיזבונו של דו פונט. בית המכירות סות'ביס העריך כי עלותו של מג'נטה 1 סנט תגיע לכ-20 מיליון דולר. הבול נמכר לבסוף לאספן סטיוארט וייצמן תמורת 9.5 מיליון דולר.
ב-8 ביוני 2021 נמכר הבול שוב במכירה פומבית של סות'ביס במחיר של 8.3 מיליון דולר[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשבר השיא לבול במכירה פומבית: 10 מיליון דולר, באתר nrg מעריב, 18 ביוני 2014
- אולה אילניצקי, הודפס בסנט, יימכר במיליונים: סיפורו של בול, באתר ynet, 16 בפברואר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The British Guiana One-Cent Black on Magenta, סות'ביס, 8 ביוני 2021