יששכר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dima.Pavlenko (שיחה | תרומות)
מ עדכון קישור לאתר האקדמיה
שורה 28: שורה 28:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [http://hebrew-academy.org.il/2011/12/%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8/ השם יששכר והגייתו] אתר [[האקדמיה ללשון העברית]].
*[https://hebrew-academy.org.il/2011/12/01/יששכר/ השם יששכר והגייתו] אתר [[האקדמיה ללשון העברית]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־14:38, 26 ביוני 2019

יששכר. אוסף פיליפ מדהרסט
סרטוט פורטוגזי

יִשָּׂשכָר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא בנו התשיעי של יעקב מלאה, שלה הוא הבן החמישי. יששכר הוא אבי שבט יששכר שזכו בנחלה בישראל באזור עמק יזרעאל (ספר יהושע, פרק י"ט).

מדרש שמו

שמו מוסבר בספר בראשית: " יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶל-לֵאָה; וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב, בֵּן חֲמִישִׁי. יח וַתֹּאמֶר לֵאָה, נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי, אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי, לְאִישִׁי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, יִשָּׂשכָר." (בראשית, ל', י"זי"ח). בשם יששכר מופיעה המילה 'שכר' . על פי לאה זהו שכרה על כך שנתנה ליעקב את שפחתה. אף שבשם מופיעה האות שׂי"ן פעמיים, הוא נהגה כאילו יש בו רק שׂי"ן אחת.

על פי המדרש נולד יששכר בי' באב ונפטר בגיל 122.

צאצאיו

ספר דברי הימים א', פרק ז':

א. ולבני יששכר, תולע ופואה ישיב (ישוב) ושמרון—ארבעה. ב. ובני תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית-אבותם לתולע, גבורי חיל, לתלדותם — מספרם בימי דויד, עשרים-ושנים אלף ושש מאות. ג. ובני עזי, יזרחיה; ובני יזרחיה, מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה — ראשים כלם. ד. ועליהם לתלדותם לבית אבותם, גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף: כי-הרבו נשים ובנים. ה. ואחיהם, לכל משפחות יששכר גבורי חילים, שמונים ושבעה אלף, התיחשׂם לכל.
ערך מורחב – שבט יששכר

ברכת יעקב ליששכר

ברכת יעקב ליששכר מופיע בבראשית, מ"ט, י"דט"ו: יד יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. טו וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד.[1] ברכת יעקב מתארת את יששכר כעובד אדמה. בניגוד לאחיו זבולון העדיף יששכר את הישיבה באוהל. יששכר גם יהיה משועבד לשכניו בעבודות כפייה.[2] מדרש שמו של יששכר אינו מחמיא בלשון המעטה. דימויו לחמור גרם אינו דימוי מחמיא ויש בו מן הזלזול. זאב ויסמן חוקר המקרא רואה יסוד אירוני בין המעמסה, שהיא מנת חלקו של החמור אשר באה בניגוד למנוחה המתוארת בחלק השני של הברכה. לשיטתו בברכה זו טמון יסוד סאטירי למעמדו הפוליטי של שבט יששכר.[3]

מקום קבורתו

בספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת עצמות יששכר וזבולון קברו אותם בצידון בחלק אשר נפל לבניהם.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

ובסדר הדורות מביא בשם "גלילות ארץ ישראל":

ועצמות יששכר וזבולן בצידון הוא צידון רבה בשפת ים הגדול, וחוץ לעיר קבר זבולן בכיפה ובית הכנסת שם.

סדר הדורות, שנת ב"א תקי"ד, בשם "גלילות ארץ ישראל"

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יששכר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ על פאבולה ומשל הציטוט ראו אצל: אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, מאגנס, 2007, ע"מ 431-425.
  2. ^ להרחבה על עבודות הכפייה בהן היה נתון שבט יששכר ראו גם: משה וינפלד, עולם התנ"ך ספר בראשית, תל אביב ,דודיזון עתי, 1993, ע"מ 250. וראו: אברהם מלמט, ישראל בתקופת המקרא, ירושלים מוסד ביאליק, 1983, ע"מ 92.
  3. ^ זאב ויסמן, סטירה פוליטית במקרא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1996, ע"מ 23-22.