פורטל:תנ"ך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים) הוא קובץ ספרים, המהווים את כתבי הקודש הקאנוניים של היהדות. שני חלקיו האחרונים, נביאים וכתובים, ידועים גם בראשי התיבות נ"ך.

מבין כל הספרים המרכזיים ביהדות, ספרי התנ"ך הם הקדומים ביותר, אם כי הם לא נכתבו בזמן אחד. כתיבת המאוחרים שבספרי התנ"ך נסתיימה לפני למעלה מ-2000 שנה. תהליך הקאנוניזציה של התנ"ך החל בתחילת תקופת בית שני והושלם סביב שנת 200 לספירה. על-פי החלוקה היהודית המסורתית, בתנ"ך 24 ספרים. רוב הספרים כתובים בעברית, ומיעוטם בארמית. התנ"ך מהווה מוקד לתרבות היהודית הדתית והחילונית גם יחד, והשפעתו גברה מאז תקופת ההשכלה.

לספר התנ"ך נודעה השפעה עמוקה גם בדתות המערב האחרות. התנ"ך הוא חלק מכתבי הקודש של הנצרות, אך בדת הנוצרית הוא מכונה הברית הישנה ונוסף עליו נדבך המכונה הברית החדשה. בדת האסלאם התנ"ך אינו נחשב ספר קדוש, אולם אפשר למצוא השפעות מן התנ"ך בקוראן ובמסורת המוסלמית. חלק מסיפורי התנ"ך מופיעים בקוראן, אם כי בגרסאות שונות. התנ"ך הוא כיום הספר הפופולרי ביותר בעולם, ובנוסחו הנוצרי (יחד עם "הברית החדשה") הוא תורגם למספר השפות הרב ביותר.


ערך נבחר הידעת
נוסחי המקרא ערכים מומלצים
ספר נבחר תרגומי המקרא
תמונה נבחרת ספרי התנ"ך
תורה
נביאים
כתובים
אישים בתנ"ך אירועים בתנ"ך
פרשני התנ"ך התנ"ך באמנות
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!

וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם.

נוסח המסורה: תקופה I : מגילות קומראן (נוסח קדם-מסורה)

תקופה II : מגילות מדבר יהודההגניזה הקהירית
תקופה III : כתב יד ירושליםכתב יד המוזיאון הבריטיכתב יד ששוןכתר ארם צובאכתב יד לנינגרדכתב יד קהיר (ועוד מאות כתבי יד מימי הביניים)

הנוסח השומרוני: מגילות קומראן (נוסח קדם-שומרוני) • ספרי תורה שומרוניים מימי הביניים

נוסח השבעים: מגילות קומראן (נוסח קדם-שבעים) • כתב יד ותיקאנוס (B) • קודקס סינאיטיקוס (S) • כתב יד אלכסנדרינוס (A) •

נוסחים אחרים: מגילות קומראן

ראו גם: תרגומי המקרא, קטגוריה:מהדורות ותרגומים של התנ"ך

ספר מִשְׁלֵי הוא מ"ספרי החוכמה" בתנ"ך שתכליתם חינוכית, ובהם מנסה החכם להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.

עיקר הטקסט בספר זה הוא פתגמים ואמרי מוסר הנאמרים בדרך שירית, ובצורות תחביריות הנקראות במקרא "משל". השם ניתן לו בשל התיבה הראשונה בו: "משלי שלמה", כשהכוונה היא לשלמה המלך.

הספר נחלק בין דברי מוסר וחכמה הנאמרים באופן כללי, לבין משלים המצווים על השומע להישמע להם, ודוחקים בו לנהוג בדרך מסוימת. המשלים הכלליים נוטים להיות קצרים יותר ובעלי חרוז אחד, בעוד משלי הציווי נוטים להיות ארוכים יותר ואפילו דומים לנאום שלם.

המשלים בספר אינם מסודרים לפי נושאים: ניתן למצוא פסוקים סמוכים העוסקים בנושאים שונים, וכן פסוקים מרוחקים העוסקים בנושאים דומים. עם זאת, ניתן להבחין בכמה נושאים מרכזיים שהספר עוסק בהם.

ספר תורה. שמחת תורה מציינת את סיום מחזור הקריאה השנתי בו
ספר תורה. שמחת תורה מציינת את סיום מחזור הקריאה השנתי בו

חג שמחת תורה, המציין את סיום סבב הקריאה בתורה, קיים בשם זה רק מאז ימי הביניים. לפני כן הוא נקרא "יום סיום הספר", "יום הסיום" ואף "שמיני עצרת". החג נחגג בארץ ישראל ביום שמיני עצרת, המצוין, על פי מצוות התורה, בכ"ב בתשרי. אולם בגולה הוא נחגג למחרת, ביום טוב שני של גלויות, מכיוון שמקור החג הוא במנהג בבלי, שעל פיו מסיימים את קריאת כל התורה במשך שנה אחת. המנהג התקבל מאוחר יותר גם בארץ ישראל, שבה היה נהוג קודם לכן לקרוא את התורה פעמיים במחזור של שבע שנים.

התורה (או תורה שבכתב וגם המקרא) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, וקרויים גם "חמישה חומשי תורה". חמשת החומשים הם בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.

לפי המסורת היהודית, התורה ניתנה למשה מפי אלוהים "כסופר המעתיק מספר קדמון" פרט לשמונת הפסוקים אחרונים, אודותם חלוקות הדעות של חז"ל מי כתבם, משה בעצמו או יהושע בן נון. הפסוקים הללו מספרים אודות מותו של משה, ולכן ייתכן כי יהושע כתבם אודות משה לאחר מותו (כדעת רבי יהודה), או שמשה כתבם לפני מותו, בדמע, על העתיד להתרחש (כדעת רבי שמעון).

התורה היא הבסיס של דרך החיים של קיום מצוות הנכללות בתרי"ג מצוות, כפי שעוצבו על ידי חז"ל.

התורה מחולקת במספר אופנים. כמו שאר התנ"ך, התורה חולקה לפרקים על ידי מתרגמי התנ"ך ללטינית, אולם החלוקות המקובלות יותר במסורת היהודית הן החלוקה לפסקאות קצרות המכונות "פרשיות" ("סתומות" ו"פתוחות"), החלוקה לחמישים וארבעה "פרשות" הנקראות בכל שבוע בבתי הכנסת. ישנה גם חלוקה ל-155 סדרים שקריאתן מתמשכת על פני שלוש שנים עד שלוש שנים וחצי. חלוקה זו, שהייתה נהוגה בעבר בארץ ישראל, מסומנת בכמה ממהדורות התנ"ך, אך נעשה בה שימוש מועט.

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר נדודי המדבר, וספרי הנביאים.

הכינוי נביא מיוחס למי שנושא את דבר האל. על פי הרמב"ם, ספרי התנ"ך מתחלקים לשלוש רמות של קדושה לפי מידת ההשראה האלוהית ששימשה לכתיבתם. ספרי התורה נכתבו על ידי משה – אב הנביאים, ספרי הנביאים נכתבו בפעולת נבואה וספרי הכתובים נכתבו על ידי אנשים שהם אינם נביאים אך בהשראת רוח הקודש.

ספרי הנביאים מתחלקים לרוב לשלוש חטיבות, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תוכנית ועניינית:

כתובים, חלקו השלישי של התנ"ך מונה על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא-נחמיה (ספר אחד), דברי הימים (ספר אחד, ולא מחולק לשנים). הסדר המופיע ברשימה זו הוא לפי מסורת כתבי היד של יהודי אשכנז, ועל פיהם ברוב הדפוסים של התנ"ך. אבל אצל בעלי המסורה בטבריה ויהודי ספרד היה סדר אחר לספרי הכתובים, וכן בגמרא מוזכר סדר שלישי לספרים אלו.

בין ספרים אלה ישנן שתי תת-קבוצות מיוחדות, שהם:

  • ספרי אמ"ת: תהלים, משלי, איוב – ספרים אלה הם ספרי "שירה", דבר שבא לידי ביטוי בכתבי יד של המסורה הן במערכת הטעמים שבהם והן במבנה השירי המופיע בכתבי יד.
  • חמש מגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר. קבוצה מיוחדת זו מופיעה כחלק ממסורת בני אשכנז (במנהגיהם הליטורגיים ובכתבי היד של המקרא שלהם), וגם עומד בבסיסו של חיבורי מדרש רבה על ספרי כתובים אלה דווקא. בכתבי היד של המסורה, ובמסורת יהדות ספרד והמזרח – אין זכר לקבוצה מיוחדת זו.

אכילת מצות הינה חובה מדאורייתא
אכילת מצות הינה חובה מדאורייתא

פֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים. פסח נחוג שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן. היום הראשון והאחרון מוגדרים כיום טוב, והימים שביניהם מכונים חול המועד.

פסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות מצרים לחירות, שחלה ביום הראשון לחג, לאחר מכת בכורות. שמו של החג נובע מהפסוק: ”ואמרתם זבח פֶּסַח הוא לה', אשר פָּסַח על בתי בני ישראל בְּנָגְפּוֹ את מִצְרַיִם ואת בתינו הציל...” (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק כ"ז) היום האחרון לחג, המכונה שביעי של פסח, מציין את נס קריעת ים סוף.

מצוות החג המרכזיות הן איסור אכילה ובעלות על חמץ במהלך כל החג ואכילת מצה וסיפור יציאת מצרים ביום הראשון של החג. הלילה הראשון של החג הוא ליל הסדר, שבו מצווה מן התורה לאכול מצה ולספר על יציאת מצרים, ומדברי חז"ל לאכול מרור ולשתות ארבע כוסות יין. בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיימו בחג הפסח גם מצוות העלייה לרגל, הקרבת קורבן פסח בערב החג ואכילתו בירושלים עד חצות הלילה.




זוהי רשימה חלקית, לרשימה מלאה.

תורה:


נביאים וכתובים:

זוהי רשימה חלקית, לרשימה המלאה.

זוהי רשימה חלקית, לרשימה המלאה.

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום התנ"ך שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור





ברוכים הבאים למיזם התנ"ך! מיזם זה מרכז ומעודד את כתיבתם ושיפורם של ערכים בנושאי ספר הספרים - התנ"ך📒


אחראי ומארגן המיזם הוא יונתן ~ שיחה❤️

עד כה הוכחלו במסגרת המיזם 39 ערכים חדשים! (לא מעודכן) הספירה נמשכת!




טוען את הלשוניות...

משתתפים

משתמש זה הוא בעל ידע בתנ"ך
משתמש זה משתתף במיזם התנ"ך
  1. רועישיחה
  2. Tamarhadשיחה
  3. בשששיחה
  4. Doronve - שיחה 09:45, 13 בינואר 2012 (IST) (בקטנה ובלי נדר :))
  5. אודלן - שיחה 23:33, 1 במרץ 2012 (IST)
  6. מורה דרך1 - שיחה 16:05, 26 באפריל 2012 (IDT)
  7. יכולה לסייע בקישורים לויקיטקסט ומשימות ויקיגמד • אור שפיראשיחה • ו' בשבט ה'תשע"ג • 14:22, 17 בינואר 2013 (IST)
  8. איתן96 - שיחה 10:11, 23 באוגוסט 2013 (IDT)
  9. משתמש:נועם מאורי --נועמאורי - שיחה 18:56, 21 בינואר 2014 (IST)
  10. משתמש:ראובן מ.‏ • שיחה
  11. בעזרת השם Yoav Nachtailer - שיחה 21:47, 17 בפברואר 2014 (IST)
  12. --היידן 10:36, 18 באפריל 2017 (IDT)
  13. בעזרת השם נשתדל לעזור. העורך היהודישיחה • י' באדר ה'תשע"ה 01:44, 1 במרץ 2015 (IST)
  14. אשתדל בע"ה. בן עדריאלשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ה 20:41, 21 במאי 2015 (IDT)
  15. דניאל דגן
  16. david7031 - שיחה
  17. עומר פדור - שיחה 12:45, 18 ביוני 2019 (IDT)
  18. עורך תנ"ך - שיחה
  19. אצור עשרות רבות של דמויות מקראיות 😎ספסף😎😁בואו נדבר😁 10:04, 28 בפברואר 2021 (IST)
  20. פיטר פן - שיחה 18:22, 26 בדצמבר 2021 (IST)
  21. ד"ר לארכאולוגיה, היסטוריה וגיאוגרפיה היסטורית של תקופת המקרא. הצטרפתי לוויקיפדיה לפני כחודש. התחלתי כבר לסייע בשמות יישובים מקראיים (7 חדשים ועוד כ-10 שעיביתי), ואמשיך בכך. לפני הכחלת שמות גיאוגרפיים (יישובים, נקודות ציון וחבלי ארץ), מציע להתייעץ עימי. תודה על המיזם החשוב ועל קריאת ההשכמה אליו AviStav - שיחה 07:47, 24 בינואר 2022 (IST)
  22. אשתדל לעזור בע"ה אני - מה? - כ' באדר ב' ה'תשפ"ב 16:57, 23 במרץ 2022 (IST)
  23. שלמה4שיחה • כ"ו באדר ב' ה'תשפ"ב • 17:51, 29 במרץ 2022 (IDT)
  24. Mosheshavit - שיחה 12:23, 23 במאי 2022 (IDT)
  25. בן דרוסאישיחה • כ"ב באייר ה'תשפ"ב • 12:23, 23 במאי 2022 (IDT)
  26. Yair BN - שיחה 17:05, 7 ביוני 2022 (IDT)
  27. גר בהר - שיחה 12:18, 2 באוגוסט 2022 (IDT)
  28. מדי פעם אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 23:40, 21 בדצמבר 2022 (IST)
  29. אקסינו - שיחה 02:55, 14 באפריל 2023 (IDT)
  30. הלוואי. איש עיטי - הבה נשיחה 17:44, 19 במאי 2023 (IDT)
  31. Count me in. --Amir Segev Sarusi - שיחה 09:52, 30 באוקטובר 2023 (IST)

תבנית ערכי המיזם

בדפי השיחה של ערכים שנכתבו במסגרת המיזם תוצב התבנית {{מיזם התנ"ך}}.

נראה כך:

ערך זה נכתב או הורחב במסגרת מיזם התנ"ך
במיזם זה מרוכזים אירועים מקראיים, דמויות מקראיות, ומושגים מספר התנ"ך אשר היו זקוקים להכחלה או הרחבה.
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת מיזם התנ"ך
במיזם זה מרוכזים אירועים מקראיים, דמויות מקראיות, ומושגים מספר התנ"ך אשר היו זקוקים להכחלה או הרחבה.
התגלות המלאך אל הגר במדבר, ציור מעשה ידי פאולו ורונזה משנת 1585. מוצג במוזיאון לתולדות האמנות בווינה

תורה

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נביאים

יהושע

סיפורי ספר שמואל

סיפורי ספר מלכים

סיפורי עזרא ונחמיה

סיפורי דברי הימים (שלא מופעים במלכים)



להתייעצות בנושא זה מוזמנים לפנות למשתמש:AviStav - ד"ר לארכאולוגיה ופעיל במיזם



אתרים

ב

ד

ה

ח

כ

י

ל

נ

ס

ע

פ

ק

ר

ש

ת

מפות ובקשות לשיפור

מצאי מפות של תקופות המקרא וסביבתה ובקשות לשיפור

לעברת!

לעברת!

לעברת!

לבדיקה

לעברת!

לעברת!
בעצתו של דרך:
א. מפת נדודי בני ישראל
בערך נדודי בני ישראל במדבר
וכאן
(בשורה שנייה הקישור השני).
ב. אטלס דעת מקרא, עמ' 101 ו-119.
ניתן להתבסס על המפות שם
(וכמובן לציין זאת) ועל מפת הלווין לעיל.
במפה בעמ' 119
יש רעיון עיצובי נחמד לריכוז שמות האתרים.

להתאים לתקופות אחרות,
כמו תקופת האבות

לעברת!

לעברת!

לעברת!

כללי

שונות

ריאליה

הערות שוליים

  1. ^ גישה אקדמית לחקר התנ"ך (המתנגדת לביקורת המקרא הולהאוזנית) אותה פיתח הרב פרופסור מאיר וייס והמשיך מ.ד. קאסוטו
דמות משה הנביא מקבל את לוחות הברית במעמד הר סיני

דמויות

צאצאי נוח

צאצאי קורח

נשים בולטות

קבוצות, שבטים ועמים

כתבים

מגילות מדבר יהודה

כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

תרגומים

ארמית

יוונית

מתרגמים


דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. עריכה - שיחה
1
#eeeecc
#FFE4B5

מצאו ערכים לשיפור בנושא תנ"ך: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)