שלום עליכם (פיוט) – הבדלי גרסאות

שלום עליכם
	שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת‏‏ מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ; בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ; בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ; בֶּשִבְתֵכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ; צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:55, 5 ביוני 2012

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.

שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומקורו מהמאה ה-17. הפיוט מבוסס על אגדת חז"ל בתלמוד הבבלי, מסכת שבת קיט, ב:

תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.

הפיוט בנוי מארבעה בתים, שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. בפיוט פונים למלאכים שבאו אל הבית, מברכים אותם ומבקשים את ברכתם.

יש הגורסים בבית הראשון "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" בדומה לשאר הבתים בפיוט, ויש שאומרים את שניהם. את הבית הרביעי נוהגים לשיר רק למנהג הספרדים. מנגד ישנם המשמיטים את הבית 'צאתכם לשלום' על מנת שלא "לגרש" את המלאכים, או שבמקום לאמר "צאתכם לשלום" אומרים "בצאתכם לשלום"^[1]. נהוג לחזור על כל בית שלש פעמים.

הפיוט זכה ללחנים רבים, בהם לחנו המוכר של ישראל גולדפרב, חזן בית הכנסת הקונסרבטיבי קהילת בית ישראל אנשי אמת משנת 1918.^[2]

הפנייה למלאכים

אחרי הפיוט יש המוסיפים פסוק ממזמור תהילים קכ"א, כדי להדגיש שהתפילה הכלולה בפיוט איננה מופנית למלאכים, אלא לה' שישלח לנו ברכה על ידי מלאכיו:

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם.

ישנה מחלוקת בהלכה לגבי מספר פיוטים הכוללים פנייה למלאכים שיפעלו עבור המבקש, ביניהם גם הפיוט שלום עליכם, מאחר שתפילה לכל כוח שאינו הקב"ה אסורה. המתירים, ובראשם החת"ם סופר, מבארים שמדובר בפנייה מליצית לקב"ה שייטיב לנו על ידי מלאכיו. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ, התנגד לאמירת פיוט זה, מפאת הפנייה למלאכים וכן נאמר בשם הגר"א ^[3]. פיוטים אחרים הכוללים פנייה למלאכים הם הפיוט "מכניסי רחמים"^[4], שנאמר בסוף הסליחות לימים נוראים לפי מנהג אשכנז, וקטע הפיוט "מידת הרחמים עלינו התגלגלי", המופיע אף הוא בסליחות לפי מנהג אשכנז.

סיבה נוספת שהועלתה לאי אמירת הפיוט היא שבימינו איננו במדרגה ראויה לדבר עם מלאכים ^[5].

קישורים חיצוניים

שלום עליכם באתר הזמנה לפיוט

הערות שוליים

תבנית:נ

[1] תבנית:HebrewBooksPage

[2] באתר "זמרשת"

[3] תבנית:HebrewBooksPage

[4] ראו מכניסי רחמים... הכניסו רחמינו?, בתוך מארון הספרים היהודי

[5] תבנית:HebrewBooksPage

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{חלונית
-"'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם'''" הוא [[פיוט]] ב[[יהדות]], שאומרים או [[זמרה|שרים]] בסדר [[ליל שבת]] כששבים הביתה מה[[תפילה (יהדות)|תפילה]], לפני ה[[קידוש]] וה[[סעודת ליל שבת|סעודה]].
+|כותרת=שלום עליכם
+|רוחב=33%
+|תוכן=
+<poem>
+שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת‏‏ מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
+בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
+בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
+בֶּשִבְתֵכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
+צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
+</poem>
+|מקור=
+|ניקוד=כן}}
+"'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם'''" הוא [[פיוט]] ב[[יהדות]], שנאמר או [[זמרה|מושר]] ב[[ליל שבת]] לפני ה[[קידוש]] ו[[סעודת ליל שבת]].
+שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומקורו מ[[המאה ה-17]]. הפיוט מבוסס על [[אגדה (יהדות)|אגדת]] [[חז"ל]] ב{{ה|תלמוד הבבלי}}, [[מסכת שבת]] [[S:שבת קיט ב|קיט, ב]]:
-הפיוט בנוי מארבעה [[בית (שירה)|בתים]], שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. בפיוט פונים ל[[מלאך|מלאכים]] שבאו אל הבית, [[ברכה|מברכים]] אותם ומבקשים את ברכתם:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.}}
+הפיוט בנוי מארבעה [[בית (שירה)|בתים]], שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. בפיוט פונים ל[[מלאך|מלאכים]] שבאו אל הבית, [[ברכה|מברכים]] אותם ומבקשים את ברכתם.
-{{ציטוט|תוכן=שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת‏‏<ref>‏יש הגורסים "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" בדומה לשאר הבתים בפיוט, ויש שאומרים את שניהם.‏</ref> מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן {{ש}} מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא {{ש}}{{ש}} בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן {{ש}} מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא {{ש}}{{ש}} בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן {{ש}} מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא {{ש}}{{ש}} בֶּשִבְתֵכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן {{ש}} מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא {{ש}}{{ש}} צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן {{ש}} מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא}}
-את הבית הרביעי נוהגים לשיר רק למנהג ה[[יהדות ספרד|ספרדים]]. מנגד ישנם המשמיטים את הבית 'צאתכם לשלום' על מנת שלא "לגרש" את המלאכים, או שבמקום לאמר "צאתכם לשלום" אומרים "בצאתכם לשלום"{{הערה|{{HebrewBooksPage|משה יאיר ויינשטאק|סידור הגאונים והמקובלים|21794|עמוד עט|88}}}}. נהוג לחזור על כל בית שלש פעמים.
+יש הגורסים בבית הראשון "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" בדומה לשאר הבתים בפיוט, ויש שאומרים את שניהם. את הבית הרביעי נוהגים לשיר רק למנהג ה[[יהדות ספרד|ספרדים]]. מנגד ישנם המשמיטים את הבית 'צאתכם לשלום' על מנת שלא "לגרש" את המלאכים, או שבמקום לאמר "צאתכם לשלום" אומרים "בצאתכם לשלום"{{הערה|{{HebrewBooksPage|[[משה יאיר ויינשטאק]]|סידור הגאונים והמקובלים|21794|עמוד עט|88}}}}. נהוג לחזור על כל בית שלש פעמים.
+הפיוט זכה ללחנים רבים, בהם לחנו המוכר של ישראל גולדפרב, חזן בית הכנסת ה[[קונסרבטיבי]] [[קהילת בית ישראל אנשי אמת]] משנת 1918.{{הערה|1=[http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=61 באתר "זמרשת"]}}
-שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומקורו מ[[המאה ה-17]]. הפיוט מבוסס על [[אגדה (יהדות)|אגדת]] [[חז"ל]] ב{{ה|תלמוד הבבלי}}, [[מסכת שבת]] [[S:שבת קיט ב|קיט, ב]]:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.}}
+==הפנייה למלאכים==
 אחרי הפיוט יש המוסיפים פסוק מ[[מזמור תהילים|מזמור]] [[תהילים]] [[S:תהלים קכא|קכ"א]], כדי להדגיש שהתפילה הכלולה בפיוט איננה מופנית למלאכים, אלא ל[[אלוהים (יהדות)|ה']] שישלח לנו ברכה על ידי [[מלאך|מלאכיו]]:
@@ שורה 18: / שורה 32: @@
 סיבה נוספת שהועלתה לאי אמירת הפיוט היא שבימינו איננו במדרגה ראויה לדבר עם מלאכים {{הערה|{{HebrewBooksPage|משה יאיר ויינשטאק|סידור הגאונים והמקובלים|21794|עמוד עח|87}}}}.
-המנגינה האשכנזית המסורתית הולחנה בשנת 1918 על ידי ישראל גולדפרב, חזן בית הכנסת ה[[קונסרבטיבי]] [[קהילת בית ישראל אנשי אמת]].{{הערה|1=[http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=61 באתר "זמרשת"]}}
 ==קישורים חיצוניים==
-* [http://www.piyut.org.il/cgi-bin/search.pl?Expression=%F9%EC%E5%ED+%F2%EC%E9%EB%ED ללחנים של השיר] באתר "הזמנה לפיוט"
+* [http://www.piyut.org.il/textual/74.html שלום עליכם] באתר [[הזמנה לפיוט]]
 ==הערות שוליים==

סדר השבת
ערב שבת	מנחה לערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות
ליל שבת	קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת
יום השבת	תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • דרשת השבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית
מוצאי שבת	תפילת ערבית למוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה
פורטל שבת ומועדי ישראל