טיל שיוט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 19: שורה 19:
==יירוט טילי שיוט==
==יירוט טילי שיוט==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
מערכת ה[[SPYDER]] הישראלית היא אחת המערכות שמסוגלת ליירט טילי שיוט

[[קובץ:SPYDER.jpg|ממוזער|מערכת הspyder ליירוט טילי שיוט]]
[[קובץ:SPYDER.jpg|ממוזער|מערכת הspyder ליירוט טילי שיוט]]
מערכת ה-[[SPYDER]] הישראלית היא אחת המערכות שמסוגלת ליירט טילי שיוט.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־20:10, 3 בינואר 2016

טיל שיוט מדגם טומהוק

טיל שיוט הוא טיל מונחה, שטס למטרה בדומה למטוס, בתוך האטמוספירה. בניגוד לטיל בליסטי, מסלולו אינו פרבולי. טילי השיוט מצוידים בכנפיים, מונעים בדרך-כלל על ידי מנוע סילון, נושאים ראש קרב עם חומר נפץ רגיל או גרעיני, בעלי טווח ארוך של מאות ק"מים ומאופיינים כמדוייקים ביחס לטילים בליסטים.

טילי שיוט מודרניים טסים במהירות על-קולית או תת-קולית גבוהה ובגובה נמוך, כדי לחמוק מגילוי על ידי מכ"ם. ככלל הטילים לרוב מצוידים במערכת ניווט אינרציאלית.

טילי ה-V-1 שפיתח חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה נחשבים לטילי השיוט הראשונים. הטילים נכנסו לשירות בשנת 1944, ורמת הדיוק שלהם הייתה נמוכה מאוד.

במהלך המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות פיתחו שני הצדדים טילי שיוט לשיגור ממטוסים ומצוללות. הטילים הרוסיים הותאמו בעיקר לתקיפת נושאות מטוסים.

טיל השיוט העיקרי בשירות חיל הים האמריקני הוא הטומהוק (BGM-109), שמותאם לחימוש ספינות וצוללות שטס במהירות של עד 880 קמ"ש, לטווח של עד 2,500 קילומטרים. טיל השיוט העיקרי בשירות חיל האוויר האמריקני הוא AGM-86. טיל שמגיע לטווח שבין 1,100-2,400 ק"מ. טיל זה נישא על ידי מפציצים דוגמת ה-B-52. הצי הבריטי מפעיל טילי שיוט, לרבות טומהוק, מצוללות גרעיניות. ארצות הברית מחזיקה מאות טילי שיוט עם ראש קרבי גרעיני, לחימוש מפציצי B-52H או כלי שיט.

רוסיה מייצרת מספר טילי שיוט. טיל שיוט אחד שמשוגר ממטוסים הוא KSR-2 קלט, שניתן לחמשו בחימוש גרעיני, וטווחו מגיע לעד 200 ק"מ. בטיל זה נעשה שימוש כנגד ישראל במלחמת יום הכיפורים. טיל נוסף ששמו עלה בהקשרים ישראליים הוא טיל היאחונט. טיל שיוט על-קולי נגד ספינות שטווחו מגיע לעד 300 ק"מ. טיל השיוט החדיש ביותר של רוסיה הוא 3M-54 Klub. משפחה של מספר של דגמים שטווחם בין 60 ל-2,500 ק"מ. שמהירותו היא בין 0.8 ל-2.9 מאך. הטיל נמכר למספר מדינות כמו הודו, סין, וייטנם, אלג'יריה, ואיראן, ונמצא בשירות חיל הים הרוסי.

פקיסטן פיתחה מספר טילי שיוט בשם חאטף-7 וחאטף-8 לטווחים של 700 ק"מ ו-350 ק"מ בהתאמה, נבנו על בסיס טיל הטומהוק האמריקני, לאחר שפקיסטן הצליחה להשיג טיל כזה.

גם ישראל פיתחה טיל שיוט, בשם דלילה. את הטיל ניתן לשגר ממטוס קרב, מצוללות ומהקרקע. טווחו של הטיל עד כ-250 ק"מ[1].

יירוט טילי שיוט


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

מערכת הspyder ליירוט טילי שיוט

מערכת ה-SPYDER הישראלית היא אחת המערכות שמסוגלת ליירט טילי שיוט.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    טיל שיוט ראשון מתוצרת ישראל המשוגר מהקרקע, באתר ynet, 9 ביוני 2004