לאה
 | |
| לידה | חרן |
|---|---|
| פטירה | כנען |
| מקום קבורה |
מערת המכפלה  |
| אב |
לבן הארמי |
| אם |
עדינה |
| בן זוג | יעקב |
| צאצאים |
ראובן, יששכר, זבולון, יהודה, שמעון, לוי, דינה |
| עיסוק |
עקרת בית |
  | |
וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי.
לֵאָה היא דמות מקראית, אחת מארבע האמהות של עם ישראל. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית, פרק כ"ט עד פרק ל'. לאה היא אמם של שישה מתוך שנים עשר בניו של יעקב: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון, ושל בתו דינה.
מקורות השם לפי חקר הבלשנות ובמסורת העממית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש המפרשים את השם לאה, על פי הערבית – פרת-בר, ועל פי האכדית - פרה (במקבילה לרחל, אשר פירוש שמה הוא כבשה) או גבירה, תקיפה. המשמעות העממית של השם לאה, היא רפה, חולה, עייפה, יגעה.
תכונות מרכזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופייה של לאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדרשים חלוקים לגבי לאה: מדרש אחד מגנה אותה על היותה "יצאנית"[1], דהיינו שיצאה לקראת יעקב וקראה לו לבוא אליה, לאחר פרשת הדודאים. עם זאת, מדרש אחר בתלמוד משבח אותה על כך[2]. ישנם מדרשים שמפרשים את יציאתה של לאה לכיוון חיובי יותר ומדגישים את כוח השכנוע של לאה, את רצונה לצאת אל מפגשים לא נעימים מתוך הביטחון במטרתם הצודקת. תכונה זו עברה אל דינה, בתה, שיצאה להיפגש עם בנות שכם ולהשיבן למוטב.
המטרה הייתה חשובה ללאה יותר מן הדרך[דרוש מקור]. היא שיתפה פעולה עם לבן אביה, ונישאה ליעקב במקום רחל שהובטחה לו, בטענה שיש להשיא את הבכורה לפני הצעירה (יש מפרשים שעשתה זאת מפני שלא רצתה להינשא לעשיו). כמו כן, היא "קנתה" את יחסיה עם יעקב, באמצעות דודאים שהביא לה ראובן "וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי, וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא."[3]. בתכונה זו, של חשיבה על המטרה יותר מאשר על הדרך, ניתן לראות הקבלה בין דמותה של לאה לדמותם של ילדיה, ובפרט ניכר הדמיון ליהודה.
מראה החיצוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]על תיאורה החיצוני של לאה, נכתב בתורה שעיניה היו רכות, אולי כניגוד ליופי התואר של רחל או לפי אונקלוס בהקבלה, עיניה של לאה יפות לעומת היופי החיצוני של רחל. אונקלוס מפרש שעיני לאה היו יפות, לרמוז על עולמה הפנימי היפה. במדרש אחר מפורש הביטוי: שהבריות היו משדכים אותה דווקא לעשיו, אחיו הרע של יעקב, ובגלל שידוך זה הייתה בוכה ועיניה הפכו רכות[4].
בטקס שבע ברכות להולדת הבת, הברכה הרביעית היא "ד. יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּלֵאָה, אֵם הַבָּנִים וְעַקֵרֶת הַבָּיִת, יְהִי רָצוֹן שְׁתִּזְכִּי לִבְנוֹת בַּיִת נֶאֱמָן, יְסוֹדוֹתָיו עַל אַדְנַי אֱמוּנָה וְתּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה."[5].
נישואיה ליעקב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנות לבן, לאה ורחל, אמורות היו להינשא לשני בני רבקה. לאה הבכורה הייתה אמורה להינשא לעשיו הבכור, ורחל הצעירה - ליעקב. יעקב אהב את רחל ושנא את לאה[6] (על פי חלק מהמפרשים כרד"ק - רק באופן יחסי לרחל כפי שכתוב "וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה"), כנראה בשל הרמיה בה נקטה כדי להיכנס לחייו[7]. המדרש מציג את נישואיו אלו, של יעקב ללאה, כעונש, על-פי עיקרון מידה כנגד מידה ליעקב על מעשה הרמייה בסיפור הברכה.
העדפת יעקב את רחל ובניה על פני לאה ובניה, באה לידי ביטוי במפגש עם עשיו: כאשר יעקב ברח מחרן, חשש כי עשיו מתכוון לפגוע בו ובמשפחתו וארגן את מחנהו על פי מעמדן של הנשים: בחזית - חשופים ביותר לפגיעה - עמדו השפחות וילדיהן, אחריהן - לאה וילדיה, ובסוף, מוגנים ביותר, עמדו רחל ויוסף. כמו כן, בהפלייתו של יוסף על שאר אחיו, שהביאה לקנאה גדולה ולמכירת יוסף לעבד.
למרות העדפה זו, לאה זכתה כפיצוי משמים בפוריות ובבנים. מדרשי חז"ל מציגים את שבחה של לאה, את אמונתה ואת דבקותה בבעלה. אלו זיכו אותה בקרבת נצח ליעקב אחרי מותה, שביקש להיקבר במערת המכפלה אשר בה קבורים אבותיו ושם גם קבר את לאה.
ילדיה של לאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאה ראתה בהולדת ילדים מטרה חשובה, ושמותיהם מבטאים את צערה על יחסו של יעקב אליה ואת שמחתה על הולדתם. בין לאה לבין רחל הייתה תחרות על לבו של יעקב (או על עיצוב עתיד האומה), שהתבטאה בין השאר ברצון ללדת ילדים. כשראתה שרחל חשוכת הילדים נותנת את שפחתה בלהה ליעקב לאישה, נתנה לו לאה את שפחתה זלפה, ואף קראה בשם לילדיה של זלפה, גד ואשר. לפי פרשנות נוספת, לאה פוחדת שהיא תועבר לעשיו. לכן היא מעוניינת בילדים אשר יבססו את מעמדה.
הקב"ה ער לאופייה האצילי של לאה ונותן לה את שכרה: חז"ל הדגישו את תרומתם לדורות של בני לאה בבניית עם ישראל בהשוואה לתרומתם הזמנית של בני רחל. בני לאה זכו בכהונה לעולם (לוי) ובמלכות לעולם (יהודה, בנה הרביעי של לאה - עם ישראל של ימינו קרוא על שמו): "ויהודה לעולם תשב", בעוד בני רחל, יוסף ובנימין, זכו לתפקידי מנהיגות רק באופן זמני.
עץ משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קטורה | הגר | אברהם | שרה | נחור | הרן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| זמרן | יקשן | ישמעאל | מילכה | לוט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בתואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדן | מדין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק | רבקה | לבן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישבק | שוח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עשו | יעקב (ישראל) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לאה | רחל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בלהה | זלפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראובן | שמעון | יוסף | בנימין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דן | גד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לוי | יהודה | מנשה | אפרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נפתלי | אשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יששכר | זבולון | דינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בנצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אקלזיה וסינגוגה
בנצרות הקדומה דמותה של לאה פורשה כסמל ליהדות ועיניה הרכות כסמל לעיוורונם של היהודים שלא קיבלו את ישו כמשיח בניגוד לאחות הצעירה רחל המסמלת את הכנסייה הנוצרית. בהתאם, מוצגת לאה באמנות כדמות שפופה, מכוסת עיניים האוחזת בשרביט שבור או שלוחות הברית נופלים מידיה[8].
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייצוגים ספרותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסופר המקראי כמעט ואינו מציג את תחושותיה של לאה כאישה שנואה על ידי בעלה, רק באופן עקיף במשמעות שמות ילדיה. לכן ברבות השנים "השלימו" המשוררים פערי מידע בהצגת תחושותיה של לאה המקראית.
בשירו של יונתן רטוש, "בוקר", משתמש המשורר בציטוטים מן הסיפור המקראי (בראשית כ"ט) על שבע השנים הנוספות שעבד יעקב עבור רחל "ויהיו בעיניו כימים אחדים", אך בשירו, נקודת מבטו של יעקב משתנה:[9]
לשבע השנים הארורות האלה אשר עבדתי בך, לאה
— יונתן רטוש, בוקר
בשירו של יהודה עמיחי "בוקר עכשיו" בליל נחשבת לאה לרחל האישה הנחשקת, אולם עם בוקר מגיעה ההתפכחות:[10]
בוקר עכשיו והנה את לאה, אמש היית רחל
— יהודה עמיחי
בשירו של אהוד מנור, זוכה לאה המקראית להעצמה ולמימוש כמיהתה לאהבה מצד בעלה "אני אוהב אותך לאה".
גם על פי נויה שגיב, מוזיקאית ויוצרת ישראלית, לאה שלמה עם עצמה ללא הלקאה עצמית. כאישה שנכפתה ביחסים שכלל לא הייתה מעוניינת בהם, וסבלה זהה לסבלה של רחל והיא אף מצהירה באהבתה לאחותה ומוצאת את האשם דווקא ביעקב הגבר[11].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדין שטיינזלץ, נשים במקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1983, פרק ד' - "לאה - אישה שבנתה את ביתה", עמ' 30–35.
- עליזה שנהר, אהובות ושנואות-נשים במקרא, במדרש ובספרות העברית החדשה, חיפה: פרדס, 2011, עמ' 57–90
- רות ברטל, ותהי לו לאשה, ויאהבה - האמהות והאבות בראי האמנות המערבית, הוצאת כרמל, 2018
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתיה קם, פליפ טריה, לאה אמנו, באתר "תרבות•il"
- איתי אליצור, המאבק בין רחל ללאה על הבכורה, אתר דעת – לימודי יהדות ורוח, מכללת הרצוג, תשרי תשס"ג
- שרה בן ראובן, מאבק דוד בשאול בראי מאבק לאה ברחל, אתר דעת – לימודי יהדות ורוח, מכללת הרצוג, טבת תשמ"ז
יעקב שביט, כך הפכה אשה עיוורת ושנואה לסמל של היהדות, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2014- לאה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לאה אמנו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מדרש תנחומא וישלח ז, רש"י על בראשית לד א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ק', עמוד ב'.
- ^ ספר בראשית, פרק ל', פסוקים ט"ו–ט"ז.
- ^ מדרש תנחומא ויצא ד.
- ^ https://www.kolech.org.il/he/circle-of-life/giving-birth/baby-girl-birth/ceremony-suggestion-for-baby-girl/741-ceremony-suggestion-naming-a-baby-girl.html
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ל"א, שם פרק כ"ט, פסוק ל"ג.
- ^ רמב"ן על בראשית כט לא
- ^ יעקב שביט, כך הפכה אשה עיוורת ושנואה לסמל של היהדות, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2014
- ^ יונתן רטוש, "בוקר"
- ^ יהודה עמיחי, מתוך עשרים מרובעים חדשים "בוקר עכשיו"
- ^ נויה שגיב, את אישה לא יפה, באתר 929
| עם ישראל - האבות והאימהות | |
|---|---|
|