יצחק שלמה זילברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק שלמה זילברמן
Zilberman y s1.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הרב יצחק שלמה זילברמן
תאריך לידה כ' בניסן תרפ"ט
מקום לידה ברלין, גרמניה.
תאריך פטירה י"ח באדר תשס"א (בגיל 71)
מקום פטירה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר הזיתים
תאריך לידה לועזי 30 באפריל 1929
תאריך פטירה לועזי 13 במרץ 2001
מקום פעילות ירושלים, ישראל.
השתייכות חרדי, ליטאי
תחומי עיסוק חינוך (שיטת זילברמן)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 - י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילה הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר הרב יצחק שלמה זילברמן בהר הזיתים

נולד בברלין, גרמניה. לרבקה ולד"ר אברהם משה זילברמן, שתרגם את פירוש רש"י על החומש לאנגלית. בילדותו התייתם מאמו וגדל אצל אביו. בשנת תרצ"ד (1934) עקב עליית הנאצים לשלטון, היגרה המשפחה לאנגליה, שם נפטר אביו.

בשנת תרצ"ט (1939) עלה לבדו ארצה, וגדל בבית דודו ד"ר יעקב לוי מנהל חדר יולדות בבית החולים ביקור חולים אשר התגורר בשכונת רחביה בירושלים, למד בבית ספר חורב ובישיבת "קול תורה" בשנותיה הראשונות. לאחר מכן הצטרף לקבוצה שהתגבשה סביב הרב אליעזר יהודה פינקל שבהמשך התמסדה כ"ישיבת מיר".

בעצת החזון איש נישא לשיינדל בת הרב יום-טוב זלוטניק מירושלים על אף התנגדות חלק ממשפחתו, ובעקבות כך החליף את לבושו מלבוש אירופאי ללבוש ירושלמי, והתגורר בשכונת "שערי חסד" הירושלמית. לזוג נולדו שמונה עשר ילדים, תשעה בנים ותשע בנות.

בנערותו התחבר לדרך החסידות, ובפרט לחסידות חב"ד וברסלב, היה לו גם קשר עם האדמו"ר מגור ה'בית ישראל'. לאחר שנים של בירור התמקד בדרכו של הגאון מווילנא, שאת דרכו הכיר בין היתר בעזרת הרב שלמה זלמן אוירבך ובנו הרב שמואל אוירבך. לצד זאת דבק גם במשנת רמח"ל, וראה את תורת הגר"א והרמח"ל כמשלימות זו את זו.

עסק רבות בשיטת החינוך לבנים בתלמודי תורה. שימש בוחן בתלמוד התורה של כולל שומרי החומות, ובשנות השישים יזם את הקמת ת"ת קמניץ. לאחר ששיטת הלימוד שרצה להנהיג לא התקבלה שם, הקים את ת"ת הדר ציון, שגם ממנו פרש מאוחר יותר.

הרב זילברמן הקפיד שלא לקבל משכורת מעיסוקו בחינוך[דרוש מקור], בנימוק שהדבר היה מונע ממנו לדבוק בדרכו הייחודית. תחת זאת התפרנס כסופר סת"ם. בין היתר קנו ממנו תפילין הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב יוסף שלום אלישיב[דרוש מקור]. הרבי מלובביץ' רצה להזמין ממנו תפילין, אולם הדבר לא יצא לפועל בעקבות אי הסכמתו להתחייב שלא ידבר נגד חסידות חב"ד[דרוש מקור]. הוא עודד את לימוד המלאכה, וניסה ולהוזיל את עלויות מוצרי הסת"ם, מכיוון שלדעתו ההלכה מחייבת שלכל יהודי יהיה ספר תורה. פיתח קולמוסים כדי להקל על המלאכה, בהם נוצה עם ראש גמיש מזהב וקולמוסים עם מיכלי דיו פנימיים.

בשנות השמונים הקימו בניו את המוסדות בעיר העתיקה בירושלים הידועים בשם "אדרת אליהו", ובהם ישיבת אדרת אליהו.

בכ' בחשוון תשמ"ט (30 באוקטובר 1988) נרצחה בתו, רחל וייס, עם שלושת ילדיה בפיגוע ביריחו באוטובוס שנסע מטבריה לירושלים, אירוע שהותיר בו את רישומו עד יומו האחרון. על שמם קראו בניו לרשת החינוכית שהקימו "נר לרחל ובניה".

בתשנ"א (1991) עבר לגור בעיר העתיקה בירושלים, בין היתר כדי לקרב את הגאולה על ידי החזרת 'אנשי אמנה' לירושלים המקודשת. התאלמן בשנת תשנ"ב (1992), ונישא בשנית בשנת תשנ"ח (1998).

נפטר בי"ח באדר התשס"א לאחר מחלה ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

עיקרי שיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטתו החינוכית והלימודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיטת זילברמן

הרב זילברמן התפרסם בעיקר בשל השיטה החינוכית שפיתח ונקראת על שמו. השיטה מבוססת על דברי חז"ל במסכת אבות ולדבריו נהגה בזמן חז"ל. לפי השיטה, ילדים הנכנסים לבית הספר לומדים תחילה את כל המקרא, ולאחר מכן את כל שישה סדרי משנה, בשינון רב בשאיפה כי ידעו אותם על-פה. לאחר מכן מתחילים בלימוד הגמרא.

דגל בשיטה שחובה על ההורים לדאוג שלילדים יהיה טוב בבית, למשל שתהייה חלוקת ממתקים באופן חופשי, ושאין לסלק ילד מהבית בשום מצב.

בלימוד הגמרא סבר שצריך לשנן פעמים רבות וללמוד "אליבא דהלכתא", כלומר לימוד לצורך הסקת המסקנות ההלכתיות מהסוגיה, ולא לשם פלפול וחידוד או לשם לימוד לשמו.

ראה עצמו כצועד בדרכו של הגאון מווילנה וראה את שיטתו כיישום דרכו. כמו כן יישם למעשה את פסקיו ההלכתיים.

למד ולימד את תורת הקבלה, על פי דרכם של הגר"א והרמח"ל. יחד עם הרב חיים פרידלנדר, הרב יואל קלופט ואחרים השתתף בקבוצה שעסקה בלימוד ובהדפסה של כתביהם הקבליים של הגר"א והרמח"ל והדפסת ספרי רמח"ל מכתבי-יד.

השקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל מצווה שקיים שאף לחקור את רצון ה' במצווה זו. דגל בשיטה של "קבל את האמת ממי שאמרה", והיה שומע את טענות מבקריו, גם אם היו אלו ילדים וכדומה.

בהמשך לגר"א, הרב זילברמן התנגד לחסידות, וראה בה סטייה מדרך עבודת ה' הרצויה. אמר שיסוד עבודת ה' הוא ידיעת האדם שהוא "עבד ה'". החסידות, לטענתו, מעדיפה לפעול לפי רגשות ובעקבות כך אינה מקפידה על זמני תפילה וכדומה. הוא התנגד לפרשנות החסידית לתורת הצמצום של האר"י, אשר לפיה האלוהות נמצאת בכל מקום בעולם. לדעתו זוהי טעות חמורה, הקרובה לעבודת אלילים. על פי פרשנותו לזוהר ולכתבי האר"י, האל הוא טרנסצנדנטי ואינו מצטמצם לזמן, לחומר ולצורה. את מושג ה"צמצום" שמופיע בכתבי האר"י, פירש כדברי הרמח"ל ורבי יוסף אירגס שהקב"ה ברא את עולמו שלא במלוא יכולתו אלא בצורה מוגבלת, וכן שברא את העולם חסר, כדי לתת מקום לעבודת האדם[1].

לשיטתו ראוי שאדם יתפרנס מיגיע כפיו. עם זאת התנגד ללימודים אקדמיים שלשיטתו מושכים את האדם לעולם שבו סולם הערכים שונה מהתורה, וסבר כי יש להתפרנס מ"אומנות נקייה וקלה" כלשון המשנה במסכת קידושין. לימד את ילדיו ונכדיו את מלאכת כתיבת הסת"ם, בהסתמך על המשנה במסכת קידושין האומרת שאדם חייב ללמד את בנו אומנות.

נודע ביחסו החיובי ליישוב ארץ ישראל ובפרט לבניין ירושלים. השקפתו הגאולית נתמכה על יסודות ספרי הגר"א ובפרט על הספר קול התור. הוא ראה את עיקרי היסוד של הספר אותנטיים ושייכים לימינו. הוא סבר כי עיקרי הגאולה בימינו מופיעים בפשט התנ"ך, בגישה דומה לזו של הרב ד"ר יצחק ברויאר. החשיב את המלחמה בערב רב (שהם להגדרתו אנשים שמטרתם ללכת נגד התורה ונגד הברית בין הקב"ה לעם ישראל) כחלק מתהליך הגאולה, וביקר את גישתו של הרב קוק על הערכתו לחילונים.

עסק ב"קירוב רחוקים" והחזרה בתשובה, והיה אחראי לחזרתם בתשובה של מפורסמים רבים, בהם אורי זוהר ומרדכי ארנון, וכן להתקרבותו לדת של רחבעם זאבי.

היה מהראשונים שהחלו לתת בכנפי בגדיהם פתיל תכלת שצבעו נלקח מהחילזון ארגמון קהה קוצים, ופרסם את העניין[2]. עם זאת בתחילה חייב את תלמידיו להסתיר את פתיל התכלת במכנסייהם, עד ששמע שרבנים נוספים כדוגמת הרב זלמן נחמיה גולדברג והרב עמרם אופמן החלו גם הם ללבוש תכלת. נהג להיות עטור בתפילין במשך כל היום וכן נוהגים תלמידיו.

הדגיש מאד את העבודה שבלב, והיה נוהג לצטט את לשון הרמח"ל שכאשר אמרו חז"ל "רחמנא ליבא בעי", "לא להקל באו, אלא להחמיר במאוד מאד באו". לימד לקבוצות רבות את הספר מסילת ישרים של הרמח"ל. ודיבר רבות על מעלת הביטחון המוחלט בקב"ה, שלדבריו ייתכן רק לאחר בירור שכלי ומיושב של אמונת ישראל, בדרכם של הכוזרי והרמב"ן.

הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קהילת אדרת אליהו

מרבית חייו נחשבה משנתו הרוחנית של הרב זילברמן כחריגה מעט ברחוב החרדי. רוב מוסדות החינוך שהקים פרשו משיטתו לאחר מספר שנים, ורק קומץ תלמידים צעדו בדרכו.

בשני העשורים האחרונים לחייו החלה להתגבש בעיר העתיקה בירושלים קהילה של תלמידיו. בתחילת שנות השמונים הקימו בניו את מוסדותיו בעיר העתיקה בירושלים, מתוך שאיפה לבניין הרוחני של ירושלים וקירוב הגאולה. כיום מונה קהילתו כמאתיים משפחות. לקהילה מוסדות חינוך ברובע היהודי ובית מדרש וישיבה ברובע המוסלמי. רב הקהילה הוא בנו, הרב אליהו זילברמן.

מבניו וחתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו בכורו הרב יום טוב זילברמן
  • בנו הבכור הרב יום טוב זילברמן - מנהל חינוכי בת"ת אדרת אליהו, ומגיד מישרים
  • בנו הרב אליהו זילברמן - ראש ישיבת אדרת אליהו ורב הקהילה
  • בנו הרב ירמיהו, ראש הישיבה הקטנה אדרת אליהו
  • חתנו הרב צבי שרלין, רב הקהילה החרדית בשכונת רמת אשכול בירושלים
  • חתנו אליעזר וייס, היה נשוי לרחל שנהרגה בפיגוע ביריחו, ונישא בשנית לבתו האחרת.
  • חתנו יעקב קובר, מנהל תלמוד תורה "שער התורה" בשיטת זכרו בבני ברק
  • חתנו הרב מרדכי יוסף שיף, משגיח בישיבת אדרת אליהו

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי זוהר ("החרדי" שמוזכר שם הוא הרב זילברמן)
  • "ואורח צדיקים כאור נוגה" - הספדים שנאמרו על הרב זילברמן ירושלים תשע"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קל"ח פתחי חכמה פתח כד
  2. ^ מכתבים שכתב בעניין התכלת
  3. ^ במשך שנים היה מגיע עם תלמידיו לשיעור שבועי עם הרב זילברמן.