יצחק שלמה זילברמן
 | |
| הרב יצחק שלמה זילברמן | |
| לידה |
10 באפריל 1928 כ' בניסן תרפ"ח ברלין, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 2001 (בגיל 72) י"ח באדר תשס"א ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים |
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
ישיבת קול תורה |
| תקופת הפעילות |
? – 13 במרץ 2001 |
| השתייכות | חרדי, ליטאי |
| תחומי עיסוק | חינוך (שיטת זילברמן), קבלה הלכה |
| תלמידיו |
אורי זוהר |
| צאצאים |
אליהו זילברמן |
| חתימה |
 |
  | |
הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ח, 10 באפריל 1928[1] – י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב מקובל והוגה דעות חרדי-ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו ההולכת בדרך הגר"א והרמח"ל.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בברלין לרב ד"ר אברהם משה זילברמן, יליד הונגריה שתרגם את פירוש רש"י על החומש לאנגלית, ולרבקה בת הרב גבריאל יוסף לוי מברלין. בגיל 3 התייתם מאמו. בשנת תרצ"ד (1934) עקב עליית הנאצים לשלטון, היגרה המשפחה לאנגליה.
לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ט (1939) עלה לבדו לארץ ישראל, וגדל בבית דודו ד"ר יעקב לוי, מנהל חדר יולדות בבית החולים ביקור חולים, אשר התגורר בשכונת רחביה בירושלים, למד בבית הספר חורב ובישיבת "קול תורה" בשנותיה הראשונות, שם היה מקורב לראש הישיבה הרב יחיאל מיכל שלזינגר שהיה מתלמידי אביו בגרמניה. לאחר מכן הצטרף לקבוצה שהתגבשה סביב הרב אליעזר יהודה פינקל, שבהמשך התמסדה כ"ישיבת מיר".
בעצת החזון איש נישא לשינדל בת הרב יום-טוב זלוטניק מירושלים, על אף התנגדות חלק ממשפחתו, ובעקבות כך החליף את לבושו מלבוש אירופאי ללבוש ירושלמי, והתגורר בשכונת "שערי חסד" הירושלמית. לזוג נולדו שמונה עשר ילדים, תשעה בנים ותשע בנות.
בנערותו התחבר לדרך החסידות, ובפרט לחסידות חב"ד[דרוש מקור]. התכתב באריכות עם האדמו"ר הריי"צ[דרוש מקור], תקופה קצרה למד עם הרב שמואל שפירא מברסלב, היה לו גם קשר עם האדמו"ר מגור ה'בית ישראל'. ואף הוציא לאור מהדורה מחודשת של הספר תולדות יעקב יוסף[דרוש מקור]. לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל בית זבול בראשותו של הרב יעקב משה חרל"פ, יחד עם רעיו הרב שמואל אוירבך ואביו הרב שלמה זלמן אוירבך, הדיין הרב שמואל דביר שנהיה לחברו הטוב ביותר, והרב שריה דבליצקי. לאחר שנים של בירורים על הדרכים השונות בעבודת ה' עזב את דרך החסידות, והתמקד בדרכם של הגאון מווילנא, והרמח"ל, ואף ראה את תורתם כמשלימות זו את זו.
בשנות ה-50 כשבנו בכורו הרב יום טוב הגיע לגיל 5 הלך לשאול את הרב יחזקאל אברמסקי האם לשלוח אותו לתלמוד תורה רגיל מכיוון שכל תלמודי התורה עד אז לא למדו על פי שיטת הלימוד המתוארת בדברי חז"ל. הרב אברמסקי עודדו[2] להקים תלמוד תורה שבו כן ילמדו על פי דברי חז"ל, ועקב כך יזם את הקמת ת"ת קמניץ בירושלים. לאחר מכן הצטרפו להנהלת הת"ת אנשים נוספים, ועם השנים שיטת הלימוד שם הלכה והתרחקה מדרכו. בשנות השבעים הקים את תלמוד תורה הדר ציון וכמלמדים הביא את הרב גמליאל בטלמן והרב משה קלצקין שלאחר מכן ייסד את תלמוד תורה זכרו.
בצעירותו חיפש לקנות ספר תורה פסול וישן ולתקנו כדי לזכות במצוות כתיבת ספר תורה. דרך הרב יעקב יוסף הרמן מצא ספר ישן ולמד לבד איך לתקנו, ולאחר מכן לאורך רוב חייו התפרנס הרב זילברמן כסופר סת"ם. הוא אף עודד אברכים ללמוד את המלאכה במטרה להתפרנס מיגיע כפיהם כדברי חז"ל על תורה עם דרך ארץ, וניסה להוזיל את עלויות מוצרי הסת"ם, מכיוון שלדעתו ההלכה מחייבת שלכל יהודי יהיה ספר תורה. פיתח מספר פטנטים בתחום, בין היתר קולמוסים עם פטנטים שונים, נוצה עם ראש גמיש מזהב וקולמוסים עם מיכלי דיו פנימיים. רבים מגדולי הרבנים הליטאיים קנו ממנו את תפיליהם, ביניהם הרב יוסף שלום אלישיב, והרב שמואל אוירבך.
החל מנעוריו עסק בחכמת האמת. בהמשך חייו הקים חבורת לומדי קבלה שכללה את הרבנים: שמואל דביר, חיים פרידלנדר, יואל קלופט ושלום אולמן. בתקופות שונות למד בחברותא עם הרבנים: שריה דבליצקי, יוסף לייב זוסמן, ושמואל אוירבך.
בראשית שנות השמונים הקים בנו הרב אליהו זילברמן את ישיבת אדרת אליהו על שם הגר"א מווילנה, בהמשך הוקם גם תלמוד תורה באותו שם.
בכ' בחשוון תשמ"ט (30 באוקטובר 1988) נרצחה בתו, רחל וייס, עם שלושת ילדיה בפיגוע בקו 961 במבואות יריחו, באוטובוס שנסע מטבריה לירושלים, אירוע שהותיר בו את רישומו עד יומו האחרון. על שמם קראו בניו לרשת החינוכית שהקימו "נר לרחל ובניה". כמו כן הקימו לזכרה את הארגון "טהר רחל".[3] הרב אליעזר וייס בעלה של רחל שניצל מהפיגוע, נישא כשנה לאחר מכן לאחותה שרה.
בתשנ"א (1991) עבר לגור בעיר העתיקה בירושלים, בין היתר כדי לקרב את הגאולה על ידי החזרת 'אנשי אמנה' לירושלים המקודשת, כמבואר בספר קול התור. מאותה סיבה מתגוררים גם רבים מתלמידיו בעיר העתיקה. התאלמן בשנת תשנ"ב (1992), ונישא בשנית בשנת תשנ"ח (1998).
נפטר בי"ח באדר ה'תשס"א ממחלת הסרטן, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. בין מספידיו[4]: הרב שמואל אוירבך, הרב נתן צבי פינקל, הרב שמחה הכהן קוק, הרב אביגדור נבנצל, הרב משה יהודה שלזינגר, והרב אורי זוהר.
עיקרי שיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטתו החינוכית והלימודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שיטת זילברמן
הרב זילברמן התפרסם בעיקר בשל שיטת הלימוד שהנהיג לאור דברי חז"ל במסכת אבות ובגמרא במסכת קידושין. לפי השיטה, ילדים הנכנסים לבית הספר לומדים תחילה את כל המקרא, ולאחר מכן את כל שישה סדרי משנה, בשינון רב ובשאיפה כי ידעו אותם על-פה. רק לאחר מכן מתחילים בלימוד הגמרא.
דגל בשיטה שחובה על ההורים לדאוג שלילדים יהיה טוב בבית, למשל שתהיה חלוקת ממתקים באופן חופשי, ושאין לסלק ילד מהבית בשום מצב.
בלימוד הגמרא סבר שצריך לשנן פעמים רבות וללמוד "אליבא דהלכתא", כלומר לימוד לצורך הסקת המסקנות ההלכתיות מהסוגיה, ולא לשם פלפול וחידוד או לשם לימוד לשמו.
עם השנים התרחבה תפוצת השיטה, וכיום ישנם כ-20 תלמודי תודה המלמדים בדרך זו, בציבור החרדי ובציבור החרדי לאומי.
השקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל מצווה שקיים שאף לחקור את רצון ה' במצווה זו. דגל בשיטה של "קבל את האמת ממי שאמרה", והיה שומע את טענות מבקריו, גם אם היו אלו ילדים וכדומה.
צעד בדרכו של הגאון מווילנה, למד ולימד את תורת הקבלה, על פי דרכם של הגר"א והרמח"ל. יחד עם הרב חיים פרידלנדר, הרב יואל קלופט ואחרים השתתף בקבוצה שעסקה בלימוד ובהדפסה של כתביהם הקבליים של הגר"א והרמח"ל והדפסת כתבי רמח"ל מכתבי-יד.
בהמשך לגר"א, התנגד הרב זילברמן לחסידות, וראה בה סטייה מדרך עבודת ה' הרצויה. אמר שיסוד עבודת ה' הוא ידיעת האדם שהוא "עבד ה'". החסידות, לטענתו, מעדיפה לפעול לפי רגשות, ובעקבות כך אינה מקפידה על זמני תפילה וכדומה. הוא התנגד לפרשנות החסידית לתורת הצמצום של האר"י, שלפיה האלוהות נמצאת בכל מקום בעולם. לדעתו זוהי טעות חמורה הקרובה לעבודת אלילים. על פי פרשנותו לזוהר ולכתבי האר"י, האל הוא טרנסצנדנטי ואינו מצטמצם לזמן, לחומר ולצורה. את מושג ה"צמצום" שמופיע בכתבי האר"י, פירש כדברי הרמח"ל ורבי יוסף אירגס שהקב"ה ברא את עולמו שלא במלוא יכולתו אלא בצורה מוגבלת, וכן שברא את העולם חסר, כדי לתת מקום לעבודת האדם[5].
לשיטתו ראוי שאדם יתפרנס מיגיע כפיו. עם זאת התנגד ללימודים אקדמיים שלשיטתו מושכים את האדם לעולם שבו סולם הערכים שונה מהתורה, וסבר כי יש להתפרנס מ"אומנות נקייה וקלה" כלשון המשנה במסכת קידושין. לימד את ילדיו ונכדיו את מלאכת כתיבת הסת"ם, בהסתמך על המשנה במסכת קידושין האומרת שאדם חייב ללמד את בנו אומנות.
נודע ביחסו החיובי ליישוב ארץ ישראל ובפרט לבניין ירושלים. השקפתו הגאולית נתמכה על יסודות ספרי הגר"א ובפרט על הספר קול התור. הוא ראה את עיקרי היסוד של הספר אותנטיים ושייכים לימינו. הוא סבר כי עיקרי הגאולה בימינו מופיעים בפשט התנ"ך, בגישה דומה לזו של הרב ד"ר יצחק ברויאר. החשיב את המלחמה בערב רב (שהם להגדרתו אנשים שמטרתם ללכת נגד התורה ונגד הברית בין הקב"ה לעם ישראל) כחלק מתהליך הגאולה, וביקר את גישתו של הרב קוק על הערכתו לחילונים.
עסק ב"קירוב רחוקים" והחזרה בתשובה, והיה אחראי לחזרתם בתשובה של מפורסמים רבים, בהם אורי זוהר ומרדכי ארנון, וכן להתקרבותו לדת של רחבעם זאבי.
היה מהראשונים שהחלו לתת בכנפי בגדיהם פתיל תכלת שצבעו נלקח מהחילזון ארגמון קהה קוצים, ופרסם את העניין[6]. עם זאת בתחילה חייב את תלמידיו להסתיר את פתיל התכלת במכנסיהם, עד ששמע שרבנים נוספים, כדוגמת הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב עמרם אופמן, החלו אף הם ללבוש תכלת. בעקבותיו הקים תלמידו יוסף אליהו שטיינברג את עמותת "וזכרתם" הפועלת להרחבת המעגלים של לובשי התכלת.
סבר שיש להיות עטורים בתפילין במשך כל היום, וכך נוהגים תלמידיו.
הדגיש מאוד את העבודה שבלב, ונהג לצטט את לשון הרמח"ל שכאשר אמרו חז"ל "רחמנא ליבא בעי", "לא להקל באו, אלא להחמיר במאוד מאוד באו". לימד קבוצות רבות את הספר מסילת ישרים של הרמח"ל. ודיבר רבות על מעלת מידת הביטחון המוחלט בקב"ה, שלדבריו ייתכן רק לאחר בירור שכלי ומיושב של אמונת ישראל, בדרכם של הכוזרי והרמב"ן.
אגודת קדושת ציון, שחלק ממקימיה הם תלמידיו, הכריזה בשנת ה'תש"פ על תחרות על שמו לכתיבת מאמרים בענייני ארץ ישראל.
הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קהילת אדרת אליהו
מרבית חייו נחשבה משנתו הרוחנית של הרב זילברמן כחריגה מעט בעולם הישיבות הליטאי. רוב מוסדות החינוך שהקים פרשו משיטתו לאחר מספר שנים, ורק קומץ תלמידים צעדו בדרכו.
בשני העשורים האחרונים לחייו החלה להתגבש בעיר העתיקה בירושלים קהילה של תלמידיו. בתחילת שנות השמונים הקימו בניו את מוסדותיו בעיר העתיקה בירושלים, מתוך שאיפה לבניין הרוחני של ירושלים וקירוב הגאולה. כיום מונה קהילתו כמאתיים משפחות. לקהילה מוסדות חינוך ברובע היהודי ובית מדרש וישיבה ברובע המוסלמי. רב הקהילה הוא בנו, הרב אליהו זילברמן.
מבניו ומחתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו הבכור הרב יום טוב - מנהל חינוכי בת"ת אדרת אליהו, ונשיא כמה תלמודי תורה בשיטת זילברמן, ביניהם בבית אל ובחברון.
- נכדו הרב אליהו (מכונה בקרב אנשי הקהילה ר' אליהו ברי"ט כדי להבדיל בינו לבין דודו רב הקהילה), רב בית כנסת החורבה
- בנו הרב אליהו - ראש ישיבת אדרת אליהו ורב הקהילה
- בנו הרב אברהם - גבאי בית הכנסת אוהל יוסף בשכונת רמות פולין בירושלים
- בנו הרב ירמיהו - לשעבר ראש הישיבה הקטנה אדרת אליהו
- בנו הרב יוסף - מנהל תלמוד תורה אדרת אליהו
- בנו הרב אפרים - רב קהילת אדרת אליהו ביישוב מיצד
- חתנו הרב אברהם מנדלסון, לשעבר ראש ישיבת ברכת משה (גבעת שאול י-ם) ומראשי ישיבת ביתר עילית, ממייסדי שיטת זכרו.
- חתנו הרב נטע וסרשטיין, ההדיר כמה ספרים לפי לפי גרסת הגר"א, ממייסדי היישוב מעלה עמוס.
- חתנו הרב צבי שרלין, רב הקהילה החרדית בשכונת רמת אשכול בירושלים
- חתנו הרב אליעזר וייס, היה נשוי לרחל שנרצחה בשנת 1988 עם שלושת ילדיהם בפיגוע במבואות יריחו, ונישא בשנית לבתו שרה.
- חתנו הרב יעקב קובר, מנהל תלמוד תורה "שער התורה" בשיטת זכרו בבני ברק
- חתנו הרב מרדכי יוסף שיף, משגיח בישיבת אדרת אליהו.
מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אורי זוהר
- הרב בנימין זאב כהנא[7]
- הרב משולם וורמסר, מרבני קהילת אדרת אליהו
- בנו - הרב אליהו זילברמן, רב קהילת אדרת אליהו
- הרב מרדכי ארנון
- הרב שמואל טל - ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (לשעבר בנווה דקלים)
- הרב חיים קוק - ראש ישיבת תורת רפאל
- הרב ברוך צבי גרינבוים, ראש ישיבת דרך השם
- הרב נתן רוטמן - ר"מ בישיבת נתיבות חכמה ולפנים ר"מ בישיבת מיר-ברכפלד ובישיבת אדרת אליהו.
- הרב נחום מאיר רוזנברג - דיין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ בבני ברק
- הרב אהרן פרידמן - ראש ישיבת כרם ביבנה
- הרב אריה שפירא - מחבר הספרים "אחרית כראשית"[8] ו"מגדיל ישועות מלכו" ומהדיר ספרים של הרמח"ל, הגר"א ועוד.
- יהודה אפשטיין - יו"ר אגודת קדושת ציון.
- יצחק פינדרוס חבר כנסת מדגל התורה
- הרב אליהו מאיר פייבלזון - ראש ישיבת פתחי עולם
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "ואורח צדיקים כאור נוגה" - הספדים שנאמרו על הרב זילברמן, ירושלים, תשע"א
- כתבה אודותיו במוסף שבת קודש של יתד נאמן פרשת תצוה תשפ"א עמודים 18 עד 22
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקלטות מהרב באתר קול הלשון - תורה, נביאים וכתובים, משנה וגמרא.
- https://oldcitycheder.org/
בחזרה למקורות - מאתר ערוץ 7 בתאריך 1 בינואר 2001, בארכיון האינטרנט- ריאיון עם אורי זוהר על חזרתו בתשובה על ידי הרב זילברמן (אורכב 07.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
- דיון בפורום ספרים וסופרים על הרב זילברמן (עם אוסף לינקים)
- ריאיון עם הרב יום טוב בקשר לדרך הלימוד
- קישור מהיברובוקס ל"פינת יקרת" גיליון ו' - מתוך שיחותיו על לימוד המקרא וסדר לימוד תשב"ר
- קישור מאוצר החכמה למאמר על דמותו, מוסף שבת קודש, יתד נאמן, ויקהל תשע"ד
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]