מסכת נזיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nir Kleiman (שיחה | תרומות)
←‏שמות פרקי המסכת: מספר משניות בכל פרק ובמסכת, תיקון שמות פרקי המסכת
Nir Kleiman (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:


==שמות פרקי המסכת==
==שמות פרקי המסכת==
# '''כל כנויי נזירות כנזירות (שבע משניות).'''
# '''כל כנויי נזירות כנזירות (שבע משניות '''<ref>מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה. </ref>''').'''
# '''הריני נזיר מן הגרוגרות (עשר משניות).'''
# '''הריני נזיר מן הגרוגרות (עשר משניות).'''
# '''מי שאמר הריני נזיר (שבע משניות).'''
# '''מי שאמר הריני נזיר (שבע משניות).'''

גרסה מ־17:19, 14 באוגוסט 2013

מסכת נזיר, נדפסה בשנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן

מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה. במסכת תשעה פרקים, והיא עוסקת בדיני הנזירות וקבלתה. בין דיני הנזירות שהמסכת עוסקת בהם הם משך תקופת הנזירות, ההגבלות החלות על הנזיר ומה יש לעשות אם הנזיר עבר על ההגבלות שנטל על עצמו לקיימן. בתלמוד על מסכת זו יש, בנוסף לכך, פירוט על גדרי טומאה.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 65 דפים.

לפי חלוקת הדפים בדפוס וילנא המוכר ביותר בימינו, במסכת זו נמצא הדף היחיד שבו לא מודפסת הגמרא אלא רק תוספות[1].

מיקומה של המסכת

מסכת נזיר נכללת בסדר נשים אף על פי שאינה עוסקת בדיני אישות. התלמוד הבבלי[2], מבאר שמסכת זו נמצאת בסדר נשים כיוון שיש לסמוך אותה למסכת נדרים, מפני שהנזירות היא סוג של נדר. מסכת נדרים נמצאת בסדר נשים משום שיש הלכות ייחודיות לנשים בענייני נדרים. בהסבר זה נוקט גם הרמב"ם (בהקדמתו לפירוש המשניות).

שמות פרקי המסכת

  1. כל כנויי נזירות כנזירות (שבע משניות [3]).
  2. הריני נזיר מן הגרוגרות (עשר משניות).
  3. מי שאמר הריני נזיר (שבע משניות).
  4. מי שאמר הריני נזיר ושמע חברו (שבע משניות).
  5. בית שמאי (שבע משניות).
  6. שלשה מינין אסורין בנזיר (אחת עשרה משניות).
  7. כהן גדול ונזיר (ארבע משניות).
  8. שני נזירים (שתי משניות).
  9. הגויים אין להם נזירות (חמש משניות).


בסך הכל יש במסכת 60 משניות.

מפרשי המסכת

  • במסכת נזיר, הפירוש שמכונה "רש"י" כנראה לא נכתב על ידי רש"י. בדרך כלל מייחסים אותו לחתנו של רש"י, יהודה בן נתן (ריב"ן). פרופ' יעקב נחום אפשטיין סבור כי הפירוש נכתב על ידי רבי מאיר בן שמואל, חתנו השני של רש"י[4].
  • פירוש התוספות במסכת נזיר קצר יותר מהרגיל, והוא מקובל כפירוש לפשט הגמרא, במקום הפירוש המשובש המיוחס לרש"י, אם כי גם בו נפלו שיבושים. פירוש התוספות למסכת, הוגה ונערך מחדש על ידי ארז סלע, בספרו ארזי הלבנון.
  • פירוש הרא"ש על המסכת, מודפס על הדף, בדפוס וילנא.
  • שיטה מקובצת לרבי בצלאל אשכנזי ברוב המהדורות נמצא יחד עם השיטה מקובצת על מסכתות ברכות סוטה וביצה.
  • אורח מישור לרבי יוחנן קרמניצר - פירושים והגהות למסכת. מודפס אחרי המסכת בדפוס וילנא. רבות מהגהותיו הביא רבי בצלאל רנשבורג בהגהות שכתב למסכת, והן מודפסות על דף הגמרא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נצמא בתלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ל"ג, עמוד ב'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'
  3. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  4. ^ הרב עמית משגב ויהונתן וינברגר, לזיהויו של המפרש על מסכת נזיר, באתר ישיבת הר עציון.