קוקה-קולה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Tzumi (שיחה | תרומות)
הוספת קטגוריה
שורה 102: שורה 102:


[[da:The Coca Cola Company#Coca-Cola-drikken]]
[[da:The Coca Cola Company#Coca-Cola-drikken]]
[[קטגוריה:מותגים]]

גרסה מ־23:15, 28 במאי 2018

קוקה קולה
סמליל קוקה-קולה
סוג קולה
אחוז אלכוהול 0 אחוז עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן The Coca-Cola Company (חברת קוקה-קולה)
מוצא ארצות הברית
מועד הכנה ראשוני 1886
צבע חום כהה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל קוקה קולה בעברית
בקבוק זכוכית של קוקה-קולה

קוקה-קולה הוא משקה קולה פופולרי המיוצר ונמכר ברחבי העולם על ידי חברת קוקה-קולה וזכייניות שלה. משקאות קולה דומים מיוצרים ונמכרים על ידי חברות מתחרות, אך משקה הקוקה-קולה הוא הפופולרי ביותר. המטה הבינלאומי של החברה אשר התאגדה בשנת 1893, נמצא באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית.

תולדות המשקה

פרסומת של המשקה משנות ה-90 של המאה ה-19
פחית קוקה קולה בטעם דובדבן - טעם שהופץ לראשונה בגרסה מוגבלת בשנת 1985

משקה הקוקה-קולה הומצא באטלנטה שבארצות הברית על ידי רוקח בשם ג'ון.ס. פמברטון בשנת 1886.[1] המשקה פורסם לראשונה כ"המעורר המושלם לעצבים ולמרץ" (Temperance drink), בניגוד לתפיסה הרווחת בדבר יעילותו כתרופה לכאבי בטן, כאב ראש, דיכאון או אימפוטנציה וכאבי גרון. במתכון המקורי, הרכיבים הפעילים היו עלי קוקה ואגוז קולה שנתנו למשקה את סגולותיו המעוררות. המשקה פותח על ידי פמברטון לאחר שנאסר עליו פיתוח של "יין קוקה של פמברטון". ג'ון קיבל את ההשראה לאחר שטעם יין צרפתי בעל סגולות דומות. בעקבות איסור על שימוש באלכוהול, החליט לפתח משקה בעל אפקט דומה אך לא אלכוהולי. נוסחת המשקה נמכרה לשני אנשים שהפכו את קוקה-קולה למשקה הנמכר ביותר בארצות הברית. מכירת המשקה החדש החלה ב-8 במאי 1886.

השם קוקה-קולה נטבע בשל חומריו של המשקה המקורי שהכיל עלים מצמח הקוקה ותובל באגוז הקולה. כיום המשקה עדיין מכיל עלי קוקה, אך אלה עוברים תהליך של מיצוי הקוקאין לפני הוספתם למשקה. כמו כן כיום הוא אינו מתובל באגוז הקולה, אלא בקרמל. במקור נכתב הצמח באנגלית באות K, אולם הוחלט לשנות את האות בשם המשקה ל-C, בשל שיקולי אסתטיקה וגרפיקה.

בגיל 65 החל פמברטון למכור חלקים מהחברה לשותפים, ולפני מותו מכר את חלקו שלו לסוחר בשם אסה קנדלר במחיר של 1200 דולר. ב-22 בינואר 1892 ייסד קנדלר את חברת קוקה-קולה, יחד עם אחיו ושני שותפים נוספים. לוגו החברה נרשם כסימן רשום שנה לאחר מכן.

ב-23 באפריל 1985 ניסתה החברה לשנות את המתכון ל-New Coke אבל לאור התנגדות ציבור הלקוחות חזרה בה ב-1 ביולי 1985 למתכון הקודם בשם Coca-Cola Classic.

ב-1982 השיקה החברה את המשקה דיאט קוקה-קולה, וב-21 במרץ 2005 הוציאה החברה משקה חדש - קוקה-קולה זירו. שני המשקאות דלי קלוריות (בערך קלוריה אחת בפחית משקה, בהשוואה ל-142 קלוריות בפחית קוקה-קולה רגילה).

המתכון

המתכון המדויק המשמש להכנת תרכיז הקוקה-קולה הוא סימן מסחרי רשום וסוד מסחרי של החברה, והוא נשמר בכספת המרכזית של בנק SunTrust שבאטלנטה, ג'ורג'יה. המתכון מכיל מי סודה, סוכר, צבע מאכל, קרמל (E150), קפאין, חומצה זרחתית, שמנים צמחיים (בהם שמן תפוחים), כוסברה וחומרי טעם וריח. הנוסחה הסודית כוללת שבע תמציות שונות המופקות מפרחים, פירות, עלים ושורשים. פחית קוקה קולה (330 מ"ל) מכילה 35 גרם סוכר וערכה הקלורי כ-140 קלוריות.[2]

חומרי הטעם והריח הנמצאים בשימוש בקולה הם ייחודיים ומיוצרים במפעל המרכזי של החברה, ששולח את המרכיבים לכל מפעלי קוקה-קולה בעולם. ייתכנו שינויים קלים בטעם הסופי של המוצר בין ארצות בגלל השוני בטעמם של המים המקומיים, שמהווים את רובו של המשקה. המתכון הראשון והמקורי של הקולה כלל תמצית טעם שכללה עשרה תבלינים ו-5 מיצים מפירות שונים מעורבבים עם אלכוהול. לתמצית הטעם הוספו סוכר, עלי קוקה, אגוז הקולה וסודה.

בישראל

לאחר שנים בהן נכנעה חברת קוקה-קולה לחרם הערבי הגיע המשקה לישראל בשנת 1966 ונמכר בבקבוקי זכוכית. ב-1980 החלה מכירת המשקה גם בפחיות, ומ-1982 הוא נמכר גם בבקבוקי פלסטיק. נכון להיום, משקאות קוקה-קולה לסוגיהם נמכרים בישראל בבקבוקי פלסטיק בגדלים של 250 מ"ל (קוקה-קולה מיני, החל משנת 2015), 500 מ"ל, 1 ליטר (החל משנת 2015), 1.5 ליטר ו-2 ליטר (החל משנת 2015). בנוסף לבקבוקי הפלסטיק, נמכר גם בקבוק זכוכית בגודל 350 מ"ל ופחיות 330 מ"ל (פחית רגילה ופחית "סליק" צרה).

כמות משקה סוג מיכל
250 מ"ל. בקבוק פלסטיק (קוקה קולה מיני)
330 מ"ל פחית
330 מ"ל פחית צרה (סליק)
350 מ"ל בקבוק זכוכית
500 מ"ל בקבוק פלסטיק
1 ליטר בקבוק פלסטיק
1.5 ליטר בקבוק פלסטיק
2 ליטר בקבוק פלסטיק

חלק מן המוצרים נמכרים גם באריזות מאגדת, כגון שישיות או שלישיות.

בקבוקי המשקה אשר נמכרים בישראל מיוצרים במפעלי החברה בישראל, הנמצאים בבעלותה של החברה המרכזית לייצור משקאות קלים. בשנת 1965 פנתה החברה באמצעות איש העסקים הישראלי-אמריקאי אברהם פיינברג לממשלת ישראל, בבקשה לאישור הקמת מפעל ישראלי כזכיין של חברת קוקה-קולה העולמית. ממשלת ישראל אישרה את בקשתה של החברה ובשנת 1968 הוקמה החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, ומפעל הייצור הראשון נבנה בבני ברק.

כשרות

פרסומת ביידיש לקוקה-קולה כשר, עיתון "הפרדס", 1948

הרב טוביה גפן, רבה של אטלנטה, הכשיר בפעם הראשונה את הקוקה-קולה, שבתחילה היה טרף. כדי לאפשר לו להכשיר את המשקה, הרב גפן נחשף לנוסחה הסודית והחליף שני מרכיבים טרפים במרכיבים כשרים. על מנת שלא לפגוע בחשאיות הוא קרא לאחד המרכיבים "מורייס" ולשני "אניגרון", שמות רטבים מתקופת התלמוד.[3] את ה"מורייס", שהיה גליצרול משומן חיה לא כשרה, ביקש להחליף בגליצרול מן הצומח, ואת ה"אניגרון", שהיה ממתיק ובו שאריות אלכוהול מדגן, החליפו בעצתו לממתיק עשוי קנה סוכר או סלק סוכר, על מנת שהמשקה יהיה כשר לפסח.[4] בשנת 1948 פרסם שמואל אהרן הלוי פרדס, בירחון "הפרדס", על דעת עורך העיתון הרב שמחה עלבערג, מודעה ובה נאמר כי ביקר במפעל קוקה-קולה באטלנטה ולאחר שגילו לו את כל סודות הייצור הוא מאשר שהמשקה כשר.[5] כן קיבל המשקה בארצות הברית הכשר מטעם הרב אריה רלב"ג וה-OU - האיחוד האורתודוקסי.

בישראל זכה המשקה להכשר רגיל מטעם הרבנות הראשית תל אביב-יפו, ובשנת 1991 אף לכשרות למהדרין מאת הרב משה יהודא ליב לנדא מבני ברק. נציגים של שני נותני ההכשר קיבלו לידיהם את המידע על ההרכב המדויק של המשקה.

משאית חג המולד של קוקה-קולה בגרמניה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Our Coca Cola Brands, coca-cola.uk
  2. ^ Nutritional Information
  3. ^ על אניגרון ומורייס ושימושם בתרבות הרומית. לפי מאמר זה, האניגרון והמורייס שניהם אותו התבלין. (אתר מסוף הדף היומי)
  4. ^ תום שגב, "שיעור היסטוריה", מוסף "השבוע" של הארץ, 30 במרץ 2012, עמוד 22
  5. ^ הפרדס, אלול תש"ח, עמוד 2.