אהרן הגדול מקרלין – הבדלי גרסאות
מ הסרת שדה סיבת הפטירה בתבנית:אדמו"ר (תג) (דיון) |
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
||
שורה 64: | שורה 64: | ||
{{בקרת זהויות}} |
{{בקרת זהויות}} |
||
⚫ | |||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] |
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] |
||
[[קטגוריה:אדמו"רי קרלין]] |
[[קטגוריה:אדמו"רי קרלין]] |
||
שורה 70: | שורה 69: | ||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] |
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] |
||
[[קטגוריה:קרלין: רבנים]] |
[[קטגוריה:קרלין: רבנים]] |
||
⚫ | |||
[[קטגוריה:נפטרים ב-1771]] |
[[קטגוריה:נפטרים ב-1771]] |
גרסה מ־22:02, 17 בינואר 2019
תבנית:אדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין. מכונה רבי אהרן הגדול.
קורות חייו
נולד ביאנובה ליעקב ופערל.[1] בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של הבעל שם טוב, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר קרלין (כיום פרבר בעיר פינסק בבלארוס). ביחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה שמתנגדי תנועת החסידות שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים".
אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של הפיוט הידוע יה אכסוף. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.
רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".
דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי אהרן מקרלין (השני), מחבר הספר "בית אהרן". את מקומו של רבי אהרן הגדול מילא תלמידו וחברו, רבי שלמה מקרלין, שהיה אחראי גם על גידולו וחינוכו של רבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרון והאדמו"ר השלישי בשושלת. מחסידות קרלין הסתעפו חסידויות לודמיר, לכוביץ', קוברין, סלונים וקודינוב.
משפחתו
לרבי אהרן ולאשתו לאה היו ארבעה ילדים:
- בנם הבכור, רבי יעקב[2] היה חתנו של ר' אברהם מקרלין ועלה עימו לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה.
- רבי אשר - לימים האדמו"ר מקרלין.
- חיה שרה אשת רבי מרדכי מטשרנוביל. היו לה ממנו ארבעה ילדים. 1. ר' אהרן טברסקי מטשרנוביל (בזיווג ראשון חתן ר' גדליה מליניץ. בזיווג שני חנה מלכה בת ר' צבי מקרוסטשוב). 2. משה טברסקי מקוריסטשוב (אשתו בזיווג ראשון אסתר. בזיווג שני היה חתן צבי אריה לנדא מאליק. בזיווג שלישי אשתו חנה בת יעקב יוסף מאוסטראה). 3.יעקב ישראל מטשארקס(אשתו דבורה לאה בת האדמו"ר ר' דוב בער מלובביץ'). 4. מלכה (אשת יחיאל מיכל מדרוהוביץ').
- רבקה אשתו בזיווגו השני של שלום שכנא אלטשולר.
קישורים חיצוניים
- "אהרן בן יעקב מקרלין", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 164, באתר היברובוקס
- 'ר' אהרן ב"ר יעקב מקארלין („ר' אהרן הגדול”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 25 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1223).
- אהרן הגדול מקרלין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד הלחמי, רבי אהרן הגדול מקרלין, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה- א. אברהם שוורץ, מייסד חסידות קארלין, בעלון "אור הגנוז", גיליון ו', שבט-ניסן תשמ"ח, עמ' 26–36
- רבי אהרן הגדול מקרלין, באתר טוג
- יה אכסוף, באתר הזמנה לפיוט
- מ.ש. גשורי, ניגונים וזמירות לשבת, באתר "דעת"
הערות שוליים
הקודם: - |
אדמו"רי קרלין | הבא: רבי שלמה מקרלין |