שולמית אלמוג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ עדכון
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Shulamit photo by patrick.JPG|שמאל|ממוזער|250px]]
[[קובץ:Shulamit photo by patrick.JPG|שמאל|ממוזער|250px]]
'''שולמית אלמוג''' היא [[פרופסור]] ל[[משפטים]] ב[[אוניברסיטת חיפה]], מחלוצי חקר [[משפט וספרות|המשפט והספרות]] בישראל.
'''שולמית אלמוג''' היא [[פרופסור מו המניין]] ל[[משפטים]] ב[[אוניברסיטת חיפה]], מחלוצי חקר [[משפט וספרות|המשפט והספרות]] בישראל.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
אלמוג היא בוגרת ה[[פקולטה]] למשפטים ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}. את התמחותה ב[[עורך דין|עריכת-דין]] עשתה אצל נשיא [[בית הדין הארצי לעבודה]], השופט [[צבי בר-ניב]]. את ה[[תואר שני|תואר השני]] ותואר ה[[דוקטור]] קיבלה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.
אלמוג היא בוגרת ה[[פקולטה]] למשפטים ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}. את התמחותה ב[[עורך דין|עריכת-דין]] עשתה אצל נשיא [[בית הדין הארצי לעבודה]], השופט [[צבי בר-ניב]]. את ה[[תואר שני|תואר השני]] ותואר ה[[דוקטור]] קיבלה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.


בין השנים [[2000]] - [[2007]] שימשה כעורכת ראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. כמו כן שימשה עורכת של כתבי העת "[[משפט וממשל]]" ו"[[דין ודברים (כתב עת)|דין ודברים]]" וכעורכת אורחת של כתב העת "[[מחקרי משפט]]". בשנים [[2006]] - [[2007]] הייתה אלמוג עורכת ראשית של הערוץ האקדמי.
בין השנים [[2000]][[2007]] שימשה כעורכת ראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. כמו כן שימשה עורכת של כתבי העת "[[משפט וממשל]]" ו"[[דין ודברים (כתב עת)|דין ודברים]]" וכעורכת אורחת של כתב העת "[[מחקרי משפט]]". בשנים [[2006]][[2007]] הייתה עורכת ראשית של הערוץ האקדמי.


אלמוג כתבה מספר ספרי ילדים ונוער וביניהם "גן ורדים" (יחד עם אלה שגיא, [[ספרית פועלים]], [[1989]]); "באמצע היער" (מסדה, [[1994]]) ו"מירנדלה ללא ארץ" (מסדה, [[1995]]).
כתבה מספר ספרי ילדים ונוער וביניהם "גן ורדים" (יחד עם אלה שגיא, [[ספרית פועלים]], [[1989]]); "באמצע היער" (מסדה, [[1994]]) ו"מירנדלה ללא ארץ" (מסדה, [[1995]]).


==פעילות אקדמית==
==פעילות אקדמית==
פרופ' שולמית אלמוג נמנית עם סגל הפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת חיפה]].
שולמית אלמוג היא פרופסור מו המניין בפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת חיפה]].


אלמוג כתבה וערכה תשעה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת בארץ ובחו"ל. מחקריה עוסקים בקשרים שבין [[משפט וספרות]], משפט וקולנוע ומשפט ותרבות דיגיטלית, ובזכויות נשים וילדים.
כתבה וערכה תשעה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת בארץ ובחו"ל. מחקריה עוסקים בקשרים שבין [[משפט וספרות]], משפט וקולנוע ומשפט ותרבות דיגיטלית, ובזכויות נשים וילדים.


בשנת [[2000]] פורסם ספרה "משפט וספרות", המציג את העיון המשולב במשפט ובספרות, שמטרתו לתאר את ההשפעה ההדדית בין שתי הדיסציפלינות ולהגיע לתובנות מורכבות יותר מאשר חקר כל אחת מהן בנפרד. בשנת [[2002]] ראה אור ספרה "עיר, משפט, סיפור" (שוקן), המהווה דיון ראשון ביצירת [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]] מפרספקטיבה של משפט וספרות. בשנת [[2005]] יצא לאור הספר "משפט וספרות בעידן דיגיטלי", המתאר את גישתה התאורטית של אלמוג באשר למשמעות השינויים שחולל העידן הדיגיטלי במערכת המשפט.
בשנת [[2000]] פורסם ספרה "משפט וספרות", המציג את העיון המשולב במשפט ובספרות, שמטרתו לתאר את ההשפעה ההדדית בין שתי הדיסציפלינות ולהגיע לתובנות מורכבות יותר מאשר חקר כל אחת מהן בנפרד. בשנת [[2002]] ראה אור ספרה "עיר, משפט, סיפור" (שוקן), המהווה דיון ראשון ביצירת [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]] מפרספקטיבה של משפט וספרות. בשנת [[2005]] יצא לאור הספר "משפט וספרות בעידן דיגיטלי", המתאר את גישתה התאורטית של אלמוג באשר למשמעות השינויים שחולל העידן הדיגיטלי במערכת המשפט.


"נשים מופקרות" (משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2008), ספרה האחרון של אלמוג, יצא לאור בעקבות סדרת הרצאות בשם זה במסגרת "[[אוניברסיטה משודרת]]" ב[[גלי צה"ל]]. הספר בוחן את ה[[זנות]] כתופעה חברתית ותרבותית ומבקר את ההתייחסות המשפטית כלפיה. הוא דן בהיבטים שונים, הקשורים למציאות חייהן של נשים העוסקות בזנות, ובייצוגים של זנות בספרות, בתיאטרון, בקולנוע, בפסיקה ובחקיקה, ומציע רפורמה משפטית, שתתמקד בהטלת אחריות פלילית על לקוחות של נשים בזנות.
ספרה "נשים מופקרות" (משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2008) יצא לאור בעקבות סדרת הרצאות בשם זה במסגרת "[[אוניברסיטה משודרת]]" ב[[גלי צה"ל]]. הספר בוחן את ה[[זנות]] כתופעה חברתית ותרבותית ומבקר את ההתייחסות המשפטית כלפיה. הוא דן בהיבטים שונים, הקשורים למציאות חייהן של נשים העוסקות בזנות, ובייצוגים של זנות בספרות, בתיאטרון, בקולנוע, בפסיקה ובחקיקה, ומציע רפורמה משפטית, שתתמקד בהטלת אחריות פלילית על לקוחות של נשים בזנות.


כיום משמשת פרופ' אלמוג כיועצת למערכת כתב העת International Journal for the Semiotics of Law וחברה בפורום המחקר Images of Justice. בנוסף, היא כיהנה כראש המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה וכמרצה אורחת בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת טורונטו, אמריקן יוניברסיטי, אוניברסיטת הלסינקי ואוניברסיטת מונש.
כיום משמשת פרופ' אלמוג כיועצת למערכת כתב העת International Journal for the Semiotics of Law וחברה בפורום המחקר Images of Justice. בנוסף, היא כיהנה כראש המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה וכמרצה אורחת בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת טורונטו, אמריקן יוניברסיטי, אוניברסיטת הלסינקי ואוניברסיטת מונש.


==פעילות ציבורית==
==פעילות ציבורית==
אלמוג היא חברת נשיאות [[מועצת העיתונות]]. היא כיהנה ומכהנת כחברה, בין היתר, בוועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו של הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ליישומם בחקיקה מטעם משרד המשפטים, בוועדה לבחינת [[חוק אימוץ ילדים]] והליכי אימוץ ילדים בישראל ובועדה להענקת עיטור ממלכתי למאבק בסחר בבני אדם.
אלמוג היא חברת נשיאות [[מועצת העיתונות]]. היא כיהנה ומכהנת כחברה, בין היתר, בוועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו של הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ליישומם בחקיקה מטעם משרד המשפטים, בוועדה לבחינת [[חוק אימוץ ילדים]] והליכי אימוץ ילדים בישראל ובוועדה להענקת עיטור ממלכתי למאבק בסחר בבני אדם. חברה בחבר שופטי [[פרס ספיר]] לספרות לשנת 2011.


כמו כן הופיעה אלמוג בפני צוות מטעם מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, שעסק בנושא הצעות חוק בדבר הפללת צריכת שירותי זנות, ובפני ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים של הכנסת.
כמו כן הופיעה בפני צוות מטעם מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, שעסק בנושא הצעות חוק בדבר הפללת צריכת שירותי זנות, ובפני ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים של הכנסת.


במשותף עם פרופ' [[אריאל בנדור]] חיברה את החלקים המשפטיים בדו"ח שהוגש על ידי [[מדינת ישראל]] ל[[או"ם]] מכוח [[האמנה הבינלאומית לזכויות הילד]].
במשותף עם פרופ' [[אריאל בנדור]] חיברה את החלקים המשפטיים בדו"ח שהוגש על ידי [[מדינת ישראל]] ל[[או"ם]] מכוח [[האמנה הבינלאומית לזכויות הילד]].
שורה 37: שורה 37:
*'''משפט וספרות''' (נבו, [[2000]])
*'''משפט וספרות''' (נבו, [[2000]])
*'''זכויות של ילדים''' ([[הוצאת שוקן|שוקן]], [[1997]])
*'''זכויות של ילדים''' ([[הוצאת שוקן|שוקן]], [[1997]])
*'''משפט וקולנוע''' (נבו, 2013)


===מאמרים===
===מאמרים===
שורה 56: שורה 57:
* שולמית אלמוג ואביעד הכהן, [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/141-2.htm על רוצחים ונרצחים - פרשת בראשית וש"י עגנון ביער ובעיר], אתר "דעת"
* שולמית אלמוג ואביעד הכהן, [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/141-2.htm על רוצחים ונרצחים - פרשת בראשית וש"י עגנון ביער ובעיר], אתר "דעת"
* [http://www.nrg.co.il/gevanew/owa/MORE.OPINIONS?pWriterID=3933233 מדור דעות של שולמית אלמוג], [[nrg]]
* [http://www.nrg.co.il/gevanew/owa/MORE.OPINIONS?pWriterID=3933233 מדור דעות של שולמית אלמוג], [[nrg]]
* [http://www.youtube.com/watch?v=FDp4MbfzwRk הרצאה של שולמית אלמוג ב-TedxHolyLand], באתר YouTube
* [http://glz.fm/index.php?action=media;sa=item;in=18229 שאלות אישיות עם יעקב אגמון], באתר [[גלי צה"ל]]


'''על כתביה''':
'''על כתביה''':

גרסה מ־06:57, 3 ביוני 2013

שולמית אלמוג היא פרופסור מו המניין למשפטים באוניברסיטת חיפה, מחלוצי חקר המשפט והספרות בישראל.

ביוגרפיה

אלמוג היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. את התמחותה בעריכת-דין עשתה אצל נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט צבי בר-ניב. את התואר השני ותואר הדוקטור קיבלה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.

בין השנים 20002007 שימשה כעורכת ראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. כמו כן שימשה עורכת של כתבי העת "משפט וממשל" ו"דין ודברים" וכעורכת אורחת של כתב העת "מחקרי משפט". בשנים 20062007 הייתה עורכת ראשית של הערוץ האקדמי.

כתבה מספר ספרי ילדים ונוער וביניהם "גן ורדים" (יחד עם אלה שגיא, ספרית פועלים, 1989); "באמצע היער" (מסדה, 1994) ו"מירנדלה ללא ארץ" (מסדה, 1995).

פעילות אקדמית

שולמית אלמוג היא פרופסור מו המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

כתבה וערכה תשעה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת בארץ ובחו"ל. מחקריה עוסקים בקשרים שבין משפט וספרות, משפט וקולנוע ומשפט ותרבות דיגיטלית, ובזכויות נשים וילדים.

בשנת 2000 פורסם ספרה "משפט וספרות", המציג את העיון המשולב במשפט ובספרות, שמטרתו לתאר את ההשפעה ההדדית בין שתי הדיסציפלינות ולהגיע לתובנות מורכבות יותר מאשר חקר כל אחת מהן בנפרד. בשנת 2002 ראה אור ספרה "עיר, משפט, סיפור" (שוקן), המהווה דיון ראשון ביצירת ש"י עגנון מפרספקטיבה של משפט וספרות. בשנת 2005 יצא לאור הספר "משפט וספרות בעידן דיגיטלי", המתאר את גישתה התאורטית של אלמוג באשר למשמעות השינויים שחולל העידן הדיגיטלי במערכת המשפט.

ספרה "נשים מופקרות" (משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2008) יצא לאור בעקבות סדרת הרצאות בשם זה במסגרת "אוניברסיטה משודרת" בגלי צה"ל. הספר בוחן את הזנות כתופעה חברתית ותרבותית ומבקר את ההתייחסות המשפטית כלפיה. הוא דן בהיבטים שונים, הקשורים למציאות חייהן של נשים העוסקות בזנות, ובייצוגים של זנות בספרות, בתיאטרון, בקולנוע, בפסיקה ובחקיקה, ומציע רפורמה משפטית, שתתמקד בהטלת אחריות פלילית על לקוחות של נשים בזנות.

כיום משמשת פרופ' אלמוג כיועצת למערכת כתב העת International Journal for the Semiotics of Law וחברה בפורום המחקר Images of Justice. בנוסף, היא כיהנה כראש המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה וכמרצה אורחת בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת טורונטו, אמריקן יוניברסיטי, אוניברסיטת הלסינקי ואוניברסיטת מונש.

פעילות ציבורית

אלמוג היא חברת נשיאות מועצת העיתונות. היא כיהנה ומכהנת כחברה, בין היתר, בוועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו של הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ליישומם בחקיקה מטעם משרד המשפטים, בוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים והליכי אימוץ ילדים בישראל ובוועדה להענקת עיטור ממלכתי למאבק בסחר בבני אדם. חברה בחבר שופטי פרס ספיר לספרות לשנת 2011.

כמו כן הופיעה בפני צוות מטעם מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, שעסק בנושא הצעות חוק בדבר הפללת צריכת שירותי זנות, ובפני ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים של הכנסת.

במשותף עם פרופ' אריאל בנדור חיברה את החלקים המשפטיים בדו"ח שהוגש על ידי מדינת ישראל לאו"ם מכוח האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.

בנוסף למחקריה ולכתיבה האקדמית, מפרסמת פרופ' אלמוג טורי דעות בעיתונות הארצית, ומשמשת כפרשנית בכלי תקשורת שונים לענייני משפט, חברה ותרבות וזכויות נשים וילדים.

מפרסומיה

ספרים

מאמרים

  • טראומה, נרטיב ומשפט, ספר דליה דורנר (בעריכת שולמית אלמוג, דורית ביניש ויעד רותם), נבו
  • התנכלות תעסוקתית (Mobbing), עבודה, משפט וחברה יא (תשס"ו) 229
  • משפט כקולנוע: מראית פני הצדק בעידן הדימוי הנע, מחקרי משפט כב (תשס"ו) 5 (עם עילי אהרונסון)
  • טובת ילדים, זכויות האדם, ספר יצחק זמיר על משפט, ממשל וחברה (יואב דותן ואריאל בנדור – עורכים, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הארי ומיכאל סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ה, 93) (עם אריאל בנדור)
  • סיפורים אובדים ברשת - על אינטרנט, נרטיב ומשפט, משפט וממשל ח (תשס"ג) 357
  • ואותן השמות עומדים לדורות' - על עברית, מגדר ומשפט, מחקרי משפט יח (תשס"ב) 373
  • 'עיני המערער חשכו' - בין הנרטיבי לנורמטיבי, מחקרי משפט טו (תש"ס) 295

קישורים חיצוניים

על כתביה:

תבנית:אין בינוויקי