ימים ואוקיינוסים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:51, 7 בנובמבר 2017

ים הוא גוף גדול של מים מלוחים, המופרד מן האוקיינוס ביבשת, אי או ארכיפלג, אך עדיין מקושר אליו.

אם מקווה מים גדול סגור מכל צדדיו ביבשה, אזי הוא נקרא "ימה" ולא ים, אם כי ישנן מספר ימות אשר נהוג לקרוא להן בשם "ים", כמו למשל ים המלח, ים כנרת והים הכספי.

ישנם ימים אשר מוקפים ביבשה מ-3 צידיהם, ולפיכך עונים גם להגדרת מפרץ. במקרים אלו ההחלטה לכנותם "ים" ולא "מפרץ" נובעת בדרך כלל מהיותם גדולים יותר (ים אוחוצק, הים האגאי) ו/או סגורים יותר (הים האדום, הים השחור). עם זאת, כללים אלו אינם חד-משמעיים, ולעתים ההחלטה אם לקרוא לגוף מים "ים" או "מפרץ" היא שרירותית. דוגמאות למקרים שסותרים את הכללים הם המפרץ הפרסי (למרות היותו כמעט לגמרי סגור), מפרץ מקסיקו ומפרץ הדסון (למרות שהם גדולים מרוב הימים המוכרים).

ימים מובדלים מאוקיינוסים בגודלם הקטן יותר. במקרה זה, בשונה משתי הדוגמאות הקודמות, אין בלבול בין שני המושגים, שכן רשימת האוקיינוסים קצרה במיוחד וכוללת רק את (מסודרים לפי הגודל) האוקיינוס השקט, האוקיינוס האטלנטי, האוקיינוס ההודי, ואוקיינוס הקרח הצפוני (ארגון ההידרוגרפיה הבינלאומי דן גם בהגדרת האוקיינוס הדרומי, אולם נכון ל-2017 טרם התקבלה החלטה סופית בנושא).

מקרי הגדרה תרבותית או פוליטית

בחלק מהמקרים הסיבה ששם מסויים הכה שורש היא בעיקרה תרבותית: הים האגאי למשל, נקרא בפי העותמנים על בסיס שמות מהמיתולוגיה היוונית. הים הערבי מציין את השליטה הערבית הממושכת בסחר דרכו. באופן דומה השתמר שם של ימות (הכינרת, ים המלח, הים הכספי ועוד) בתור ים - תרבות אחת או יותר בעבר התייחסה לגוף המים בתור ים, והשם הכה שורש. דוגמה לויכוח פוליטי דומה שקיים בימינו היא הקרב שמנהלות חלק ממדינות ערב כנגד השם "המפרץ הפרסי". בתרבות הערבית הוא מוכר בתור "המפרץ הערבי" וכמובן שיש לשם משמעות פוליטית.

ימים שאינם מקושרים לאוקיינוס

הימים של הים התיכון

ראו גם

גאוגרפיה פיזית - מונחים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ימים ואוקיינוסים בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:Sunset-at-Sea.jpg|300px|ממוזער|שקיעה בים באמצע הערב]]
 [[ים]] הוא גוף גדול של מים מלוחים, המופרד מן ה[[אוקיינוס]] ב[[יבשת]], [[אי]] או [[ארכיפלג]], אך עדיין מקושר אליו.
-* אם מקווה מים גדול סגור מכל צדדיו ביבשה, אזי הוא נקרא "ימה" ולא ים, אם כי ישנם ימים רבים המכונים בטעות בשם "ים", כמו למשל [[ים המלח]], [[ים כנרת]] ו[[הים הכספי]].
+* אם מקווה מים גדול סגור מכל צדדיו ביבשה, אזי הוא נקרא "[[ימה]]" ולא ים, אם כי ישנן מספר ימות אשר נהוג לקרוא להן בשם "ים", כמו למשל [[ים המלח]], [[ים כנרת]] ו[[הים הכספי]].
+* ישנם ימים אשר מוקפים ביבשה מ-3 צידיהם, ולפיכך עונים גם להגדרת [[מפרץ]]. במקרים אלו ההחלטה לכנותם "ים" ולא "מפרץ" נובעת בדרך כלל מהיותם גדולים יותר ([[ים אוחוצק]], [[הים האגאי]]) ו/או סגורים יותר ([[הים האדום]], [[הים השחור]]). עם זאת, כללים אלו אינם חד-משמעיים, ולעתים ההחלטה אם לקרוא לגוף מים "ים" או "מפרץ" היא שרירותית. דוגמאות למקרים שסותרים את הכללים הם [[המפרץ הפרסי]] (למרות היותו כמעט לגמרי סגור), [[מפרץ מקסיקו]] ו[[מפרץ הדסון]] (למרות שהם גדולים מרוב הימים המוכרים).
-*[[קובץ:Sunset-at-Sea.jpg|300px|ממוזער|שקיעה בים באמצע הערב]] הים מובדל מן ה[[מפרץ]] בכך שהוא גדול יותר וסגור יותר, אך לעתים ההבחנה בין ים למפרץ מטשטשת ואינה ברורה. דוגמאות לכך הם [[מפרץ מקסיקו]], [[המפרץ הפרסי]] ו[[מפרץ הדסון]].
 * ימים מובדלים מאוקיינוסים בגודלם הקטן יותר. במקרה זה, בשונה משתי הדוגמאות הקודמות, אין בלבול בין שני המושגים, שכן רשימת האוקיינוסים קצרה במיוחד וכוללת רק את (מסודרים לפי הגודל) [[האוקיינוס השקט]], [[האוקיינוס האטלנטי]], [[האוקיינוס ההודי]], ו[[אוקיינוס הקרח הצפוני]] ([[ארגון ההידרוגרפיה הבינלאומי]] דן גם בהגדרת [[האוקיינוס הדרומי]], אולם נכון ל-2017 טרם התקבלה החלטה סופית בנושא).