שולמית אלמוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלמוג ב-2016

שולמית אלמוג היא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת חיפה. חלוצת חקר התחום של משפט וספרות בישראל, ומובילת תחום זה במאמריה ובספריה.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. את התמחותה בעריכת-דין עשתה אצל נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט צבי בר-ניב. את התואר השני ותואר הדוקטור קיבלה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.

בין השנים 20002007 שימשה כעורכת ראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. כמו כן שימשה עורכת של כתבי העת "משפט וממשל" ו"דין ודברים" וכעורכת אורחת של כתב העת "מחקרי משפט". בשנים 2006–2007 הייתה עורכת ראשית של הערוץ האקדמי.

כתבה מספר ספרי ילדים ונוער ובהם "גן ורדים" (יחד עם אלה שגיא, ספרית פועלים, 1989); "באמצע היער" (מסדה, 1994) ו"מירנדלה ללא ארץ" (מסדה, 1995).

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבה וערכה תשעה ספרים ופרסמה עשרות מאמרים בכתבי עת בישראל ובחו"ל. מחקריה עוסקים בקשרים שבין משפט וספרות, משפט וקולנוע ומשפט ותרבות דיגיטלית, ובזכויות נשים וילדים.

בשנת 2000 פורסם ספרה "משפט וספרות", המציג את העיון המשולב במשפט ובספרות, שמטרתו לתאר את ההשפעה ההדדית בין שתי הדיסציפלינות ולהגיע לתובנות מורכבות יותר מאשר חקר כל אחת מהן בנפרד. בשנת 2002 ראה אור ספרה "עיר, משפט, סיפור" (הוצאת שוקן), המהווה דיון ראשון ביצירת ש"י עגנון מפרספקטיבה של משפט וספרות. בשנת 2005 יצא לאור הספר "משפט וספרות בעידן דיגיטלי", המתאר את גישתה התאורטית של אלמוג באשר למשמעות השינויים שחולל העידן הדיגיטלי במערכת המשפט.

ספרה "נשים מופקרות" (משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2008) יצא לאור בעקבות סדרת הרצאות בשם זה במסגרת "אוניברסיטה משודרת" בגלי צה"ל. הספר בוחן את הזנות כתופעה חברתית ותרבותית ומבקר את ההתייחסות המשפטית כלפיה. הוא דן בהיבטים שונים, הקשורים למציאות חייהן של נשים העוסקות בזנות, ובייצוגים של זנות בספרות, בתיאטרון, בקולנוע, בפסיקה ובחקיקה, ומציע רפורמה משפטית, שתתמקד בהטלת אחריות פלילית על לקוחות של נשים בזנות.

משמשת יועצת למערכת כתב העת International Journal for the Semiotics of Law וחברה בפורום המחקר Images of Justice. כיהנה כראש המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה[2] וכמרצה אורחת בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת טורונטו, אמריקן יוניברסיטי, אוניברסיטת הלסינקי ואוניברסיטת מונש ועוד.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג היא חברת נשיאות מועצת העיתונות. היא כיהנה ומכהנת כחברה, בין היתר, בוועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו של הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ליישומם בחקיקה מטעם משרד המשפטים, בוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים והליכי אימוץ ילדים בישראל ובוועדה להענקת עיטור ממלכתי למאבק בסחר בבני אדם. חברה בחבר שופטי פרס ספיר לספרות לשנת 2011. הופיעה בפני צוות מטעם מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, שעסק בנושא הצעות חוק בדבר הפללת צריכת שירותי זנות, ובפני ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים של הכנסת.

במשותף עם פרופ' אריאל בנדור חיברה את החלקים המשפטיים בדו"ח שהוגש על ידי מדינת ישראל לאו"ם מכוח האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.

בנוסף למחקריה ולכתיבה האקדמית, מפרסמת פרופ' אלמוג טורי דעות בעיתונות הארצית, ומשמשת כפרשנית בכלי תקשורת שונים לענייני משפט, חברה ותרבות וזכויות נשים וילדים.

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על כתביה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]