יצחק שלמה זילברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יצחק שלמה זילברמן

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 - י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילה המשמרת את מנהגי הגר"א.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר הרב יצחק שלמה זילברמן בהר הזיתים

נולד בברלין בשנת תרפ"ט, לרב ד"ר אברהם משה זילברמן מתרגם התנ"ך לגרמנית ורבקה (לבית לוי). בילדותו התייתם מאמו וגדל אצל אביו. בשנת תרצ"ד (1934) נמלט עם אביו, אחיו ואחותו לאנגליה, שבה נפטר אביהם.

בשנת תרצ"ט (1939) עלה לבדו ארצה, וגדל בבית דודו ד"ר יעקב לוי מנהל חדר יולדות בבית החולים ביקור חולים אשר התגורר בשכונת רחביה בירושלים, למד בבית ספר חורב ובישיבת "קול תורה" בשנותיה הראשונות. לאחר מכן הצטרף לקבוצה שהתגבשה סביב הרב אליעזר יהודה פינקל שבהמשך התמסדה כ"ישיבת מיר".

בעצת החזון איש נישא לשיינדל בת הרב יום-טוב זלוטניק מירושלים על אף התנגדות חלק ממשפחתו, ובעקבות כך החליף את לבושו מלבוש אירופאי ללבוש ירושלמי, והתגורר בשכונת "שערי חסד" הירושלמית. לזוג נולדו שמונה עשר ילדים, תשעה בנים ותשע בנות.

בנערותו התחבר לדרך החסידות, ובפרט לחסידות חב"ד וברסלב, היה לו גם קשר עם האדמו"ר מגור ה'בית ישראל'. לאחר שנים של בירור התמקד בדרכו של הגאון מווילנא, שאת דרכו הכיר בין היתר בעזרת הרב שלמה זלמן אוירבך ובנו הרב שמואל אוירבך. לצד זאת דבק גם במשנת רמח"ל, וראה את תורת הגר"א והרמח"ל כמשלימות זו את זו.

עסק רבות בשיטת החינוך לבנים בתלמודי תורה. שימש בוחן בתלמוד התורה של כולל שומרי החומות, ובשנות השישים יזם את הקמת ת"ת קמניץ. לאחר ששיטת הלימוד שרצה להנהיג לא התקבלה שם, הקים את ת"ת הדר ציון, שגם ממנו פרש מאוחר יותר. מעיסוקיו בחינוך הקפיד שלא לקבל משכורת[דרוש מקור], והתפרנס כסופר סת"ם.

בשנות השמונים הקימו בניו את המוסדות בעיר העתיקה בירושלים הידועים בשם "אדרת אליהו", ובהם ישיבת אדרת אליהו.

בכ' בחשוון תשמ"ט (30 באוקטובר 1988) נרצחה בתו, רחל וייס, עם שלושת ילדיה בפיגוע ביריחו באוטובוס שנסע מטבריה לירושלים, אירוע שהותיר בו את רישומו עד יומו האחרון. על שמם קרא לרשת החינוכית שהקים בשם "נר לרחל ובניה".

בתשנ"א (1991) עבר לגור בעיר העתיקה בירושלים, בין היתר כדי לקרב את הגאולה על ידי החזרת 'אנשי אמנה' לירושלים המקודשת. התאלמן בשנת תשנ"ב (1992), ונישא בשנית בשנת תשנ"ח (1998).

נפטר בי"ח באדר התשס"א לאחר מחלה.

עיקרי שיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטתו החינוכית והלימודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיטת זילברמן

הרב זילברמן התפרסם בעיקר בשל השיטה החינוכית שפיתח ונקראת על שמו. השיטה מבוססת על דברי חז"ל במסכת אבות ולדבריו נהגה בזמן חז"ל. לפי השיטה, ילדים הנכנסים לבית הספר לומדים תחילה את כל המקרא, ולאחר מכן את כל שישה סדרי משנה, בשינון רב בשאיפה כי ידעו אותם על-פה. לאחר מכן מתחילים בלימוד הגמרא.

דגל בשיטה שחובה על ההורים לדאוג שלילדים יהיה טוב בבית, למשל שתהייה חלוקת ממתקים באופן חופשי.

בלימוד הגמרא סבר שצריך לשנן פעמים רבות וללמוד "אליבא דהלכתא", כלומר לימוד לצורך הסקת המסקנות ההלכתיות מהסוגיה, ולא לשם פלפול וחידוד או לשם לימוד לשמו.

ראה עצמו כצועד בדרכו של הגאון מווילנה וראה את שיטתו כיישום דרכו. כמו כן יישם למעשה את פסקיו ההלכתיים.

למד ולימד את תורת הקבלה, על פי דרכם של הגר"א והרמח"ל. השתתף[דרושה הבהרה] בקבוצה שכללה את הרב חיים פרידלנדר, הרב יואל קלופט ועוד, בהדפסתם של ספרי רמח"ל מכתבי-יד.

השקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל מצווה שקיים שאף לחקור את רצון ה' במצווה זו. דגל בשיטה של "קבל את האמת ממי שאמרה", והיה שומע את טענות מבקריו, גם אם היו אלו ילדים וכדומה.

בהמשך לגר"א, הרב זילברמן התנגד לחסידות, וראה בה סטייה מדרך עבודת ה' הרצויה. אמר שיסוד עבודת ה' הוא ידיעת האדם שהוא "עבד ה'". החסידות, לטענתו, מעדיפה לפעול לפי רגשות ובעקבות כך אינה מקפידה על זמני תפילה וכדומה. הוא התנגד לפרשנות החסידית לתורת הצמצום של האר"י, אשר לפיה האלוהות נמצאת בכל מקום בעולם. לדעתו זוהי טעות חמורה, הקרובה לעבודת אלילים. על פי פרשנותו לזוהר ולכתבי האר"י, האל הוא טרנסצנדנטי ואינו מצטמצם לזמן, לחומר ולצורה. את מושג ה"צמצום" שמופיע בכתבי האר"י, פירש כדברי הרמח"ל ורבי יוסף אירגס שהקב"ה ברא את עולמו שלא במלוא יכולתו אלא בצורה מוגבלת, וכן שברא את העולם חסר, כדי לתת מקום לעבודת האדם[1].

לשיטתו ראוי שאדם יתפרנס מיגיע כפיו. עם זאת התנגד ללימודים אקדמיים שלשיטתו מושכים את האדם לעולם שבו סולם הערכים שונה מהתורה, וסבר כי יש להתפרנס מ"אומנות נקייה וקלה" כלשון המשנה במסכת קידושין.

נודע ביחסו החיובי ליישוב ארץ ישראל ובפרט לבניין ירושלים. השקפתו הגאולית נתמכה על יסודות ספרי הגר"א ובפרט על הספר קול התור, אשר בו ראה ספר אותנטי ומעשי לתקופתנו. הוא סבר כי עיקרי הגאולה בימינו מופיעים בפשט התנ"ך. החשיב את המלחמה בערב רב (אנשים אשר רדיפתם את הדת מהווה לדעתו ראיה שאין בהם סגולת ישראל) כחלק מתהליך הגאולה, וביקר את גישתו של הרב קוק על הערכתו לחילונים.

עסק ב"קירוב רחוקים" והחזרה בתשובה, והיה אחראי לחזרתם בתשובה של מפורסמים רבים, בהם אורי זוהר ומרדכי ארנון, וכן להתקרבותו לדת של רחבעם זאבי.

היה מהראשונים שהחלו לתת בכנפי בגדיהם פתיל תכלת שצבעו נלקח מהחילזון ארגמון קהה קוצים, ופרסם את העניין[2]. עם זאת בתחילה חייב את תלמידיו להסתיר את פתיל התכלת במכנסייהם, עד ששמע שרבנים נוספים כדוגמת הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב עמרם אופמן החלו גם הם ללבוש תכלת. נהג להיות עטור בתפילין במשך כל היום וכן נוהגים תלמידיו.

הדגיש מאד את העבודה שבלב, והיה נוהג לצטט את לשון הרמח"ל שכאשר אמרו חז"ל "רחמנא ליבא בעי", "לא להקל באו, אלא להחמיר במאוד מאד באו". לימד לקבוצות רבות את הספר מסילת ישרים של הרמח"ל. ודיבר רבות על מעלת הביטחון המוחלט בקב"ה, שלדבריו ייתכן רק לאחר בירור שכלי ומיושב של האמונה, בדרכם של הכוזרי והרמב"ן.

הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קהילת אדרת אליהו

מרבית חייו נחשבה משנתו הרוחנית של הרב זילברמן כחריגה ברחוב החרדי. רוב מוסדות החינוך שהקים פרשו משיטתו לאחר מספר שנים, ורק קומץ תלמידים צעדו בדרכו.

בשני העשורים האחרונים לחייו החלה להתגבש סביבו קהילה של תלמידים. בתחילת שנות השמונים הקימו בניו את מוסדותיו בעיר העתיקה בירושלים, מתוך שאיפה לבניין הרוחני של ירושלים וקירוב הגאולה. כיום מונה קהילתו כמאתיים משפחות. לקהילה מוסדות חינוך ברובע היהודי ובית מדרש וישיבה ברובע המוסלמי. רב הקהילה הוא בנו, הרב אליהו זילברמן.

מבניו וחתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו בכורו הרב יום טוב זילברמן
  • בנו הבכור הרב יום טוב זילברמן - מנהל חינוכי בת"ת אדרת אליהו, ומגיד מישרים
  • בנו הרב אליהו זילברמן - ראש ישיבת אדרת אליהו ורב הקהילה
  • בנו הרב ירמיהו, ראש הישיבה הקטנה אדרת אליהו
  • חתנו הרב אברהם מנדלסון, ראש ישיבת מרכז התורה בביתר עילית וממקימי ת"ת זכרו תורת משה
  • חתנו הרב צבי שרלין, רב הקהילה החרדית בשכונת רמת אשכול בירושלים
  • חתנו אליעזר וייס, היה נשוי לרחל שנהרגה בפיגוע ביריחו, ונישא בשנית לבתו האחרת.
  • חתנו יעקב קובר, מנהל תלמוד תורה בשיטת זכרו בבני ברק
  • חתנו הרב מרדכי יוסף שיף, משגיח בישיבת אדרת אליהו

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי זוהר ("החרדי" שמוזכר שם הוא הרב זילברמן)
  • "ואורח צדיקים כאור נוגה" - הספדים על הרב זילברמן ירושלים תשע"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קל"ח פתחי חכמה פתח כד
  2. ^ מכתבים שכתב בעניין התכלת
  3. ^ במשך שנים היה מגיע עם תלמידיו לשיעור שבועי עם הרב זילברמן.