שיטת זילברמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:תלמוד תורה באמצעות HotCat
מ הגהה
שורה 1: שורה 1:
'''שיטת זילברמן''' הוא שמה של שיטה לימודית ב[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], הקרויה על שם מייסדה, הרב [[יצחק שלמה זילברמן]] (תרפ"ט-תשס"א). השיטה מבוססת על [[פשט|הבנה בסיסית]] ו[[שינון]] רב מאוד, כאשר ה[[עיון (בהלכה)|העמקה]] נדחית לגיל מבוגר יותר. על פי השיטה, הילדים מתחילים בכיתה א' בלימוד ה[[תנ"ך]] עם [[טעמי המקרא]]; לאחר שמסיימים את כולו, סמוך לגיל עשר, הם מתחילים ללמוד [[ששה סדרי משנה]], ורק לאחר מכן, קרוב לגיל חמש-עשרה, מתחילים ללמוד [[תלמוד]].
'''שיטת זילברמן''' היא שיטה לימודית ב[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], הקרויה על שם מייסדה, הרב [[יצחק שלמה זילברמן]]. השיטה מבוססת על [[פשט|הבנה בסיסית]] ו[[שינון]] רב של [[התנ"ך]] ו[[המשנה]], בעוד ה[[עיון (בהלכה)|העמקה]] ולימוד ה[[גמרא]] נדחים לגיל מבוגר יותר. סדר לימודים זה שונה מהמקובל ברוב מוסדות החינוך הדתיים, בהם לא מקובל ללמוד את כל ה[[תנ"ך]] ואת כל המשנה, ולימוד המקרא ו[[התלמוד]] בעיון מתחיל בגיל צעיר.


השיטה מבוססת על הנאמר בפרק ה' במסכת אבות: "בן חמש שנים ל[[מקרא]], בן עשר ל[[משנה]], בן חמש עשרה ל[[תלמוד]]"; וכן על דברי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] "ליגמר איניש והדר ליסבר"{{הערה|{{בבלי|שבת|סג|א}}.}}(תרגום: ישנן אדם תחילה ואחר יעיין).
השיטה מבוססת על הנאמר בפרק ה' במסכת אבות: "בן חמש שנים ל[[מקרא]], בן עשר ל[[משנה]], בן חמש עשרה ל[[תלמוד]]"; וכן על דברי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] "ליגמר איניש והדר ליסבר"{{הערה|{{בבלי|שבת|סג|א}}.}}(תרגום: ישנן אדם תחילה ואחר יעיין).


==עקרונות השיטה==
סדר לימודים זה שונה מהמקובל ברוב מוסדות החינוך הדתיים, שבהם לא מקובל ללמוד את כל ה[[תנ"ך]] ואת כל המשנה, ומתחילים ללמוד [[תלמוד]] בגיל צעיר, ולימוד המקרא והתלמוד נעשה בעיון כבר בגיל צעיר.
על פי השיטה, הילדים מתחילים בכיתה א' בלימוד ה[[תנ"ך]] עם [[טעמי המקרא]]. לאחר שמסיימים ללמוד את התנ"ך כולו סמוך לגיל עשר, מתחילים ללמוד [[ששה סדרי משנה]]. רק לאחר מכן, קרוב לגיל חמש עשרה, מתחילים ללמוד [[תלמוד]].


בתלמודי התורה לפי שיטת זילברמן לומדים בכל ימי השנה, לרבות [[שבת]]ות ו[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] (במספר שעות מצומצם יותר, ועל פי רוב לא בגדר חובה), למעט ביום [[תשעה באב]], שבו אסור ללמוד תורה. הדרכה זו מבוססת על דברי [[ריש לקיש]]: "[[ביטול תורה|אין מבטלין]] [[תינוקות של בית רבן]] אפילו לבניין [[בית המקדש]]"{{הערה|{{בבלי|שבת|קיט|ב}}}}, ועל [[פסיקת הלכה|פסק]] [[הרמב"ם]]{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תלמוד תורה ב ב|משנה תורה, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה פרק ב הלכה ב}}.}}.
בתלמודי התורה לפי שיטת זילברמן לומדים בכל ימי השנה, לרבות [[שבת]]ות ו[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] (במספר שעות מצומצם יותר, ועל פי רוב לא בגדר חובה), למעט ביום [[תשעה באב]], שבו אסור ללמוד תורה. הדרכה זו מבוססת על דברי [[ריש לקיש]]: "[[ביטול תורה|אין מבטלין]] [[תינוקות של בית רבן]] אפילו לבניין [[בית המקדש]]"{{הערה|{{בבלי|שבת|קיט|ב}}}}, ועל [[פסיקת הלכה|פסק]] [[הרמב"ם]]{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תלמוד תורה ב ב|משנה תורה, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה פרק ב הלכה ב}}.}}.

גרסה מ־23:59, 9 באפריל 2017

שיטת זילברמן היא שיטה לימודית בתלמודי תורה, הקרויה על שם מייסדה, הרב יצחק שלמה זילברמן. השיטה מבוססת על הבנה בסיסית ושינון רב של התנ"ך והמשנה, בעוד ההעמקה ולימוד הגמרא נדחים לגיל מבוגר יותר. סדר לימודים זה שונה מהמקובל ברוב מוסדות החינוך הדתיים, בהם לא מקובל ללמוד את כל התנ"ך ואת כל המשנה, ולימוד המקרא והתלמוד בעיון מתחיל בגיל צעיר.

השיטה מבוססת על הנאמר בפרק ה' במסכת אבות: "בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה לתלמוד"; וכן על דברי התלמוד הבבלי "ליגמר איניש והדר ליסבר"[1](תרגום: ישנן אדם תחילה ואחר יעיין).

עקרונות השיטה

על פי השיטה, הילדים מתחילים בכיתה א' בלימוד התנ"ך עם טעמי המקרא. לאחר שמסיימים ללמוד את התנ"ך כולו סמוך לגיל עשר, מתחילים ללמוד ששה סדרי משנה. רק לאחר מכן, קרוב לגיל חמש עשרה, מתחילים ללמוד תלמוד.

בתלמודי התורה לפי שיטת זילברמן לומדים בכל ימי השנה, לרבות שבתות וחגים (במספר שעות מצומצם יותר, ועל פי רוב לא בגדר חובה), למעט ביום תשעה באב, שבו אסור ללמוד תורה. הדרכה זו מבוססת על דברי ריש לקיש: "אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש"[2], ועל פסק הרמב"ם[3].

התפשטות השיטה

תחילת השיטה בתלמוד תורה אדרת אליהו שייסד הרב זילברמן בעיר העתיקה בירושלים בתחילת שנות השמונים (על שם הגאון מווילנה, שבו ראה הרב זילברמן את מורה דרכו). הוא הקים מוסד זה בעקבות כמה ניסיונות שלא צלחו להנחיל את שיטתו בתלמודי תורה קיימים, דוגמת "הדר ציון" ו"קמניץ" שהיה ממייסדיהם.

את השיטה מפיצים לאחר פטירתו בניו, הרב יום טוב זילברמן והרב אליהו זילברמן.

בציבור החרדי לאומי ישנם כעשרים תלמודי תורה המבוססים על השיטה, מקצתם מופעלים על ידי רשת "מישרים"[4]. גם בציבור החרדי, השמרן יותר, ישנם כמה מוסדות. תלמודי תורה המלמדים לפי השיטה קיימים באחוזת אתרוג, אשדוד, בית אל, בית שאן, ביתר עילית, בני ברק, הודיות, חברון, טבריה, יד בנימין, יצהר, מודיעין עילית, מצפה יריחו, נהריה, נוף אילון, נריה, עפולה, קריית ארבע, קריית מלאכי, אור הגנוז וצפת[5], קריית משה בירושלים, קריית עקרון, רכסים, רמת בית שמש ורמת גן, וגם מחוץ לישראל: במונטריאול, לייקווד ודרום אפריקה.

השיטה עוררה התנגדות בקרב קהילות שמרניות, אך גובתה על ידי כמה רבנים, בהם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, העומד בנשיאות מספר תלמודי תורה המלמדים לפי השיטה, בבני ברק ובביתר עילית. הרב זילברמן כתב שגם הרב יעקב ישראל קנייבסקי תמך בשיטה[6].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים