שיטת זילברמן

שיטת זילברמן הוא שמה של שיטה לימודית בתלמודי תורה, הקרויה על שם מייסדה, הרב יצחק שלמה זילברמן (תרפ"ט-תשס"א). השיטה מבוססת על הבנה בסיסית ושינון רב מאוד, כאשר ההעמקה נדחית לגיל מבוגר יותר. על פי השיטה, הילדים מתחילים בכיתה א' בלימוד התנ"ך עם טעמי המקרא; לאחר שמסיימים את כולו, סמוך לגיל עשר, הם מתחילים ללמוד ששה סדרי משנה, ורק לאחר מכן, קרוב לגיל חמש-עשרה, מתחילים ללמוד תלמוד.

השיטה מבוססת על הנאמר בפרק ה' במסכת אבות: "בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה לתלמוד"; וכן על דברי התלמוד הבבלי "ליגמר איניש והדר ליסבר"(תרגום: ישנן אדם תחילה ואחר יעיין).

סדר לימודים זה שונה מהמקובל ברוב מוסדות החינוך הדתיים, שבהם לא מקובל ללמוד את כל התנ"ך ואת כל המשנה, ומתחילים ללמוד תלמוד בגיל צעיר, ולימוד המקרא והתלמוד נעשה בעיון כבר בגיל צעיר.

בתלמודי התורה לפי שיטת זילברמן לומדים בכל ימי השנה, לרבות שבתות וחגים (במספר שעות מצומצם יותר, ועל פי רוב לא בגדר חובה), למעט ביום תשעה באב, שבו אסור ללמוד תורה. הדרכה זו מבוססת על דברי ריש לקיש: "אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש", ועל פסק הרמב"ם.

התפשטות השיטה

תחילת השיטה בתלמוד תורה אדרת אליהו שייסד הרב זילברמן בעיר העתיקה בירושלים בתחילת שנות השמונים (על שם הגאון רבי אליהו מווילנה, שבו ראה הרב זילברמן את מורה דרכו). הוא הקים מוסד זה בעקבות כמה ניסיונות שלא צלחו להנחיל את שיטתו בתלמודי תורה קיימים, דוגמת "הדר ציון" ו"קמניץ" שהיה ממייסדיהם.

את השיטה מפיצים לאחר פטירתו בניו, הרב יום טוב זילברמן והרב אליהו זילברמן.

בציבור החרדי לאומי ישנם כעשרים תלמודי תורה המבוססים על השיטה, מקצתם מופעלים על ידי רשת "מישרים". גם בציבור החרדי, השמרן יותר, ישנם כמה מוסדות. תלמודי תורה המלמדים לפי השיטה קיימים באחוזת אתרוג, אשדוד, בית אל, בית שאן, ביתר עילית, בני ברק, הודיות, חברון, טבריה, יד בנימין, יצהר, מודיעין עילית, מצפה יריחו, נהריה, נוף אילון, נריה, עפולה, קריית ארבע, קריית מלאכי, קריית משה בירושלים, קריית עקרון, רכסים, רמת בית שמש ורמת גן, וגם מחוץ לישראל: במונטריאול, לייקווד ודרום אפריקה.

ראו גם

• שיטת זכרו

קישורים חיצוניים

• תבנית:בשבע
• אתר עמותת מישרים, המפעילה רשת תלמודי תורה בשיטת "זילברמן", הפועלים במסגרת החינוך הממלכתי-דתי.
• מנדי גרוזמן, הזילברמנים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 1 בינואר 2016