יששכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יששכר. אוסף פיליפ מדהרסט
סרטוט פורטוגזי

יִשָּׂשכָר (מבטאים יִשָּׂכָר[1]) הוא בנו התשיעי של יעקב מלאה, שלה הוא הבן החמישי. יששכר הוא אבי שבט יששכר שזכו בנחלה בישראל באזור עמק יזרעאל[2].

מדרש שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו מוסבר בספר בראשית: "יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶל-לֵאָה; וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב, בֵּן חֲמִישִׁי. יח וַתֹּאמֶר לֵאָה, נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי, אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי, לְאִישִׁי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, יִשָּׂשכָר[3]". בשם יששכר מופיעה המילה 'שכר' . על פי לאה זהו שכרה על כך שנתנה ליעקב את שפחתה. אף שבשם מופיעה האות שׂי"ן פעמיים, הוא נהגה כאילו יש בו רק שׂי"ן אחת.

על פי המדרש נולד יששכר בי' באב ונפטר בגיל 122.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר דברי הימים א', פרק ז':

א. ולבני יששכר, תולע ופואה ישיב (יישוב) ושמרון—ארבעה. ב. ובני תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית-אבותם לתולע, גבורי חיל, לתלדותם — מספרם בימי דויד, עשרים-ושנים אלף ושש מאות. ג. ובני עזי, יזרחיה; ובני יזרחיה, מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה — ראשים כלם. ד. ועליהם לתלדותם לבית אבותם, גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף: כי-הרבו נשים ובנים. ה. ואחיהם, לכל משפחות יששכר גבורי חילים, שמונים ושבעה אלף, התיחשׂם לכל.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שבט יששכר

ברכת יעקב ליששכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכת יעקב ליששכר מופיעה בבראשית, מ"ט, י"ד-ט"ו: יד יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. טו וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד[4]. ברכת יעקב מתארת את יששכר כעובד אדמה. בניגוד לאחיו זבולון העדיף יששכר את הישיבה באוהל. יששכר גם יהיה משועבד לשכניו בעבודות כפייה[5]. ברכתו של יששכר הוא החמור אשר בתרבויות מסופוטמיה, להבדיל מהתרבויות האירופאיות, היה נחשב לחיה בעלת כוח סיבולת וחוסן נפשי[6]. זאב ויסמן חוקר המקרא רואה יסוד אירוני בין המעמסה, שהיא מנת חלקו של החמור אשר באה בניגוד למנוחה המתוארת בחלק השני של הברכה. לשיטתו בברכה זו טמון יסוד סאטירי למעמדו הפוליטי של שבט יששכר[7].

מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת עצמות יששכר וזבולון קברו אותם בצידון בחלק אשר נפל לבניהם.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

ובסדר הדורות מביא בשם "גלילות ארץ ישראל":

ועצמות יששכר וזבולן בצידון הוא צידון רבה בשפת ים הגדול, וחוץ לעיר קבר זבולן בכיפה ובית הכנסת שם.

סדר הדורות, שנת ב"א תקי"ד, בשם "גלילות ארץ ישראל"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יששכר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיצד הוגים את השם יששכר?, דף פייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, 22 בינואר 2020
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ט
  3. ^ בראשית, ל', י"ז-י"ח
  4. ^ על פאבולה ומשל הציטוט ראו אצל: אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, מאגנס, 2007, עמ' 431-425.
  5. ^ להרחבה על עבודות הכפייה בהן היה נתון שבט יששכר ראו גם: משה וינפלד, עולם התנ"ך ספר בראשית, תל אביב ,דודיזון עתי, 1993, עמ' 250. וראו: אברהם מלמט, ישראל בתקופת המקרא, ירושלים מוסד ביאליק, 1983, עמ' 92.
  6. ^ משמעות הכינוי חמור בתרבויות העתיקות
  7. ^ זאב ויסמן, סטירה פוליטית במקרא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1996, עמ' 23-22.